בתביעות נזיקין נאלצים הניזוקים להתמודד עם קשיים רבים, פיזיים ונפשיים – ולעיתים קרובות, גם עם קשיים כלכליים שהולכים ומחמירים עם התקדמות ההליך.
בעקבות אירועי נזק משמעותיים, הניזוקים ובני משפחותיהם חווים פגיעה בכושר העבודה וההשתכרות; בזמן שהניזוקים מנסים להחלים בבית, בני משפחותיהם מטפלים בהם מסביב לשעון. הפגיעה ביכולת לעבוד פוגעת קשות גם בהכנסה המשפחתית.
דווקא בתקופה הקשה הזו, הניזוקים ובני משפחותיהם דווקא נדרשים להוצאות מוגברות – גם לצורך טיפולים רפואיים, אך גם ובעיקר עבור הליך משפטי (הגשת תביעה) בו יש לפתוח כדי לקבל פיצויים מהגורם שהזיק.
עלויות ההליך המשפטי הן רבות, וכוללות, בין היתר, איסוף תיעוד רפואי, אגרת בית משפט, שכר מגשרים, מקדמות שכר טרחת עו"ד (לעיתים), כאשר העלויות המשמעותיות ביותר הן בגין חוות הדעת הרפואיות והאחרות (כגון מהנדס בטיחות, אקטואר ועוד), הנדרשים לצורך הוכחת התביעה וגובה הנזק.
העלויות המשמעותיות ביותר קשורות לחוות הדעת הרפואיות בתביעות רשלנות רפואית: עלות חוות דעת מרופא בכיר יכולה לנוע מ-15,000 ש"ח ועד 40,000 ש"ח (בתוספת מע"מ), כאשר בד"כ נדרשת יותר מחוות דעת אחת (ולעיתים, במקרים של פגיעה קשה ומורכבת, גם שלוש, ארבע וחמש חוות דעת שונות) לצורך הגשת תביעה מקצועית ואיכותית. לאחר הגשת התביעה, בדרך כלל, יידרש הניזוק להוציא סכומים נוספים, בגין חוות דעת משלימות (מענה המומחה הרפואי התומך בתביעה לטענות שהועלו בחוות דעתו הנגדית של המומחה הרפואי מטעם הנתבעים). הופעות המומחים בבתי משפט לצורך חקירות, במסגרת שלב הדיונים וההוכחות, מוסיפות עוד להוצאות הכבדות המוטלות על הניזוקים-תובעים.
בתיקי תאונות דרכים (תביעות פלת"ד) הבעיה הכלכלית הקשורה לעלויות התביעה פחות משמעותית – משום שהמומחים מתמנים על-ידי בתי המשפט, ועלותם מתחלקת בין הצדדים – אולם במקרים של פגיעה שאינה שטחית, נותרת בעיית הפגיעה בכושר ההשתכרות של הניזוק ובני משפחתו, שמעמידה אותו בעמדת נחיתות כלכלית מובנית אל מול הגורם הנתבע (בדרך כלל, אחת מחברות הביטוח), שיודע לנצל זאת היטב באמצעות משיכת ההליך לצורך "ייבושו" של התובע מבחינה פיננסית, ולהביאו לפשרה נמוכה מגובה נזקיו האמיתי. ניזוקים רבים נאלצים להתפשר ולהסכים לקבל פיצויים הנמוכים בעשרות עד מאות אלפי שקלים, ולעיתים יותר מכך, מכפי שמגיעים להם באמת, רק בשל לחצים כלכליים אישיים.
ובשורה התחתונה, כך או כך, הניזוק מוצא עצמו מול שוקת שבורה: גם אובדן כושר עבודה, גם הוצאות רפואיות לטיפולים, גם קשיים פיזיים ונפשיים וגם צורך להוציא כספים רבים, ואף לפרוע חסכונות כדי לממן את ההוצאות הנדרשות עבור הוכחת תביעתו.
מצבים מורכבים אלו עלולים למנוע מניזוקים למצות את זכויותיהם ולפגוע בזכות הגישה לערכאות. חלק מהניזוקים כלל הם חסרי אמצעים לחלוטין, ובכך נמנעת מהם היכולת להגיש תביעה (אלא אם כן זוכים לפטור מביהמ"ש – הליך קשה ונדיר יחסית); חלק מהניזוקים מצליחים לגייס סכומי כסף כלשהם אשר אולי מאפשרים להם להגיש תביעה, אולם לא תביעה מיטבית (התקציב הקטן מחייב אותם לוותר על חלק מחוות הדעת הנדרשות, ו/או לפנות למומחים "זולים" יותר, ופחות מקצועיים בחלקם).
בכך נוצר יתרון בלתי-הוגן למזיק, ומצב בו המשפט לא מספק מענה לאותם ניזוקים, שאינם יכולים "להשיב את המצב לקדמותו" – מטרת דיני הנזיקין.
ג'סטיס – היישום הישראלי של הקונספט האמריקאי החדשני והמצליח
במדינות מסוימות, בראשן ארה"ב, עורכי הדין רשאים לממן את הוצאות התביעה עבור לקוחותיהם. בישראל הפרקטיקה הזו אסורה (כאמור בכלל 44 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986: "לא ילווה עורך דין כספים ללקוח כדי לשלם הוצאות הכרוכות במתן שירות מקצועי ללקוח)".
גם בשל הוראה זו, טרם כניסתם לתמונה של גופים כגון קבוצת ג'סטיס, מצאו עצמם הניזוקים מול שוקת שבורה: לאור מצבם הכלכלי, לא יכלו לממן מכיסם את עלויות התביעה; עורכי דינם לא יכלו לסייע בידם בשל כללי האתיקה (למעלה מן הצורך ייאמר כי גם אילו היה מותר לעורכי הדין לממן את עלויות התביעה, הרי שלאור העלויות הגבוהות, ממילא עורכי הדין היו יכולים לעמוד במימון מספר מועט יחסית של תביעות בו-זמנית).
לקראת סוף העשור הקודם קבוצת ג'סטיס "ייבאה" לישראל את רעיון מימון ההליכים המשפטיים בתחום דיני הנזיקין, כפי שמקובל וקיים במדינות אחרות בעולם, בראשן ארה"ב, אנגליה ואוסטרליה (לעניין ארה"ב יסופר כי אמנם עורכי הדין רשאים לממן את עלויות התביעה של לקוחותיהם, אולם לאור העלויות הגבוהות, למעשה משרדי עורכי הדין הם שמתקשרים עם גופי ההשקעות בהליכים משפטיים כגון ג'סטיס, נוטלים מהם את המימון, ובזכותו יכולים לממן "בעצמם" את עלויות התביעה. אולם אף בארה"ב אסור לעורכי הדין לממן, למשל, עלויות אחרות של התובעים שקשורות לאירוע הנזק, כגון הוצאות רפואיות. לכן, לצורך קבלת מימון לכיסוי הוצאות אישיות אלה, מתקשרים הניזוקים ישירות עם הגופים להשקעות בהליכים משפטיים בארה"ב).
ג'סטיס מציעה לניזוקים, בין היתר, את האפשרות לקבל ממנה מימון לחוות הדעת הרפואיות היקרות והוצאות משפט אחרות, על בסיס הצלחה, זאת בכפוף לבחינה של המקרה באמצעות "ועדת ההשקעות" שלה, הכוללת שופטים בדימוס, עורכי דין בכירים ורופאים בעלי מוניטין. אם התביעה לא צולחת, חלילה, ההפסד הכספי הוא של ג'סטיס, והניזוק אינו משלם דבר (גם לא לעורך הדין המייצג, שמעניק ללקוח שירותים משפטיים על בסיס הצלחה). כמו קרן הון-סיכון שמשקיעה בסטארט-אפים, למשל – ג'סטיס משקיעה בתביעות שהיא מוצאת לנכון להשקיע בהן.
היכולת של ג'סטיס להעניק "גב" כלכלי חזק מאוד לתובע, עוזרת להשוות את מאזן הכוחות בינו לבין הנתבעים החזקים. לאור העובדה שלג'סטיס יכולות כלכליות, התובע-ניזוק יכול להגיש, באמצעות עורך דינו, את התביעה המבוססת על חוות הדעת האיכותיות ביותר, מטעם המומחים הרפואיים הבכירים ביותר, ולזכות בפיצויים הגבוהים ביותר האפשריים – כל זה בלי להוציא כסף מהכיס, ובלי לחשוש מסיכון כספם.
מכיוון שג'סטיס לא תשקיע כספים בתביעה נטולת סיכוי – הסכמתה של ג'סטיס להשקיע בתביעה ולממנה עבור הניזוק, מעניקה לתובע, לעורך הדין ואף לגורם הנתבע מעין "גושפנקא" חזקה, או תו-תקן איכותי, לחוזקה של התביעה. במקרה זה, ברור גם לבית המשפט כי ההליך שבפניו אינו בגדר "תביעת סרק", אלא המדובר בתביעה שנסרקה בעיניים אובייקטיביות, ע"י ועדת ההשקעות של ג'סטיס.
דמי ההצלחה של ג'סטיס כהוצאת משפט
כאן מתעוררת שאלה משפטית מעניינת: האין בתי המשפט, במסגרת פסק דין, צריכים לחייב את המזיקים לשאת ב"דמי ההצלחה" של ג'סטיס? כלומר – כפי שבמצב של קבלת התביעה, הכלל הוא כי המפסיד משפה את המנצח בגין הוצאותיו, האם לא הוגן לומר כי דמי ההצלחה של ג'סטיס (בדומה לשכר טרחת עו"ד), הינם בגדר "הוצאות משפט", שבמקרה של הצלחת התביעה, על הנתבעים לכסות בעצמם?
נדמה כי עד היום אין לכך מענה בפסיקה.
בת"א (שלום באר שבע) 36223-03-21 פלוני נ' גאדה [פורסם בנבו, 3.10.23] דן בסוגיה כב' השופט ברוזה, ולא שלל את האפשרות ליתן פיצוי במקרה מתאים. השופט קבע כי מבחינה פורמלית, מדובר בראש נזק שנדרש היה לפרט אותו בכתב התביעה. מבחינה ראייתית, היה מקום להביא תצהיר של נציג ג'סטיס וכן להגיש, במסגרת תיק המוצגים, את ההסכם עם ג'סטיס ואת פירוט התשלומים שהוציאה ג'סטיס בשם ועבור התובע (כולל מועד של כל תשלום), ולאפשר חקירת עורכי המסמכים.
מבחינה מהותית לא שלל השופט את האפשרות לקבל פיצוי בגין הוצאות המימון של ג'סטיס, וכך קבע:
"כאשר אדם נדרש להגיש תביעה נזיקית, יש לו הוצאות שכרוכות בניהול התביעה, והוא זכאי לשיפוי על הוצאות אלו. בד"כ ההחזר הינו לפי סכום ההוצאה (בצירוף הצמדה וריבית) אולם יתכנו מקרים בהם עלות המימון של ההוצאה תהיה מעבר לעלות הריבית בחשבון העו"ש. בהחלט יש מקום, במקרים אלו, לקבל החזר בדבר עלות המימון בפועל".
אני סבורה כי יש מקום לחייב את המזיק בתשלום עלות דמי ההצלחה של ג'סטיס, ולו באופן חלקי, במקרים בהם התיק מסתיים בהצלחה וכאשר בית המשפט סבור שחוות הדעת הייתה חיונית להוכחת הרשלנות והנזק. בדיוק כשם שבעקבות אירוע נזיקי אדם מאבד את פרנסתו והוא נזקק למימון הוצאות מחייתו באמצעות הלוואות, הרי שהוצאות המימון שקולות לכך (ומהוות חלק מן ה"נזק" שלו), והוא זכאי להחזר העלויות בפועל.
יהיו שיטענו, שבתביעות נזיקין יש לתובע אפשרות לבקש לפטור אותו מהגשת חוות דעת בשל מצוקה כלכלית ובמקרה כזה בית המשפט ימנה מומחה מטעמו. לדעתי, פתרון זה עבור תובע הוא ראוי באופן חלקי בלבד. הנתבע, שלרוב הוא גוף כלכלי חזק ומבוסס יותר, רשאי להגיש חוות דעת מטעמו, ואז בפני מומחה בית המשפט עומדת רק חוות הדעת של הנתבעת, והתובע נמצא למעשה בעמדה מוחלשת.
לדעתי, בית המשפט רשאי לבחון את מצבו הכלכלי של התובע, כפי שעושה במצב שבו מבוקש פטור מהגשת חוות דעת מטעמו, ובמצב שבו הוא סבור שאכן קיימת מצוקה כזו, לחייב את המזיק בהוצאות המימון, גם אם לא בשיעורם המלא.
לדעתי אין לחייב תובעים לפרוע חסכונות אישיים לצורך מימון תביעתם, וראו בעניין זה למשל את החלטתו של כב' השופט יחזקאל הראל, שאמנם עסק בדבריו בתשלום תכוף, אך קבע שחיסכון נועד להעניק ביטחון כלכלי מינימלי, ואין לכרסם בו לצורך מימון הוצאות מחיה (ת"ת 2291-08-10 בירנבאום נ' ליהי קן דר (פורסם בנבו, 15.11.20)).
בסופו של יום יש לזכור כי ה"רווח" של בתי המשפט (והאינטרס הציבורי בכלל) ממעורבותה של ג'סטיס בתביעות נזקי גוף הוא כפול: ראשית, יש להניח שהתביעה מבוססת יותר – משום שכאמור, בחנה אותה ועדת ההשקעות מטעם החברה; ובנוסף, התביעה מבוססת על חוות דעת מלאות ומקצועיות, המקלות על ברור התביעה.
ובכל מקרה, ודאי שבמקרה בו הוכחה התביעה, לרבות רשלנות, קשר סיבתי ונזק – ראוי כי התובע ישופה על מלוא הוצאותיו בקשר עם הבאת תביעתו לבית המשפט, לרבות שכר טרחת עוה"ד, ולרבות רכיב דמי ההצלחה של ג'סטיס.
