רוב עורכי הדין מכירים את הסיטואציה: תיק גדול מתנהל בצורה טובה, עד שהלקוח נקלע לבעיה תזרימית ומתקשה לשלם מכיסו את המשך ההוצאות הדרושות לניהול התביעה.

חוות דעת משלימות, גישורים והוצאות נוספות הינן רק חלק מההוצאות אשר דורשות מהתובעים סכומי כסף משמעותיים שלא יכלו להעריך מראש. כיצד ניתן להמשיך לפעול במקרה מן הסוג הזה? האם האפשרות הנכונה היא לחסוך בהוצאות שנוספו באמצע הדרך ולוותר עליהן, תוך כדי ויתור על חלק משמעותי מן הפיצוי העתידי?

בוודאי שלא. האפשרות הריאלית והנכונה ביותר היא פנייה לגוף למימון הליכים משפטיים, אשר יכול "להצטרף" בכל שלב בו נמצא ההליך ולשאת בכל העלויות הדרושות כדי להמשיכו באופן מיטבי.

בין אם העלויות הנוספות הינן חיצוניות לקשר שבין עו"ד ללקוח – כגון עלות חוות דעת, איסוף חומרים, גישור וכל הוצאה אחרת שרלוונטית לתביעה, ובין אם הן קשורות לשכר הטרחה של עורך הדין (למשל, לפי שעות עבודה), גופים למימון הליכים משפטיים יכולים לשלם במקום הלקוח את הסכומים הנדרשים על מנת שההליך ימשיך להתנהל כסדרו, ובצורה הטובה ביותר.

חשוב לציין שבתחום הנזיקין רוב עורכי הדין מתוגמלים לפי אחוזים מסכום הפיצוי של הלקוח ולא על שעות עבודתם, כך שהוצאה זו ברוב המקרים איננה רלוונטית במקרים הללו, אולם היא בהחלט רלוונטית בכל האמור להוצאות בגין חוות דעת נוספות או משלימות, גישורים וכיוצ"ב כאמור.

היתרון היחסי בקבלת מימון לתביעה מתנהלת היא שככל שהתיק מתגבש לכדי שלביו הסופיים, כך מתבררות עובדות נוספות אשר שופכות אור על המקרה המדובר – ולכן הגורם המממן, כגון קרן ג'סטיס, יכול לקבל החלטה מושכלת יותר לגבי פוטנציאל התיק ובכך לבצע הליך חיתום מהיר ופשוט יותר עבור התובע ועורך דינו, ולהתאים לכך גם את המחיר הנכון והטוב ביותר.

חשוב לציין: הגופים למימון הליכים משפטיים נושאים בעצמם בסיכון שהתביעה תידחה, וזכאים לתשלום רק אם וכאשר התביעה מסתיימת בהצלחה. הגופים המקצועיים יעדיפו בדר"כ לממן תיקים שבהם רוב שכר טרחה עורך הדין, אם לא כולו, מבוסס על הצלחת התביעה, כך שגם עורך הדין נושא בסיכון מסוים ומחויב לחלוטין לסיומו בהצלחה. הגופים למימון הליכים משפטיים יכולים להעניק לתביעה סיוע מכריע גם כשהיא כבר נמצאת בשלב קריטי, ובכך לעזור לתובע ולעורך דינו לנצח וגם לזכות בסכום הפיצוי הגבוה ביותר האפשרי.

בעת רכיבה על אופניים בכביש שסמוך לחוף הים נתקע עומר, תלמיד בן 15 ממרכז הארץ, בבור פתוח במרכז הכביש. בעקבות התאונה נפל מהאופניים, נחבט באדמה ואיבד את הכרתו.

עומר פונה לבית-החולים שם התברר כי הוא סובל מפגיעות רבות – בין השאר בראש, בצלעות, בצוואר ובבטן. לאחר מספר ימים במחלקת טיפול נמרץ שוחרר לביתו. כעבור מספר שנים התברר כי בעקבות התאונה נותרו בגופו צלקות רבות והוא סובל גם מנזק נפשי.

הסיוע של קרן ג'סטיס בכיסוי הוצאות תביעות תלמידים

באמצעות בא כוחו, עו"ד צחי פרום, עומר פנה לקרן ג'סטיס בבקשה לכיסוי הוצאות תביעת תלמידים כנגד הרשות המקומית, אשר לא מנעה נסיעת אופניים בדרך מסוכנת ומלאת מפגעי בטיחות חמורים. החברה נעתרה לבקשתו, ותביעתו הוגשה לביהמ"ש.

ההליך נגמר לאחרונה בהצלחה, כאשר נקבע שמשה זכאי לפיצוי כספי משמעותי בעקבות הנזקים הרבים שנגרמו לו. אנו מאחלים לו בריאות ושמחה, וממשיכים לעמוד לצידו לאורך הדרך.

מנכ"ל קרן ג'סטיס, עו"ד אסף גרינוולד, התראיין השבוע ברדיו החברתי לתוכנית שהוקדשה כולה לג'סטיס, אשר עוסקת במימון הליכים משפטיים (מימון תביעות).

לדברי עו"ד גרינוולד, "ההבדל בינינו לבין הלוואה הוא שהלוואה צריך להחזיר תמיד. מאחר שהתובע יודע שאם הוא לוקח הלוואה הוא צריך להחזיר אותה, הוא בא ואומר: 'תראה, יש צ'אנס שהתיק שלי יפסיד'. יש סיטואציה כזאת. ותחשבו על האישה הזאת, שלא עלינו בסקירת המערכות קרה מה שקרה ונולד ילד עם בעיה. הבית כולו התהפך, המשפחה מקצה לקצה השתנתה. תחשבו עכשיו שהתיק מוגש ומאיזושהי סיבה התיק מפסיד, עכשיו הם גם עם חור בכיס של עשרות אלפי שקלים. מאיפה לעזאזל הם יביאו את הכסף?

"ומאחר שהתובע יודע שיש מצב שהתיק יידחה, אז הוא אומר מראש: 'אולי לא נביא את כל חוות הדעת. אולי לא נוכיח נזק פסיכיאטרי, אולי לא נוכיח נזק שיקומי. בוא ננסה לגדר סיכונים'. כאשר התובע עושה את זה, הוא פוגע בעצמו – כי אם לא תוכיח את כל הנזקים בכל התחומים, לא תקבל את הפיצוי שמגיע לך. ולאותה משפחה נגרמו נזקים אדירים. אם הם לא יוכיחו את הנזקים, הם לא יקבלו כלום. חברות הביטוח מהצד שכנגד יודעות לנצל את הפער הכלכלי הזה, וזה לגמרי לרעת התובעים. לכן אנחנו, כשאנחנו משקיעים כסף, התובע יודע שאם התיק הפסיד – הכסף שלנו ירד לטמיון. בדיוק כמו הזמן שעורך הדין משקיע בתיק. עורך הדין משקיע זמן, אנחנו משקיעים כסף. החזר ההשקעה והעמלה הוא אך ורק אם התיק מצליח".

 

צפו בריאיון המיוחד, מתוך התכנית "שישי חברתי", בהנחיית עו"ד ענבל יעל פלאח יעקב ועו"ד שלומי קושניר

• מאמר אורח מאת: עו"ד ד"ר אסף פוזנר

נפגע אופייני, המגיש תביעת נזיקין, מצוי בדרך כלל בקשיים כספיים; קשיים אלה נובעים גם מצרכיו הגדלים, בשל הפגיעה בו, ובמקרים רבים גם בשל ירידה דרסטית בהכנסתו.

קשיים אלה מתעצמים לנוכח העלויות הגבוהות בניהול תביעה משפטית. הוצאות אלה כוללות חוות דעת רפואיות (שיש בהם צורך בתיק שאינו תאונת דרכים), חוות דעת על רשלנות המזיק (במקרים שלא מדובר בתאונות דרכים, וכולל חוות דעת יקרות ביותר בתיקי רשלנות רפואית) וחוות דעת נלוות (כגון, חוות דעת אקטואריות על ניכויים ועל תוחלת חיים, חוות דעת כלכליות על שיעור היוון, חוות דעת על עלויות ניידות ודיור, חוות דעת על עלויות רפואיות ועוד)

מימון חוות דעת רפואית? אל תשכחו את חוות דעת הנגדית

מעבר לכך: הניזוקים זקוקים, במקרים רבים, לחוות דעת נגדיות לאלה של המזיקים, אשר בכיסם הפרוטה אינה חסרה (על בעיית מאזן הכוחות וחוסר השוויון בין מזיקים לניזוקים, עמד לאחרונה השופט שטיין בבש"א 5894/18 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' להבות ושירותים בע"מ (פורסם בנבו, 19.8.2018) שאף ציין שבתי המשפט צריכים לפעול לתיקונו).

קשיים כספיים של ניזוקים, מביאים לכך שהם נאלצים לוותר על חוות דעת רבות, למרות שאלו היו משיאות תשואה ניכרת. בנוסף לכך נאלצים הניזוקים לשאת בסכומים נוספים, המוסיפים על העול, בהם אגרות בית משפט, עלויות איסוף תיעוד רפואי, שכר מגשרים, ועוד.

כמובן, שמצב דברים זה הוא אינטרס מובהק של המזיקים, ובכך הם מנצלים את העובדה שבישראל (בניגוד למדינות שונות) אסור לעורכי הדין המייצגים, לממן מכיסם את חוות הדעת (כלל 44 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986). קושי זה של ניזוקים מוקצן בכך שבתי המשפט אינם מפתחים ומיישמים בהרחבה כלים כגון חיוב מזיק בתשלום על חשבון (כפי שקיים, למשל, באנגליה) או חיוב מזיקים בריבית מיוחדת (וראו לעניין זה אסף פוזנר, "עיכוב תשלומים על ידי חברות ביטוח: האמנם אור בקצה המנהרה? בעקבות חוק חוזה ביטוח (תיקון מס' 4), התש"ע -2010", רפואה ומשפט גיליון 42, עמ' 115 (2010)).

לא רק חסרון כיס: מימון חוות דעת רפואית לתובעים שלא רוצים לפגוע בחסכונות ארוכי טווח

גם תובעים שאינם סובלים מחסרון-כיס, אך שהם שונאי סיכון, עלולים לוותר על תביעה, או להסתפק בהגשת תביעה חלקית, לאור עלויותיה והסיכון הכרוך בה. אותם תובעים מבינים היטב כי התובע היחיד מושפע מן המקריות של עולם המשפט, וייתכן כי יש לו אפיקי השקעה חלופיים לכספו, בהם הוא היה מעדיף להשקיע, על פני תביעה משפטית שהוא אינו יכול לשלוט בה, אינו יכול להבין ואף אינו יכול להעריך אותה.

קבוצת ג'סטיס: ממימון משפטי למימון חוות דעת רפואיות

על רקע זה, כניסתה למשחק של קרן ג'סטיס, המציעה להשקיע במימון תביעות בתיקי נזיקין נבחרות של תובעים פרטיים, עשויה להניב בשורה של ממש – הן לניזוקים והן לעורכי דינם. היכולת של ניזוק, גם אם הוא במצוקה, לממן חוות דעת, יכולה לסייע באיזון בין תובעים לבין נתבעים. איזון זה, יביא גם לכך שמזיקים יצטרכו לשאת במלוא הנזק ולא יוכלו להסתמך על מצוקת הניזוק. מימון זה עשוי גם להביא לסיום מהיר יותר של תיקים, שכן מזיקים ידעו שלא ירוויחו מהמתנה למועד הגשת הראיות (שאז צריך להגיש חלק גדול מחוות הדעת), ויגיעו לפשרות סבירות בתחילת הדרך. מצב דברים זה, שהוא בשלבי התפתחות ראשוניים, אף יקדם את זכות הגישה לבתי המשפט של ניזוקים, זכות הנחשבת לזכות יסוד.

תנאי בסיסי לקידום מטרות אלה, הוא כי התשלום לקרן ג'סטיס מתבצע מתביעות המסתיימות בהצלחה בלבד (בפסק דין או בהסכם פשרה), כאשר אם תביעה נדחית, חלילה,  הניזוק התובע פטור מכל תשלום. היתרון של הניזוק כפול:

• מתאפשר לו לא רק להגיש את התביעה עצמה – אלא אף להגיש את תביעה איכותית וחזקה, שנתמכת בחוות דעת משפטית שאינן זולות מהמומחים הטובים ביותר שניתן להשיג – מה שמחזק את עוצמת התביעה, מחזק את הפוזיציה המשפטית של עורך הדין בעת ניהול התיק, ובאופן טבעי עשוי להעלות את סכום הפיצוי הסופי לניזוק (שכן במקרה של ניזוק בעל תקציב חלקי, ייתכן שגם אם יצליח להעמיד תביעה, לא בהכרח תהיה זו תביעה איכותית ומלאה – למשל במקרה שהיה ניתן או אף צריך להגיש מספר חוות דעת, ממומחים שונים ומדיסציפלינות שונות, כדי להוכיח אספקטים שונים בתביעה)
• כל ומלוא הסיכון מוטל על כתפי החברה המשקיעה, והניזוק מוגן מהאפשרות שיצא בחיסרון-כיס מהתביעה, אם חלילה תביעתו תידחה (ובכך לא רק שלא נהנה מפירות, אלא אף "הפסיד" את כל הסכומים שהשקיע בתביעה לאורך הדרך). ניזוק כזה יוכל לנהל את התיק בצורה ראויה, ללא חשש מ"חרב דמוקלס" התלויה מעל ראשו, והסיכון שיצטרך להחזיר (במקרה של הפסד) סכומי עתק. כמובן, היכולות הכלכליות של קרן ג'סטיס מקלות לא רק על הלקוח, אלא גם על עורך הדין, שלעתים לא יכול להגיש תביעה כלל (במקרה של לקוח חסר כל, או שונא סיכון) או מגיש תביעה חלקית ולמעשה "נאבק בידיים קשורות", לאור מגבלותיו הכלכליות של הלקוח המשליכות במישרין על ה"נשק" בו מתחמש עורך הדין בבואו לצאת למערכה.

עם זאת, על קצה המזלג, אפנה לשתי שאלות בסיסיות, שתצטרכנה לקבל תשובה, בהמשך הדרך, על ידי בתי המשפט והיכולות להשליך על התפתחות התחום:

הראשונה – חברות למימון תביעות, גובות, מטבע הדברים, עמלה. תמחור ההשקעה מביא בחשבון פרמטרים שונים, בראשם כאמור פרמיית סיכון (בחלק מהתיקים שאינם תאונות דרכים וטרם נקבעה בהם אחריות), היינו האפשרות שהתובע יפסיד בדין וההשקעה כולה תימחק, הן את אי-הוודאות לגבי משך ההשקעה (התלוי במועד מתן פסק הדין), והן את ערך הכסף המושקע.

כידוע, בישראל, אם התובע זוכה בתביעתו, בית המשפט מחייב את הנתבע לשלם לתובע את הוצאות המשפט (מה שמכונה "הכלל האנגלי"). האם בחיוב ההוצאות, בית המשפט יחייב את המזיק לשלם את עלות חוות הדעת בלבד, או שמא יחייב את המזיק לשלם גם את עלות המימון (היינו, עלות חוות הדעת, בתוספת לעמלת המשקיעה)? השתת עלות המימון על הנתבע תהפוך את אפשרות קבלת ההשקעה לאטרקטיבית עוד יותר עבור התובעים.

לדעתי, מן הראוי לחייב את המזיקים בתשלום מלוא ההוצאות, עם עלויות המימון, מאחר ואלה נובעים באופן ישיר מהאירוע הנזיקי והינם בגדר נזק נלווה. עם זאת, ככל שניזוקים יגישו חוות דעת חסרות בסיס, בשל העובדה שהם אינם נושאים בעלות, ייתכן ויהא מקום להשית לפחות את עלות המימון עליהם.

שנית – בתי המשפט פיתחו פתרונות לבעיית הניזוק שאינו יכול לממן חוות דעת, אם כי בנסיבות חריגות. פתרונות אלה התייחסו בעיקר לחוות דעת רפואיות, שהם תנאי ואין בלתו להגשת תביעה (תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). על פי הפתרון שנקבע, בנסיבות חריגות כאמור (ביניהם מקרה בו התובע חסר אמצעים והוא יכול להראות שיש לו סיכוי סביר בתביעה), בית המשפט ימנה מומחה מטעמו. בתי המשפט עמדו על כך שהפתרון הוא בעייתי מבחינתו של התובע, באשר הוא מעניק יתרון לנתבע דווקא, שיוכל להגיש למומחה שימונה, חוות דעת עצמאית מטעמו, ואולי לשכנע בכך את המומחה מטעם בית המשפט, בעוד שכלי זה אינו עומד לתובע (רע"א 1358/12 מרכז רפואי רבין בית החולים בילינסון נ' עזבון אייזנבך (פורסם בנבו, 8.5.2012)).

מעבר לכך: בתי המשפט החילו כלל זה רק על חוות דעת בסיסיות ביותר, ולא על כל חוות דעת היכולה להגדיל את הסכום הנתבע (רע"א 586/15 פלוני נ' הסתדרות מדיצינית הדסה (פורסם בנבו, 12.2.2015)). מן הראוי לציין שכאשר הפטור ניתן בשל "קשר שתיקה" של רופאים בישראל (ולא מטעמים של חוסר יכולת) לא חייב בית המשפט את התובע לפנות לחו"ל (כדי לנתץ את קשר השתיקה), נוכח העלויות הגדולות הכרוכות בכך, אך לעומת זאת, בתי המשפט – כתנאי למינוי מומחה מטעם בית המשפט, משום שמדובר בפניה בשל חוסר אמצעים כספיים – עמדו על כך שהניזוק ינסה לממן את חוות הדעת לא רק מאמצעיו שלו, אלא גם באמצעות פניה לבני משפחה אחרים (ת"א (מחוזי י-ם) 51751-08-15 פלוני נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות (פורסם בנבו, 3.9.2018) או באמצעים סבירים אחרים.

גם בעניין זה, קרן ג'סטיס עשויה לטרוף את הקלפים ולעורר את השאלה, האם בטרם פונה ניזוק ומבקש מינוי של מומחה מטעם בית המשפט (או, למשל, פטור מאגרה), הוא חייב במסגרת "אמצעים סבירים אחרים" לפנות אל קרן ג'סטיס בבקשה לקבלת השקעה. קביעה חיובית, תעצים – כמובן – את מעמדה של קרן ג'סטיס, אך גם סכנה בצידה: יהא בה, לכאורה, להעביר – ולו בעקיפין – סמכות שיפוטית לגוף פרטי.

כך או אחרת, נראה כי קרן ג'סטיס מציעה בשורה של ממש, הצפויה לשפר מאוד את סיכויי הניזוקים להשיג חוות דעת מיטביות, ללא כל סיכון כספי, מקום שהדבר נמנע מהם בעבר בשל חסרון-כיס. התובעים מן הסוג האחר – תובעים שונאי סיכון – מקבלים אף הם מענה ופתרון.

בכך יוכלו תובעים פוטנציאליים להגדיל משמעותית את סיכויי התביעה ולמנף את שיעור הפיצויים, וכפועל יוצא להביא לאיזון מחודש של מאזן הכוחות הבלתי-שוויוני שהיה קיים עד כה בין מזיקים לניזוקים.

למותר לציין כי כפועל יוצא, ולאור העובדה שעורכי הדין העוסקים בתחום, מקבלים שכר טרחה באחוזים מסכום הזכייה, אף עורכי הדין צפויים להרוויח.

 

---

עו"ד ד"ר אסף פוזנר הינו שותף במשרד קמחי, פלד, פוזנר, שילה ושות' ומרצה לרשלנות רפואית ודיני פיצויים באוניברסיטה העברית.

במשך מספר שנים ניסו ועדי שני בתים, הסובלים מליקויי בנייה חמורים ברכוש המשותף, לאסוף מהדיירים סכום של למעלה מ-100,000 ש"ח, הנדרש לצורך הגשת תביעה בגובה 6.5 מיליון ש"ח נגד הקבלן – ללא הצלחה.

באמצעות עו"ד גיא יעקב מנהריה, פנו ועדי הבתים לקרן ג'סטיס, שלאחר בחינה אישרה את מימון התביעות. התביעה הוגשה באחרונה לבית המשפט המחוזי בחיפה. עפ"י כתב התביעה, מיד בסמוך לכניסת הדיירים לבניינים אותרו שלל ליקויי בנייה המחייבים תיקון. נציגת הבניין פנתה למהנדס לבדיקת הבניין, כדי לקבל תמונה מדויקת של מצב הרוכש המשותף. עפ"י דו"ח הבדיקה, נמצאו בבניינים ליקויים רבים המסתכמים במיליוני שקלים.

לאור גובה הנזק וגובה התביעה הצפוי, עמד רק סכום האגרה שעל התובעים היה לשלם על כ-150,000 ש"ח. בצירוף הוצאות נוספות, דוגמת מקדמות שכ"ט לעו"ד וחוות דעת מהנדסים ושמאים, הסכום האמיר. ועדי הבתים לא הצליחו לגייס את הסכומים הללו מהדיירים.

לפיכך, פנו הדיירים באמצעות עו"ד יעקב לקרן ג'סטיס, שכאמור בחנה את המקרה ואישרה את מלוא המימון הנדרש. התביעה הוגשה מבלי שוועדי הבתים והדיירים נאלצו להוציא אפילו שקל אחד מכיסם "כתב התביעה מדבר בעד עצמו וכולל שורה ארוכה של נזקים וליקויי בנייה ברכוש המשותף", מסר עו"ד גיא יעקב לאתר "ניוזים צפון", שפירסם את הסיפור לראשונה. "חשוב להדגיש כי המדובר בתביעה בגין ליקויים ברכוש המשותף בלבד, והתביעה, למרות סכומה הגבוה, כלל אינה כוללת את הליקויים הפרטניים בדירות עצמן. משרדנו ילווה את התובעים לכל אורך ההליך המשפטי".

לדברי מנכ"ל קרן ג'סטיס, עו"ד אסף גרינוולד, "מדובר בתביעה בגין ליקויי בנייה קשים שהפכו בניינים שלמים לכאורה לבלתי-ראויים למגורים. אנשים שרכשו קורת גג במיטב כספם נפגעו באופן קשה. בהובלת עו"ד יעקב, מהמומחים המובילים בישראל בתחום, ובתמיכת קרן ג'סטיס, אשר כיסתה עבור התובעים את כל הוצאות התביעה – חוות דעת, אגרות ועוד – הגישו וועדי הבתים והדיירים את התביעה החזקה והמבוססת ביותר לבית המשפט, בלי שנאלצו להוציא אפילו שקל מהכיס".