כולנו רוצים להיות בריאים, אולם פגיעות במסגרת העבודה או במצבים אחרים הם חלק מהחיים. חשוב לכולם להכיר את הנושא של דמי פגיעה, משום שמדובר בזכות שיכולה לשמש אותנו או את הקרובים שלנו, כיום או בעתיד. לפני שנמשיך, נציין כי המושג דמי פגיעה נועד להוות משענת כלכלית וסיוע, לתמיכה בשכירים או בעצמאים בעת פגיעה בעבודה.
מהם דמי פגיעה?
נרחיב מעט על המשמעות של דמי פגיעה ומתי הם באים לידי ביטוי. מדובר בתשלומי פיצויים, המשולמים לעובדים שנפגעו במהלך עבודתם. כלומר, מדובר בתחליף הכנסה, שנועד לאפשר לנפגע ולקרוביו להתגבר על תקופה של חוסר יכולת זמנית לעבוד ולהשתכר בקביעות. תשלומים אלה נועדו להקל על הנטל הכלכלי שנובע כתוצאה מאובדן הכנסה מעבודה, וכן בשל ההוצאות שנדרשות בזמן החלמה רפואית. הפיצויים מכסים את התקופה שבה נקבע כי העובד איננו כשיר לעבוד, מבחינה רפואית.
חשוב להבין שלא מדובר בתקופה בלתי מוגבלת אלא זהו מענה למצבים שבהם העובד הנפגע אינו מסוגל לעבוד, עד למקסימום של כשלושה חודשים שנספרים מהמועד של הפגיעה. הרעיון של דמי פגיעה נועד להבטיח מענה כאשר לא מדובר בתקופות מחלה קצרות ושגרתיות. מדובר על רשת ביטחון השומרת על יציבות כלכלית תוך מתן אפשרות להתרכז בהחלמה.
החישוב ואופן התשלום של דמי הפגיעה נשענים על כללים מוגדרים. למשל, עבור יום הפגיעה עצמו, המעסיקים הם אלה שאחראים לתשלום שכרו של העובד. לאחר מכן המוסד לביטוח לאומי נכנס לתמונה, אך רק לאחר שמגישים תביעה לדמי פגיעה. אופן התשלומים תלוי בתקופת היעדרותו של העובד בשל פגיעה וקשור לגובה ההכנסה.
למי משולמים דמי פגיעה ומתי?
דמי פגיעה משולמים הן לשכירים והן לעצמאים, בתנאי שהם עומדים בתנאים שהוגדרו בחוק ונפגעו במסגרת העבודה. שכירים שנפגעו למשל בתאונת עבודה במסגרת העבודה זכאים לכך. כאשר מדובר בעצמאים, הרי שהם צריכים לוודא שהם היו רשומים כראוי במוסד לביטוח לאומי ושהקפידו לבטח את עצמם כלומר לשלם את דמי הביטוח הלאומי שלהם. לגמי השאלה מתי משלמים דמי פגיעה, פרק הזמן משחק תפקיד חשוב. בגין היעדרות של פחות מ-12 ימים, הביטוח הלאומי משלם החל מהיום השלישי שלאחר הפגיעה. עבור היעדרויות מתמשכות יותר ועד לשלושה חודשים, התשלומים משולמים רטרואקטיבית מהיום שלאחר התרחשות הפציעה.
איך מגישים תביעה למימוש זכאות של דמי פגיעה?
נתאר כעת מה צריך לדעת לגבי מימוש זכויות בהקשר של דמי פגיעה. הגשת תביעה לדמי פגיעה כרוכה בתהליך בירוקרטי שעשוי להסתבך אם לא מבצעים אותו כמו שצריך. את התביעות יש להגיש לסניף המתאים של המוסד לביטוח לאומי. ישנו פרק של 12 חודשים מיום הפגיעה, שמהווה חלון הזדמנויות לתביעה. מומלץ שלא להתעכב שכן הזכות עלולה להתיישן ולפוג. בהגשת התביעה יש לדאוג לכך שכל המסמכים נמסרים. המסמכים הנדרשים כוללים למשל אישור רפואי ייעודי לנפגעי עבודה. אישור כזה מתאר את האבחנה הרפואית ואת תקופת אי הכושר. יש לצרף מסמכים תעסוקתיים נוספים שישפכו אור ויסבירו על פרטי המקרה לפי הצורך. ביטוח לאומי עשוי לדרוש וועדה רפואית או חוות דעת נוספת, לפי המקרה.
האם אפשר להיעזר בחברה למימוש זכויות?
דמי פגיעה, כאמור, ניתנים לאחר הגשת תביעה רפואית. יש צורך לפנות לקבלת חוות דעת רפואית ולצרף לתביעה טפסים ביטוח לאומי שמתאימים לסוג התביעה. במובן הבסיסי, דמי פגיעה הם מנגנון פיננסי שנועד לעמוד לימין עובד או עצמאי ששילם ממיטב כספו דמי ביטוח לאומי לאורך השנים. אבל כמו במנגנונים בירוקרטיים רבים אחרים, לא תמיד נוח להתמודד עם פקידים וועדות רפואיות. לכן, מותר בהחלט להיעזר במומחים של חברת מימוש זכויות.
כדי לקבל פיצוי המגיע לעובדים בגין אובדן הכנסה עקב פציעות הקשורות לעבודה, המערכת לא תמיד מגיבה מספיק מהר. הטיפול עשוי להיות מתסכל ולפעמים יש צורך לערער ולהגיש טפסים ומסמכים נוספים. מסיבה זאת טוב לדעת כי מותר למי שמעוניין בכך להיעזר בחברה שמספקת שירות של ליווי בתביעת ביטוי לאומי.
לסיכום, דמי הפגיעה מהווים מרכיב מרכזי בזכויות עובדים מול ביטוח לאומי. המשמעות מתגלית ברגע שבו העובד או העצמאי נפגעים ומוצאים את עצמם מרותקים למיטה או זקוקים לאשפוז או לטיפולים שונים. דמי הפגיעה משולמים לפרק זמן קצר או בינוני, עד שלושה חודשים. במידת הצורך, אפשר להיעזר בהגשת התביעה בקבוצת ג'סטיס שבה עומדים לרשותכם עורכי דין מנוסים ויועצים בתחומי התביעות ומימוש זכויות.
