עו"ד יונתן דייויס, יו"ר ועדת ההשקעות של קרן ג'סטיס, נבחר לכהן כנשיא האגודה לרפואה ומשפט. עו"ד דייויס, מהמומחים הבולטים בישראל לתביעות רשלנות רפואית, קיבל את המינוי לאחר כ-30 שנות פעילות באגודה, כאשר בין שאר תפקידיו בה שימש כ-15 שנים כיו"ר מערכת כתב העת "רפואה ומשפט" המופק ע"י האגודה. קודמיו בתפקיד הנשיא היו השופט (בדימ') פרופ' אמנון כרמי, שכיהן גם כנשיא הארגון העולמי למשפט רפואי, ועו"ד אלי זוהר ז"ל. "המינוי מהווה כמעין תעודת הוקרה על פעילותי הציבורית לאחר שנות פעילות רבות באגודה, אני נרגש לקבל אותו", אומר עו"ד דייויס. "בכוונתי להביא לשיתופי פעולה רבים ככל האפשר בין רופאים ומשפטנים בארץ ובעולם על מנת להצעיד קדימה את האגודה, ולמען שיפור בריאות הציבור".

מטרת האגודה – אשר נוסדה בשנת 1972 ומונה כאלף חברים, רובם ממקצועות הרפואה והמשפט לענפיהם הרבים – היא לקדם פעילות לטובת הציבור בנושאי רפואה ומשפט. בין שאר פעילויותיה היא מקיימת מפגשים בין מומחים משני עולמות התוכן, מקיימת את טקס "אות המופת לרופא" בו מעניק שר הבריאות תעודות הוקרה מיוחדות לרופאים מצטיינים ומפיקה את כתב העת המוערך "רפואה ומשפט" (כיום, תחת שרביטה של עו"ד אהובה טיכו). האגודה מעלה על סדר היום הציבורי נושאים הקשורים לדילמות אתיות ומשפטיות בעולם הרפואה, ונציגה בארגון העולמי למשפט רפואי.

"הרעיון בבסיס האגודה לרפואה ומשפט הוא להביא לשיתופי פעולה בין רופאים ועורכי דין גם מחוץ לכותלי בית המשפט", אמר עו"ד דייויס. "החזון שלי הוא להביא לפורומים המשותפים גם צוותים רפואיים, משפטנים ואנשי אקדמיה שלא היו עד היום חלק מן השיח, לפתח קורסים מרחיבי דעת לרופאים ומשפטנים בתחומים המשיקים ולהרחיב את שיתוף הפעולה בין האגודה לרפואה ומשפט בישראל ובין אגודות דומות מעבר לים, באמצעות הארגון העולמי למשפט רפואי, בו אני משמש כחבר בחבר הנאמנים".

עו"ד רוני ארגמן נותן רושם מעט מטעה. החיוך שמרוח קבוע על פניו לא מסגיר סיפור חיים הכולל טרגדיה משפחתית קשה; הנינוחות שהוא משדר בשיחה אישית לא רומזת על לוחמנותו המקצועית; ולאור גילו היחסית-צעיר, מפתיע לגלות איזה קילומטרז' כבר הספיק לצבור כליטיגטור. בדיוק עשר שנים לאחר שהוסמך כעו"ד הוא עוצר לרגע ומסכם את הדרך שעבר – דרך הכוללת תיקים ייחודיים, לקוחות בלתי נשכחים, לילות ארוכים, שותפים ומסקנות על החיים.

רוני – למה בחרת ללמוד משפטים, ואיך בחרת לעסוק בתחום הנזיקין?

"מגיל צעיר ידעתי שאהיה עו"ד, מתוך רצון לעזור לנפגעים. אחי הבכור, אייל ארגמן ז"ל, יצא לטיול שנתי מטעם ביה"ס. הוא היה אז בן 13 וכבר בגובה 1.68, כדורסלן ענק במכבי ירושלים. בלילה הראשון של הטיול, אחד התלמידים צבע לו את הג'קט במשחת שיניים. לפני שהספיק להתלונן, אותו תלמיד הגיע אליו וגם נתן לו אגרוף במפתח הלב. אייל התמוטט במקום. לא היה באזור מורה משגיח ולא הוענק לו טיפול רפואי במועד, והוא נפטר. במסגרת תביעת הנזיקין שהוגשה, ביהמ"ש העליון קבע שלא הוכחה רשלנות מטעם הגורמים אשר היו אמונים על חייו של אחי ז"ל. אין לי ספק שבעולם המשפט של ישראל מודל 2022, פסק דין כזה לא היה יוצא תחת ידיה של ערכאה שיפוטית, קל וחומר ביהמ"ש העליון. למה בחרתי בתחום הנזיקין והביטוח? מתוך ייעוד ושליחות. הרצון לסייע לאזרח הקטן שניזוק מול עירייה, חברת ביטוח או גופים ריכוזיים אחרים במשק נטמע אצלי ב-DNA. אני חי את המלחמה של הפרט השקוף מול הגופים שלא רואים אותנו ביומיום".

כמה שנים אתה עוסק במקצוע? האם אתה מרגיש שעשית בחירה נכונה?

"בדיוק היום, אני חוגג עשור במקצוע. הבחירה הייתה נכונה כי מראש לא היו בעיניי אופציות אחרות. אני קם כל בוקר בתשוקה וחדוות עשיה ומאחל לכל אחד לאהוב את העבודה שלו כפי שאני אוהב את שלי".

האם המקצוע הוא כפי שדמיינת אותו? מה דומה ומה שונה?

"מקצוע עריכת הדין הוא אופי. או שאתה נושם אותו 24/7 או שתחפש מקצוע אחר. כמי שחי את המקצוע, לשיטתי, אין עיסוק מרתק יותר מעריכת הדין, ובפרט תחום הנזיקין והביטוח בהם אני עוסק".

מה גילית על המקצוע שלא היה ידוע לך, ומה גילית באמצעות המקצוע על עצמך?

"מקצוע עריכת הדין דינמי ועובר שינויים מהותיים, בייחוד לצד ההתפתחות הטכנולוגית והגישה של הציבור למקורות מידע. כשאפשר לסרוק מסמכים בקלות ולצרוך מוצרים משפטיים באינטרנט, כשקיימים מחשבונים שיודעים לכאורה לחשב סכומי פיצוי, יש הרבה לקוחות שבאים עם תחושה שעורך הדין הוא רק כלי נוסף במשחק. זאת טעות. הלכה למעשה, עורך הדין הוא התיק. הכל מתחיל ונגמר בתיק המשפטי. עו"ד טוב ידע לחלץ תיק אבוד, ועו"ד בלתי מוכשר וחסר ניסיון עלול לדפוק תיק מעולה. וכאן חשוב לזכור שמה שעולה בזול, עולה ביוקר. בעולם הנזיקין הלקוח תמיד באותה סירה עם עורך הדין ושכר הטרחה ברובו המוחלט משולם ע״י המזיק, ולכן חשוב לבחור עו״ד שעוסק בתחום באופן בלעדי – כזה שידע להביא את הפיצוי המקסימלי בנסיבותיו של כל תיק ותיק".

מהו הזיכרון הראשון שלך בתור עורך דין?

"בתחילת הדרך כעצמאי התארחתי אצל מכרה של אשתי שסיפרה לי שהם עברו דירה ובמעבר הם מצאו מסמכים שלה מתאונת דרכים שעשתה. היא חשבה לזרוק אותם, אבל 'אם אתה כבר כאן…' אז מה אני מציע לה לעשות, אם אפשר לעשות, כי עברו כמה שנים ועדיין כואב לה לעיתים. תוך חודש הוגשה תביעה לביהמ"ש וחברת הביטוח שילמה ללא בדיקה ע"י מומחה כ-150,000 ש"ח. מאז היא שולחת לי לקוחות בסיטונאות".

ספר על התיק הראשון שלך – האם ניצחת או הפסדת בו?

"בשבוע הראשון לעצמאות קיבלתי תיק של עובד ניקיון מבוגר כבן 60 שנפגע על אופניים חשמליים בדרכו הביתה מעבודתו. היות והוא סטה מדרכו לקניות בעיר אחרת התאונה לא הייתה תאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי. פניתי לקרן הפנסיה שם טענו שהתאונה הינה תאונת עבודה ורצו לקזז את מה שמגיע לו מהקרן. המשפחה הייתה לחוצה מאוד שכן בתוך רגע נכרת מטה לחמה – הבעל מאושפז במצב קשה והאישה לא עובדת. הצלחתי לשכנע את הקרן לשלם והתקבלה הצעה מחברת הביטוח של 200,000 ש"ח. המשפחה רצתה לסיים והצלחתי לשכנע אותם להמשיך בניהול ההליך. בסיום סיימנו פי 4 מההצעה שהזכרתי, ללא מינוי מומחים וללא קדם משפט אחד, בתוך שנה וחודשיים ממועד התאונה. בסיום ההליך העובד כבר חזר לעבודתו והשתכר כפי שהיה לפני התאונה".

במה היית עוסק אם לא היית עורך דין?

"גלדיאטור".

מה המשמעות של להיות עורך דין בעבורך?

"לעשות יותר ולדבר פחות".

מה אתה לוקח הבייתה?

"הכל. העבודה לא נגמרת שמכבים את האור ויוצאים מהמשרד. גם בבית אני חושב מה אני אעשה בתיק הזה ועם הלקוח ההוא, האם צריך לטעון כך או אחרת. בכלל, כשאתה עצמאי, העבודה והעשייה לא נגמרות לעולם".

מה החלטה הכי קשה שלקחת כעורך דין?

"היינו בגישור בתיק גדול וניתנה הצעה של כמה מיליונים. התובעים מיד הסכימו אולם אני חשבתי שמגיע ללקוחות יותר. התעקשתי לסרב להצעה ולנהל את התיק. נכון שבסופו של יום ההחלטה היא של הלקוח אולם אני תמיד אומר, אם שכרת בעל מקצוע – תקשיב להמלצה שלו. אחרת, בשביל מה שכרת אותו?".

מי המורה הכי טוב שהיה לך?

"התמחיתי במשרד ויסגלס-אלמגור, אחד המשרדים המובילים בארץ בייצוג נתבעים בתחום הרשלנות הרפואית. אופי העבודה במשרד הוא כזה שעובדים עם מס' שותפים במקביל. דפי רוזן זינגר ז"ל היתה מדהימה ולמדתי ממנה ירידה לפרטים ויסודיות שאין כאלה. כשכיר עבדתי במשרד שלמה לוי. שלמה לוי ידוע בדרכו הייחודית בהשגת מקסימום מהפיצויים עבור הלקוחות שלו, וממנו, כמו גם מבניו קובי ואורי, למדתי שכל תיק הוא ריצה למרחקים ארוכים".

ספר על קולגה שאתה מפרגן לה.

"עו"ד ליאור רז אשר היה שותף שלי שנתיים ועוסק בתחום המשפחה והירושה – עו"ד מחונן וישר עם חשיבה משפטית יוצאת דופן ונאמנות חסרת תקדים ללקוחותיו".

ספר על סטיגמה לא נכונה על עורכי דין.

"קיימת סטיגמה שלפיה עורכי הדין רואים תיקים לפני אנשים. בפועל אני תמיד רואה קודם את האדם. יש לא מעט תיקים שלקחתי פרו-בונו במשך השנים. אנשים לא רואים את השעות המוקדמות בבוקר ואת הלילות המאוחרים שמשקיעים בתיק".

מי המודל לחיקוי שלך, ולמה?

"וולט דיסני. הוא היה מפיק סרטי האנימציה, האנימטור הגדול בכל הזמנים, מייסד פארק דיסנילנד ומייסד חברת וולט דיסני והוא זכה בעשרות פרסי אוסקר הוא שבר שיאים שטרם נשברו. הוא ייצר מציאות יש מאין ובהקבלה לעולם המשפט אני רואה בו מודל לחיקוי ומנסה לייצר מציאות חדשה עבור לקוחותיי מידי יום".

מה מניע אותך ביומיום?

"הרצון להצליח ולהיות יותר טוב עבור הלקוחות שלי".

מהן שלוש התכונות הכי חשובות לעורך דין שמייצג תובעים, בעיניך?

"תשוקה, פתיחות מחשבתית ואומץ לב".

איפה תהיה בעוד 10 שנים?

"בדיוק באותו מקום שאני היום, באותה עוצמה ונחישות + 10 שנות ניסיון".

מה דעתך על קרן ג'סטיס, על המוצר שפיתחה, על החזון שלה ועל הדרך שבה היא פועלת?

"תמיד אני אומר, מי נפגע בתאונות? בד"כ – מי שאין לו. זאת הסבתא שנפלה במדרכה ושברה קרסול, הדוד המבוגר שנכנסו בו מאחור ומאז סובל, בן המיעוטים שהרופאים התרשלו בטיפול בו. כיום, עלות של ניהול תביעה בגין נזקי גוף נאמדת בעשרות אלפי שקלים, וכך ניזוקים רבים נמנעים מלממש את זכויותיהם ולהגיש תביעות בערכאות המשפטיות. עלות של הגשת תביעה לבית משפט שלום מצריכה תשלום אגרה בסך כמה מאות שקלים, ולבית המשפט המחוזי האגרה עומדת על כ-1,300 ש"ח. אלו סכומים שלעיתים גם אותם קשה לניזוקים לגייס.

בנוסף לכך, הגשת תביעה מחייבת עריכת חוות דעת רפואיות ולעיתים גם חוות דעת מקצועיות נוספות ולכך מתווספות עלויות משפטיות והוצאות נוספות. תחום הנזיקין זעק לפתרון אותו קרן ג'סטיס מציעה היום לתובעים באמצעות מימון משפטי. המימון ניתן בתנאים המאפשרים גם לניזוקים וגם לעורכי דינם לנהל הליכים מורכבים ללא מורא וחרף משכו של ההליך המשפטי, שלעיתים נפרס על פני שנים. החזון ודרך הפעילות של קרן ג'סטיס לצד מימון ההליך המשפטי סייעו בצורה דרמטית ומהותית ללקוחות משרדי למצות את ההליכים ותביעות הנזיקין שהגשתי מטעמם לאורך שנים ואין לי ספק ששיתוף הפעולה עם הקרן הניב וימשיך להניב הישגים משפטיים אדירים".

מאת עו"ד אסנת לויטה

השיווק הטוב ביותר שעו"ד יכול לבקש לעצמו הוא לקוח מרוצה – מה שנקרא, "חבר מביא חבר". וכך, מצאנו עצמנו אני ושותפתי מייצגות, בין אם בתביעות נזיקין ופלת"ד ובין אם בתביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי, קבוצה לא קטנה של מבקשי מקלט מאריתריאה. כפי שלמדנו על בשרנו, ייצוג מבקשי מקלט טומן בחובו שורה של אתגרים ייחודיים לאוכלוסיה זו אשר, בין אם בשל קשיי תקשורת ובין אם בשל יחס המדינה ונותני השירותים כלפיה, אין לה אפשרות למצות את זכויותיה המעטות ללא ייצוג משפטי.

קצת נתונים על הקהילה האריתראית בישראל: על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה מחודש אוקטובר 2021, בישראל חיים כיום כ-21,600 מבקשי מקלט מאריתריאה (בנוסף לכ–7,000 מבקשי מקלט מסודן) וכן כ–7,000 ילדים של מבקשי מקלט שרובם המכריע נולדו בישראל. אריתריאה היא דיקטטורה המפרה זכויות אדם אשר כל אזרחיה חייבים בשרות צבאי בלתי מוגבל בזמן, הכרוך בעבודת פרך ובשכר זעום, אם בכלל. מי שעורק מהצבא נחשב כבוגד וצפוי לעונשים קשים ובכלל זה לעונשי מאסר, לעונשים גופניים ואפילו לעונש מוות. מבקשי המקלט מאריתריאה עברו דרך קשה ומסוכנת בניסיון למצוא בישראל מקלט והגנה, כמו גם עתיד כלכלי טוב יותר להם ולבני משפחותיהם. כל מבקשי המקלט מאריתריאה המתגוררים כיום בישראל הגיעו אליה עד לשנת 2012 אז הסתיימה בניית גדר הגבול עם מצרים, כך שכל בני הקהילה חיים בישראל 10 שנים ויותר.

על פי נתוני האגודה לזכויות האזרח, כ–70% ממבקשי המקלט מאריתריאה שהגיעו לאירופה קיבלו מעמד של פליטים ו–20% נוספים קיבלו הגנות משלימות. בישראל, עד היום, רק בודדים קיבלו הכרה כפליטים.

מצד אחד, מדינת ישראל מכירה בסכנה הנשקפת לבני הקהילה אם יחזרו לאריתריאה ומשכך נוקטת במדיניות "אי גרוש"; מצד שני, היא מתייחסת אליהם כ"מסתננים" ונמנעת מלהעניק להם מעמד רשמי ובכך מונעת מהם שירותים בסיסיים כמו רפואה ציבורית, שרותי רווחה וחלק גדול מגימלאות הביטוח הלאומי (למשל אבטלה, הבטחת הכנסה, אזרח ותיק, ניידות ועוד). כך המדינה גם לא מעניקה להם, לכאורה, אשרות עבודה, אך מתירה את העסקתם הרשמית, ללא מגבלות. מעסיקים רבים מנצלים את העמימות הזו כדי לשלם את שכר מבקשי המקלט במזומן, ללא תלושים או הפרשות לביטוח הלאומי. כך, כאשר מבקש מקלט נפגע בדרך לעבודה או ממנה, הנטל לשכנע את הביטוח הלאומי להכיר בתאונה כ"תאונת עבודה" גבוה במיוחד (וכך גם הוכחת בסיס השכר לצורך תשלום הגמלאות).

חוק ביטוח בריאות ממלכתי אינו חל על מבקשי המקלט. המעסיק של מבקש המקלט מחוייב לבטח אותו בביטוח בריאות פרטי (כאשר ספקיות שרותי הבריאות הן קופות החולים). למעשה, הדרך היחידה של מבקש מקלט לדאוג לעצמו לשרותי בריאות במחיר סביר, היא באמצעות עבודה מוסדרת אצל מעביד המקיים את הוראות החוק – אין כיום למבקשי מקלט אפשרות לרכוש לעצמם ביטוח בריאות. פוליסות ביטוח הבריאות של מבקשי המקלט מחריגות טיפול הנדרש עקב תאונת דרכים ו/או תאונת עבודה.

רק לאחרונה טיפלנו במבקש מקלט מאריתריאה שנגרם לו שבר בכתף כתוצאה מתאונת דרכים. בחדר המיון הכתף קובעה והנפגע זומן לאחר מספר ימים למרפאה האורטופדית לצורך הערכת מצב והחלטה על המשך הטיפול. לאחר ששילם מאות שקלים עבור הביקור במרפאה הומלץ לו על ניתוח לתיקון השבר. בית חולים סרב לבצע ניתוח ללא גורם מוסדי אשר יתחייב לשלם עבור הניתוח היקר. אותו נפגע הגיע למשרדנו לאחר שהניתוח שנקבע לו נדחה ומבלי שיש לו את היכולת או האפשרות למצוא גורם מממן. אנו, כמובן, פנינו למבטחת הרכב הפוגע ולאחר מאבק לא קל הצלחנו להשיג עבורו התחייבות לתשלום עבור הניתוח שבוצע, קשה להאמין, רק למעלה מחודש לאחר התאונה. נכון שחברת הביטוח מחוייבת בתשלום תכוף גם עבור הוצאות רפואיות, אולם מבקש מקלט ללא עורף כלכלי יתקשה לממן אפילו ביקורות רפואיות, גם אם בסופו של יום הוא יקבל החזר ממבטחת החובה.

במקרים כאלה נכנסת קרן ג'סטיס לתמונה. הנכונות של ג'סטיס לממן הוצאות מחיה של נפגע תאונת דרכים מהווה קרש הצלה עבור אותם מבקשי מקלט, ומהווה עבורם את אותו גב כלכלי שמאפשר להם לקבל את הטיפול הרפואי או העזרה לה הם זקוקים מבלי להיות תלויים בחסדי מבטחת החובה.

למרות כל הקשיים, האטימות והיחס הגזעני כלפי לקוחותינו, אנו חשות בנות מזל על הזכות לעזור לקבוצה מיוחדת של אנשים, שהחברה הישראלית מתייחסת אליהם במקרה הטוב כ"שקופים" ובמקרה הרע כפרסונה נון גרטה, שבישראל שנת 2022 לא זכאים לזכויות אדם בסיסיות ושאלמלא הייצוג המשפטי אין שום סיכוי שהיו מצליחים לקבל אפילו מקצת מהמגיע להם.

מנכ"ל קרן ג'סטיס, עו"ד אסף גרינוולד, התראיין השבוע ברדיו החברתי לתוכנית שהוקדשה כולה לג'סטיס, אשר עוסקת במימון הליכים משפטיים (מימון תביעות).

לדברי עו"ד גרינוולד, "ההבדל בינינו לבין הלוואה הוא שהלוואה צריך להחזיר תמיד. מאחר שהתובע יודע שאם הוא לוקח הלוואה הוא צריך להחזיר אותה, הוא בא ואומר: 'תראה, יש צ'אנס שהתיק שלי יפסיד'. יש סיטואציה כזאת. ותחשבו על האישה הזאת, שלא עלינו בסקירת המערכות קרה מה שקרה ונולד ילד עם בעיה. הבית כולו התהפך, המשפחה מקצה לקצה השתנתה. תחשבו עכשיו שהתיק מוגש ומאיזושהי סיבה התיק מפסיד, עכשיו הם גם עם חור בכיס של עשרות אלפי שקלים. מאיפה לעזאזל הם יביאו את הכסף?

"ומאחר שהתובע יודע שיש מצב שהתיק יידחה, אז הוא אומר מראש: 'אולי לא נביא את כל חוות הדעת. אולי לא נוכיח נזק פסיכיאטרי, אולי לא נוכיח נזק שיקומי. בוא ננסה לגדר סיכונים'. כאשר התובע עושה את זה, הוא פוגע בעצמו – כי אם לא תוכיח את כל הנזקים בכל התחומים, לא תקבל את הפיצוי שמגיע לך. ולאותה משפחה נגרמו נזקים אדירים. אם הם לא יוכיחו את הנזקים, הם לא יקבלו כלום. חברות הביטוח מהצד שכנגד יודעות לנצל את הפער הכלכלי הזה, וזה לגמרי לרעת התובעים. לכן אנחנו, כשאנחנו משקיעים כסף, התובע יודע שאם התיק הפסיד – הכסף שלנו ירד לטמיון. בדיוק כמו הזמן שעורך הדין משקיע בתיק. עורך הדין משקיע זמן, אנחנו משקיעים כסף. החזר ההשקעה והעמלה הוא אך ורק אם התיק מצליח".

 

צפו בריאיון המיוחד, מתוך התכנית "שישי חברתי", בהנחיית עו"ד ענבל יעל פלאח יעקב ועו"ד שלומי קושניר