עקבו אחרינו ברשתות החברתיות
אתם כבר יודעים: בכל מקרה של נזק גוף שמוביל להגשת תביעה בבית משפט, חובה לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית אחת או יותר, המוכיחה את טענות התובע.
הבעיה היא שחוות דעת רפואיות הן מצרך מורכב, ולעיתים קרובות גם יקר.
אבל בכל מה שקשור לחוות דעת רפואיות, אסור לקחת שום סיכון, ויתור או חיסכון: זהות ומוניטין המומחה הכותב את חוות הדעת הרפואית, איכות תוכן חוות הדעת ויכולת המומחה להעיד בבית משפט חורצים, בדרך כלל, את גורל התביעה.
באחרונה השיקה קבוצת ג'סטיס, שנחשבת לגוף המוביל בישראל בתחום נזקי הגוף והרכוש, את חברת-הבת ג'סטיס אקספרטס, המיועדת לפתור את הבעיות הרבות בהן נתקלים תובעים ועורכי דין בדרך לקבלת חוות דעת רפואית איכותית ומנצחת.
[cta-button]
אקספרטס מייצרת סטנדרט מקצועי חדש בכל מה שקשור לחוות דעת לצרכים משפטיים. חוות הדעת הרפואיות האיכותיות שלה נובעות משילוב של איכות המומחים הכותבים את חוות הדעת – מומחים רפואיים שזכו להערכת ולאמון בתי המשפט; איכות הצוות המקצועי והמתפעל – המחזיק בניסיון מצטבר של עשרות שנים ואלפי תיקים בתחומי הרשלנות הרפואית ונזקי הגוף בכלל; וטכנולוגיה ייחודית המאפשרת לנתח תיקים במהירות ובדיוק גבוהים יותר ולספק תוצר איכותי יותר ובמהירות רבה יותר.
אקספרטס מעניקה ערך מוסף משמעותי לתובעים ולעורכי הדין, וחוסכת להם זמן, טרחה ומאמץ בדרך לקבלת חוות הדעת הרפואית. כחלק מכך, באחרונה השיקה אקספרטס את גרסת ה-BETA של פורטל אקספרטס, המבצע מהפכה בעבודה המקצועית של עורכי הדין אל מול תיעוד רפואי. הגישה לפורטל ניתנת לעורכי הדין בכל תיק, ללא עלות.
לג'סטיס אקספרטס מאפיין נוסף המבדל אותה: אפשרות לקבלת כיסוי מלא לעלות חוות הדעת מהחברה-האחות קרן ג'סטיס, המתמחה בהשקעות בהליכים משפטיים. ככל שקרן ג'סטיס מאשרת את ההשקעה בתיק, היא תוכל לכסות במקום התובע את כל עלות חוות הדעת (וגם את יתר עלויות התביעה), על בסיס הצלחה בלבד, וללא סיכון לתובע.
כך, הלקוח לא יצטרך להוציא אפילו שקל אחד מכיסו לצורך הגשת התביעה.
העובדה שקבוצת ג'סטיס עובדת על בסיס הצלחה בלבד מבטיחה שחוות הדעת שלה יסופקו רק במקרים בהם המומחים הרפואיים והצוות של ג'סטיס סבורים שהתיק נשען על יסודות חזקים, ולא גבוליים או חלשים. קיימת זהות אינטרסים מלאה בין התובע, עוה"ד וקבוצת ג'סטיס כולה: לספק חוות דעת רפואית מנצחת, אשר תצלח את אתגרי ההליך המשפטי ותביא לניצחון בבית המשפט ולפיצוי מלא לתובע/נפגע על כל נזקיו.
[cta-button url="https://www.example.com" caption="שלום עולם"]
קבוצת ג'סטיס היא הגוף המוביל בישראל עבור נפגעי גוף ורכוש, ומעניקה לתובע ולעורכי הדין את כל השירותים החשובים ביותר – במקום אחד. קבוצת ג'סטיס מפעילה את קרן ג'סטיס, שנחשבת לגוף המוביל בישראל בתחום ההשקעות בהליכים משפטיים, עם השקעה באלפי תיקי נזקי גוף ורכוש בשנים האחרונות. בנוסף, קבוצת ג'סטיס מפעילה את ג'סטיס אקספרטס, המספקת חוות דעת רפואיות ברמה הגבוהה ביותר, לכל נפגעי הגוף. אקספרטס מספקת שירותים נלווים נוספים – מאיסוף התיעוד הרפואי בתיק ועד הסעות לבדיקות ולדיונים
*קבוצת ג'סטיס מתמחה בהשקעות בהליכים משפטיים. קבוצת ג'סטיס אינה מעניקה ייעוץ או ייצוג משפטי, ואינה עוסקת במתן הלוואות.
מה שקרה לעומר יכול לקרות לכל אחד מאיתנו. עומר, בן 18, בריא ובכושר, הלך בשעת לילה בלב עירו במרכז הארץ. הרחוב לא היה מואר, ועומר נתקל ונפל לתוך בור.
עומר הזעיק עזרה ופונה לבית החולים, שם אובחן עם שברים מורכבים בברך ופגיעה בגב. למרות ניתוח שעבר, עומר נשאר עם כאבים עזים והתקשה להתנייד ממקום למקום. המצב הפיזי הוביל לפגיעה במצבו הנפשי, שהקשה עליו לשוב לעבודה.
באמצעות עו"ד דורון גנסין, עומר הגיש תביעה נגד העירייה. במהלך הדרך, הוצעה הצעת פשרה בגובה 600,000 ש"ח. עורכי הדין סברו שצירוף חוות דעת נוספות לתיק יגדילו משמעותית את הפיצוי, אך עומר לא היה מסוגל לשאת בעלותן.
"התובע היה מצוי בדוחק כלכלי, לא היה יכול להשקיע עוד סכומים בתביעה, ושקל להתפשר לפי ההצעה שניתנה לו, אבל אנחנו המלצנו אחרת", מספר עו"ד עמית גנסין. "סיפרתי לעומר על האפשרות לקבלת השקעה מקרן ג'סטיס, ושמח. ג'סטיס כיסתה במקום עומר את עלות חוות הדעת וגם נתנה לו סכום נוסף לצרכי מחייתו, שעזר לו מאוד".
כעבור זמן קצר, התברר שכניסתה של קרן ג'סטיס לתיק הוכיחה את עצמה. "הסכום שנתנה ג'סטיס סיפק לנו שנתיים של שקט מצד עומר", מוסיף עו"ד גנסין. "יכולנו להשיג את חוות הדעת הנוספות, שהוכיחו נזקים גדולים נוספים, וכתוצאה מכך גם העברנו את התיק לבית המשפט המחוזי. שם, התיק הסתיים בסופו של דבר בפשרה של כמיליון שקל – סכום כמעט כפול מההצעה הראשונה. אין ספק שבלי ג'סטיס, התיק היה נגמר בפיצוי הרבה יותר נמוך. זו דוגמא מעולה לערך הגדול של קרן ג'סטיס ושל קבוצת ג'סטיס בתביעות כאלה".
לדברי עו"ד אוהד גרינוולד, מנכ"ל קרן ג'סטיס, "גם בתיקים מורכבים, ג'סטיס יכולה לשנות את כל התמונה – גם עבור התובע וגם עבור עורך הדין. במקרה הזה, חוות דעת נוספת שמומנה על ידינו הוכיחה עוד נזק משמעותי וכמעט והכפילה את הפיצוי הסופי, שבוודאי ישנה את חיי התובע. במקרה הזה, לא רק מימון חוות הדעת היה חשוב, אלא גם 'הקדמת פיצוי' חלקית שהענקנו לתובע, ואפשרה לו להמשיך ולשמור על איכות חיים טובה בזמן ניהול ההליך, עד להגעה לפשרה מתאימה, ולא להסכים להתפשר על סכום נמוך בגלל לחץ כלכלי. אנחנו שמחים שגם המקרה הזה הסתיים בצורה הטובה ביותר עבור כל הצדדים".
ק', אם חד הורית בשנות ה-30 לחייה, נפגעה בתאונת דרכים קשה. היא פונתה לבית החולים, שם עברה ניתוח בעמוד השדרה. לאחר שלושה שבועות באשפוז ק' שוחררה מבית החולים ושבה לביתה. תקופת ההחלמה שלה, אשר כללה הליכי טיפולי פיזיים ונפשיים, הלכה והתארכה, כשתאונה נוספת שעברה במהלכה פגעה בהליך ההתאוששות. כך, היא סבלה מאובדן כושר עבודה במשך כשנתיים – ולא יכלה לשוב לעבודתה הקודמת ולבית העסק שעמדה להקים. בהיעדר מקור הכנסה במשך כל התקופה, ק' לא יכלה להשיב את ההלוואות שנטלה לשם פתיחת אותו בית עסק ולפרנס את ילדיה, וחובותיה תפחו.
לצורך הגשת תביעת תאונת דרכים קרן פנתה לעו"ד ראני סלאמה, המתמחה בניהול תיקי נזיקין מורכבים. היה עליו לצלוח אתגר משפטי: מאחר ש-ק' לא הכניסה כספים כשנתיים לפני התאונה, חברת הביטוח טענה שלא קיימים עבורה הפסדי שכר בעבר או בעתיד, או לחילופין – כי פוטנציאל שכרה נמוך מאוד ושואף לאפס. "התיק התנהל תחילה בבית משפט השלום. הרושם שעלה כבר מהדיון הראשון היה שכבוד השופט נוטה להסכים עם הטענה של חברת הביטוח", מספר עו"ד סלאמה. "לאחר השלמת חוות הדעת הרפואיות בעניינה, שהעמידו את נכותה הצמיתה על 35%, הגשנו בקשה לתיקון כתב התביעה תוך העברת התיק לבית המשפט המחוזי. ההחלטה הזאת התבררה בהמשך כנכונה".
בבית המשפט המחוזי הציג עו"ד סלאמה ראיות רבות המעידות כי בזמן התאונה, ק' הייתה בעיצומן של ההכנות להקמת בית עסק חדש, ובזמן שחלף מאז – היא השלימה את הקמת העסק וגייסה לקוחות רבים. לאחר שאלו העידו לטובתה, בית המשפט הציע מטעמו פשרה הכוללת סכום פיצוי גבוה, אשר מקבלת את טענתו של עו"ד סלאמה לעניין הפסדי השכר ומתחשבת בפוטנציאל ההשתכרות הרב של ק'. אלא שחברת הביטוח סירבה להצעה, והציעה ל-ק' לסיים את התיק במחצית מהסכום שהוצע ע"י בית המשפט.
"חברת הביטוח הנתבעת הציעה הצעות פשרה נמוכות מאוד יחסית לנזק שנגרם ללקוחה, תוך שהיא מנצלת את העובדה שהלקוחה נקלעה לקשיים כלכליים ותתקשה לעמוד בהליך ארוך ומייאש. בשלב מסוים, העיכוב הרב בקבלת הפיצוי כמעט גרם לה להישבר – היא ביקשה להסכים להצעת הפשרה של חברת הביטוח ולסיים את התיק. כל זאת, למרות שהפצרתי בה לסרב, מתוך ההבנה שההצעה שנמצאת על השולחן אינה כוללת פיצוי בגין הפסדי שכר ואינה הולמת את נזקיה", מספר עו"ד סלאמה. "בנקודה זו, פניתי בשמה לקרן ג'סטיס בבקשה לפיצוי מוקדם, דהיינו העברת סכום כסף על חשבון הפיצוי העתידי המובטח לה".
הבקשה אושרה, וג'סטיס העבירה ל-ק' כ-100,000 שקלים לטובת כיסוי הוצאותיה האישיות במהלך ההליך המשפטי. "באמצעות הסכום, הנפגעת יכלה לממן את הוצאות משפחתה ולסלק חלק מהחובות שנצברו לחובתה. הפיצוי המוקדם נתן לה וגם לנו כמשרד שמייצג אותה אוויר לנשימה, ואיפשר לנו לנהל את מו"מ מתוך עמדה חזקה. בסופו של דבר, עמדתנו התקבלה הן ע"י בית המשפט והן ע"י חברת הביטוח והגענו להסכמות. התיק הסתיים בפיצוי גדול במיוחד – יותר ממיליון שקלים, סכום כפול מהצעת הפשרה שהלקוחה כבר נטתה לקבל. סכום זה בהחלט ראוי, ואני מברך על סיום מוצלח לתיק שניהלנו במשך ארבע שנים".
"פיצוי מוקדם לנפגעי תאונות דרכים ותאונות עבודה הוא אחד המנגנונים החשובים ביותר שפיתחנו. הסיפור של ק' מדגים היטב כיצד אדם שנפגע עלול להתפשר על פיצוי נמוך בהרבה מכפי שמגיע לו, כאשר הוא נמצא בדוחק וההליך המשפטי הולך ומתמשך", מספר עו"ד אוהד גרינוולד, מנכ"ל קרן ג'סטיס. "בעזרת מימון משפטי בדמות פיצוי מוקדם, מוזרם ישירות לכיס התובע סכום כספי שמעניק לו חמצן כלכלי להמשך הדרך. אנחנו רואים פעם אחר פעם שהמימון הזה מגדיל את סכומי הפיצוי הסופיים באחוזים גבוהים מאוד, לעתים פי 2 ויותר, שמתבטאים במאות אלפי שקלים. אנחנו מברכים את ק' ואת עו"ד סלאמה על ניהול הליך משפטי חכם ובלתי מתפשר, ושמחים שהיה לנו חלק בהצלחתו".
מאת עו"ד רועי טובל, מאמר אורח
פיברומיאלגיה היא תסמונת המתאפיינת בעייפות כרונית, כאב כרוני ומפושט וברגישות עזה למגע באיזורים שונים. מדובר בהתקפי כאב אשר פוגעים באיכות החיים, רמת התפקוד וביכולת של החולה לשמור על שגרת חיים תקינה. דאבת השרירים, שמה העברי של התסמונת, אופיינה לראשונה בשנות ה-70 של המאה הקודמת והגם שילדים וגברים עלולים אף הם ללקות בתסמונת זו – למעלה מ-80% מחולי הפיברומיאלגיה הן נשים.
כיום ידוע שרקע גנטי כגון בן משפחה שסבל מהתסמונת, מעלה את הסיכון ללקות בה. גם אירועים טראומטיים לגוף, כמו חבלות או תאונות דרכים למשל. בנוסף אירועים טראומטיים רגשית כמו לחץ נפשי גבוה, יכולים אף הם להביא להתפרצות פיברו. חוץ מרקע גנטי או אירוע טראומתי נפשי או פיזי – נמצא כי גם זיהומים ויראליים קשים עלולים לגרום להתפרצות התסמונת.
פיברומיאלגיה הינה הסיבה השכיחה ביותר לכאב שלד או שריר מפושטים, היא מלווה לרוב בעייפות, פגיעה קוגניטיבית כמו אבדן ריכוז וסימפטומים גופניים שונים.
למרות שתיעוד של התסמונת קיים בספרות הרפואית עשורים רבים, נראה כי בשנים האחרונות עולה המודעות לפיברומיאלגיה. בהתאם, נראית בישראל עליה בדרישה להכרה מצד ביטוח לאומי.
במרץ 2022 הביטוח הלאומי הוסיף לתקנותיו את סעיף ליקוי 92 הדן בפיברומיאלגיה. כיום ניתן להגיש תביעת לביטוח לאומי לנפגעות ונפגעי נזקי גוף בגין פיברומיאלגיה ("דאבת שרירים"). הסעיף עצמו מותאם לדון בנכויות נוספות ותופעות ארוכות טווח מתסמונות דומות כמו לונג קוביד.
לפי חוזר הביטוח הלאומי מטרת סעיף 92 הינה: "לקבוע קווים מנחים לעבודה על פי סעיף הליקוי החדש, הן בוועדות נכות כללית והן בקביעת קשר סיבתי בין תסמונות כאב לפגיעה בעבודה במתן יעוץ רפואי לדמי פגיעה".
לעתים בתיקי פיברומיאלגיה, מתקשה הצוות הרפואי להזדהות עם נפגע שלכאורה אין מקור חד משמעי לפגיעתו. לפי חוזר הביטוח הלאומי בנוגע לסעיף 92 שדן בפיברומיאלגיה, הסימפטומים העיקריים לפיברומיאלגיה יוצגו 3 חודשים לפחות והם:
פיברומיאלגיה: נקודות כאב ותסמינים
בעבר נתקלו חולי פיברומיאלגיה רבים בהתנגדות של מומחים בתחום הראומטולוגי לכתוב חוות דעת עבורם. רבים מהנפגעים העידו כי בחוות הדעת שנמסרה בעניינם הסתתרה דרגה גבוהה של שיפוטיות. נראה כי העדר מדדים אובייקטיביים ומדידים לתסמונת פיברומיאלגיה הקשו על ניסוח סעיף 92 של ביטוח לאומי שכל הצדדים יסכימו עליו. מחד היו רופאים וגופים שהתלוננו כי הסעיף מאפשר קביעת אחוזים גבוהים מדי. מנגד עמדו עמותות וחולים שטענו כי הסעיף לא מאפשר קביעת אחוזים שמשקפים נכונה את הנזק ואת המחלה.
מהסיבות שצוינו לעיל ניתן ללמוד שרופאים ומומחים בראומטולוגיה בימינו עדיין לא תמיד בקיאים באבחון פיברומיאלגיה.
ממצאים כאלה הוצגו במחקר רפואי שפורסם זה מכבר, בו נמדד משך הזמן הנדרש לאחת מקופות החולים המובילות לקבוע אבחנה של פיברומיאלגיה במטופל על ידי רופא.ת משפחה או ראומטולוג מומחה מרגע הופעת התסמינים. מניתוח נתוני חולי הפיברומיאלגיה כפי שהוגדרו על ידי המערכת הרפואית, עלה שאבחון פיברומיאלגיה על ידי רופא המשפחה לוקח בממוצע לא פחות מ-3 שנים. אבחון אבחון פיברומיאלגיה על ידי ראומטולוג מומחה ידרוש, לעתים, למעלה מ-6 שנים.
מור (שם בדוי), נפגעה בתאונת דרכים באמצע שנת 2019 וסבלה מצליפת שוט. לאחר מספר חודשים החלה לסבול מכאבים מפושטים באזורים שונים בגוף. התקפי כאב כאלה מנעו ממנה לתפקד בצורה רגילה ולאחר שחומרת הכאב לא פחתה בחלוף מספר חודשים נוספים, ביקשה מור לתבוע את יומה בבית המשפט בגין נזקיה האורתופדיים.
אולם, ככל שעבר הזמן גילתה מור כי היא סובלת מ-PTSD (פוסט טראומה) מהתאונה, לצד כאבים בלתי מוסברים באזורים שונים בגוף אותן היא הגדירה ככאב מפושט.
מור המשיכה את הטיפול הרפואי, אך רק לאחר שהופנתה לטיפול במרפאת כאב עלתה האפשרות כי היא סובלת מפיברומיאלגיה. ואכן לאחר סדרת טיפולים, איבחן הראומטולוג שטיפל בה כי התסמינים שהציגה מור אכן מתאימים לפיברומיאלגיה. למור לקח מעל שנה וחצי לאבחן כי היא סובלת מפיברו וזאת בשימוש ממצה של האמצעים העומדים לרשות הרפואה הקונבנציונאלית בכלל ובישראל בפרט.
מדובר בתקופה ארוכה ומלחיצה מאוד – והמצב דומה אצל רבים ורבות מהלוקות בתסמונת, שכ-70% מהן אינן מאובחנות לפי הנחות המחקר העדכניות בתחום.
בתביעה של מור הוכרה פיברומיאלגיה בפרק זמן מהיר יחסית – של שנה ושלושה חודשים מתאונת הדרכים ועד לאבחון על ידי מומחה בתחום. כלומר אבחון של פיברומיאלגיה על רקע ספציפי של תאונת דרכים הוא מהיר יחסית למציאות העגומה בה מצויה מדינת ישראל – אך יותר מהערכת הזמן הנמדדת במחקרים (עד 6 חודשים מקרות האירוע). לימים התקבלה תביעתה של מור, והתפרצות הפיברומיאלגיה שלה הוכרה כתוצאה ישירה מן התאונה שעברה.
הספרות עשירה מאוד בהקשרים בין טראומה לפיברומיאלגיה או להחמרתה. עם זאת – חוסר רצון של המערכת להכיר בעובדת קיומה של התסמונת מעכבת לעיתים את האבחון, ולמרבה הצער גם את הטיפול הנכון. יחד עם זאת, האיגודים הראומטולוגיים בעולם ובארץ מכירים בעובדה שתסמונת זו שייכת לתחום הראומטולוגיה.
במחקר מקיף שפורסם באחרונה בו נבדקו 2,600 חולים לערך הלוקים בפיברומיאלגיה, למעלה מ-80% מהחולים תיארו הופעה של מתח נפשי שהחריף את המחלה, ומחציתם תיארו שחבלה גופנית גרמה להחמרה בהתפרצות הפיברומיאלגיה גם כן. בנוסף בפרק העוסק בפיברומיאלגיה באתר הרפואי רב היוקרה המתעדכן כל העת (Up To Date) בוחר אחד מגדולי החוקרים בתחום, פרופ' דון גולדנברג, לפתוח את הפרק העוסק במחלה זו בזו הלשון:
Rather, many physical and/or emotional stressors may trigger or aggravate symptoms. These have included certain infections, such as a viral illness or Lyme disease, as well as emotional or physical trauma
כפי שניתן לראות, פרופ' גולדנברג מציין את הטראומה הפיסית כאחד הגורמים להחמרה.
ישנן תקופות בהן סובלת החולה מהתקפים שיכולים להימשך שבועות ולגרום להפרעה קשה בתפקוד היומיומי, וישנן תקופות טובות בהן יש מיעוט תסמינים או שאין תסמינים כלל. התקפים מתרחשים לרוב בעקבות חשיפה לגורמי ואירועי דחק (סטרס) או בעקבות טראומות מהעבר שחוזרות לתודעה או נמצאות בתת-מודע. טראומה או תאונה עלולים להחמיר פיברומיאלגיה קודמת.
מחקרים מרמזים שמחלה זו היא הפרעה ברגולציה של הכאב, מערב העצבים המרכזית מבצעת הגברה של הגירויים העצביים המגיעים מהאזור המרוחק (פריפריה). דבר זה יכול לבוא לידי ביטוי כגירויים מרעש, מגע, צבע ואור. תופעת wind up (נדנוד/טלטול/סחרור) לרוב מגיעה יחד עם הופעת הגירויים וגורמת לכך שעוצמת הכאב המונוטוני המורגש כעוצמת כאב קבועה, הולכת ומתגברת. עם זאת לפעמים לא ניתן להבחין בין מי שסובל ברמה גבוהה למי שסובל ברמה נמוכה. מאחר ואין ממצאים אובייקטיביים מלבד רגישות בנקודות לחיצה ואין ממצאים אופייניים בבדיקות מעבדה או הדמייה.
18 נקודות הכאב הם אזורים שונים בגוף בהם קיימת רגישות יתר של מערכת העצבים. אצל הסובלות והסובלים מפיברומיאלגיה, המוח ומערכת העצבים לעיתים מפרשים את אותות הכאב הרגילים או מגיבים אליהם, ביתר שאת. לכן, נגיעה בנקודות הכאב גורמת להגברת הכאב המורגש. אזורי הכאב הללו ממוקמים בקדמת ובאחורי הגוף ולחיצה עליהם גורמת להגברת הכאב – מה שמאפשר להגיע לאבחנה של פיברומיאלגיה.
אחד הקריטריונים לאבחנת פיברומיאלגיה בביטוח לאומי הוא רגישות גבוהה לפחות ב-11 נקודות מתוך 18 נקודות הכאב המוכרות:
מספר רב של חולי פיברומיאלגיה מטופלים במסגרת מרפאות כאב ומרפאה ראומטולוגית באמצעות שימוש בקנאביס רפואי, משככי כאבים נרקוטיים, זריקות תחת שיקוף ועוד. כחלק מהמעקב הם מודדים מעת לעת את סף הכאב בהתאם לעדות מפי החולה, ומתוך המדדים הללו לומדים צוותי המחקר אודות המחלה.
סעיף 92 לתקנות הביטוח הלאומי דומה מאוד לסעיף 35 (מותאם) בו השתמשו כה. סעיף 92 הינו שנוי במחלוקת מאחר ואין קביעה אובייקטיבית וחד משמעית בעניינו והכל נסמך על נתונים אותם מציגים המתלוננים. קשת אחוזי הנכות הנכות הניתנים נעה בין 0-40%. מרבית מהחולים טוענים כי הקביעה איננה משקפת את מידת הנזק גם אם ניתנים אחוזי הנכות המירביים. נתמקד בוועדות הביטוח הלאומי באגף נכות מעבודה ובמומחים רפואיים המתמנים ע"י בית המשפט. אלה נאלצים להתמודד עם קביעת הקשר הסיבתי בין המחלה לאירוע התאונה הנטען ע"י המתלונן.
אין הסכמה גורפת בין המומחים בשאלה האם אירוע טראומטי כמו תאונת נפילה או תאונת דרכים למשל, עלול לגרום למחלת פיברומיאלגיה כשלעצמו. כן נאלצים המומחים להבדיל בין הדעות השונות לסיבת פרוץ המחלה, הן התומכות בטראומה פיזית כגון פגיעה ותאונה (בעיקר במנגנון צליפת שוט) והן התומכות בדעה כי המתלונן נחשף לאירוע נקודתי אשר חשף אותו ללחץ נפשי משמעותי.
על פי מחקרים, תסמונת הכאב מופיעה עד 6 חודשים לערך לאחר התאונה. ברם, ראינו במחקרים שונים כי מערכת הבריאות הישראלית לא יודעת או לא מסוגלת להתמודד עם אבחנה מהירה של המחלה. לכן, הסבירות שמתלונן יאובחן כחולה בפיברומיאלגיה בתוך 6 חודשים הינה קלושה מאוד ובכך נגרם עוול גדול לציבור שהולך וגדל, חולי פיברומיאלגיה.
מטרה מרכזית בדיני הנזיקין היא להשיב את הניזוק למצב בו היה קודם לאירוע הזנק או הטראומה. עם הכרת המוסד לביטוח לאומי באמצעות סעיף ליקוי 92, נראה עוד ועוד חולי פיברומיאלגיה אשר מקבלים מזור לפנייתם ופיצויים משמעותיים בגין הנזקים.
פנייה למיצוי זכויות באמצעות עו"ד מנוסה ובקיא בתחום, המייצג את החולה בפני הוועדות הרפואיות, עשויה להגדיל משמעותית את סיכויי התביעה להתקבל ולהגדלת אחוזי נכות בגין פיברומיאלגיה. בנוסף אבחנה ברורה על ידי הרופא המטפל בתחום הראומטולוגיה, הכרחית למיצוי זכויות הן במוסד לביטוח לאומי והן במסגרת תביעה נזיקית או מיצוי זכויות בפוליסת ביטוח.
ביחד עם בחירת עורך דין שמתמחה בביטוח לאומי ופיברומיאלגיה ואבחנה מסודרת – פניה למיצוי זכויות בצירוף חוות דעת מומחה רפואי בתחום תחזק את האבחנה במחלה ותתמוך בטענות החולה לאין שיעור. בהעדר מדדים קשיחים לאבחון פיברומיאלגיה, חוות הדעת של רופא.ה בכיר.ה ומוכר בתחומו, עם מוניטין מכובד, עשויה להוות גורם מכריע בשיקול החלטת הוועדה הרפואית אם לקבל את תביעת החולה ולהכיר באחוזי הנכות כתוצאה מתסמונת פיברומיאלגיה. חוות דעת רפואיות הן עסק יקר שעלותו מתחילה באלפי שקלים ומסתיימת לעיתים במספרים גבוהים בהרבה, שלא כל אדם מן השורה יכול להרשות לעצמו. בדיוק לשם כך הקמנו את ג'סטיס אקספרטס – גוף מימון חוות הדעת הרפואיות הראשון בארץ שעובד על בסיס הצלחה – לא פוצית, לא שילמת.
מחקר שפורסם באחרונה בארה"ב קובע כי תחום מימון הליכים משפטיים צומח בקצב של יותר מ-10% לשנה. בתוך חמש שנים יגיע התחום הצומח להיקף של 22 מיליארד דולר בשנה – עלייה של 120% מהיקפו בשנת 2018, שהוערך בכ-10 מיליארד דולר בשנה.
המחקר מציין מספר סיבות לפופולאריות הגואה של תחום מימון ההליכים המשפטיים:
1. עלייה בביקוש לקבלת מימון לא רק בתביעות גדולות, אלא גם בתביעות בינוניות וקטנות.
2. עלייה במודעות לתחום מימון התביעות בקרב עורכי הדין והתובעים, והבנת עקרונותיו.
3. העובדה שמימון לתביעה ניתן לתובע ללא קשר למצבו הכלכלי של מקבל המימון וללא ביטחונות, מלבד פירותיה (העתידיים) של התביעה נשוא קבלת המימון.
4. העלייה הקבועה במספר התביעות המוגשות לביהמ"ש מידי שנה, תוצאה של הגידול באוכלוסייה, הגידול במספר עורכי הדין וגורמים נוספים.
5. ההכרה ההולכת וגדלה לתחום במדינות מובילות ברחבי העולם (בראשן מדינות המשפט המקובל) – ארה"ב, אנגליה ואוסטרליה, והצגת חוקים התומכים בתחום זה במדינות נוספות כמו קנדה, הונג-קונג וסינגפור.
איך הגעתי לשפיטה? מאז ומתמיד, עוד מילדותי, הייתי שוחרת צדק ידועה – עובדה שסיבכה אותי, לא אחת, עם מורי בבית הספר ומפקדי בצבא. אחרי השירות הצבאי בחרתי במשפטים כדי להגשים את יכולותיי בתחום. אחרי מספר שנים בפרקטיקה החלטתי לנסות את מזלי ולהגיע לעולם השפיטה, שמאוד עניין אותי. מוניתי כרשמת בית משפט השלום בנתניה, ומאז הכל היסטוריה.
הקשר שלי לעולם הנזיקין והרשלנות הרפואית. הקשר בינינו נרקם בצורה מקרית לחלוטין. כשמוניתי כשופטת בית משפט השלום הוחלט לנתב אלי תיקי נזיקין, וכך התוודעתי לענף והתאהבתי בו. עמלתי קשות כדי להתמקצע, ובחרתי ברשלנות רפואית אולי בשל כך שטרם תחילת לימודי באקדמיה התלבטתי קשות בין לימודי רפואה למשפטים. תחום הרשלנות הרפואית טומן בחובו ידע משפטי, הבנה בתחום הרפואי ובעיקר המון אנושיות ואמפתיה לסבלם של הניזוקים. כל אלה מייחדים לדעתי את התחום הזה מענפי המשפט האחרים.
תיק זכור במיוחד. בתחום הרשלנות הרפואית – לא אשכח זוג חרדי צעיר, שהתקשה להביא ילדים לעולם, ועקב רשלנות רפואית קיצונית ובלתי מתקבלת על הדעת, הביאו בני הזוג לעולם שלישייה, כאשר אחד הילדים נולד עם פיגור קשה מאוד ושלל מחלות. תיק עצוב מאוד וקשה.
איזון הכוחות בין תובעים לנתבעים. על התובעים המגישים תביעה בעילה של רשלנות רפואית מוטל נטל כלכלי עצום. עלות חוות הדעת הנדרשות לצורך הגשת התובענה יקרות ביותר, כמו גם עלויות שוטפות הנדרשות במהלך ההליך. תובעים רבים לא מסוגלים לעמוד בהוצאות הללו. לכן, בעיני, הפעילות שלנו בקרן ג'סטיס חשובה והומנית, מה עוד שעלויותיה לתובע הינן הוגנות ביותר.
העבודה עם קרן ג'סטיס ותפקידה בעולם המשפט. אני נהנית מאוד מהעבודה עם ג'סטיס, ובעיני מדובר בזכות גדולה. המקרים המובאים לפתחי מעניינים ומעוררי מחשבה, כמו גם מתן ההזדמנות לתובעים פוטנציאליים לקבל זכות גישה לערכאות, כאשר ייתכן שללא פעילות קרן ג'סטיס, היו נאלצים לוותר על הגשת התביעה והגשמת הצדק בעניינם. מתן הזדמנות תביעה שווה לכל תובע הוא דבר בעל ערך עליון ומימוש זכות יסוד של כל אדם, ואחת מאבני היסוד במדינה דמוקרטית. לדעתי פעילות הקרן היא חיונית ביותר ונותנת פתרון מעולה והוגן לתובעים בכלל, ולתובעים מעוטי היכולת בפרט.
על מה אני שמה דגש בעת בחינת בקשות השקעה. כמי שבוחנת בקשות להשקעה בתביעות המוגשות בעילה של רשלנות רפואית, חשוב לי לראות את השתלשלות העניינים שבסופה אירעה הרשלנות הנטענת, וחשוב לי לראות את התיעוד הרפואי הנוגע לטענת הרשלנות, כדי להעריך את סיכויי התביעה, שכן לא בכל פעם שלא מושגת התוצאה הרפואית המקווה מדובר ברשלנות רפואית במשמעותה המשפטית. אני מבססת את מסקנותיי על התשתית העובדתית והרפואית המונחת בפני, אותה אני קוראת בעיון רב. כשופטת שעסקה בתחום שנים רבות, אני יודעת לאשר תביעות מוצדקות ובו בזמן לעצור הגשת תביעות סרק, או תביעות בעלות סיכויים נמוכים מאוד, והכל בהתבסס על ידע רב שנרכש במשך שנים רבות.
מה נדרש ממשפטן בתחום? כדי להיות משפטן מצוין בתחום הרשלנות הרפואית, חובה להכיר על בוריין את ההלכות המשפטיות בתחום; חובה להיות בעל ידע רפואי נשוא המשפט הספציפי; ובעיקר, ומעל הכל, אנושי. אני מצפה מעורך דין טוב לחקור את חקירותיו בנעימות, בהגינות וביושר, תוך התחשבות בסבלם של התובעים וקרוביהם.
כשפריאל אביבי בת ה-26 התעוררה מניתוח סטנדרטי לקיצור קיבה, היא לא חשה בטוב. למרות זאת, הצעירה שוחררה לביתה. מספר ימים לאחר מכן חזרה לבית החולים, ובבדיקת סי-טי התברר שקיים דלף משרוול הקיבה.
למרות זאת, לא בוצע ניתוח תיקון. כעבור מספר ימים נוספים הופנתה אביבי לבית חולים אחר לצורך ביצוע צריבה בדלף, אולם השרוול, שהיה דלקתי ופריך, נקרע. אביבי הובהלה לניתוח חירום והתעוררה בטיפול נמרץ כעבור שלושה ימים, בהם הייתה מורדמת ומונשמת – ללא קיבה.
"זה מקרה חמור ביותר של רשלנות רפואית", מסר בא-כוחה של אביבי, עו"ד אופיר בן משה, שהגיש בשם אביבי תביעת עתק לביהמ"ש המחוזי בתל אביב. "הליכים רפואיים נעשו בניגוד למקובל, ותלונות לא זכו להתייחסות".
בחוות הדעת שצורפה לתביעת הרשלנות הרפואית מטעם ד"ר אבי היינריך, אשר שולמה ע"י קרן ג'סטיס, נכתב, בין היתר: "בניתוח הראשון נחצו קווים אדומים. פריאל שוחררה לביתה במצב של סיכון חיים. הניתוח השני בוצע ללא תכנון מוקדם. ההתנהלות של שני בתי החולים הייתה בלתי-סבירה, ובעקבותיה נגרמו לתובעת נזקים בלתי-הפיכים" .
הפרשה נחשפה בימים האחרונים ב"ידיעות האחרונות", לו מסרה אביבי אמרה שבסך הכל רצתה לרזות, אבל "נשארתי נכה. הגוף שלי הוא של קשישה בת 90. הייתי מעדיפה להישאר עם משקל עודף, ובלבד שלא היו נהרסים לי החיים".
"הצטערנו מאוד לשמוע על המקרה של פריאל, ונרתמנו כדי לסייע", סיכם מנכ"ל קרן ג'סטיס, עו"ד אסף גרינוולד. "נמשיך לעמוד לצידה ולצד עו"ד בן משה לאורך הדרך, במאבקם לקבלת פיצויים בשל רשלנות רפואית".
רוב עורכי הדין מכירים את הסיטואציה: תיק גדול מתנהל בצורה טובה, עד שהלקוח נקלע לבעיה תזרימית ומתקשה לשלם מכיסו את המשך ההוצאות הדרושות לניהול התביעה.
חוות דעת משלימות, גישורים והוצאות נוספות הינן רק חלק מההוצאות אשר דורשות מהתובעים סכומי כסף משמעותיים שלא יכלו להעריך מראש. כיצד ניתן להמשיך לפעול במקרה מן הסוג הזה? האם האפשרות הנכונה היא לחסוך בהוצאות שנוספו באמצע הדרך ולוותר עליהן, תוך כדי ויתור על חלק משמעותי מן הפיצוי העתידי?
בוודאי שלא. האפשרות הריאלית והנכונה ביותר היא פנייה לגוף למימון הליכים משפטיים, אשר יכול "להצטרף" בכל שלב בו נמצא ההליך ולשאת בכל העלויות הדרושות כדי להמשיכו באופן מיטבי.
בין אם העלויות הנוספות הינן חיצוניות לקשר שבין עו"ד ללקוח – כגון עלות חוות דעת, איסוף חומרים, גישור וכל הוצאה אחרת שרלוונטית לתביעה, ובין אם הן קשורות לשכר הטרחה של עורך הדין (למשל, לפי שעות עבודה), גופים למימון הליכים משפטיים יכולים לשלם במקום הלקוח את הסכומים הנדרשים על מנת שההליך ימשיך להתנהל כסדרו, ובצורה הטובה ביותר.
חשוב לציין שבתחום הנזיקין רוב עורכי הדין מתוגמלים לפי אחוזים מסכום הפיצוי של הלקוח ולא על שעות עבודתם, כך שהוצאה זו ברוב המקרים איננה רלוונטית במקרים הללו, אולם היא בהחלט רלוונטית בכל האמור להוצאות בגין חוות דעת נוספות או משלימות, גישורים וכיוצ"ב כאמור.
היתרון היחסי בקבלת מימון לתביעה מתנהלת היא שככל שהתיק מתגבש לכדי שלביו הסופיים, כך מתבררות עובדות נוספות אשר שופכות אור על המקרה המדובר – ולכן הגורם המממן, כגון קרן ג'סטיס, יכול לקבל החלטה מושכלת יותר לגבי פוטנציאל התיק ובכך לבצע הליך חיתום מהיר ופשוט יותר עבור התובע ועורך דינו, ולהתאים לכך גם את המחיר הנכון והטוב ביותר.
חשוב לציין: הגופים למימון הליכים משפטיים נושאים בעצמם בסיכון שהתביעה תידחה, וזכאים לתשלום רק אם וכאשר התביעה מסתיימת בהצלחה. הגופים המקצועיים יעדיפו בדר"כ לממן תיקים שבהם רוב שכר טרחה עורך הדין, אם לא כולו, מבוסס על הצלחת התביעה, כך שגם עורך הדין נושא בסיכון מסוים ומחויב לחלוטין לסיומו בהצלחה. הגופים למימון הליכים משפטיים יכולים להעניק לתביעה סיוע מכריע גם כשהיא כבר נמצאת בשלב קריטי, ובכך לעזור לתובע ולעורך דינו לנצח וגם לזכות בסכום הפיצוי הגבוה ביותר האפשרי.
מנכ"ל קרן ג'סטיס, עו"ד אסף גרינוולד, התראיין השבוע ברדיו החברתי לתוכנית שהוקדשה כולה לג'סטיס, אשר עוסקת במימון הליכים משפטיים (מימון תביעות).
לדברי עו"ד גרינוולד, "ההבדל בינינו לבין הלוואה הוא שהלוואה צריך להחזיר תמיד. מאחר שהתובע יודע שאם הוא לוקח הלוואה הוא צריך להחזיר אותה, הוא בא ואומר: 'תראה, יש צ'אנס שהתיק שלי יפסיד'. יש סיטואציה כזאת. ותחשבו על האישה הזאת, שלא עלינו בסקירת המערכות קרה מה שקרה ונולד ילד עם בעיה. הבית כולו התהפך, המשפחה מקצה לקצה השתנתה. תחשבו עכשיו שהתיק מוגש ומאיזושהי סיבה התיק מפסיד, עכשיו הם גם עם חור בכיס של עשרות אלפי שקלים. מאיפה לעזאזל הם יביאו את הכסף?
"ומאחר שהתובע יודע שיש מצב שהתיק יידחה, אז הוא אומר מראש: 'אולי לא נביא את כל חוות הדעת. אולי לא נוכיח נזק פסיכיאטרי, אולי לא נוכיח נזק שיקומי. בוא ננסה לגדר סיכונים'. כאשר התובע עושה את זה, הוא פוגע בעצמו – כי אם לא תוכיח את כל הנזקים בכל התחומים, לא תקבל את הפיצוי שמגיע לך. ולאותה משפחה נגרמו נזקים אדירים. אם הם לא יוכיחו את הנזקים, הם לא יקבלו כלום. חברות הביטוח מהצד שכנגד יודעות לנצל את הפער הכלכלי הזה, וזה לגמרי לרעת התובעים. לכן אנחנו, כשאנחנו משקיעים כסף, התובע יודע שאם התיק הפסיד – הכסף שלנו ירד לטמיון. בדיוק כמו הזמן שעורך הדין משקיע בתיק. עורך הדין משקיע זמן, אנחנו משקיעים כסף. החזר ההשקעה והעמלה הוא אך ורק אם התיק מצליח".
צפו בריאיון המיוחד, מתוך התכנית "שישי חברתי", בהנחיית עו"ד ענבל יעל פלאח יעקב ועו"ד שלומי קושניר
* בתוקף עד סוף יוני בלבד.
(רק ביולי 2026)
תנו למומחים שלנו לבדוק עבורכם אם יש קייס מנצח או לא?
איך זה עובד?
* בתוקף עד סוף יולי בלבד.
אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חוויית המשתמש שלך. זה כולל מעקב אחר ההעדפות והפעילות שלך.
