מאת עו"ד אסנת לויטה
השיווק הטוב ביותר שעו"ד יכול לבקש לעצמו הוא לקוח מרוצה – מה שנקרא, "חבר מביא חבר". וכך, מצאנו עצמנו אני ושותפתי מייצגות, בין אם בתביעות נזיקין ופלת"ד ובין אם בתביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי, קבוצה לא קטנה של מבקשי מקלט מאריתריאה. כפי שלמדנו על בשרנו, ייצוג מבקשי מקלט טומן בחובו שורה של אתגרים ייחודיים לאוכלוסיה זו אשר, בין אם בשל קשיי תקשורת ובין אם בשל יחס המדינה ונותני השירותים כלפיה, אין לה אפשרות למצות את זכויותיה המעטות ללא ייצוג משפטי.
קצת נתונים על הקהילה האריתראית בישראל: על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה מחודש אוקטובר 2021, בישראל חיים כיום כ-21,600 מבקשי מקלט מאריתריאה (בנוסף לכ–7,000 מבקשי מקלט מסודן) וכן כ–7,000 ילדים של מבקשי מקלט שרובם המכריע נולדו בישראל. אריתריאה היא דיקטטורה המפרה זכויות אדם אשר כל אזרחיה חייבים בשרות צבאי בלתי מוגבל בזמן, הכרוך בעבודת פרך ובשכר זעום, אם בכלל. מי שעורק מהצבא נחשב כבוגד וצפוי לעונשים קשים ובכלל זה לעונשי מאסר, לעונשים גופניים ואפילו לעונש מוות. מבקשי המקלט מאריתריאה עברו דרך קשה ומסוכנת בניסיון למצוא בישראל מקלט והגנה, כמו גם עתיד כלכלי טוב יותר להם ולבני משפחותיהם. כל מבקשי המקלט מאריתריאה המתגוררים כיום בישראל הגיעו אליה עד לשנת 2012 אז הסתיימה בניית גדר הגבול עם מצרים, כך שכל בני הקהילה חיים בישראל 10 שנים ויותר.
על פי נתוני האגודה לזכויות האזרח, כ–70% ממבקשי המקלט מאריתריאה שהגיעו לאירופה קיבלו מעמד של פליטים ו–20% נוספים קיבלו הגנות משלימות. בישראל, עד היום, רק בודדים קיבלו הכרה כפליטים.
מצד אחד, מדינת ישראל מכירה בסכנה הנשקפת לבני הקהילה אם יחזרו לאריתריאה ומשכך נוקטת במדיניות "אי גרוש"; מצד שני, היא מתייחסת אליהם כ"מסתננים" ונמנעת מלהעניק להם מעמד רשמי ובכך מונעת מהם שירותים בסיסיים כמו רפואה ציבורית, שרותי רווחה וחלק גדול מגימלאות הביטוח הלאומי (למשל אבטלה, הבטחת הכנסה, אזרח ותיק, ניידות ועוד). כך המדינה גם לא מעניקה להם, לכאורה, אשרות עבודה, אך מתירה את העסקתם הרשמית, ללא מגבלות. מעסיקים רבים מנצלים את העמימות הזו כדי לשלם את שכר מבקשי המקלט במזומן, ללא תלושים או הפרשות לביטוח הלאומי. כך, כאשר מבקש מקלט נפגע בדרך לעבודה או ממנה, הנטל לשכנע את הביטוח הלאומי להכיר בתאונה כ"תאונת עבודה" גבוה במיוחד (וכך גם הוכחת בסיס השכר לצורך תשלום הגמלאות).
חוק ביטוח בריאות ממלכתי אינו חל על מבקשי המקלט. המעסיק של מבקש המקלט מחוייב לבטח אותו בביטוח בריאות פרטי (כאשר ספקיות שרותי הבריאות הן קופות החולים). למעשה, הדרך היחידה של מבקש מקלט לדאוג לעצמו לשרותי בריאות במחיר סביר, היא באמצעות עבודה מוסדרת אצל מעביד המקיים את הוראות החוק – אין כיום למבקשי מקלט אפשרות לרכוש לעצמם ביטוח בריאות. פוליסות ביטוח הבריאות של מבקשי המקלט מחריגות טיפול הנדרש עקב תאונת דרכים ו/או תאונת עבודה.
רק לאחרונה טיפלנו במבקש מקלט מאריתריאה שנגרם לו שבר בכתף כתוצאה מתאונת דרכים. בחדר המיון הכתף קובעה והנפגע זומן לאחר מספר ימים למרפאה האורטופדית לצורך הערכת מצב והחלטה על המשך הטיפול. לאחר ששילם מאות שקלים עבור הביקור במרפאה הומלץ לו על ניתוח לתיקון השבר. בית חולים סרב לבצע ניתוח ללא גורם מוסדי אשר יתחייב לשלם עבור הניתוח היקר. אותו נפגע הגיע למשרדנו לאחר שהניתוח שנקבע לו נדחה ומבלי שיש לו את היכולת או האפשרות למצוא גורם מממן. אנו, כמובן, פנינו למבטחת הרכב הפוגע ולאחר מאבק לא קל הצלחנו להשיג עבורו התחייבות לתשלום עבור הניתוח שבוצע, קשה להאמין, רק למעלה מחודש לאחר התאונה. נכון שחברת הביטוח מחוייבת בתשלום תכוף גם עבור הוצאות רפואיות, אולם מבקש מקלט ללא עורף כלכלי יתקשה לממן אפילו ביקורות רפואיות, גם אם בסופו של יום הוא יקבל החזר ממבטחת החובה.
במקרים כאלה נכנסת קרן ג'סטיס לתמונה. הנכונות של ג'סטיס לממן הוצאות מחיה של נפגע תאונת דרכים מהווה קרש הצלה עבור אותם מבקשי מקלט, ומהווה עבורם את אותו גב כלכלי שמאפשר להם לקבל את הטיפול הרפואי או העזרה לה הם זקוקים מבלי להיות תלויים בחסדי מבטחת החובה.
למרות כל הקשיים, האטימות והיחס הגזעני כלפי לקוחותינו, אנו חשות בנות מזל על הזכות לעזור לקבוצה מיוחדת של אנשים, שהחברה הישראלית מתייחסת אליהם במקרה הטוב כ"שקופים" ובמקרה הרע כפרסונה נון גרטה, שבישראל שנת 2022 לא זכאים לזכויות אדם בסיסיות ושאלמלא הייצוג המשפטי אין שום סיכוי שהיו מצליחים לקבל אפילו מקצת מהמגיע להם.
