תביעת ליקויי בניה : המדריך השלם – כל הדרך לפיצוי

ליקויי בנייה בדירה חדשה, בבית פרטי או בבניין זמן קצר לאחר מסירתם לדיירים המאושרים יכולים להיות מתסכלים במיוחד, ולהשאיר את הרוכשים הטריים עם עוגמת נפש – ועם עילה לתביעת ליקויי בניה.

לצערנו, בנכסים רבים קיימים ליקויים חמורים עד כדי כך, שלדברי מומחים בכירים בתחום, שמגובים במחקר מקיף שערך הטכניון, לא קיים בניין או בית פרטי בישראל שלא קיימים בו ליקויי בניה בדרגות חומרה שונות. לעתים קרובות קבלנים לא מהססים למסור לרוכש את המפתחות כשהם מודעים לחלוטין לליקויים שנפלו תוך כדי עבודת הבנייה, מתוך הנחה שהרוכש – כשמדובר בדירה או בבית, או קבוצת הרוכשים – כשמדובר בבניין או פרויקט, יוותרו על הניסיון להגשת תביעה נגד הקבלן,  ובסופו של דבר יישאו בעצמם בעלויות התיקון (או שימשיכו לחיות לצד הליקויים).

לקבלן קיימת סיבה טובה להאמין שהרוכשים אכן יוותרו על הגשת תביעת ליקויי בניה בסופו של דבר

למרות שרוב מוחלט של תביעות ליקויי הבנייה מסתיימות בפיצוי כספי, ולמרות שלעתים קרובות הליקויים קשים וברורים, רוכשים רבים ניצבים בפני אתגרים לא פשוטים בבואם להגיש תביעת ליקויי בנייה: אתגרי התארגנות ואתגרי מימון, אשר מונעים מתביעות רבות לצאת אל הפועל. במאמר הבא נסקור את הדרך להגשת תביעת ליקויי בנייה כנגד הקבלן, כל הדרך לקבלת פיצוי כספי.

 

מהם ליקויי בניה?

נתחיל עם השאלה הבסיסית: מה נחשב לליקוי בניה? כך מגדיר חוק המכר:

"קיימים סוגים רבים של ליקויי בנייה – ליקויים בטיחותיים, ליקויים אסתטיים, ליקויים הפוגעים בשגרה ובאיכות החיים של הדיירים ועוד. כמו כן, יש להבדיל בין ליקויים בתכנון – דהיינו, כאשר תכנית הבנייה לא תואמת לבנייה בפועל, לבין ליקויים בביצוע – ליקויים הנובעים מרמת בנייה ירודה. ליקויי בנייה נפוצים יותר בביצוע מאשר בתכנון, והם נובעים, בין השאר, משימוש שגוי בחומרי הבנייה, אי-עמידה בתקנים, חיסכון בעלויות הבנייה, העסקת פועלים בלתי-מיומנים או חיפזון בבנייה – מתוך רצון להימנע מאיחור במסירת הנכס".

 

קיים מגוון רחב של ליקויי בנייה, וקצרה היריעה מלפרט את כולם. אלו הליקויים השכיחים ביותר:

• ליקויי איטום
• נזילות ודליפות מים
• ליקויים במערכות אינסטלציה
• ליקויים במערכות חשמל
• ליקויים במערכות התפשטות עשן ואש
• ליקויים במעליות
• טיח מתפורר
• סדקים בקירות המבנה
• נפילת אריחים
• ליקויים בריצוף

ליקויי בניה בדירה חדשה או בבית פרטי

כשמדובר בנכס פרטי – בית או דירה, כל הליקויים שמנינו מעלה יכולים להימצא מיד עם מסירת הנכס מאת הקבלן, חודשים ספורים לאחר המסירה ולעתים גם בחלוף שנים. ליקויי איטום, כדוגמה, יביאו לעתים קרובות לרטיבויות בקירות או בתקרת הנכס, שללא טיפול ראוי עלולים לגרום לנזק היקפי במבנה – וזאת מעבר למפגע הבריאותי והאסתטי של סימני עובש. ליקויים בריצוף מתבטאים בין השאר ברצפות מתנדנדות, שקועות או סדוקות, או הבדלי גובה וגוון במסגרת הריצוף. אחד הליקויים הרווחים ביותר בדירות בישראל הוא סדקים המופיעים בקירות המבנה, מפגע בטיחותי שדורש לעתים קרובות טיפול מידי.

 

ליקויי בנייה בבניין מגורים או בפרויקט המשלב מספר בניינים – שטחים משותפים

כשמדובר בבניין, קיימים לעתים ליקויי בניה בשטחים המשותפים – לובי הבניין, המעליות, החניון, גרמי המדרגות, החצר, הגדרות, מערכות המים, האש והחשמל ועוד.

לדוגמה, אחד הליקויים השכיחים הוא רטיבות ו/או חדירת מים לחניון, בין אם מדובר בחניון של בניין אחד או חניון המשותף למספר בניינים באותו פרויקט. ברוב המקרים, הליקוי נוצר כתוצאה מבניית משטח החניון בשיפוע לא נכון, כך שמים הנוזלים לחניון לא מתנקזים כראוי ויוצרים שלוליות רבות, או כתוצאה מאיטום לקוי בתקרת החניון (כך שמים מגינת הבניין חודרים לתקרה).

דוגמה נוספת היא בנייה לא נכונה של הגדר – בין אם מדובר בגדר מפרידה בין בניינים או גדר המפרידה בין הבניין לרחוב, כך שהגדר הולכת ושוקעת. ליקוי מן הסוג הזה איננו רק אסתטי, אלא ליקוי בטיחותי חמור שעלול להביא לקריסת הגדר בתוך חודשים או שנים. ליקוי רווח נוסף בשטחים המשותפים הוא נפילת אריחים מהקירות החיצוניים של המבנה.

 

עילות נוספות לתביעת ליקויי בניה : ירידת ערך ואיחור במסירת הנכס

מעבר לליקויי הבנייה עצמם, לעתים רוכשי הדירות סובלים גם מירידת ערך הנכס בעקבות ליקויים בתכנון או בביצוע.

ירידת ערך היא עילת תביעה בפני עצמה, ועליה תעיד חוות דעת שמאית. במקרה של איחור במסירה – זאת אומרת, כאשר הקבלן לא עומד במועד המוסכם להשלמת בניית הנכס (כולל האישורים הדרושים) – סעיף 5 לחוק המכר (דירות) קובע כי על הקבלן לפצות את התובע במכפלה של 1.5% מדמי שכירות ראויים בגין כל חודש איחור ו-1.25% מהחודש התשיעי. סכום דמי השכירות הראוי נקבע לרוב ע"י שמאי.

 

תביעת ליקויי בניה ותקופת הבדק

תקופת בדק הינה תקופה בה הקבלן מחויב לתקן את ליקויי הבניה או אי ההתאמות שהתגלו במהלכה, אלא אם הוכח שהליקוי נגרם באשמת בעל הנכס. תקופה זו מוגדרת בחוק המכר, וקובעת תקופת בדק משתנה בין סוגי ליקויי בניה שונים:

• ליקוי במוצרי מסגרות ונגרות (לרבות אלומיניום ופלסטיק) – שנתיים.
• ליקוי בריצוף וחיפוי פנים לרבות שקיעות ושחיקה – שנתיים.
• כשל בתפקוד ועמידות של מכונות ודוודים – שלוש שנים.
• ליקוי בפיתוח חצר, לרבות שקיעות, בין השאר של מרצפות בקומת קרקע, בחניות, במדרכות ובשבילים בשטח הבניין, וכן ליקויים במשטחים מחומרי גימור שונים – שלוש שנים; לעניין זה, "פיתוח חצר" – לרבות שבילים, משטחים, קירות, גדרות, רכיבים בנויים ומערכות, ובכלל זה מערכות מים, ביוב, ניקוז, חשמל, תאורה ותקשורת.
• כשל בתפקוד ובעמידות של מרכיבי מערכות הבידוד התרמי – שלוש שנים.
• כשל במערכות צנרת, לרבות מים, מערכת הסקה ומרזבים, דלוחין וביוב, לרבות נזילות – ארבע שנים.
• כשל באיטום המבנה, לרבות בחללים תת-קרקעיים, בקירות, בתקרות ובגגות, לרבות גגות קלים עם סיכוך – ארבע שנים.
• סדקים ברוחב גדול מ-1.5 מ"מ ברכיבים לא נושאים – חמש שנים.
• התנתקות, התקלות או התפוררות של חיפויי חוץ – שבע שנים.
• כל אי-התאמה אחרת שאינה אי התאמה יסודית – שנה אחת.

 

ליקויי בניה ואחריות קבלן

הקבלן ממשיך לשאת באחריות לתיקון ליקויי בנייה במשך 3 שנים לאחר סיום תקופת הבדק, ותקופה זו נקראת "תקופת האחריות". ההבדל בין התקופות הוא "נטל ההוכחה": במהלך תקופת הבדק – חזקה שהליקוי שהתגלה, נוצר באשמת הקבלן; לכן, אם הקבלן ירצה להתחמק מאחריות, הוא יצטרך להוכיח שאינו אשם בליקוי. ואילו בתקופת האחריות, מוטלת חובת ההוכחה על רוכש הדירה – הוא זה שצריך להוכיח שליקוי הבנייה נובע מהתכנון, מהעבודה, מרמת הבנייה או מחומרים לקויים בהם השתמש הקבלן.

ולכן, למרות שקבלנים רבים טוענים כי "חלפה שנת הבדק", הרי טענה זו נוגדת את הוראות החוק ויש לשים דגש על כך שרוכש הדירה עדיין לא איבד את זכותו לדרוש מהקבלן תיקון ליקויי בנייה שהתגלו ברכיב מסוים לאחר סיום תקופת הבדק – וגם 3 שנים לאחר שפוקעת תקופה זו, באפשרות הרוכש לפנות לקבלן המבצע ולהסב את תשומת לבו לליקויי בנייה בדירה, בבית פרטי או בשטחים המשותפים.

על מנת לסכם את הסעיף, ניקח לדוגמה ליקוי שהתגלה בריצוף הדירה שנתיים וחצי לאחר שהקבלן מסר את הדירה לרוכש. כפי שהזכרנו, תקופת הבדק של ליקוי הריצוף הינה שנתיים, ואחריות הקבלן לליקויי בנייה הינה שלוש שנים לאחר תום תקופת הבדק. לכן, ליקוי הריצוף נופל בתקופת האחריות. על הרוכש יהיה לפנות לקבלן ולהסב את תשומת לבו לליקוי, ולדרוש את תיקונו יחד עם הוכחה לכך שהליקוי לא נוצר באשמת הדייר (לדוגמה – משימוש לא נכון, מהזנחה או מתחזוקה לקויה). אם הרוכש ינהג כך, על הקבלן תהא מוטלת חובה חוקית לתקן את הליקוי הנ"ל, ובאם לא יעשה זאת, לרוכש תעמוד עילת תביעה, והוא יוכל לדרוש פיצוי כספי מהקבלן באמצעות הגשת תביעת ליקויי בנייה לבית המשפט.

 

 

 

פנייה לקבלן לצורך תיקון הליקויים

לאחר שמתגלים ליקויי בנייה בדירה חדשה, בבית פרטי או בבניין, חוק המכר מחייב את הרוכש או את קבוצת הרוכשים להעניק לקבלן "הזדמנות ראויה" לתקן את הליקויים, בטרם יוכלו להגיש כנגדו תביעה משפטית. הזמן שיש לתת לקבלן לבצע את התיקון מוגדר בחוק כ"זמן סביר", ונהוג לומר שמרגע מסירת ההודעה לקבלן על ליקויי בנייה ודרישה לתיקון, יש להעניק לקבלן מספר חודשים לפעול ולתקן את הליקויים. תקופת זמן זו אינה קבועה, והיא יכולה להשתנות בין מקרה למקרה: לדוגמה, כאשר הקבלן מביע נכונות לתקן את הליקויים, שולח נציג מטעמו ומציג לרוכשים כיצד ומתי הוא מתכוון לתקן את הליקויים, יהיה מקובל להעניק לו זמן נוסף על מנת לבצע את התיקון; ואילו כאשר קבלן מכחיש מכל וכל את עצם קיום הליקוי, טוען שאינו אשם בו או שכלל לא מגיב לפניות הדיירים (כפי שקורה לעתים תכופות), יהיה ניתן להגיש תביעת ליקויי בנייה לבית המשפט גם תוך זמן קצר יותר.

טעות רווחת בקרב רוכשים היא שעל הקבלן להמתין לסיום שנת הבדק על מנת לתקן את הליקויים שנפלו בבניין או בדירות הפרטיות. החוק מגדיר במפורש שעל הקבלן לתקן את הליקויים תוך זמן סביר, ולא בסיום שנת הבדק, כפי שנהוג לחשוב לעתים קרובות. בנוסף, כאשר מדובר בליקוי שיש לתקנו באופן דחוף, על הקבלן לתקנו במהירות האפשרית ולעתים באופן מיידי, בהתאם לאופי הליקוי. ויודגש: הוראות חוזיות בין הקבלן לרוכש אשר סותרות את חוק המכר – בטלות וחסרות תוקף משפטי.

בנוסף, חשוב לציין כי אם הרוכש איבד אמון בקבלן או במקצועיותו ואיננו סומך עליו שיתקן בצורה ראויה, בית המשפט קבע כי רוכש דירה רשאי לוותר על זכותו של קבלן לתקן את הליקויים. וניתן להגיש תביעה לקבלת פיצוי ישירות מבלי להמתין עד שהקבלן יגיע לבצע תיקון. הלכה זו מכונה "הלכת בר שיר".

 

תיקון הליקויים או פיצוי כספי מהקבלן – מה המטרה בתביעת ליקויי בניה?

רוכשים רבים שואלים את עצמם מהי דרך הפעולה המשפטית הנכונה: לדרוש מהקבלן תיקון עבור ליקויי הבנייה שנפלו במשמרתו, או לדרוש מהקבלן פיצוי כספי על מנת שיוכלו לתקן את הליקויים באמצעות קבלנים שימנו בעצמם; ולחילופין, בהיעדר עמדה מוכנה מראש, האם בית המשפט יכול לצוות על הקבלן המבצע לתקן את הליקויים הקיימים, או שיעדיף להעניק לתובעים פיצוי כספי. כפי שנזכר, חוק המכר מחייב את רוכשי הדירות להעניק לקבלן "הזדמנות ראויה" לתקן את ליקויי הבנייה שנפלו במסגרת עבודתו בטרם יוכלו להגיש תביעה משפטית. אותה "הזדמנות ראויה" מתבטאת, לעתים קרובות, בפניות בלתי פוסקות לקבלן משך חודשים רבים ואפילו שנים, וזוכות להתעלמות או לתיקונים בלתי מספקים, אשר גוררים תקלות חוזרות.

אמנם, לבית המשפט אכן קיימת האפשרות לכפות על הקבלן לתקן את הליקויים הקיימים ובכך לסיים את התביעה; במקרה זה, התובעים יכולים לדרוש למנות מפקח מטעם בית המשפט, אשר יוודא שהקבלן אכן עומד בהתחייבותו. עם זאת, מאחר שלקבלן ניתנו הזדמנויות רבות לתקן בעצמו את הליקויים והוא לא תיקן אותם כלל או שלא תיקן אותם כראוי בטרם הגשת התביעה (ולכן, בלית ברירה, התובעים מגישים תביעה לבית המשפט), בית המשפט יעדיף לעתים קרובות לפסוק לתובעים פיצוי כספי על מנת שיתקנו את הליקויים עם קבלנים מטעמם. במקרים רבים קיימת אפשרות משולבת: בית המשפט כופה על הקבלן לתקן ליקויים מסוימים, ולפצות כספית את הדיירים בגין ליקויים אחרים. תביעת ליקויי בנייה מורכבת מרשימת ליקויים ארוכה, ובעגה המשפטית "ראשי נזק"; כאשר כל ליקוי נחשב לראש נזק בפני עצמו, ניתן לפצות כספית בגין ראשי נזק מסוימים ולכפות תיקון בגין ראשי נזק אחרים.

הגשת תביעה נגד הקבלן או היזם – קשיים ואתגרים

הגשת תביעה בגין ליקויי בנייה דורשת התארגנות ומימון תביעת הרכוש. ההתארגנות כוללת איתור מומחים רלוונטיים  לצורך עריכת בדיקות מקיפות, לעתים במספר תחומים שונים (כגון איתור נזיקות ובדיקות אקוסטיקה), וכן קבלת החלטה בדבר זהות עורך הדין אשר ינהל את התביעה בבית המשפט. המימון כולל הוצאת סכומי כסף משמעותיים מראש על מנת לשלם את עלות חוות הדעת, אגרת בית המשפט ושכר טרחת עורך הדין. לרוב, סכומים אלו יעמדו על מספר אלפי שקלים לדייר בודד. כאשר מדובר בדייר שזה עתה הוציא את מיטב כספו על מנת לרכוש דירה, לשפץ ולעצב אותה, לעתים קרובות קיים קושי רב להוציא כספים נוספים באותו טווח זמן רגיש.

כאשר מדובר בקבוצת דיירים הרוצה להתארגן לתביעה משותפת בגין ליקויים בשטחים משותפים בבניין, כמו המעליות והחניון, הדבר הולך ומסתבך. ראשית, ההתארגנות מורכבת יותר: לעתים אחדים מהם אינם מעוניינים לצאת כנגד הקבלן המבצע מסיבות השמורות עמם, ולעתים הקבוצה מתקשה לקבל החלטה משותפת על זהות המומחים ועורך הדין הנכונים. כך, פעמים רבות עוברים חודשים ואף שנים עד שהקבוצה מצליחה לגבש החלטות, אם בכלל. אתגר המימון, כמובן, גדול יותר: גביית מספר אלפי שקלים מכל דייר לטובת הגשת תביעה היא משימה מורכבת במיוחד, שקורה והיא גם כלל לא צולחת. אם ניקח לדוגמה בניין בן 50 דירות, וננסה לדמיין את הליך הגבייה מכל הדיירים יחד, ניתן יהיה להבין מדוע אתגר המימון נחשב לאתגר עצום, שועדי בתים רבים לא מצליחים לצלוח.

 

הפתרון של ג'סטיס

קרן ג'סטיס מעניקה מימון משפטי לתביעות ליקויי בנייה, ובכך מאפשרת לתובע פרטי או לקבוצת דיירים להגיש תביעה לבית המשפט מבלי להוציא כסף מראש, וללא סיכון כספי. ג'סטיס נושאת בכל הוצאות התביעה – אם מדובר בחוות דעת מומחים, אגרת בית משפט, מקדמת שכר טרחה לעורך הדין וכל הוצאה רלוונטית אחרת הקשורה להליך. ג'סטיס זכאית להחזר הקרן בתוספת עמלה שקבועה מראש רק אם התביעה מסתיימת בהצלחה, ונושאת באופן מלא בסיכון לדחיה. זאת, מאחר שהמימון המשפטי שמעניקה ג'סטיס הוא בגדר השקעה: אם התביעה לא מנצחת – התובע או קבוצת התובעים פטורה מהחזר. במודל זה, מובן שלא כל תביעה יכולה לקבל מימון משפטי מג'סטיס: הקרן בוחנת את המקרה באמצעות מומחים מטעמה, ותעניק מימון לתביעה רק כאשר תשתכנע שעילת התביעה מבוססת, ושסיכויי הצלחתה גבוהים.

עורך דין ליקויי בנייה

גיליתם ליקויי בנייה, קיבלתם חוות דעת מומחה שאישר את טענותיכם, וכעת אתם בשלים להגיש תביעת ליקויי בנייה לבית המשפט. אז מהי הדרך הנכונה לבחירת עורך דין אשר יכין וינהל את התביעה? קיימים עורכי דין רבים אשר עוסקים בתחומי משפט שונים, ובעיקר בתחומי הנזיקין והנדל"ן, אשר מציגים את עצמם בפני לקוחות פוטנציאליים כבעלי יכולת לייצג גם בתביעת ליקויי בנייה. עם זאת, לא כל עורך דין מבין את המורכבות המשפטית של תביעת ליקויי בנייה, אשר לעתים כוללת בתוכה מספר ראשי נזק שונים (כמו לדוגמה – איחור במסירה, ירידת ערך הדירה ומגוון רחב של ליקויי בנייה השונים זה מזה). לכן, מומלץ להתקשר עם עורך דין אשר מתמחה בתביעות ליקויי בנייה באופן ספציפי והינו בעל ניסיון רב, ניסיון אשר מתבטא בשנות ייצוג ארוכות ובתיקים רבים ומגוונים.

לפני הגשת תביעה: בדיקת ליקויי בנייה

על מנת לאתר את כל ליקויי הבנייה בדירה חדשה, בבית חדש או בשטחים המשותפים בבניין, יש להזמין בדיקה ממומחה בתחום. קיימות חברות בדק בית רבות, מהנדסים, שמאים ומומחים לתחומים ספציפיים (כמו לדוגמה – יועץ מעליות), כמו גם האגודה לתרבות הדיור, אשר מציעים שירותי בדק בית לרוכשי דירות. כמובן שחשוב להזמין חוות דעת ממומחה בעל ניסיון מוכח, ושקביעותיו מגובות היטב.

חוות דעת לתביעת ליקויי בניה? כדאי לשים לב לשתי נקודות

1. לעתים קרובות, חוות דעת שהתקבלו ע"י גורם מסוים, לא יוכלו לשמש את הרוכשים בבית המשפט. זאת, משתי סיבות: ראשית, לא כל מומחה כשיר לכתיבת חוות דעת לבית המשפט, ושנית, חוות דעת אמורה לעמוד בקריטריונים מסוימים על מנת שתוכל להיות קבילה כחלק מן התביעה. מאחר שהגשת תביעת ליקויי בנייה מחייבת צירוף של חוות דעת מומחה, כדאי לקחת בחשבון, מראש, תרחיש של הגשת תביעה, ולהזמין חוות דעת שתהיה קבילה לבית המשפט – ולא חוות דעת שהינה בגדר סקירה בלבד.
2. הגשת מספר חוות דעת שונות ע"י מומחים שונים אינה הוצאה כספית מיותרת – להפך! מאחר שעל מנת לקבל פיצוי אודות נזק מסוים, יש צורך להוכיח את הנזק באמצעות מומחה – כל ראש נזק שיוכח באמצעות איש מקצוע אשר מתמחה באופן ספציפי בתחום המסוים, יקבל לעתים קרובות פיצוי גבוה יותר. ובמילים אחרות: תביעה אשר מגובה במספר חוות דעת תהיה חזקה ומבוססת יותר, ובכך תקשה על הצד שכנגד לחלוק על טענות התביעה ולהפחית את הפיצוי הדרוש.

 

תביעות ליקויי בניה וההליך המשפטי

לאחר שניתנה לקבלן המבצע הזדמנות ראויה לתקן את הליקויים ואלו לא תוקנו, ניתן להוציא לפועל תביעה משפטית בגין ליקויי הבנייה. בשלב הראשון, עורך הדין יכין את כתב התביעה, אשר כולל פירוט בדבר הליקויים הקיימים, עלות תיקונם ואומדן בדבר ירידת ערך הדירות, יצרף את חוות דעת המומחים שעליהם כתב התביעה מתבסס ויגיש את התביעה לבית המשפט. בהמשך ההליך, הקבלן יגיש כתב הגנה המתבסס על חוות דעת נגדיות של מומחים מטעמו, שלעתים קרובות יחלקו על רוב טענות התובעים. לאור העובדה שבית המשפט לא יוכל לקבל החלטה מושכלת כאשר מונחות לפניו שתי חוות דעת שלעתים קרובות יסתרו לחלוטין אחת את השנייה, בית המשפט נוהג למנות מומחה מטעמו, אשר תפקידו לבחון את טענות התובעים והנתבעים ולהגיש חוות דעת אובייקטיבית, שהינה בעלת חשיבות גבוהה להמשך ההליך. בהמשך, יבואו הצדדים לדיון או מספר דיונים בבית המשפט, במהלכם עורכי הדין יחקרו את המומחים ועדים נוספים, ככל שיש עדים רלוונטיים. לעתים קרובות, בית המשפט ינסה להפנות את הצדדים לגישור או להציע הצעות פשרה, על מנת לסיים את התיק בהסכמה. ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמות, בית המשפט ימסור את פסק הדין ובו יקבע את גובה הפיצוי לו זכאים התובעים, באם שוכנע שתביעתם אכן מוצדקת.

 

סיכויי הצלחה בתביעת ליקויי בניה? גבוהה

בדרך כלל, הגשת תביעת ליקויי בנייה משתלמת. ע"פ מחקר מקיף שפורסם בשנת 2020, 91% מהתביעות על ליקויי בנייה זוכות בפיצוי כספי, כאשר הפיצוי הממוצע עומד על 269,000 ש"ח. במסגרת המחקר נחקרו 122 פסקי דין שהתקבלו בין השנים 2017-2019 בתחום ליקויי הבנייה, ואלו מספר מסקנות נוספות שעולות ממנו:

27% מהתביעות התקבלו באופן מלא בבית המשפט;

64% מהתביעות התקבלו באופן חלקי;

9% מהתביעות נדחו.

היקפן הכספי של התביעות – נע בין אלפי שקלים בודדים ל-3.3 מיליון ש"ח.

הפיצוי הממוצע עמד על כ-90% מהסכום הנתבע.