כשאורנה (שם בדוי) נכנסה להריון היא התרגשה כמו כל אם מצפה. אך עם היסטוריה רפואית שכללה 2 הפלות בעבר, ההתרגשות נמהלה גם בחששות. חרף הרקע שלה, הצוות הרפואי שליווה את ההריון שלה לא ביצע מעקב קפדני ומחמיר כנדרש. אורנה עברה כמו כל אשה הריונית סקירה מוקדמת ומאוחרת, שם היו אמורים הרופאים לזהות את שלמות הפנים של העובר, בין היתר.
לבסוף, ילדה אורנה בן שסבל ממומים קשים ובולטים בפניו, כמו גם חיך שסוע ושפה שסועה. שפה שסועה נראית חצויה לשניים, ופתוחה מהשפה העליונה ועד האף. במקרים של חיך שסוע, הפתח מתחיל מגג חלל הפה וממשיך אל תוך חלל האף. החיך שלנו תפקידו ליצור חיץ בין חלל הפה לאף, לאפשר דיבור ואכילה תקינים. כלומר שמעבר להפרעה הקוסמטית האדירה, תינוק שנולד עם חיך שסוע עלול לסבול מקשיים בהאכלה וסיבוכים נוספים.
בשלהי חודש מרץ 2020, נולד מיכאל (שם בדוי). מיד עם לידתו אובחן עם חיך ושפה שסועים, ליקוי שמיעה וליקוי נוסף בליבו. בשל חומרת השסע בחיך ובשפה – מיכאל לא הצליח לינוק והוא הוזן באמצעות זונדה. כמה חודשים בלבד לאחר לידתו נאלץ לעבור ניתוח לאיחוי השפה.
האם ניתן היה לאבחן מומים בשפה ובחך במהלך ההריון?
בקצרה: בהחלט כן. ובעוד כמה מילים: במקרים מסוימים, ניתן לזהות אי-תקינות של החיך והשפה בעובר כבר מהשבוע ה-11 להריון. לרוב מזוהים פגמים בולטים אלו במסגרת הסקירה המוקדמת והמאוחרת. הרופאים ציינו כי השפתיים נראו שלמות – אך סימון איבר כתקין, מותנה בהדגמה ברורה שלו – ממעבר על החומרים הרפואיים, נראה שלא הייתה כלל הדגמה ברורה דיה של השפתיים להסתמך עליה. כך נעשה בשתי הסקירות.
לבסוף כאמור נולד לאורנה ובעלה בן עם מומים חמורים בפניו, שהצריכו התערבות כירורגית נרחבת ובלתי צפויה. החמצה זו של מום משמעותי בשפתיים או בחיך הייתה העילה לתביעת הרשלנות הרפואית שהגישה המשפחה.
אי-אבחון שפה שסועה וחך שסוע בהריון: הולדה בעוולה?
תביעת "הולדה בעוולה" הינה תביעת פיצויים המוגשת על ידי הורים או הניזוקים עצמם, במקרים בהם נולד ילד עם מום מולד או תסמונת גנטית, שמקורה בלקות מולדת, שלא התגלו במהלך ההריון כתוצאה מרשלנות רפואית. כלומר עקב רשלנות רפואית נמנעה מהמשפחה הבחירה אם להפיל עובר שנולד עם מום או לאו, ובכך במקרים חמורים לחסוך מהתינוק ומהמשפחה סבל גדול וטראומה.
מדובר בשאלה משפטית אך גם מאוד טעונה מוסרית. ככל שזה נוגע למומים מולדים כמו שפה שסועה או חיך שסוע, אלו לרוב מלווים, כמו גם במקרה של מיכאל, במומים ולקויות חמורים נוספים. במחקר משנת 1993 שבוצע בארה"ב נמצא שבמקרים בהם אוחנה שפה שסועה או חיך שסוע, ב-88% מהמקרים, איבחנו בתינוקות פגמים מולדים נוספים.
במקרה של מיכאל הקטן – ממצאים של חיך ושפה שסועה והסיכון המוגבר למומים ותסמונות גנטיות נוספות – בהחלט סביר שוועדת הפסקת הריון הייתה מאשרת את הפסקת הריון זה אם היו בוחרים בכך ההורים. לכן טענת הולדה בעוולה קבילה, ומחזקת את טענת ההורים שאי-אבחון זה משמעותי ומזיק.
בצירוף חוות דעת רפואית של מומחה מטעם ג'סטיס – המשפחה קיבלה פיצוי
אורנה ובן זוגה תבעו את קופת החולים בה בוצעו בדיקות מעקב ההריון שלה, במסגרתן נכשל הצוות הרפואי באיבחון מום קשה בפני העובר. המשפחה, בסיוע מימון הוצאות המשפט והמחייה הגבוהות שסיפקה קרן ג'סטיס, זכתה בפיצויים העומדים על מאות אלפי שקלים. סכום גבוה זה אמנם לא גורע מהטראומה, אך בהחלט מאפשר למשפחה להתאושש כלכלית ולהמשיך בחייהם בלי קושי נוסף.
