ראיון עם פרופסור יהודה אדלר

פרופ' יהודה אדלר – קרדיולוג

"להציל חיים זה להביא אושר למשפחות"

פרופ' יהודה אדלר לא שוכח את הרגע שבו החליט לבחור בתחום הרפואה. "כשהייתי בן עשר נשלח אבי, שמואל ז"ל, ניצול שואה שכל בני משפחתו נרצחו בידי הנאצים, לניתוח מעקפים דחוף בקליבלנד בארה"ב. בישראל עוד לא ביצעו באותה תקופה ניתוחים מסוג זה ואני זוכר את עצמי עומד ליד מיטתו לאחר הניתוח ואומר לו: 'אבא, אני אהיה הקרדיולוג הכי טוב בעולם וארפא אותך'. וכך אכן קרה – אני בחרתי בכיוון המקצועי שלי ואבי זכה לחיים ארוכים ובריאים".

כבר 35 שנים שפרופ' אדלר – הנחשב לאחד המומחים הגדולים בעולם בתחום רפואת הלב (קרדיולוגיה), שיקום הלב ורפואה מונעת – עוסק ברפואה ומשוכנע שזו אכן הייתה הבחירה הנכונה עבורו. "בכל שבוע אני זוכה להציל אנשים ממוות מדום לב, ואין זכות גדולה מזאת בעולם. להציל חיים זה להביא אושר למשפחות".

במהלך הקריירה עסק פרופ' אדלר לא מעט בניהול מערכות, כולל ניהול בתי חולים ותקשורת רפואית, וזכה להכיר את פניו המגוונות של המקצוע, בארץ ובעולם. כיום הוא פרופסור מן המניין אמריטוס לקרדיולוגיה באוניברסיטת תל אביב, חבר הוועד המנהל באוניברסיטת אריאל, חבר ועדת הרפואה של ההתאחדות לכדורגל בישראל ועוד. בתחום הרפואה העולמית מכהן פרופ' אדלר בין היתר כיו"ר האיגוד האירופאי למחלות שריר וקרום הלב (ESC), כחבר האיגוד לכתיבת ההתוויות העולמיות החדשות למחלות קרום ושריר הלב שיתפרסמו ב-2026 וחבר זהב מטעם האיגוד בחברה לאי ספיקת לב. הצוות שלו רשם הישג חסר תקדים כאשר יחד עם צוותים אחרים מהעולם הגיע לריפוי של מאה אחוז מהחולים שהגיעו אליו.

פרופ' אדלר גם כתב מעל 250 מחקרים רפואיים בעיתונות המקצועית המובילה בעולם, הוא מוזמן להרצות בכינוסים רפואיים מובילים וזכה בלא מעט פרסים, בהם פרס קלרמן לחוקרים צעירים של האיגוד הקרדיולוגי בישראל, אות "ירושלים שלי" על בניית בית החולים למען בריאות תושבי העיר ופרס ההצטיינות של האיגוד הקרדיולוגי האירופאי.

בנוסף לכל התפקידים והתארים אתה גם מגיש את "תוכנית הבריאות של ישראל" ב"רדיו תל אביב" ומשמש כפרשן רפואה בערוצי התקשורת בישראל. תוכל – אחרי כל זה – לקחת אותנו דווקא אל הזיכרון הראשון שלך כרופא?

"ביום הראשון שלי בחדר המיון, ממש בדקות הראשונות, אמרו לי 'תלווה את החולה הזה, יש לו התקף לב'. אני עומד לי הסניטר, ואנחנו מתכוונים לצאת עם החולה מחדר המיון. לפתע מגיע רופא ותיק, שמאוחר יותר נודע לי שמדובר בפרופ' חנוך הוד, מנהל הטיפול הנמרץ ואחד האנשים ההגונים והישרים ביותר במקצוע – רופא משכמו ומעלה שהכרתי היטב במהלך השנים. הוא לקח את האק"ג של החולה, זרק אותו בזעם, סינן קללה והתחיל לצעוק. לא הבנתי במה מדובר, עד שהתברר שהחולה ירד לחדר המיון בלי מסיכת חמצן, שזה כמובן אסור לחלוטין. כך יצא שהזיכרון הראשון שלי הוא מתקלה שביצע הצוות, אם כי לשמחתי מדובר בזיכרון טוב כי פרופ' הוד הוא אחד המורים הגדולים מבחינתי וממנו למדתי מה הדרך הנכונה לנהוג בה. באותו רגע הבנתי שאני הולך למסלול קשה אבל הכי מעניין בעולם".

פרופ' אדלר, כמומחה בכיר לקרדיולוגיה, עובד גם איתנו בג'סטיס, ואנחנו גאים על כך. כידוע, אנו גם מעמידים השקעות לכיסוי עלויות ליטיגציה וגם מחברים תיקים למומחים כדי שיגידו אם יש קייס לדעתם, ופרופ' אדלר הוא אחד המובילים שאנו משתפים איתם פעולה בתחום הקרדיולוגיה. את אנשי ג'סטיס שפגש הוא מגדיר "מקצוענים, עם יחסי אנוש מעולים ואמינים".

יש מקרה אחר שנגע לליבך כרופא, במהלך הקריירה?

"בהחלט, מדובר דווקא במקרה טראומתי. זה היה במוצאי פסח, חדר המיון מלא באנשים אחרי החג, אלו הערבים הכי קשים בבתי חולים. מגיעה חולה קשישה שחייבת אינטובציה (צנרור קנה) והחייאה. הבן שלה אומר לי 'אל תשכיב אותה, אם תעשה את זה היא תמות'. לא הייתה לי ברירה כי אי אפשר להכניס את הצינור לקנה הנשימה מבלי להשכיב את החולה. כך אכן עשיתי, ולצערי היא מתה. זה היה מקרה טראומתי שחיזק אצלי את האימרה 'הטוב שברופאים לגיהנום'".

זה משפט קשה.

"מקור הפתגם הוא במשנה קידושין שבגמרא, שם נאמר 'החמרים רובן רשעים, והגמלין רובן כשרין, הספנין רובן חסידים, טוב שברופאים לגיהנום…'. כל אחד יפרש את זה איך שהוא רוצה".

אחד מאנשי המקצוע שהשפיעו יותר מכל על פרופ' אדלר, לדבריו, הוא פרופ' מרדכי שני, מאבות הרפואה במדינת ישראל, תלמידו של פרופ' חיים שיבא ומי שניהל את המרכז הרפואי שיבא במשך 33 שנה. "הוא גידל אותי ותמיד תמך בי, גם בתקופות קשות, תמיד חיבק אותי כמו אבא את בנו ועזר לי בכל שאלה. זה האיש שהשפיע עלי לטובה יותר מכל בעולם הרפואה".

לסיום כמה שאלות קצרות: במה היית עוסק אם לא היית רופא?

"הייתי בוחר להיות וטרינר. אני אוהב מאוד בעלי חיים, בעיקר כלבים. כל חיי אני מוקף בכלבים בבית וגם כיום".

תנפץ לנו סטיגמה לא נכונה על רופאים.

"בתקשורת מדווחים לא פעם על השכר הגבוה כביכול של הרופאים בישראל – מה שרחוק מהמציאות, בוודאי כפי שמציגים אותה".

מהן שלוש התכונות הכי חשובות לרופא, בעיניך?

"אנושיות, מקצוענות, נתינה לזולת".

ואיפה תהיה בעוד עשר שנים?

"קודם כל אני מקווה להישאר בריא, וכמובן שאמשיך להציל חיי אנשים".