עקבו אחרינו ברשתות החברתיות
כשסיון (שם בדוי) נכנסה להריונה הראשון, היא סבלה מהשמנת יתר חמורה ומהפרעה גנטית המשפיעה על תאי הדם האדומים שלה. היה ברור לה שזו הולכת להיות תקופה מאושרת, אך מורכבת מאוד. היא הייתה מודעת לקבוצות הסיכון בהן היא נמצאת, ולכן הקפידה ללכת לכל הבדיקות הנדרשות במסגרת מעקב ההריון. למרות שהבדיקות נמצאו תקינות, סיון ילדה עובר מת בשבוע ה-40 – בשל רשלנות רפואית. קבוצת ג'סטיס ליוותה את התביעה שלה, שהסתיימה באחרונה בפיצוי עתק.
סיון הייתה בת 23 כשנכנסה להריון. היא ביצעה את כל הבדיקות שנדרשו ממנה ועברה בדיקות נוספות, בשל השמנת היתר שלה. בשבוע ה-29 אובחנה עם סכרת הריון, והטיפול שהומלץ לה כלל הדרכה מדיאטנית וניטור קבוע של מצב הסוכר שלה. בשל מצבה, סיון טופלה גם ביחידה לסוכרת ומטבוליזם.
בשבועות הבאים סיון חזרה ויצאה מבית החולים, שם אושפזה למשך זמן קצר במחלקת הריון בר-סיכון. לאחר שחרורה, המליץ לה רופא הנשים שלה על כניסה לשמירת הריון. הבדיקות והביקורות הבאות היו תקינות. ואז הגיע השבוע ה-40.
בתחילת השבוע ה-40 להריונה, באחד הלילות, סיון לא חשה בטוב. היא הגיעה לחדר המיון, ובבדיקה שנערכה לה לא זוהה דופק אצל העובר. סיון הובהלה לחדר לידה לצורך יילוד, שם ילדה עובר מת.
בדיקה פתולוגית העלתה כי המוות של העובר היה כתוצאה מהיפוקסיה – חוסר חמצן ברקמות, במילים פשוטות – בשל אי-ספיקת שלייה, שכידוע מהווה תחליף לריאות העובר. סכרת לא מאוזנת היא אחד מגורמי הסיכון העיקריים לכך.
סיון ובעלה החליטו להגיש תביעת רשלנות רפואית בהריון. באמצעות עורכת דינם, מרסל בלקר, פנו סיון ובעלה לקבוצת ג'סטיס, לצורך קבלת השקעה שתכסה עבורם את כל עלויות התביעה הגבוהות, בראשן חוות הדעת הרפואיות. לאחר בחינה, ג'סטיס אישרה את הבקשה, והתביעה הוגשה לביהמ"ש השלום בתל-אביב.
בכתב התביעה נטען בין היתר כי מותו של העובר נבע מטיפול ומעקב רשלניים ובלתי-מקצועיים במהלך ההריון – ובנוסף כי הרישומים הרפואיים לא היו מסודרים, מפורטים או עדכניים, וכי החוסרים הללו הקשו על הוכחת התביעה.
בחוות הדעת הרפואית שצורפה לכתב התביעה נכתב, בין השאר, כי הסיכון למוות של עובר אצל אימהות הסובלת מסכרת הריון עולה משמעותית, בשל צריכת חמצן מוגברת אצל העובר ובעיות נוספות.
במצב כזה, בשל הסיכון המוגבר, מומלץ לבצע בדיקות ניטור עוברי פעמיים בשבוע אצל הריוניות הנעזרות בטיפול תרופתי לצורך שמירה על רמת גלוקוז תקינה. זאת יחד עם בדיקת כמות נוזל שפיר החל מהשבוע ה-32 ועד הלידה. כמו כן ההמלצה עבורן היא לבצע זירוז לידה.
לאור הכישלון, במקרה של סיון, בהשגת איזון רמות הגלוקוז באמצעות דיאטה בלבד – היא טופלה תרופתית. על פי הרישום הרפואי, השגת האיזון המבוקש נמשך שבועות, אך נתון זה שנוי במחלוקת בשל סתירה בתיעוד הרפואי. כמו כן, לא התבצע ניטור עוברי בצורה מספקת של פעמיים בשבוע.
בנוסף לסוכרת, גם משקלה הגבוה של סיון (136 ק"ג על 171 ס"מ) היווה גורם סיכון למוות עוברי. למרות זאת, לא התקיים דיון בעניין ולא הובהר לסיון כי היא נמצאת בסיכון מוגבר למוות עוברי. כמו כן, מצב זה הצריך ביצוע זירוז הריון בשבוע ה-39 או לחלופין לבדוק בשלות ריאתית.
לתפיסת הרופא המומחה שכתב את חוות הדעת הרפואית שתמכה בתביעה – לא היה מקום לנקוט בגישה שמרנית כפי שנהגו רופאיה של סיון, של המתנה למועד הלידה הטבעי; גישה שהובילה, למרבה הצער, ללידה של עובר מת.
התביעה הסתיימה באחרונה בפשרה, במסגרתה קיבלו סיון ובעלה פיצוי גבוה של יותר מחצי מיליון ש"ח.
"המקרה הזה טראגי במיוחד, שכן העובר נפטר בשלב מאוד מתקדם בהיריון", אומרת עו"ד מרסל בלקר. "לאחר הלידה השקטה התברר כי אילו היו מיילדים את האישה, שסבלה מסכרת הריון ומשקל גבוה, בשלב מוקדם יותר – היה נולד לה תינוק בריא ושלם. המשמעות היא שפטירת העובר הייתה כואבת, מיותרת וניתנת למניעה.
"בני הזוג הגיעו למשרדי חודשים ספורים טרם התיישנות המקרה, ולא היו להם מקורות כספיים להשקיע ולממן את חוות הדעת הרפואיות היקרות הנדרשות לשם הגשת התביעה", מוסיפה עורכת הדין. "בשיתוף קבוצת ג'סטיס, פעלנו במהירות וביעילות לשם מימון והגשת התביעה, שבסופו של דבר כאמור הסתיימה בפיצוי משמעותי למשפחה".
קבוצת ג׳סטיס היא המובילה הישראלית בתחום נזקי הגוף, דוגמת רשלנות רפואית בכלל ורשלנות רפואית בהריון ובלידה בפרט, ופגיעות גוף נוספות כגון תאונות דרכים, תאונות עבודה, נפילות במקומות ציבוריים ועוד.
בתביעות נבחרות, ג'סטיס מכסה עבור התובעים את כל עלויות התביעה, וכן מסייעת להם בהשגת חוות הדעת הרפואיות ממומחים מובילים, אשר מהוות את הבסיס הרפואי לתביעה. בכך, ג'סטיס מאפשרת לכל הנפגעים והתובעים, ללא קשר למצבם הכלכלי, לזכות בפיצויים ובצדק – במהירות, בקלות ובלי להוציא כסף מהכיס. ג'סטיס עובדת על בסיס הצלחה בלבד (לא זכית – לא שילמת), וכל סכום שהיא מעניקה לתובע נשאר אצלו בכל מקרה.
ג׳סטיס מאפשרת לכל תובע, מכל רקע כלכלי ואישי, לקבל את יומו בבית משפט ולממש את זכות הגישה לערכאות.
בכל שנה, ג׳סטיס משקיעה עשרות מיליוני שקלים בתביעות של אלפי תובעים, ומסייעת להם לזכות בפיצויים בשווי מאות מיליוני שקלים.
ג׳סטיס הוקמה על ידי שופטים בדימוס ועורכי דין בכירים, בעלי עשרות שנות ניסיון במצטבר ואלפי תיקים מוצלחים. החל משנת 2022, בית ההשקעות מיטב הוא בעל השליטה בג׳סטיס.
כדי שמומחי ג'סטיס יעזרו גם לכם, צרו איתנו קשר עוד היום.
יסמין (שם בדוי), יולדת עם גורמי סיכון משמעותיים ללידה מוקדמת, הגיעה מספר פעמים למיון יולדות החל מהשבוע ה-26 בשל דימומים וכאבי בטן עזים. עורך דינה של יסמין, עו"ד אופיר בן משה, מספר בצער כי למרות התלונות על כאבים – יסמין שוחררה לביתה. הפעם, ההתנהלות הרשלנית הובילה לכך שהתרחיש הגרוע מכל התממש ובנה של יסמין אובחן עם שיתוק מוחין לאחר הלידה. שיתוק מוחין הוא אחד מסיבוכי הפגות שניתן למנוע בהינתן התנהלות מקצועית של הצוותים הרפואיים, שמחובתם להתייחס בערנות ורצינות לדגלים אדומים בדמות תסמינים בעייתיים וחריגים שמציגה מטופלת הרה.
שלושה ימים לאחר הביקור הראשון יסמין שבה לבית החולים עם דימום, נבדקה ושוחררה לביתה בשנית – על ידי מתמחה.
יסמין אמנם לא יכלה לדעת זאת אך הנחיות משרד הבריאות מחייבות שחרור של רופא מומחה, לאור העובדה שזה היה ביקורה השני בתוך שבוע. חרף תחנוני האם – הצוות הרפואי סירב לאשפזה. 12 שעות בלבד חלפו מעת שחרורה השני ועד שיסמין חזרה לבית החולים עם דימום. הפעם התפנה הצוות הרפואי לגשת אליה לאחר שהמתינה כשעתיים בחדר המיון, רק כדי לגלות שהמטופלת החוזרת שלהם מצויה למעשה בלידה פעילה.
על פי הרישום הרפואי הצוות המטפל לא הספיק להעניק ליסמין טיפול במגנזיום סולפט למניעת שיתוק מוחין. בנוסף, חרף היסטוריה רפואית רלוונטית, בשום שלב לא הוסבר ליסמין על הסיכון בלידה מוקדמת. קל וחומר ללא טיפול זה.
אם יסמין היתה מודעת להם היא היתה עושה כל מאמץ להתאשפז, למרות שסורבה. עקב רשלנות מקיפה הן בטיפול והן ביידוע המטופלת ההרה על הסיכונים שעומדים בפניה ודרכי המניעה, הוגשה תביעת רשלנות רפואית בגין שיתוק מוחין. זאת על ידי עורך דין אופיר בן משה, נגד בית החולים המטפל ומשרד הבריאות.
יסמין היתה בת 29 בעת הלידה והיה זה הריונה השלישי. מבדיקה מהירה של ההיסטוריה הרפואית של האם, אמור היה הצוות המטפל להבין מיד כי מדובר במטופלת בעלת גורמי סיכון משמעותיים ללידה מוקדמת. ההריון הראשון הסתיים ספונטנית בשבוע מוקדם והריונה השני הסתיים בלידה מוקדמת – אם כי תקינה. הפעם, הופיעו תסמינים מקדימים לבעיה כלשהי כבר בשבוע התשיעי, כאשר החלה לסבול מדימום ברחם.
למרבה הצער, לאחר לידת התינוק התברר כי פיתח סיבוכי פגות משמעותיים אשר הובילו לשיתוק מוחין. בחוות הדעת הרפואית ציין הרופא המומחה מטעם התביעה כי לו היו מאשפזים את האם בביקורה השני כבר ניתן היה לאבחן את הלידה המוקדמת, לעצור אותה, להעניק טיפול למניעת סיבוכי פגות ולטפל ביסמין בעזרת מגנזיום סולפט. טיפול שיכל בסבירות גבוהה למנוע את הטרגדיה שגררה אותה התנהלות רשלנית.
חשוב לדעת: לידה לפני 37 שבועות מלאים נחשבת ללידה מוקדמת. במקרה של יסמין, שילדה את בנה בשבוע ה-27, מדובר בלידה מוקדמת מאוד עם סיכויים גבוהים לפתח סיבוכי פגות כמו שיתוק מוחין. כאמור, גם הריונה השני של התובעת הסתיים מוקדם – בשבוע ה-36, אף הוא ברף של לידה מוקדמת.
על פי חוות הדעת שמסר הרופא מומחה לבית המשפט: "לידה מוקדמת בעבר הינה סיכון משמעותי ביותר וידוע ללידה מוקדמת. הסיכוי להישנות לידה מוקדמת גבוה במיוחד כאשר הלידה המוקדמת היתה בהריון האחרון וכאשר יש סיפור עבר של מספר לידות מוקדמות". במילים אחרות הצוות המטפל היה צריך להתחשב בכובד משקל בהיסטוריה הרפואית של יסמין, ההתעלמות הבוטה מכך היא רשלנות רפואית בפגים ובהריון ככלל.
לאחר שמזהים לידה מוקדמת יש מספר שיטות התמודדות:
במקרה זה, חוות הדעת בנוגע לטיפול הרשלני ביסמין היא ברורה וחד משמעית. יולדת עם עבר של לידה מוקדמת ודימומים עקב היפרדות שליה נמצאת בסיכון גבוה ללידה מוקדמת נוספת, על כלל סיכוניה.
שחרורה הביתה של יסמין לאחר הסימפטומים שהציגה היה בלתי סביר. חובתם של המטפלים במיון יולדות היה לאשפז את התובעת ולטפל בה במחלקת הריון בסיכון גבוה. חזרתה התדירה של היולדת לחדר המיון בתוך זמן קצר כל כך יכולה להעיד על בעיות משמעותיות יותר מהרושם הראשוני, והצריך התייחסות מעמיקה ומחמירה יותר לתלונות האם. למותר לציין כי אשפוז במועד הנכון יכל מונע את הסיבוכים שהתרחשו בגלל העדר הטיפול. כמו כן, העיכוב בטיפול באם עם הגעתה למיון יולדות, הוסיף לנזק, שכן ניתן היה לזהות כי היא נמצאת בלידה מוקדמת ולהעניק טיפול למניעת סיבוכי פגות.
ללידה המוקדמת והטראומטית של יסמין היו השלכות קבועות. תינוקה אשר אובחן עם שיתוק מוחין מתנייד כיום באמצעות כיסא גלגלים, הוא סובל ממגבלות תנועתיות משמעותיות בפרקי הגפיים העליונות ומגבלה נוספת בפרקי הירכיים, מבנה גוף כחוש וצלקות כתוצאה מהניתוח. כמו כן, סובל בנה של יסמין מתלות מוחלטת בניידות ובפעילות מוטורית, העמידה אפשרית בתמיכה בלבד. אין לו שיווי משקל והוא נדרש לסיוע מלא בלבוש, מתקשה באכילה, תלותי לגמרי ברחצה, והתקשורת המילולית מאופיינת בקול רפה. הנכות שנקבעה היא 100 אחוזים לצמיתות. עקב הנכות הקשה המשפחה עברה לדירה גדולה יותר והם נדרשו להוצאות נוספות לצורך הנגשת הדירה. ההוצאות הנוספות כוללות טיפולים כמו פיזיותרפיה, קלינאית תקשורת, ריפוי בעיסוק, רכיבה טיפולית, הידרותרפיה ועוד.
לפי פרקליטה של יסמין, עורך הדין אופיר בן משה: "מדובר במקרה חמור של רשלנות רפואית בהריון שניתן היה למנוע אילו הצוותים המטפלים היו מתייחסים להיסטוריה הרפואית של יסמין ולתסמינים שלה, שהעידו על בעיה רפואית המצריכה טיפול דחוף". יסמין ובעלה הסתייעו בקבוצת ג'סטיס לצורך מימון חוות הדעות הרפואיות, שסייעו להבטיח את הצלחת התביעה. לדברי עו"ד בן משה: "בעזרת קרן ג'סטיס ניתן היה למקסם את הפיצויים שישולמו. העובדה שהזוג לא נדרש לדאוג לגבי איתור ועלויות של חוות דעת ושכר מומחים אפשרה לנו להתרכז בניהול התיק ולמקסם את הפיצויים".
עיכוב משמעותי בבדיקת אולטרסאונד הוביל למות עובר בשבוע ה-38 – כך נטען בתביעה נגד בית חולים גדול, שהוגשה לבית המשפט המחוזי. מימון התביעה נעשה ע"י קבוצת ג'סטיס. עוה"ד המייצג הינו עו"ד דור וינברג.
עפ"י כתב התביעה, היולדת הגיעה לבית החולים עם עובר חי, אך למרות איתותי האזהרה הרבים שהופיעו בבדיקות – ביניהם האטה בתנועות העובר, מנח רוחבי, עורק חסר בחבל הטבור ועוד – הצוות הרפואי לא מיהר לבצע בדיקת אולטרסאונד, והורה ליולדת להמתין במשך כשעתיים. בזמן הזה, התגלה לאחר מכן, אירעה הטרגדיה.
כאשר כבר בוצעה בדיקת האולטרסאונד, התברר שבמהלך ההמתנה הארוכה העובר נאבק על חייו, אך לא שרד, ולמרבה הצער – מת.
בעקבות הטרגדיה, הגישו ההורים תביעה נגד בית החולים בגין רשלנות רפואית בהיריון. חוות הדעת הרפואית היקרה אשר צורפה לתביעה מומנה ע"י קבוצת ג'סטיס.
אלא שהתביעה שהוגשה לא עוסקת רק בעצם הרשלנות הרפואית בהיריון, אלא גם בסוגיית הפיצוי הכספי הראוי בגין רשלנות רפואית בהיריון. "בתביעה טענתי שהגיעה העת שבית המשפט ישנה את ההלכה המשפטית ויפסוק פיצויים לעובר בשבוע 38 פלוס, בסכום זהה כאילו היה מדובר בתינוק ממש, שכבר נולד", מסר עו"ד לרשלנות רפואית וינברג.
מנכ"ל קבוצת ג'סטיס, עו"ד אוהד גרינוולד, מסר כי "אנו גאים לעבוד לצידו של עו"ד וינברג בתיק העצוב הזה, ומקווים לצדק, לפיצוי ולנחת רוח למשפחה".
יולדת בסיכון המתינה שעתיים לבדיקה (צילום אילוסטרציה: shutterstock)
רשלנות רפואית בהיריון היא אחד מביטוייו של עולם הרשלנות הרפואית.
ככלל, רשלנות רפואית בהיריון תתרחש כאשר הצוות הרפואי המטפל והפוגש באישה במהלך ההיריון חורג מהתנהלות רפואית תקינה ו/או מהסטנדרטים הרפואיים הנדרשים.
למשל, רשלנות רפואית בהיריון יכולה להתרחש כאשר אישה או עוברה נפגעו כתוצאה מטיפול רפואי רשלני, או כתוצאה מאי-מתן טיפול רפואי מסוים, אי-הפנייה לביצוע בדיקה מסוימת, אי-המלצה על קבלת ייעוץ גנטי, אי-מתן הסבר על בדיקות קיימות, אי-המלצה על נטילת תרופות או תוספים מסוימים לקראת או במהלך תקופת ההיריון (לדוגמא, חומצה פולית), טעות בפיענוח בדיקות (לדוגמא, בדיקות אולטרסאונד), התעלמות מממצאים מחשידים בבדיקות, פגיעה בעובר במהלך בדיקה ועוד. לאור העובדה שהריון נמשך תשעה חודשים, התרחשות יכולה להתרחש בכל שלב בו.
אם אישה בהיריון או אחריו חשה כי היא או עוברה נפגעו כתוצאה מטיפול רשלני של הצוות הרפואי, היא ובעלה רשאים לפנות לאפיק משפטי ולבחון את האפשרות לתבוע את הצד האחראי. אולם לא כל חריגה מסטנדרט רפואי תקין יכולה להביא להגשת תביעה: תביעת רשלנות רפואית בהריון תוגש רק אם לצד הרשלנות הרפואית נגרם לאישה או לעובר נזק, כאשר במסגרת התביעה יש להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם, היינו כי הנזק נגרם כתוצאה מאותה הרשלנות הרפואית.
קבוצת ג׳סטיס היא המובילה הישראלית בתחום נזקי הגוף (דוגמת תאונות דרכים, תאונות עבודה, נפילות במקומות ציבוריים ועוד), וספציפית נחשבת לגוף הגדול והמוביל בישראל בתחום הרשלנות הרפואית בכלל ובתחום הרשלנות הרפואית בהיריון בפרט.
בתביעות נבחרות, ג׳סטיס מכסה עבור התובעים את כל עלויות התביעה, כולל חוות הדעת היקרות, ואף מקדימה לתובעים חלק מהפיצוי הסופי להיום. בנוסף, ג'סטיס מספקת לתובעים חוות דעת ממומחים מובילים לתמיכה בתביעתם. ג'סטיס מאפשרת לנפגעים מרשלנות רפואית בהריון ובכלל לזכות בפיצויים ובצדק – במהירות, בקלות ובלי להוציא כסף מהכיס. ג׳סטיס עובדת על בסיס הצלחה בלבד, וכל סכום שהיא מעניקה לתובע נשאר אצלו בכל מקרה.
רשלנות רפואית בהריון יכולה להתרחש כאשר אישה או עוברה נפגעו כתוצאה מטיפול רפואי רשלני (צילום אילוסטרציה: shutterstock)
תביעות רשלנות רפואית בהיריון ידועות בהיותן התביעות היקרות ביותר בתחום הרשלנות הרפואית ונזקי הגוף בכלל, בעיקר בשל עלויות חוות הדעת הרפואיות. עלות חוות דעת רפואית אחת יכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים, ובתביעות רשלנות רפואית בהיריון יש לעיתים קרובות צורך בחוות דעת במספר תחומים (למשל, חוות דעת בתחום המיילדות והגניקולוגיה, הגנטיקה, הנוירולוגיה ועוד).
ג׳סטיס מאפשרת לכל תובע, מכל רקע כלכלי ואישי, לקבל את יומו בבית משפט ולממש את זכות הגישה לערכאות, שהוכרה כזכות-על במשפט הישראלי. בכל שנה, ג׳סטיס משקיעה עשרות מיליוני שקלים במצטבר בתביעות של אלפי תובעים, ומסייעת להם לזכות בפיצויים בשווי מאות מיליוני שקלים, בצדק ובהכרה.
אדם הסובל מתסמונת דאון, מעמיד את בני משפחתו במציאות חיים מאתגרת הרצופה בקשיים רבים. תסמונת דאון היא תסמונת גנטית המופיעה בתדירות של אחת ל-900 לידות בממוצע. התסמונת נגרמת עקב פגם בכרומוזומים המרכיבים את הDNA האנושי. הDNA האנושי מורכב מ-23 זוגות של כרומוזומים, כאשר אחד מקורו באב והשני מקורו באם. במקרה של תסמונת דאון, כרומוזום 21 מופיע שלוש פעמים במקום פעמיים, בתא.
הסובלים מתסמונת דאון סובלים ממספר תסמינים אשר מופיעים ברמות חומרה שונות.
כדוגמה לתסמינים הקוגניטיביים ניתן לציין: מוגבלות ברכישת מיומנויות כגון קריאה, כתיבה ודיבור, התנהגות ילדותית, מנת משכל נמוכה יחסית ועוד. התסמינים הרפואיים יכולים למנות: לקויות ראייה, מומים לבביים וסיכון לחלות בסוכרת (סוג 1), באלצהיימר ובדמנציה בגיל מוקדם יחסית. בנוסף ישנם התסמינים ה"ויזואליים" בניהם פנים שטוחות, עיניים מלוכסנות, אצבעות וצוואר קצרים ולשון גדולה.
תסמונת דאון היא אמנם תסמונת גנטית, אך אינה עוברת ב"ירושה" (למעט במקרים חריגים). יחד עם זאת, כיום ידועים לעולם הרפואה מספר גורמים המגדילים את הסיכון ללקות בתסמונת דאון. בין אותם גורמים ניתן למנות:
לידה בגיל מבוגר – הסיכוי ללידת ולד עם תסמונת דאון ביולדת מעל גיל 40 עומד על כ-5%; לידה של ולד עם תסמונת דאון בעבר ונשיאת מוטציה הגורמת להתאחדות של זוג הכרומוזומים מספר 21 בכל תאי הגוף. במקרה שכזה יולד לנשא המוטציה בוודאות ולד עם תסמונת דאון.
תסמונת דאון אינה ברת ריפוי, אך כיום היא לחלוטין ברת מניעה, לפחות באופן חלקי ואף ניתנת לגילוי עוד בשלב ההיריון.
מספר בדיקות רפואיות מאפשרות לבני הזוג להיוודע לכך שילדם העתידי יסבול מתסמונת דאון, וכך הם יכולים לקבל את ההחלטות המתאימות להם ביותר – כאשר בין ההחלטות הנפוצות ניתן למנות הפלה של העובר. את בדיקות האבחנה לתסמונת דאון בשלב ההיריון ניתן לחלק לשני חלקיים עיקריים:
החלק הראשון הוא בדיקות שאינן פולשניות, אשר מגלות מהו הסיכוי כי העובר יהיה נשא של תסמונת דאון. כאמור, בדיקות אלה אינן פולשניות מחדא, אבל מאידך אינן נותנות תשובה חד-משמעית לשאלה האם העובר אכן נשא של תסמונת דאון.
בחלק השני, ישנן בדיקות פולשניות אשר עלולות לסכן את ההיריון, אולם מאבחנות באופן וודאי האם העובר נשא של תסמונת דאון. בדרך כלל, נהוג להתחיל בביצוע של הבדיקות שאינן פולשניות, ורק במידה ויעלה סיכון גבוה לתסמונת דאון אצל העובר, לעבור לביצוען של הבדיקות הפולשניות.
כיום, משרד הבריאות מנחה רופאים ליידע נשים בסיכון מוגבר ללידת ולד עם תסמונת דאון על הבדיקות וללוות אותן לאורך התהליך.
לבדיקת זכאות למימון תביעת רשלנות רפואית
לידה של ולד עם תסמונת דאון ללא אבחנה מוקדמת עוד בשלב ההיריון, עלולה להיגרם עקב רשלנות רפואית במעקב הריון – ובהחלט ניתן לתבוע פיצויים משמעותיים בגינה. בשורות הבאות נסביר באלו מצבים לכאורה יוכלו לתבוע נשא התסמונת או הוריו את הרופאים אשר התרשלו ולא אבחנו כראוי תסמונת דאון בשלב ההיריון. מעבר לעשיית צדק (גם אם במובן חלקי), קבלת הפיצויים עשויה לסייע למימון הטיפולים הרפואיים ושאר ההוצאות הכלכליות הנדרשות עבור נשא תסמונת דאון.
העילה המרכזית בגינה ניתן לתבוע פיצויים במקרה בו לא ניתנה אבחנה נכונה לתסמונת דאון, היא עילת "הולדה בעוולה". בעילה זו טוענים נשא תסמונת הדאון ו/או הוריו כי לאור מצבו הרפואי הקשה והקשיים המלווים את חייו בעקבות התסמונת, מוטב שלא היה נולד משהיה נולד.
משכך, הם תובעים את הרופאים אשר עקב רשלנותם לא הופסק ההיריון. על מנת לזכות בתביעה שכזו, על התובעים להוכיח שתי טענות: הטענה הראשונה היא שאי-האבחנה של תסמונת הדאון התרחשה עקב רשלנות רפואית; והטענה השנייה היא כי לו אכן הייתה ניתנת אבחנה שמדובר בעובר הנושא תסמונת דאון, ההיריון היה מופסק על ידי ההורים. כעת נרחיב על שתי הטענות.
לא בכל מקרה בו לא ניתן אבחון לתסמונת דאון, מקור האבחנה הוא ברשלנות רפואית. לעיתים לא ניתנת האבחנה, למרות שהרופאים אשר טיפלו באם במהלך ההיריון עשו את עבודתם כנדרש. למעשה, קיימות שתי אפשרויות מרכזיות למחדלים מצד הרופאים אשר יבססו טענה לרשלנות רפואית.
המקרה הראשון הוא, כי הרופא צפה בבדיקות מסוימות של האם אשר היה מצופה מרופא מקצועי אשר מאבחן תסמונת דאון לצפות בהן, או לחלופין לשלוח את האם לבדיקות נוספות עקב חשד לתסמונת.
המקרה השני הוא, כאשר הרופא כלל לא שלח את האם לבצע הבדיקות הרפואיות הנדרשות לאבחון תסמונת דאון וביצוע מעקב אחר התוצאות.
בשאלה האם הרופא אשר לא שלח את האם לביקורות מסוימות (אשר היו מגלות האם העובר שהיא נושאת בעל תסמונת דאון) פעל באופן רשלני, היינו כי אכן מדובר ברשלנות רפואית, קבע בית המשפט את מבחן איזון הסיכונים. לפי מבחן זה על הרופא לשקול את הסיכון הגלום באי-ביצוע הבדיקה הרפואית אל מול הסיכון הגלום בביצועה, ולהחליט על פי האיזון בין שני הסיכונים.
במידה ולא עשה זאת (או לא עשה זאת כראוי), נקבע שהרופא פעל ברשלנות רפואית.
לאחר שהוכחה טענת הרשלנות הרפואית, על התובעים להוכיח כי לו הייתה ניתנת אבחנה שהעובר נשא של תסמונת דאון, היה ההריון נפסק. בעבר קבע בית המשפט כי זוג, אשר הצהירו בפני הרופא כי לא יבצעו הפלה גם אם יתגלה שהעובר נשא של תסמונת דאון, אינו זכאי לפיצויים עקב עילת "הולדה בעוולה".
עם זאת, בפסיקה אחרת של בית המשפט נקבע כי אם אשר לא הופנתה לבדיקה רפואית, למרות ממצאים אשר העלו חשד כבד לתסמונת דאון, תזכה לפיצויים מכוח עילת "פגיעה באוטונומיה". שכן לא הוסבר לה מצבה הרפואי ונתנה לה ההזדמנות לבצע את הבדיקות הנדרשות, זאת למרות שלא הוכיחה כי הייתה מפסיקה את ההיריון.
כאשר שוקלים את האפשרות להגיש תביעה שעניינה רשלנות רפואית, חשוב לזכור כי מדובר בהליך יקר ומורכב. מלבד עורך דין, התובע זקוק בדרך כלל גם לחוות דעת רפואית אחת או יותר, אשר עלות כל אחד מהן מגיעה לעשרות אלפי שקלים. בדרך כלל, הגופים הנתבעים בתביעות אלה הם גופים גדולים וחזקים (כדוגמת בתי חולים), אשר רגילים לנהל תביעות רבות וארוכות.
קבוצת ג'סטיס הוקמה על ידי עורכי דין בכירים ושופטים בדימוס. נכון להיום, קבוצת ג'סטיס נחשבת למובילה הישראלית בתחום תביעות נזקי הגוף בכלל ובענייני רשלנות רפואית בהיריון ובלידה בפרט.
ג'סטיס מלווה תובעים בעניינים אלו, מכסה במקומם את כל עלויות התביעה (כולל חוות הדעת היקרות) וחוסכת להם מאמצים וכאבי ראש מיותרים, בכך שהיא דואגת שתביעתם תבוסס על חוות דעת רפואיות של המומחים הטובים ביותר בישראל, ודואגת שהתובעים יקבלו את הפיצויים הגבוהים ביותר – במהירות, בקלות ובלי להוציא כסף מהכיס.
תסמונת דאון היא אמנם תסמונת גנטית, אך אינה עוברת ב"ירושה" (למעט במקרים חריגים)
ישנן שלל דרכים בהן מעבדה יכולה לטעות בבדיקות גנטיות. לטעויות שכאלה עלולות להיות הלשכות רבות על הנבדק ועל חייו, ובמקרה של אישה בהיריון – גם על חיי העובר וחיי המשפחה כולה, לתמיד. השלכות אלו, ככל שגרמו לנזק, יכולות לעתים לחשוף את נותן השירות הרפואי לתביעה נזיקית, במסגרתה ייאלץ לפצות את הניזוק.
במסגרת שירותי הרפואה המודרנית, הטיפול לא מתמצה בבדיקה ישירה של המטופל אצל הרופא. הטכנולוגיה המתקדמת מאפשרת בדיקות נרחבות באמצעות מכשירים וחומרים שונים, אשר מסוגלים לתת מענה לבעיות רפואיות רבות, להן לא ניתן מענה בעבר. בין טכנולוגיות אלו, קיימים מכשירים ובדיקות כגון בדיקת MRI, CT, שימוש במיקרוסקופים שונים, בדיקות ביתיות כדוגמת בדיקת האנטיגן לזיהוי ווירוס הקורונה ועוד. מעבר לאלו, ישנו ענף שלם בעולם הרפואה הנוגע בבדיקות מעבדה שמטרתן זיהוי מאפיינים גנטיים.
לרשלנות רפואית במעקב הריון או לפני הריון בבדיקות גנטיות יכולות להיות השלכות חמורות, במיוחד כשמדובר בבדיקות גנטיות. בדיקה גנטית משמשת לזיהוי מוטציות או וריאציות ב-DNA של אדם, שעשויות להצביע על סיכון גבוה יותר למחלות או הפרעות מסוימות. עם זאת, במידה ומתרחשות שגיאות במהלך תהליך הבדיקה, התוצאות עלולות להיות לא מדויקות, מה שיוביל לאבחון שגוי או טיפול שגוי. לעתים, טעות בבדיקות גנטיות יכולה להוביל להשלכות דרסטיות על חיי הנבדק וחיי משפחתו והקרובים אליו.
אי-הפניה לבדיקות גנטיות מתאימות לפני או במעקב ההריון יכול להיות בעל השלכות הרות גורל. כיום ישנה חובת יידוע נשים בהריון על זכותן לבצע בדיקות סקר גנטיות לפני ובמהלך ההריון, ולקבל הסבר על חשיבותן הגדולה של בדיקות אלו בזיהוי מוקדם של בעיות גנטיות עתידיות או קיימות בעובר. אך ישנם מקרים חמורים נוספים גם במידה והופנו בני הזוג לבדיקות גנטיות בהריון.
טעות מסוג זה יכולה לקרות כאשר דגימות ממטופלים שונים מעורבבות יחד בשגגה, מה שמוביל לתוצאות בדיקה שגויות. לדוגמה, אם שתי דגימות מעורבבות יחד ודגימה אחת מכילה מוטציה גנטית ואילו השנייה לא, תוצאות הבדיקה שיתקבלו תהיינה לא מדויקות. שגיאה מסוג זה יכולה להתרחש בכל שלב בתהליך הבדיקה, מאיסוף הדגימות ועד הניתוח.
זיהום יכול לקרות כאשר הדגימה נחשפת ל-DNA אחר, מאנשי מעבדה או מדגימות אחרות. הדבר עלול להוביל לתוצאות חיוביות כוזבות של בדיקות, כאשר מוטציה גנטית מזוהה אך למעשה היא אינה קיימת ב-DNA של החולה. זיהום יכול גם להוביל לתוצאות שווא שליליות של בדיקות, כאשר מוטציה גנטית אינה מזוהה במידה והיא אכן קיימת.
בדיקות גנטיות יכולות להיות מורכבות ולדרוש ידע מיוחד כדי לפרש את התוצאות בצורה נכונה. אם לעובד מעבדה או יועץ גנטי אין את הידע או הניסיון הדרושים, הם עלולים לפרש לא נכון את תוצאות הבדיקה ולספק מידע שגוי למטופל.
טעות שכזו יכולה לקרות כאשר יש בעיה עם הציוד או החומרים המשמשים בתהליך הבדיקה. לדוגמה, אם פג תוקפו של מגיב או אם ציוד לא מכויל כראוי, תוצאות הבדיקה עלולות להיות לא מדויקות.
לטעויות במעבדה יכולות להיות השלכות חמורות, בכל הנוגע לבדיקות גנטיות. כדי למנוע טעויות בבדיקות גנטיות במעבדה, ניתן לנקוט במספר אמצעים:
אמצעי אחד הוא ליישם נהלי בקרת איכות קפדניים כדי להבטיח שהדגימות יטופלו ויעובדו בצורה נכונה. זה יכלול, למשל, בדיקה כפולה של תוויות דגימות וביצוע תחזוקה שוטפת של הציוד במעבדה, תוך שמירה על סטנדרט הולם ברמתו בעת רכישת הציוד מלכתחילה; בנוסף, הכשרה וחינוך מתאימים לעובדי המעבדה והיועצים הגנטיים יכולים אף הם לעזור להבטיח שתוצאות הבדיקה מתפרשות כהלכה.
אמצעי נוסף שניתן לנקוט, כדי למנוע טעויות בבדיקות גנטיות במעבדה, הוא שימוש בתוכניות בקרת איכות חיצוניות. תוכניות אלה יכולות לעזור להבטיח שתוצאות המעבדה מדויקות, על ידי השוואתן לתוצאות ממעבדות אחרות, או על ידי שימוש במדגם התייחסות עצמאי.
במסגרת דיני הנזיקין ובפרט במסגרת נזקי הגוף, קיים ענף מיוחד העוסק ברשלנות רפואית. מדובר בענף מיוחד מכמה סיבות:
ראשית, הוא עוסק בתחום מסוים של מקרים – כשלים בטיפולים ובבדיקות רפואיות. זאת, בניגוד לנזקים אחרים שיכולים להיגרם כתוצאה מפגיעה בגוף כתוצאה, למשל, מתאונת עבודה או תאונת דרכים.
אלמנט מיוחד נוסף לענף הרשלנות הרפואית הינו היקף הנזקים. פעמים רבות, הנזקים שנגרמים בשל רשלנות רפואית יכולים לגרור תביעות גדולות מאוד, בשל השלכותיהם הרבות. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר ברשלנות רפואית בכל הקשור לבדיקות גנטיות.
כאמור, ישנו מספר רב של אפשרויות לטעויות במסגרת ניהול ועריכת בדיקות גנטיות, כאשר כל אחת מהטעויות הללו יכולה להקים, בהתקיים תנאים מסוימים, עילה לתביעה כנגד נותני השירות הרפואי.
בין אם מדובר ברשלנות של עובד המעבדה, שעשה טעות בבדיקות גנטיות בכך שערבב בדיקות, ובין אם מדובר ברשלנות של מנהל המעבדה, שלא החיל סטנדרטים מספקים של זהירות עם הבדיקות – אם חס וחלילה נגרם נזק עקב טעות בבדיקה גנטית, ייתכן מאוד שהנזק הוא תוצאה של רשלנות מצד נותן השירות.
אכן, לא לכל נזק שנגרם ישנו מזיק שצריך לתת על כך דין וחשבון. יתרה מזאת, לפי הגישה הישראלית ולמעשה זו הגישה הנפוצה בעולם, מזיק ייחשב כרשלן רק בהתקיים תנאים מסוימים ולא כל שגיאה מצדו תוביל לחבות משפטית כלפי הניזוק.
למשל, כדי שמזיק יישא באחריות כרשלן, יש להוכיח שהתקיימה בינו לבין הניזוק איזושהי זיקה שיצרה חובת זהירות כלפי המזיק. בנוסף, יש להראות כי המזיק אכן הפר את חובת הזהירות הזו ושמתקיים קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות לבין הנזק שנגרם.
קבוצת ג'סטיס היא המובילה הישראלית בנזקי גוף ורשלנות רפואית. במסגרת סיוענו בתיקי רשלנות רפואית, אנו מתמחים גם בכל הקשור לתביעות הנוגעות לטעויות מעבדה, הגוררות טעויות בבדיקות גנטיות. אך מעבר לאלו, אנו עוסקים גם בשאר דיני הנזיקין, החל מתאונות דרכים, דרך נפילות במקומות ציבוריים ועד תאונות עבודה.
אנחנו בקבוצת ג'סטיס מאמינים שלכל נפגע ותובע מגיע לממש את זכויותיו בבית המשפט ולקבל את שמגיע לו בהליך הוגן, תוך קבלת ייצוג ברמה הגבוהה ביותר ופיצויים הולמים – והכל במהירות, בקלות ובלי להוציא כסף מהכיס.
לטעויות מעבדה יכולות להיות השלכות חמורות, במיוחד כשמדובר בבדיקות גנטיות
קשה לדמיין תקופה רגישה, לחוצה ומורכבת יותר עבור בני זוג מאשר הריון. המורכבות והרגישות שבתקופה זו, נובעים בין היתר מהבדיקות השונות שעוברת האישה ההרה. אחת מאותן בדיקות היא בדיקת מי שפיר – אישה הרה זכאית לבדיקת מי שפיר אך בשל סיכוניה היא מומלצת רק להריונות בסיכון. נזק הנגרם כתוצאה מהבדיקה, או אי הבדיקה, עשויים לזכות בפיצוי בגין רשלנות רפואית.
בדיקת מי שפיר היא בדיקה מוכרת אשר מבוצעת בכל רחבי העולם, אך במידה והיא מתבצעת בחוסר מקצועיות וברשלנות, היא עשויה לגרום לתוצאות חמורות.
לאורך ההריון התינוק מתפתח בתוך שק המכיל נוזל ייחודי הקרוי מי שפיר, שתפקידו להגן עליו ולרכך כל תנועה ותנודה שלו בתוך הרחם ולסייע להתפתחות השרירים והשלד – אפילו הריאות של התינוק מתפתחות באמצעות בליעה ונשימה של מי השפיר. בנוסף עשירים מי השפיר במגוון של תאים וגורמי גדילה שמגיעים מגוף האם וחשובים להתפתחותו התקינה של העובר. לאור העובדה שהתינוק חי במשך תשעה חודשים בתוך מי השפיר ומאחר שהאם והעובר יחד "תורמים" נוזלים שונים לתוך השק – כמו פילטרציה של דם אימהי, חלקיקי עור תינוקי ועור משק השפיר, למשל – מי השפיר מכילים למעשה המון מידע על התינוק, מידע שלרוב אין לנו שום דרך אחרת לגלות.
מסיבה זו נוצרה פרוצדורת בדיקת מי השפיר, הליך רפואי במסגרתו נשאבת כמות זעירה (פחות מ-1 מ"ג) של מי השפיר בין שבועות 16-22 להריון. דגימה זו נבחנת לאחר מכן במעבדה וניתן להסיק באמצעים שונים מהרכבה הכימי על מגוון של מחלות וסיבוכים עובריים פוטנציאליים כדוגמת: תסמונת דאון, איקס שביר וסיסטיק פברוזיס. כולן מחלות קשות ומסובכות שעשויות לפגוע במידה משמעותית באיכות חיי העובר לאחר לידתו ולעיתים רחוקות אף לפגוע באם במהלך הלידה.
זיהוי ואבחון של המחלות הללו במהלך ההיריון, מעניק להורים המצפים ולצוות הרפואי אפשרויות להתמודדות והיערכות נאותה עם ההשלכות האפשריות של מחלה, כגון: הפסקת הריון, או היערכות נכונה לקראת לידה בעלת סיבוכים רבים מהצפוי ועוד. מובן מאליו שכולנו רוצים לדעת תמיד מה צפוי לנו, בייחוד כשמדובר בתהליך מורכב הריון ולידה, לכן ישנה חשיבות קריטית לבדיקות השונות שנערכות במהלך ההריון.
בדיקת מי השפיר כוללת החדרה של מחט ארוכה ודקה לשק השפיר ובשל המורכבויות והסכנות לאם ולעובר, זו איננה בדיקה שנערכת באופן אוטומטי לכל אישה הרה. סיבוכים פוטנציאליים לבדיקה כוללים: עליה בסיכון להפלה (1:200), אפשרות לפגיעה ואף גרימת מום לעובר או לאם וזירוז מוקדם ללידה.
בשל הסיכונים בדיקות מעין אלו מומלצות בדרך כלל במקרה בו ישנה סיבה טובה לחשוש שההריון מצוי בסיכון מסוים. מקרים כאלו כוללים, בין היתר: הריון לאחר גיל 35, הריון מרובה עוברים, אינדיקציה בבדיקה חזותית המעידה על היתכנות למום או מחלה, וכן לידות עבר של תינוקות בעלי מחלות ותסמונות.
מדינת ישראל נחשבת למובילה בעולם במספר הבדיקות להן זכאית על פי חוק כל אישה הרה. כ-26 בדיקות שונות כלולות בסל הבריאות ונערכות במהלך ההריון ללא תשלום. זכויות אלו מוקנות מבחינה משפטית לאישה ההרה, פירוש הדבר שאין חובה על האישה להיבדק, ומאידך ישנו איסור על רופא או מטפל לערוך בדיקות אלה ללא הסכמתה.
על כל רופא ומטפל מוטלת האחריות המקצועית להיזהר שלא לפגוע במטופל והחובה לכבד את זכויותיו. פגיעה הנגרמת כתוצאה מאי כיבוד של זכויות כאלו, מזכה את הנפגע בפיצוי כספי ניכר על כלל סוגי הנזק שנגרמו לו. זוהי ההגדרה המשפטית ל"רשלנות רפואית".
נתחיל במובן מאליו: כל אישה הרה זכאית למידע על מצבה הרפואי מהרופא המטפל שלה ועל אחריותו של הרופא ליידע לא רק על מצבה – אלא גם על האופציות הטיפוליות או הבדיקות השונות שלפניה. לצערנו לעיתים נוצר מצב בו הרופא אינו עושה את מלאכתו בצורה מקצועית דיה ואינו מפנה את האישה לבדיקות נדרשות, כמו בדיקת מי שפיר, על אף שהיא עומדת באחד הקריטריונים המומלצים לבדיקה, כנ"ל אם הרופא אינו שם לב לתסמינים רפואיים במצב העובר ובשל כך אינו ממליץ על בדיקת מי שפיר.
סוג נוסף של עילות לתביעות רשלנות רפואית בבדיקות מי שפיר, נוגע לביצוע רשלני של בדיקת מי השפיר עצמה. כלומר שימוש בציוד שאינו סטרילי, ביצוע הבדיקה שלא בנוכחות מומחה, אי שימוש במכשור שיקוף לוודא את בטיחות העובר ועוד. למותר לציין, שלא כל בדיקה שבמהלכה נגרם נזק נובעת מפעולות הרופא, אך במקרה של הוכחת רשלנות על ידי חוות דעת מומחה, יהיה הניזוק זכאי לפיצוי בשל כך. עילה נפוצה נוספת שגם היא מקימה עילה לתביעה נזיקית היא ביצוע בדיקת מי שפיר ללא הסכמתה של האישה, מכוח זכות האישה על גופה ואיסור על ביצוע בדיקה פולשנית כדוגמת דיקור מי שפיר ללא הסכמת המטופלת.
הליך משפטי מסוג רשלנות רפואית הוא מורכב ומסובך, בכל תביעה מעין זו על התובע מוטלת החובה להוכיח שהנתבע – בית החולים, הרופא או חברת הביטוח שלו – לא פעל כיאות וכי התנהלותו הייתה רשלנית. כדי להוכיח דבר מעין זה על הניזוק לרוב לבחון כל פרט מאירועי העבר ולהסתמך על עדויות וחוות דעת הניתנות מפי מומחים. מובן מאליו כי קשה מאוד לעמוד בדרישות מעין אלו ללא סיוע כלכלי ומקצועי מהשורה הראשונה. עם זאת, חוות הדעת הרפואית היא לב ליבו של כתב התביעה, כיון שלשון החוק מתקשה להגדיר רשלנות. לכן זה קריטי להצטייד בחוות דעת איכותית ומנומקת היטב, מאת מומחה מכובד, המתאר עבור בית המשפט מה הכשל ומה הנזק שיכל להיחסך אם הרופא היה פועל כנדרש. אך לצערנו, את המומחים הללו קשה לאתר וגם במידה ונמצא האחד – עלות חוות דעת בודדת עומדת על עשרות אלפי שקלים. לאדם הממוצע השרוי במצב קשה בשל רשלנות רפואית שחווה – מדובר באתגר של ממש.
קבוצת ג'סטיס מתמחה באיתור והפקת חוות דעת רפואיות ממומחים רלוונטים עבור תובעות ותובעי רשלנות רפואית במעקב הריון. אנו עובדים עם מומחים רפואיים בכירים, בעלי ובעלות שם, ומוניטין מוכר בבתי המשפט בארץ. אנו עושים זאת במימון מלא ומבלי שהתובעות והתובעים יצטרכו להוציא כסף מכיסם.
נזק מהבדיקה, או אי בדיקה עשויים לזכות בפיצוי בגין רשלנות רפואית.
קבוצת ג׳סטיס היא חברה מקצועית מהמובילות בישראל בתחום "נזקי גוף" (תביעות נזיקין שעוסקות בפגיעות גופניות) כדוגמת רשלנות רפואית בהיריון ובלידה, תאונות דרכים, עבודה ועוד. כתלות בפרטי התביעה, במקרים מסוימים תעניק ג׳סטיס לתובעים פיצוי מיידי ותכסה את כל עלויות המשפט, כולל סיוע באיתור, תשלום והכנת חוות דעת מומחים, על מנת לזכות בפיצויים הצודקים במהירות, בקלות ובלי לשאת בנטל הכלכלי. בכל מקרה ג׳סטיס איננה דורשת תמורה במקרה של אי הצלחה בתביעה (לא זכית – לא שילמת) ותשלום מצידה לתובע יוותר בידיו כך או אחרת. ג׳סטיס רואה בעבודתה שליחות מוסרית וחברתית – לאפשר לכל אדם, מכל רקע כלכלי ואישי, לתבוע דין וצדק בבית המשפט ולממש את זכותו ועל כן, משקיעה עשרות מיליוני שקלים מדי שנה בתביעות המגיעות לפיצויים בגובה מאות מיליוני שקלים. החברה הוקמה על ידי עורכי דין ושופטים בדימוס בעלי רקורד מקצועי ונסיונה באלפי תיקים הוא ללא אח ורע. כדי שמומחי ג'סטיס יעזרו גם לכם, צרו איתנו קשר עוד היום.
רשלנות רפואית בגילוי טריזומיה 18, או תסמונת אדוארדס, עלולה לגרום לנזק עצום לתינוק ולבני משפחתו. ייתכן שתינוק הסובל מתסמונת זו יוכל, יחד עם משפחתו, לפנות לאפיקים משפטיים כנגד הצוות הרפואי האחראי, ולקבל פיצוי גבוה על הנזק שנגרם בשל התסמונת.
רשלנות רפואית היא עילת תביעה במסגרת דיני הנזיקין, בה הניזוק – או התובע – נפגע באופן כלשהו כתוצאה מתפקוד לקוי או כושל של הרופא שהעניק לו שירות. יש לשים לב, כי לא כל פרוצדורה רפואית במסגרתה המטופל ניזוק, תעיד בהכרח על רשלנות של הצוות הרפואי שטיפל בו. יש להראות כיצד הרופאים כשלו בתפקידם (זאת אומרת, התנהלו בצורה רשלנית) באופן המצדיק מתן פיצוי לניזוק, להוכיח שאכן נגרם נזק לתובע בגין אותה התנהלות רשלנית, וגם להוכיח את הקשר הסיבתי שבין ההתנהלות הרשלנית של הרופאים לבין הנזק שנגרם לתובע.
רשלנות רפואית היא רק תחום אחד, כאמור, מכלל דיני הנזיקין, אבל היא תחום מיוחד בכך שהיא מהווה למעשה ענף שלם הנוגע לנזקים מסוג מסוים של מזיק – כלומר רופא או גורם רפואי.
הסיבות שמדובר בענף משל עצמו נובעות, בין היתר, הן משום המורכבות היחסית של הענף, הדורשת מומחיות רבה בסוגיות רפואיות (כדי שנותני השירות המשפטי יוכלו להצליח בתביעה) והן משום גודל הנזק, שקורה לעתים רבות ברשלנות רפואית, שעלול להיות גדול מאוד ולשנות לחלוטין את חייהם של הניזוקים.
כאמור, רשלנות רפואית היא נושא חמור שעלול להיות בעל השלכות הרסניות עבור החולים, או הניזוקים ובני משפחותיהם. תחום אחד בו עלולה להתרחש רשלנות רפואית חמורה הוא בזיהוי תסמונת אדוארדס, הידועה גם בשם טריזומיה 18.
טריזומיה 18 הינה הפרעה גנטית הנגרמת על ידי נוכחות של עותק נוסף של כרומוזום 18 בתאי התינוק. זהו מצב נדיר המשפיע על כ-1 מתוך 6,000 לידות חי, וקשור לשיעור תמותה גבוה.
הסימפטומים של תסמונת אדוארדס יכולים להשתנות במידה רבה בין מקרה למקרה, אך הם כוללים – בדרך כלל – ראש קטן, אוזניים נמוכות ולסת, סנטר ופה קטנים. תסמינים נפוצים אחרים כוללים מומי לב, בעיות בכליות ובריאות ועיכובים בהתפתחות. חומרת התסמינים הללו יכולה גם היא להשתנות מאוד. תינוקות מסוימים עם תסמונת אדוארדס עשויים להיוולד עם בעיות בריאותיות חמורות הדורשות טיפול רפואי צמוד ומידי.
כאשר מדובר בזיהוי של תסמונת אדוארד, ישנן מספר בדיקות שניתן להשתמש בהן כדי לזהות את המצב. אלה כוללים דגימת סיסי שליה (CVS), בדיקת מי שפיר ובדיקות טרום לידה לא פולשניות (NIPT).
דגימת סיסי השליה הינה פרוצדורה הכוללת נטילת דגימה של השליה או מי השפיר, בהתאמה וניתוח הכרומוזומים כדי לראות אם יש עותק נוסף של כרומוזום 18. לעומת זאת, בדיקת NIPT, היא בדיקה לא פולשנית שמנתחת את ה-DNA בדם ובודקת האם כדאי לחפש עותק נוסף של כרומוזום 18.
רשלנות רפואית בגילוי תסמונת אדוארדס יכולה להתרחש במספר דרכים:
אחת הדרכים הנפוצות ביותר היא בשל אי-אבחון נכון של המצב. זה יכול לקרות אם נותן השירות הרפואי לא יזמין את הבדיקות המתאימות, לצורך בחינת האפשרות של קיום תסמונת אדוארדס, או אם הבדיקות אכן בוצעו, אך תוצאותיהן לא פוענחו או פורשו כהלכה.
דרך נוספת שבה יכולה להתרחש רשלנות רפואית בכל הקשור לתסמונת אדוארדס, היא בשל אי-מתן טיפול מתאים לתינוק הסובל ממנה. זה יכול לקרות אם נותני השירות הרפואי לא מזהים את חומרת הסימפטומים של התינוק, או אם הם לא מספקים את הטיפול הרפואי הדרוש בזמן.
חשוב לציין, כי רשלנות רפואית בגילוי תסמונת אדוארדס יכולה להתרחש גם בידי היועצים הגנטיים, אשר אמורים להיות מסוגלים לספק להורים מידע מדויק ומעודכן לגבי הסיכונים והתוצאות הקשורים למצב. על היועצים הגנטיים להיות מסוגלים לספק להורים את האפשרויות לאבחון טרום לידתי ואת ההשלכות של התוצאות, ולאפשר להורים לבחור כיצד להתנהל עם המידע, בראשה הבחירה להמשיך בהיריון או להפסיקו. אי-ביצוע הבדיקות הנדרשות, ואי-האפשרות להעניק להורים את זכות הבחירה כיצד לפעול, יכול להקים עילת תביעה ברשלנות רפואית.
לרשלנות רפואית באיתור תסמונת אדוארדס עלולות להיות השלכות חמורות, הן על התינוק והן על משפחתו. לדוגמה: אם ספק שירותי בריאות לא מצליח לאבחן את המצב לפני הלידה, התינוק עלול להיוולד עם סיבוכים בריאותיים חמורים שניתן היה למנוע עם התערבות מוקדמת. בנוסף, אם ספק שירותי בריאות לא יספק טיפול מתאים לאחר לידה, ייתכן שמצבו של התינוק לא ינוהל כראוי, מה שיוביל לסיבוכים בריאותיים חמורים ואף למוות.
על כן, קיימת חשיבות רבה לכך שההורים יהיו מודעים לסימנים והתסמינים של תסמונת אדוארדס ושידעו לפנות לטיפול רפואי אצל ספקי שירותי בריאות מנוסים, במידה והם חושדים שהמצב של תינוקם עלול להיות בעייתי.
תסמונת אדוארדס או טריזומיה 18, הינה תסמונת גנטית נדירה, אך בעלת השלכות רבות על בריאות הוולד ובני משפחתו. יש לשים לב, כי בדומה לנזקים אחרים הקורים בעולם, החל מהחלקה ברחוב, דרך תאונת עבודה ועד תאונת דרכים – לעתים רבות קיים אפיק משפטי המאפשר לניזוק לקבל פיצוי על נזקיו. דבר זה רלוונטי גם במצב בו אדם נולד עם תסמונת אדוארדס וייתכן כי קיימת רשלנות מצד הצוות הרפואי הקשור בהיריון.
קבוצת ג׳סטיס היא החברה המובילה בישראל בכל הקשור לסיוע בתביעות נזקי גוף ורשלנות רפואית. הקבוצה הוקמה על ידי שופטים בדימוס ועורכי דין בעלי ניסיון, כשרון ומוניטין רב בתחום דיני הנזיקין כולו, וספציפית בתחום הרשלנות הרפואית.
במקרים שאושרו ע"י החברה, קבוצת ג'סטיס מכסה במקום התובעים את כל הוצאות התביעה, שעלולות להיות גבוהות מאוד, על בסיס הצלחה. כמו כן, קבוצת ג'סטיס מסייעת לתובעים לקבל חוות דעת מהרופאים הבכירים בישראל לצורך תביעתם, וזאת, כאמור, ללא תשלום מראש.
כאמור, קבוצת ג'סטיס מתמחה בין היתר בתיקי רשלנות רפואית, וספציפית בכל הקשור לרשלנות רפואית בהיריון ובלידה, לרבות תביעות הנוגעות לגילוי תסמונת אדוארדס.
מעבר לרשלנות רפואית, אנו בג'סטיס עוסקים באופן שוטף בתביעות הקשורות לנזקי גוף מסוגים רבים ושונים, כגון תאונות דרכים, תאונות עבודה ועוד.
חשוב לזכור: תביעות בנזקי גוף בכלל ותביעות רשלנות רפואית בפרט, יכולות להיות הליך יקר מאד ומורכב. עלות ההליך תכלול, בין היתר, חוות דעת של מומחים רפואיים וניהול הליך ארוך מול הצוות הרפואי הנתבע. הקמנו את ג'סטיס כדי לוודא שכל נפגע ותובע, ללא קשר למצבו הכלכלי, יוכל לקבל את יומו בבית המשפט ולזכות בפיצויים הגבוהים ביותר בגין הנזקים שנגרמו לו – והכל במהירות, ללא סיכון ובלי להוציא אפילו שקל מהכיס.
זה החשש הכי גדול של כל אישה הריונית: לידה שמסתבכת לאחר היריון סדיר ותקין. החשש מתמקד לרוב בבריאותו של העובר, אך לעיתים הסיבוך פוגע ביולדת – וכתוצאה מכך עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת. כך קרה במקרה של גלי (שם בדוי), שהגיעה במאי 2019 לבית חולים גדול ומוכר כדי ללדת את בנה השני. הלידה הסתבכה, ושינתה את חייה. בימים אלה זכתה גלי בפיצוי עתק כתוצאה מאירועי הלידה, התרשלות הצוות והנזק שאירע לה.
עיון ברישומים הרפואיים מגלה לכאורה מהלך לידה "תקין" (ברשומות צוין כי "גלי "התקדמה לפתיחה גמורה וילדה זכר חיוני שבכה מיד"), ואולם, בפועל מהלך הלידה היה רחוק מלהיות תקין. בשיאה של הלידה, כאשר גלי החלה בשלב הלחיצות, הצוות הרפואי החליט להשתמש, בניגוד גמור לפרקטיקה הרפואית המקובלת כיום, ב"שיטת קריסטלר" הידועה כפעולה אלימה ומסוכנת בלשון רפואית, לחץ פונדלי).
שיטת קריסטלר, או "תמרון קריסטלר", הינה שיטה מיושנת, שבעבר הייתה נהוגה במקומות שונים, ואולם בהתאם לפרקטיקה הרפואית העדכנית אינה מומלצת ואף ארגון הבריאות העולמי קבע ששיטה זו מסוכנת ועלולה להביא לנזקים קשים הן אצל היולדות והן אצל היילודים. ואולם חרף אזהרה זו של ארגון הבריאות העולמי, וחרף העובדה שבבתי חולים רבים, בארץ ובעולם שיטה זו כבר אסורה לשימוש מזה שנים רבות- חלק מבתי החולים ממשיכים לנקוט בפעולה זו, אשר גורמת לנזקים רבים שניתן היה למנועם.
במקור, שיטת קריסטלר נועדה לקצר את השלב השני של הלידה, ולקדם את הלידה; במהלך תמרון קריסטלר, מופעל לחץ על החלק העליון של בטן היולדת כלפי מטה, וכך התינוק מכוון אל עבר תעלת הלידה במהלך הצירים. שיטה זו הינה מסוכנת, אינה מומלצת על ידי ארגון הבריאות העולמי ומהווה חוויה טראומטית עבור היולדת.
במקרה של גלי, תמרון הקריסטלר בוצע לה בהפתעה, ללא קבלת הסבר מקדים ומתאים, מבלי שהצוות הרפואי קיבל את הסכמתה לפעולה, ומבלי שהיה תיעוד ברישומים הרפואיים לעצם ביצוע הפעולה, לסיבות שהובילו לנקיטה ולמתן הסברים נדרשים לקבלת הסכמת היולדת.
נוסיף על האמור כי לפי הרישומים הרפואיים של ביה"ח, מצבה של גלי והתקדמות הלידה, כלל לא הצריכו נקיטת פעולה זו.
לדבריה של גלי, במהלך הלידה הגיעה רופאה ואמרה למיילדת ש"חייבים להתקדם בלידה". באותה עת נכנסה לחדר אשת צוות רפואי, ובזמן שגלי המשיכה בלחיצות, בתיאום עם המיילדת, אותה אישה הפעילה, ללא התראה מוקדמת, לחץ פונדלי על בטנה, במסגרתו נשענה אשת הצוות עם זרועה עם בטנה של גלי והפעילה לחץ חזק. גלי מספרת כי "הלחיצות הכאיבו לי וגרמו לי ללחץ ולפאניקה". זמן קצר לאחר מכן, העובר יצא מרחמה של גלי כשהוא מכחיל ואינו בוכה. "המיילדת אמרה", נזכרת גלי, "שזה בגלל שהיד של התינוק הייתה צמודה לפניו, וחבל הטבור היה כרוך סביב היד".
במקביל ליציאת העובר, התברר כי השלייה לא יצאה שלמה – ולכן הרופאה ביצעה פעולה אגרסיבית נוספת ברחמה של גלי. לאחר שתי הפעולות הקשות, גלי מתארת כי נותרה שכובה במיטה ללא יכולת לסגור את רגליה, ורק בשל התעקשותה כי יש צורך בביצוע תפרים, ולאחר תחינות חוזרות, נאותו הרופאים לחזור לחדרה, ואחד מהרופאים הבחין בקרע בדרגה גבוהה שהצריך תפירה בחדר ניתוח.
רק בהמשך הבינה גלי שהלחץ האלים שהופעל על גופה במהלך הלידה גרם לקרע חמור – ששינה את חייה באופן משמעותי. מאישה עצמאית, שלמדה ועבדה כל חייה הבוגרים, היא הפכה לאישה מוגבלת בתפקודה שאיבדה באופן חלקי את יכולת השליטה בסוגרים – בעיה שמעוררת אי-נוחות קשה בכלל ובנוכחות אחרים בפרט, לרבות במהלך העבודה. כיום גלי לא יכולה לבצע מטלות פיזיות פשוטות, וכאשר היא מנסה להתנייד מעבר למספר דקות, היא ממהרת לשירותים.
כשוטרת מצטיינת במשטרת ישראל, היכולת שלה לתפקד גם כן הוגבלה משמעותית, וגלי נאלצת לשהות תמיד בסמוך למקום בו תוכל להתפנות. עקב כך, גלי הבינה כי לא תוכל להתקדם לתפקידים בכירים יותר, והיא נמצאת בחשש מתמיד כי תפוטר מעבודתה – חרף כישוריה וניסיונה.
גלי החליטה להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד המוסד הרפואי בו טופלה. "בתיעוד הרפואי הוסתרה העובדה שהצוות ביצע בגלי 'תמרון קריסטלר'", מספרת עו"ד נחמה דרור, עורכת דינה של גלי. לדבריה, "בכתב ההגנה, בית החולים הכחיש שהופעלה שיטת קריסטלר, אך בד בבד טען שגם אם לחץ זה הופעל- הרי שהקרעים לא אירעו כתוצאה מהפעלת הלחץ. טענות אלה של ביה"ח נתמכו בחוות דעת של מומחה רפואי בנושא.
עו"ד נחמה דרור, "ללא הסיוע של ג'סטיס לא היינו יכולים להגיש את התביעה" (צילום: יח"צ)
גלי פנתה לקבוצת ג'סטיס כדי שזו תסייע לה בכיסוי עלויות חוות הדעת הרפואיות היקרות, עליהן התבססה תביעתה. לפני מתן הסיוע, ועדת ההשקעות של ג'סטיס, הכוללת מומחים בתחומי הרפואה והמשפט, בחנה את מכלול החומרים הרפואיים, שמעה את עדותה של גלי והשתכנעה כי תביעתה אכן מוצדקת. גלי מסבירה עד כמה עזרתה של ג'סטיס הייתה חיונית. "למרות הרשלנות הרפואית בלידה שחוויתי, חששתי להגיש תביעה עקב העלויות הרבות הכרוכות בה", היא אומרת. "בזכות ג'סטיס הצלחתי להביא את המקרה שלי לבית המשפט".
עו"ד דרור מחזקת את דברי לקוחתה. "ללא הסיוע של ג'סטיס לא היינו יכולים להגיש את התביעה, מן הטעם הפשוט שלא היה בידי גלי את הכסף הדרוש לממן את חוות הדעת היקרות", היא מסבירה. "גלי היא רק דוגמא מייצגת, למקרים רבים בהם התובעים נבהלים בשלב שבו מפרטים בפניהם את עלויות חוות הדעת. העלויות והסיכון הכלכלי הכרוך בהגשת תביעת רשלנות רפואית בכלל ותביעת רשלנות רפואית בהיריון ובלידה בפרט – מעלים אצלם חששות רבים, שכן במרבית המקרים הם נמצאים במצב כלכלי לא פשוט, עקב מצבם הרפואי שנגרם להם כתוצאה מהרשלנות הרפואית שעברו, מעין מעגל אבסורדי במקרים אלה, כאשר הרשלנות הרפואית ברורה, וסיכויי התביעה להתקבל הינם על הצד הגבוה- אני מדגישה בפניהם כי בזכות ג'סטיס יש לנו את האפשרות לממן כל תביעה ולאפשר להם לקבל את יומם בבית המשפט. זה מאוד עוזר לי כעורכת דין".
בסופו של דבר, לאחר הליך מורכב, גלי זכתה בפיצוי עתק של כמיליון ש"ח, שיסייע לה בהמשך חייה. "קבוצת ג'סטיס עזרה לי גם להשיג צדק וגם לקבל פיצויים שיעזרו לי לנסות ולהחזיר את החיים שלי למסלול", היא אומרת בהתרגשות.
קבוצת ג׳סטיס היא המובילה הישראלית בתחום נזקי הגוף, דוגמת רשלנות רפואית בכלל ורשלנות רפואית בהיריון ובלידה בפרט, ופגיעות גוף נוספות כגון תאונות דרכים, תאונות עבודה, נפילות במקומות ציבוריים ועוד. בתביעות נבחרות, ג׳סטיס מעניקה לתובעים פיצוי מיידי, מכסה עבורם את כל עלויות התביעה, מספקת להם חוות דעת ממומחים מובילים לתמיכה בתביעתם ומאפשרת להם לזכות בפיצויים ובצדק – במהירות, בקלות ובלי להוציא כסף מהכיס. ג׳סטיס עובדת על בסיס הצלחה בלבד (לא זכית – לא שילמת), וכל סכום שהיא מעניקה לתובע נשאר אצלו בכל מקרה.
ג׳סטיס מאפשרת לכל תובע, מכל רקע כלכלי ואישי, לקבל את יומו בבית משפט ולממש את זכות הגישה לערכאות. בכל שנה, ג׳סטיס משקיעה עשרות מיליוני שקלים בתביעות של אלפי תובעים, ומסייעת להם לזכות בפיצויים בשווי מאות מיליוני שקלים.
ג׳סטיס הוקמה על ידי שופטים בדימוס ועורכי דין בכירים, בעלי עשרות שנות ניסיון במצטבר ואלפי תיקים מוצלחים. החל משנת 2022, בית ההשקעות מיטב הוא בעל השליטה בג׳סטיס. כדי שמומחי ג'סטיס יעזרו גם לכם, צרו איתנו קשר עוד היום.
* בתוקף עד סוף יוני בלבד.
(רק ביוני 2026)
תנו למומחים שלנו לבדוק עבורכם אם יש קייס מנצח או לא?
איך זה עובד?
אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חוויית המשתמש שלך. זה כולל מעקב אחר ההעדפות והפעילות שלך.
