רשלנות רפואית בהריון שהובילה לשיתוק מוחין

יסמין (שם בדוי), יולדת עם גורמי סיכון משמעותיים ללידה מוקדמת, הגיעה מספר פעמים למיון יולדות החל מהשבוע ה-26 בשל דימומים וכאבי בטן עזים. עורך דינה של יסמין, עו"ד אופיר בן משה, מספר בצער כי למרות התלונות על כאבים – יסמין שוחררה לביתה. הפעם, ההתנהלות הרשלנית הובילה לכך שהתרחיש הגרוע מכל התממש ובנה של יסמין אובחן עם שיתוק מוחין לאחר הלידה. שיתוק מוחין הוא אחד מסיבוכי הפגות שניתן למנוע בהינתן התנהלות מקצועית של הצוותים הרפואיים, שמחובתם להתייחס בערנות ורצינות לדגלים אדומים בדמות תסמינים בעייתיים וחריגים שמציגה מטופלת הרה.

רשלנות רפואית פגים

שלושה ימים לאחר הביקור הראשון יסמין שבה לבית החולים עם דימום, נבדקה ושוחררה לביתה בשנית – על ידי מתמחה.

יסמין אמנם לא יכלה לדעת זאת אך הנחיות משרד הבריאות מחייבות שחרור של רופא מומחה, לאור העובדה שזה היה ביקורה השני בתוך שבוע. חרף תחנוני האם – הצוות הרפואי סירב לאשפזה. 12 שעות בלבד חלפו מעת שחרורה השני ועד שיסמין חזרה לבית החולים עם דימום. הפעם התפנה הצוות הרפואי לגשת אליה לאחר שהמתינה כשעתיים בחדר המיון, רק כדי לגלות שהמטופלת החוזרת שלהם מצויה למעשה בלידה פעילה. 

על פי הרישום הרפואי הצוות המטפל לא הספיק להעניק ליסמין טיפול במגנזיום סולפט למניעת שיתוק מוחין. בנוסף, חרף היסטוריה רפואית רלוונטית, בשום שלב לא הוסבר ליסמין על הסיכון בלידה מוקדמת. קל וחומר ללא טיפול זה. 

אם יסמין היתה מודעת להם היא היתה עושה כל מאמץ להתאשפז, למרות שסורבה. עקב רשלנות מקיפה הן בטיפול והן ביידוע המטופלת ההרה על הסיכונים שעומדים בפניה ודרכי המניעה, הוגשה תביעת רשלנות רפואית בגין שיתוק מוחין. זאת על ידי עורך דין אופיר בן משה, נגד בית החולים המטפל ומשרד הבריאות.

יסמין היתה בת 29 בעת הלידה והיה זה הריונה השלישי. מבדיקה מהירה של ההיסטוריה הרפואית של האם, אמור היה הצוות המטפל להבין מיד כי מדובר במטופלת בעלת גורמי סיכון משמעותיים ללידה מוקדמת. ההריון הראשון הסתיים ספונטנית בשבוע מוקדם והריונה השני הסתיים בלידה מוקדמת – אם כי תקינה. הפעם, הופיעו תסמינים מקדימים לבעיה כלשהי כבר בשבוע התשיעי, כאשר החלה לסבול מדימום ברחם.

למרבה הצער, לאחר לידת התינוק התברר כי פיתח סיבוכי פגות משמעותיים אשר הובילו לשיתוק מוחין. בחוות הדעת הרפואית ציין הרופא המומחה מטעם התביעה כי לו היו מאשפזים את האם בביקורה השני כבר ניתן היה לאבחן את הלידה המוקדמת, לעצור אותה, להעניק טיפול למניעת סיבוכי פגות ולטפל ביסמין בעזרת מגנזיום סולפט. טיפול שיכל בסבירות גבוהה למנוע את הטרגדיה שגררה אותה התנהלות רשלנית.

רשלנות רפואית פגים: חוות דעת

חשוב לדעת: לידה לפני 37 שבועות מלאים נחשבת ללידה מוקדמת. במקרה של יסמין, שילדה את בנה בשבוע ה-27, מדובר בלידה מוקדמת מאוד עם סיכויים גבוהים לפתח סיבוכי פגות כמו שיתוק מוחין. כאמור, גם הריונה השני של התובעת הסתיים מוקדם – בשבוע ה-36, אף הוא ברף של לידה מוקדמת. 

על פי חוות הדעת שמסר הרופא מומחה לבית המשפט: "לידה מוקדמת בעבר הינה סיכון משמעותי ביותר וידוע ללידה מוקדמת. הסיכוי להישנות לידה מוקדמת גבוה במיוחד כאשר הלידה המוקדמת היתה בהריון האחרון וכאשר יש סיפור עבר של מספר לידות מוקדמות". במילים אחרות הצוות המטפל היה צריך להתחשב בכובד משקל בהיסטוריה הרפואית של יסמין, ההתעלמות הבוטה מכך היא רשלנות רפואית בפגים ובהריון ככלל.

לידה מוקדמת: דרכי מניעה והתמודדות

לאחר שמזהים לידה מוקדמת יש מספר שיטות התמודדות: 

• טיפול תרופתי – נועד לעצור את הלידה ודחייתה. מטרת טיפול זה היא למנוע התכווצויות רחם. אינו מבטל את הגורם להתכווצויות. לכן מדובר לרוב בדחייה של הלידה המוקדמת לפרק זמן קצר יחסית הנע בין 48 שעות לכשבוע. מטרת הדחייה? לאפשר במקביל טיפול סטרואידי.
• טיפול סטרואידי – מטרתו מניעת סיבוכי פגות על ידי האצת בשלות רקמות העובר. טיפול זה הוכח כיעיל מאוד להפחתת תחלואה ותמותה הקשורה לסיבוכי פגות. מאז ההמלצה הגורפת ב-1994 להעניק טיפול סטרואידי לכל יולדת בלידה מוקדמת בין שבועות 24-34 להריון, פורסמו יותר נתונים המוכיחים כי הטיפול יעיל במניעת סיבוכי פגות מגוונים. 
• טיפול במגנזיום סולפט – טיפול נוסף בלידה מוקדמת הוא באמצעות מגנזיום סולפט אשר מסייע להפחית את השכיחות והחומרה של נזק מוחי המתפתח כתוצאה מסיבוכי פגות.

זיהוי רשלנות רפואית בפג: שיתוק מוחין

במקרה זה, חוות הדעת בנוגע לטיפול הרשלני ביסמין היא ברורה וחד משמעית. יולדת עם עבר של לידה מוקדמת ודימומים עקב היפרדות שליה נמצאת בסיכון גבוה ללידה מוקדמת נוספת, על כלל סיכוניה. 

שחרורה הביתה של יסמין לאחר הסימפטומים שהציגה היה בלתי סביר. חובתם של המטפלים במיון יולדות היה לאשפז את התובעת ולטפל בה במחלקת הריון בסיכון גבוה. חזרתה התדירה של היולדת לחדר המיון בתוך זמן קצר כל כך יכולה להעיד על בעיות משמעותיות יותר מהרושם הראשוני, והצריך התייחסות מעמיקה ומחמירה יותר לתלונות האם. למותר לציין כי אשפוז במועד הנכון יכל מונע את הסיבוכים שהתרחשו בגלל העדר הטיפול. כמו כן, העיכוב בטיפול באם עם הגעתה למיון יולדות, הוסיף לנזק, שכן ניתן היה לזהות כי היא נמצאת בלידה מוקדמת ולהעניק טיפול למניעת סיבוכי פגות.

הערכת הנזק של הרשלנות הרפואית בפגים

ללידה המוקדמת והטראומטית של יסמין היו השלכות קבועות. תינוקה אשר אובחן עם שיתוק מוחין מתנייד כיום באמצעות כיסא גלגלים, הוא סובל ממגבלות תנועתיות משמעותיות בפרקי הגפיים העליונות ומגבלה נוספת בפרקי הירכיים, מבנה גוף כחוש וצלקות כתוצאה מהניתוח. כמו כן, סובל בנה של יסמין מתלות מוחלטת בניידות ובפעילות מוטורית, העמידה אפשרית בתמיכה בלבד. אין לו שיווי משקל והוא נדרש לסיוע מלא בלבוש, מתקשה באכילה, תלותי לגמרי ברחצה, והתקשורת המילולית מאופיינת בקול רפה. הנכות שנקבעה היא 100 אחוזים לצמיתות. עקב הנכות הקשה המשפחה עברה לדירה גדולה יותר והם נדרשו להוצאות נוספות לצורך הנגשת הדירה. ההוצאות הנוספות כוללות טיפולים כמו פיזיותרפיה, קלינאית תקשורת, ריפוי בעיסוק, רכיבה טיפולית, הידרותרפיה ועוד. 

"בעזרת קרן ג'סטיס קיבלנו את מקסימום הפיצויים"

לפי פרקליטה של יסמין, עורך הדין אופיר בן משה: "מדובר במקרה חמור של רשלנות רפואית בהריון שניתן היה למנוע אילו הצוותים המטפלים היו מתייחסים להיסטוריה הרפואית של יסמין ולתסמינים שלה, שהעידו על בעיה רפואית המצריכה טיפול דחוף". יסמין ובעלה הסתייעו בקבוצת ג'סטיס לצורך מימון חוות הדעות הרפואיות, שסייעו להבטיח את הצלחת התביעה. לדברי עו"ד בן משה: "בעזרת קרן ג'סטיס ניתן היה למקסם את הפיצויים שישולמו. העובדה שהזוג לא נדרש לדאוג לגבי איתור ועלויות של חוות דעת ושכר מומחים אפשרה לנו להתרכז בניהול התיק ולמקסם את הפיצויים".