• מאת עו"ד יונתן דייויס

רשימה זו עוסקת בשיקולים המנחים את קרן ג'סטיס בבואה לבחון בקשות למימון הוצאות הכרוכות בניהול תביעה בנזקי גוף, בשים לב לקשיים העומדים בפני התובע בכוח בניהול תביעת נזיקין. מעבר למה שנאמר עד כה על היתרונות של קרן ג'סטיס כשוברת שוויון לכאורה בין התובעים לנתבעים, אני מבקש לשקף לקורא את הקשיים המעשיים בניהול תביעת נזיקין תוך הדגשת הערך המוסף של קרן ג'סטיס בכל אחת מהחוליות בשרשרת המזון – החל מקבלת בקשת ההשקעה (ובכלל זה לצורך כיסוי עלויות של חוות דעת רפואיות) ועד להחלטת ועדת ההשקעות באם לאשר בקשת ההשקעה אם לאו.

ניהול תביעה לנזקי גוף בכלל, וברשלנות רפואית בפרט, הוא עניין מורכב המחייב ניהול טקטי מתוחכם, מקצועיות, ניסיון וראיית הנולד. ניהול התיק בבימ"ש משול לרכבת הרים שלא תמיד מסוגלת לצפות את המטרות הקופצות, ובכלל זה גרסת ההגנה, עמדת הנתבעים, זהות בעלי הדין, המומחים מטעמם והמותב שישמע התיק.

תובע המבקש להגיש תביעה לנזק גוף חייב לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית בתחומי המומחיות הרלבנטיים לתביעה בשאלת האחריות, הקש"ס והנזק.

ככל שהתובע לא מצרף חוות דעת בעניין שברפואה הוא מנוע מלהעלות טענות, ועלול להינזק רק בשל הפגם הפרוצדורלי שבאי-צירוף חוות דעת. תובע שאינו מסוגל לממן חוות דעת בשל חסרון כיס, ומבקש לפטור אותו מהצורך לצרף חוות דעת, עלול למצוא עצמו בפני שוקת שבורה. עמדה על כך לאחרונה השופטת יעל וילנר ברע"א 8135/18 פלוני נ' חברת חשמל (19.2.19):

"תקנות 127 ו-130 לתקסד"א מקנות לביהמ"ש סמכות לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת ולמנות מומחה 'בהינתן טעמים מיוחדים'. בתוך כך נקבע כי 'חסרון כיס' עשוי לבוא בגדר 'הטעמים המיוחדים', האמורים במקרים בהם הוכיח כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לשאת במימון חוות הדעת מטעמו… בהתאם, נקבע כי על בעל הדין המבקש פטור מצירוף חוות דעת רפואית מוטל 'נטל כבד' בגדרו הוא נדרש לשכנע את ביהמ"ש בדרגת שכנוע גבוהה, ובאופן מגובה בראיות, כי קיימים בענייננו 'טעמים מיוחדים' לכך שלא עלה בידו לצרף חוות דעת מטעמו, וזאת על אף שנקט במאמצים סבירים לצורך כך".

המציאות מלמדת שבתביעות רשלנות רפואית קיים פער משמעותי בין מאגר המומחים "הראויים" העומד לרשות התובעים בבואם לבחור מומחה מתאים, ובין אלה המוכנים לכתוב חוות דעת עבור הנתבעים כמעט בכל מחיר וללא מגבלות אתיות, באופן היוצר של חוסר שוויון מהותי הפועל כמעט תמיד לטובת הנתבעים. וזאת לדעת: בבואן להעריך הסיכון בתיק, חברות הביטוח נותנות משקל רב לעמדת המומחים מטעמן, ובמקרים שבהם טענות התביעה אינן נתמכות בחוות דעת ראויה או הולמת את המומחיות של מומחי הנתבעים, הן לא יהססו לנהל את התביעה עד קבלת פסק דין, תוך הערמת קשיים ראייתיים והגשת חוות דעת משלימות-על-משלימות, שהרי לנתבעים אין בעיה של מימון.

דרך המלך בתביעות רשלנות רפואית היא צירוף חוות דעת מטעמו של התובע בתחומי הרפואה הרלבנטיים לעילת התביעה, ובמקרים של פער משמעותי בין חוות הדעת ימנה ביהמ"ש מומחה מטעמו. לביהמ"ש ברוב המקרים אין את הכלים לשפוט אפריורית איזו חוות דעת עדיפה ומשכנעת, ועל כן בוחר הוא בדרך של מינוי מומחה מטעמו.

ניסיון החיים מלמד שבמקרים של מינוי מומחה על ידי ביהמ"ש יהיו אלו, כפי שקורה לרוב, מומחים בעלי שם – כגון מנהל מחלקה פעיל או רופאים בכירים, שבד"כ לא נוהגים לתת חוות דעת לתובעים, או שיש להם היכרות אישית עם מי מהנתבעים המעורבים או המומחה מטעמם. ביהמ"ש יעדיף ברוב המקרים את עמדת המומחה שמינה, ובכך עלול התובע ליפול מהפח אל הפחת, והתוצאה היא שגורלו של התיק נחרץ עוד בטרם נשמעו ראיות.

משום כך נמנעים פרקליטים נבונים מלהסכים למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש ומשכנעים את התובעים להשיג חוות דעת בכל מחיר. אלא שגם במקרים בהם מצורפות חוות דעת לכתב התביעה, עלול התובע הפוטנציאלי להיתקל בקשיים כלכליים ובמהמורות ראייתיות שיפחיתו את סיכויי התביעה. נציג שתי  דוגמאות:

דוגמא ראשונה – תביעה של הולדה בעוולה:

התובעים (ההורים) שבנם נולד עם מום מבני בשבוע מוקדם להריון וסובל ממומים משולבים פיזיים-וקוגניטיביים, מגישים תביעה להולדה בעוולה ומצרפים חוות דעת בתחומי הגניקולוגיה והגסטרואנטרולוגיה בטענה כי ניתן היה לגלות את המום ממנו סובל בנם הקטין במעקב ההריון ולהפסיקו. הקטין סובל מנכות משמעותית וזקוק לצרכים שיקומיים המפורטים בחוות הדעת.

הנתבעים מגישים מצדם חוות דעת השוללות את האחריות והקשר הסיבתי, ובנוסף חוות דעת בתחום הגנטי בטענה להעדר קשר סיבתי בין המומים המולדים והיכולת לגלותם במעקב הריון, וכן בטענה שהנזקים הקוגניטיביים מקורם בבעיות גנטיות.  במצב זה על התובעים להיזקק להגשת חוות דעת בתחום הגנטי והנוירולוגי.

בהקשר זה ראוי לציין כי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות נכנסו לתוקף, ומטרתן לשנות את נקודת האיזון בין התכליות והאינטרסים המתחרים המונחים ביסודה של ההתדיינות האזרחית. עוד טרם כניסתן לתוקף החלו בתי המשפט להתייחס לרוח התקנות החדשות ולעקרון המידתיות, ובכלל זה לחשיבות שיש לייחס לסיום ההתדיינות תוך זמן סביר ובעלות מידתית ואינטרס הציבור בניצול יעיל של משאבי השיפוט (ר' לדוגמא בש"א 5894/18 מנורה חב' לביטוח בע"מ נ' להבות ושירותים מיום 19.8.18, בו סירב ביהמ"ש העליון (כב' השופט אלכס שטיין) לאחד תביעות על רקע חוסר השוויון בין הצדדים וחשש כי "הענות לבקשות פותחת פתח למהלכים אסטרטגיים לא כשרים,  המסרבלים את ההתדיינות ופוגעים בעשיית הצדק".

במקרה אחר סירב ביהמ"ש השלום בת"א (כב' השופט טל חבקין) להתיר צירוף חוות דעת על ידי המדינה באיחור רב, מהטעם שהיא לא עמדה בלו"ז שנקבע בניגוד לעקרון המידתיות באופן שמעמיד את התובעים בצורך לממן חוות דעת תוך זמן קצר (ר' ת.א. 19158-05-16 מדינת ישראל נ' פלוני, החלטה מיום 17.2.19).

מה יהיה גורל התיק אם הנתבעת תגיש את חוות הדעת הנגדית במועד? לפי רוח תקסד"א החדשות, בתי המשפט יתחילו להקפיד על מועדים להגשת חוות דעת מטעם הצדדים תוך זמן סביר. בדוגמא הראשונה, על התובעים להתמודד עם שלושה מכשולים: 1. חסרון כיס, 2. מצוקת מומחים ו-3. לו"ז צפוף להגשת חוה"ד הנגדית.

מצב זה עלול להפר את האיזון ולהכניס את התובעים לסד זמנים בשל הצורך לאתר מומחה רפואי בתחום הרלבנטי בטווח זמן קצר ולממן את ההוצאה שכלל לא צפו אותה. זהו חלק מאסטרטגית ניהול תיק שמנהלות חב' הביטוח המשנות את כללי המשחק באצטלה של טענות מהותיות ולגיטימיות.

הפתרון שמציעה קרן ג'סטיס – מימון התביעה במקום התובע – נועד לגשר על פערי הכוחות בין בעלי הדין, שכיום נוטה ללא ספק לטובת הנתבעים. בדוגמא הנ"ל שהצגנו, ככל שלא תצורף חוות דעת בתחום הגנטי/נוירולוגי התובעים יהיו מנועים מלטעון כל טענה שברפואה בשל הכלל האוסר "הרחבת חזית" (ר' רע"א 8600/12 שירותי בריאות כללית נ' שמחה משטה ואח' משנת 2013). ברור מאליו שתובע בעל אמצעים לא היה נקלע למצב זה אילו היה מכלכל צעדיו, נערך מראש ומגיש חוות דעת מתאימות שהיו משקללות את כל הסיכונים מראש. זה המצב אותו השקעות משפטיות מבקשת להביא את מבקשי המימון. הפתרון שמציעה קרן ג'סטיס הוא כפול: ראשית, בחינת סיכוי ההצלחה בתיק ומימון כל חוות הדעת הרלבנטיות שימקסמו התביעה, תוך שקלול הסיכון למשקיעים שהתביעה תדחה. שנית, כפועל יוצא, סיוע לפרקליט ב"כ המבקש בתכנון אסטרטגי של ניהול התיק במובן של הרחבת מנעד האפשרויות המשפטיות עבורו למקסימום. במובן זה משמשת קרן ג'סטיס מכשיר חברתי, שנועד לאזן את  הפער ביחסי הכוחות המובנים כאמור.

דוגמא שנייה – התיישנות תביעה בשל איחור באבחון מחלת הסרטן:

רבות מהתביעות הללו מוגשות בשל איחור באבחון מחלת הסרטן אשר גרם לאובדן סיכויי החלמה של התובע. הקושי בתביעות נע במתח שבין פרק הזמן שחלף עד לאבחון המחלה ושאלת מועד הגילוי (קצה החוט) ובין מועד תחילת מרוץ ההתיישנות. מתח זה מוכרע בידי חוות דעת מומחים, אשר לא תמיד מודעים לניואנסים המשפטיים. למשל בע"א 7680/13 רבקה פרי נ' שירותי בריאות כללית (2015) סבלה התובעת ממחלת כבד שאובחנה בשנת 2002. המחלה הייתה בהפוגה ובמשך 6 שנים היתה התובעת במעקב, עד שב-2008 נזקקה להשתלת כבד. התביעה הוגשה בשנת 2012. ביהמ"ש המחוזי ואחריו העליון קבעו שקצה החוט נתגלה ב-2002 ולפיכך התביעה התיישנה.

הערכת הבקשה למימון – כיצד?

לקרן ג'סטיס ועדת השקעות, הבוחנת את בקשות ההשקעה (בקשה לקבלת מימון לתביעה) מצד התובעים. תפקידה של הועדה הוא לאזן את המתח שנוצר בין הרצון לממן תביעות לבין בחינה זהירה של הסיכונים שעלולים להתרחש במהלך ניהול התביעה, וזאת בשים לב לכך שמימון ההוצאות המשפטיות מהווה מכשיר חברתי שנועד לגשר על הפער ביחסי הכוחות בין הצדדים והמשאבים הכלכליים, הרפואיים והמשפטיים, ומאידך להניח את דעתם של המשקיעים בקרן ג'סטיס המעוניינים לדעת שכספם מושקע בתביעות שהן בעלות סיכוי סביר להשבת ההשקעה לאחר שההליך יסתיים. מכאן שתכליתה של ועדת ההשקעות היא להקטין את הסיכונים ולמקסם את השקעתם.

עד כה הוגשו לקרן ג'סטיס אלפי בקשות לקבלת השקעה – חלק גדול מהן בתחום הרשלנות הרפואית. מתוך כלל הבקשות שהוגשו לאישור, חלק אושרו מיידית, חלק נדחו מידית, וחלק הוחזרו להשלמות לידי באי-כוח המבקשים. במהלך הבקשה מתקיימים דיונים ושיחות עם הפרקליטים על מנת למנוע תקלות בלתי צפויות.

בקשה למימון תביעה, וליתר דיוק למימון ההוצאות המשפטיות הכרוכות בניהול תביעה בנזקי גוף, בראשן מימון חוות הדעת הרפואיות, נפתחת בטופס בקשה לקבלת השקעה, הנשלח באמצעות אתר האינטרנט של קרן ג'סטיס, בו מפרט ב"כ התובע את נסיבות המקרה, פרטים אודות המבקש, עילות תביעה וכיו"ב. פרטי מידע המסייעים לוועדת ההשקעות לצורך הערכת התיק. ב"כ התובע מתבקש לצרף גם תיעוד רפואי רלבנטי והערכה ראשונית של מומחה בזיקה לעילות התביעה הנטענות. מכאן שבחינת הבקשה לקבלת השקעה מחולקת לשלושה שלבים:

ראשית, חוות הדעת הראשונית נבחנת בהצלבה לתיעוד הרפואי ולתיאור הנסיבות. שנית, מבוצעת בחינה מדוקדקת של עילות התביעה, שכלולן וסינון המקרים הבעייתיים, תוך הצפת בעיות שעלולות לגרום לקשיים בניהול האסטרטגי של התיק. בשלב זה נלקחת בחשבון האפשרות שתיתכן בקשה לקבלת השקעה נוספת בהמשך ההליך. שלישית, נבחנת יכולת התשלום של התובע לאחר סיומו (המוצלח) של ההליך, בהתאם לגובה הפיצוי החזוי ולמצבו הכלכלי הכללי.

ככל שהבקשה לקבלת השקעה מאושרת, נדרש התובע לחתום על הסכם השקעה ועל טופס הוראה בלתי חוזרת לבאי-כוחו, המורה לו לשלם לקרן ג'סטיס את בונוס ההצלחה המגיע לה, וזאת מתוך כספי הזכייה, בסיומו של ההליך (כאשר שכ"ט עוה"ד מובטח תמיד, במלואו).

כאמור, סוגיה שמטרידה את קרן ג'סטיס היא שתובעים חדלי פירעון לא יוכלו להעביר לקרן ג'סטיס את חלקה בפירות התביעה, בין בשל היותם של התובעים בהליכי פש"ר לפני ההליך, ובין שיקלעו לחדלות פירעון במהלכו, ובין בשל כך שכספי הפיצויים עוקלו בידי צד ג' ולא ניתן להשיבם. משום כך נדרשים המבקשים ובאי כוחם בחובת גילוי מלאה.

לאחרונה ביטל ביהמ"ש העליון את הלכת ידידיה לפיה פיצויים בגין נזקי גוף שמקבל פושט רגל אינם מהווים "נכס" כמשמעותו בפקודת הנזיקין, ולפיכך שייכים לפושט רגל, ואינם מוקנים לנאמן.

בע"א 10217/16 ב.ת.ב. בע"מ נ' גינר ואח' (17.1.19) הפך ביהמ"ש העליון את ההלכה וקבע כי הפיצויים המוקנים לחייב (פושט רגל) שייכים לתובע, למעט הפיצויים בגין ראש נזק של הפסד השתכרות הנחשבים כ"נכס" ואותם ניתן לעקל או לזקוף לחובת התובע ולטובת הנאמן בפש"ר. במסגרת פסק הדין פירט ביהמ"ש העליון את הדרכים בהם חייב בית המשפט להבטיח כי הוראות ההלכה יקוימו הלכה למעשה אפילו אם הצדדים להליך הגיעו להסדר פשרה, ושומה על ביהמ"ש להבטיח כי חלוקת הפיצויים תעשה באישור ובפיקוח בית המשפט. סביר להניח שביהמ"ש יפעלו ע"פ הלכה זו ויתנו פרשנות תכליתית גם למקרים בהם כספי הפיצויים מעוקלים או משועבדים. קרן ג'סטיס, מצידה, תדאג לעגן את ההלכה במסגרת ההסכמים עם מבקש המימון, על מנת להגן על האינטרס של המשקיעים.

לסיכום, לכיסוי ההוצאות המשפטיות של תובעים הנקלעים למשבר פיזי וכלכלי בעל כורחם, ולתובעים אחרים שהינם "שונאי סיכון" ואינם מעוניינים לשאת בעלויות התביעה מכיסם לאור הסיכון האינהרנטי הכרוך בהתדיינות משפטית, יש יתרונות רבים, הבאים לאזן את יחסי הכוחות הבלתי-שוויוניים בין בעלי הדין המתדיינים ולהגדיל משמעותית את סיכויי התביעה באמצעות הנגשת התובעים למיטב המומחים, ועל ידי כך גם למנף את שיעורי הפיצויים (ואת שכר טרחת עורכי הדין, הנגזר כמובן מהפיצוי הכולל בתיק).

לקרן ג'סטיס ערך חברתי, בהיותה מאזנת את חוסר-השוויון האינהרנטי בין התובעים לנתבעים כאמור, ובהיותה יכולה לסייע לתובעים ולבאי-כוחם למקסם את התביעה, לצד השאת תשואה למשקיעיה. בעתיד הקרוב תפעל קרן ג'סטיס לסייע לתובעים להוכיח כי השקעתה במימון הוצאות המשפט צריכה להיחשב כהוצאה בת החזר במסגרת הוצאות המשפט, לצד הרחבת ההשקעה להוצאות אישיות נוספות של התובע הנלוות להליך, כמעין "דמי מחיה".

עו"ד יונתן דייויס הוא מומחה בניהול תביעות רשלנות רפואית, ומכהן כיו"ר ועדת ההשקעות של קרן ג'סטיס

למה הפכתי לעו"ד, וספציפית לנזיקיסט. החלטתי ללמוד משפטים ולהתמחות בנזיקין בגלל תקרית מצערת שהתרחשה בגיל 12. שנה שלמה חסכתי דמי כיס וקניתי אופניים. יום אחד, רכב מפואר שיצא מהחנייה פגע בי. נפצעתי קל וגם האופניים ניזוקו. הנהג יצא מהרכב, צעק עליי, קילל ונסע. מאז החלטתי שזה לא יקרה שוב – לא לי ולא לאחרים. לכן בחרתי במשפטים ובתחום הנזיקין, כבר בגיל 12. למדתי באוניברסיטה העברית בירושלים כשבין מוריי היו גדולי המשפטנים כגון הנשיא אהרון ברק, פרופ' פרוקצ'יה, פרופ' קרמניצר ועוד.

אוטופיה מול מציאות. ובכן, המקצוע הוא לא מה שנכפה עליך אלא מה שאתה עושה איתו – כחומר ביד היוצר. אני מלכתחילה בחרתי בכוונה בייצוג תובעים. אחרי שגיליתי את פערי הכוחות העצומים בין הניזוקים לבין חברות הביטוח ידעתי שאני חייב לפעול כדי לבטל אותם. אחרי 30 שנה במקצוע הנכון ובתחום הנכון, אני יודע שלא ניתן להשיג את הצדק באמצעות בקשות ותחנונים אלא רק דרך דרישות ותביעות. עם זאת, הפיצויים ללקוחותינו מגיעים בזכות ולא בחסד.

התיק הראשון. התיק הראשון שלי היה כשהייתי סטודנט שנה ראשונה. חברה ללימודים קנתה סנדוויץ' בקפיטריה של האוניברסיטה וגילתה תחת שיניה זכוכית, מיד פניתי למפעיל של הקפיטריה בדרישת פיצוי ועל המקום הגענו להסכמה שחבורת הסטודנטים שהיינו בסביבה באותו רגע נאכל כולנו את הסנדוויצ'ים שנבחר ובחינם.

המשמעות של להיות עו"ד עבורי. מבחינתי להיות עו"ד זו שליחות מן המעלה הראשונה, זו הדרך בה אני יכול לממש את הייעוד שלי בחיים. זה מרגיש קצת כמו רובין הוד, לקחת מהחזקים ולתת לחלשים. אם לא הייתי עו"ד, הייתי רופא.

התיק הכי נוגע ללב. אני לוקח איתי הבייתה סיפורים אנושיים מורכבים שאני פוגש כמעט כל יום. הראש לא מפסיק לחשוב על הדרך הנכונה לשנות את רוע הגזרה שנפלה בחלקם של הניזוקים ולסייע להם לשפר את מצבם הכלכלי באמצעות קבלת פיצויים מחברת הביטוח. כמה שיותר פיצוי, וכמה שיותר מהר. לא אשכח מקרה של רשלנות רפואית שבו נולדה ילדה פגה והרופאים החליטו כי היא הולכת למות ועל כן יש לתת לה למות. אחרי שמתה הניחו אותה במקרר מתים למשך שבע שעות ואביה בא לקחת אותה לקבורה. באותו רגע, האם שהייתה מאושפזת ביקשה לראות את התינוקת בפעם האחרונה. הורידו ממנה את התכריכים ולפתע הילדה המתה החלה לנשום. כל בית החולים עמד על הרגליים. הילדה חיה עוד 24 שעות ולבסוף נפטרה. לשמחתנו, אחרי שנה בדיוק האם ילדה שוב, וכך סגרה מעגל מול אלוהים ומול בית החולים.

המורה הכי טוב שהיה לי. מורי ורבי עו"ד ישראל יונגר, אצלו עבדתי במהלך שמונה השנים הראשונות שלי במקצוע. אצלו התגבשה האישיות המשפטית שלי. אדם חד כתער, חכם כשלמה המלך ואנושי להפליא.

מודל לחיקוי. פרופ' ירון זליכה, אשר לא מכר את נשמתו לשטן ואולי היחיד שלא יצא ממשרד האוצר אל הטייקונים שעליהם פיקח בתפקידו הציבורי.

איפה אהיה בעוד עשור. אני אומר ששלוש התכונות החשובות ביותר לעורך דין שמייצג תובעים הן חמלה, חמלה ושוב פעם חמלה. מה שמניע אותי ביומיום הוא לראות את החיוך וההקלה בפניהם של לקוחותיי אחרי שאנחנו מממשים את מלוא זכויותיהם. לכן אני מקווה שגם בעוד עשר שנים אהיה עדיין באותו מקום, באותו תפקיד ובאותה משימה.

אני וקרן ג'סטיס. במשפט אחד – אם קרן ג'סטיס לא הייתה קיימת, היה צריך להמציא אותה.

סאמי אבו ורדה, יליד 1968, תושב חיפה. עו"ד משנה 1991. שותף-מייסד במשרד סאמי אבו ורדה עורכי דין, בעל מומחיות ספציפית בייצוג נפגעי גוף. נשוי לרימא, אבא ל-3 ילדים (שני עורכי דין וסטודנט לרפואה), סבא לשני נכדים

זה רגע שמכיר כל עו"ד לנזיקין: מיד כשהלקוח שומע כמה בערך תעלה לו הגשת התביעה – רק עלות חוות הדעת יכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים ומעלה, כידוע – הוא לוקח צעד לאחור. לעיתים זה מסתיים ברגליים קרות ובהתקפלות, תוך ויתור על קייס חזק ופיצויים פוטנציאליים משמעותיים.

"כשהלקוחות היו יושבים מולי בפעם הראשונה והייתי מתחיל להסביר להם מה התהליך, הם תמיד היו מרוצים מכך ששכר הטרחה שלנו משולם רק באחוזים מהפיצוי הסופי", אומר עו"ד בוריס לויאב ממשרד ישר יעקובי, "אבל כשהם היו שומעים שהם צריכים להביא כסף ליתר ההוצאות, ושמדובר בסכומים לא קטנים, הם היו מתרעמים ומתחילים לשקול מחדש. רבים מהם היו הולכים 'לעשות שיעורי בית' ולא חוזרים, ואחרים היו מתווכחים ומנסים להבין איפה אפשר לחסוך ולקצץ – למרות ההתרעות וההסברים שלי על הפגיעה שעלולה להיגרם מכך לאיכות ולעוצמת התביעה, וכפועל יוצא לפיצוי הסופי".

עד לא מזמן לא היה פתרון לכשל השוק הזה, של מקור מימון ההליכים המשפטיים / מימון התביעות. התובעים בתחום הנזיקין, שרובם מגיעים ממעמד הביניים ומהמעמדות הנמוכים יותר, היו מנסים לגייס כספים מן הגורן ומן היקב: בהלוואה מהבנק, בהלוואה מחברים ומבני משפחה, ועד מוסדות חוץ-בנקאיים.

"הלוואות לא היו פתרון", מסביר פרופ' עדי אייל, בעל דוקטורט כפול במשפטים ובכלכלה ומומחה לתורת המשחקים. "ראשית משום שרבים מהתובעים סורבו בבנקים, ואפילו במוסדות חוץ בנקאיים – ולאחרים אושרה הלוואה חלקית בלבד, לאור מצבם הכלכלי והכנסותיהם; שנית, כי קבלת הלוואה כרוכה בתהליך ארוך ומורכב; שלישית, כי הסיכון בהלוואה מוטל כולו על הלווה, שמחויב להחזיר אותה תמיד, ולכן הלוואה שקולה עבור התובע להוצאת כסף מהכיס. לאור העובדה שקשה מאוד לחזות את תוצאת ההליך המשפטי, ותמיד יש סיכוי שתובע יסיים תביעה בהפסד – תובעים שונאי-סיכון העדיפו שלא להיכנס להרפתקה ולא לקחת הלוואה בכלל עבור הגשת תביעה, ואחרים בחרו ליטול הלוואה מינימאלית כדי לצמצם את הסיכון למינימום, גם אם המשמעות היא ויתור על רכיבים מסוימים בתביעה ופגיעה בפוטנציאל הפיצוי".

כך או כך, התוצאה הייתה זהה: תובעים רבים פשוט ויתרו על תביעות משמעותיות; אחרים עשו ויתורים כלכליים והגישו תביעה מצומקת, שהסתיימה בפיצוי שאינו משקף את הנזק האמיתי.

פגיעה עקיפה, אך דרמטית, ספגו עורכי הדין, שנאלצו לחזות בתיקים מצוינים רבים יורדים לטמיון – או שניהלו תיק עם "חימוש" משפטי ורפואי דל שלא היה יכול להוכיח את כל רכיבי הנזק, וכתוצאה מכך לא מימשו את הפוטנציאל הכלכלי האמיתי של התיק ונפגעו בשכר טרחתם הנגזר. בחישוב התשלום ביחס לשעות העבודה שהשקיעו בתיק, מדובר לעיתים קרובות בתשלום נמוך בעשרות אחוזים מכפי שהיו יכולים לקבל.

קרן ג'סטיס, הקרן החברתית-משפטית הראשונה בישראל, פרצה לשוק בסוף שנת 2017 עם מודל מהפכני, ששינה את השוק המשפטי, הן עבור התובעים והן עבור עורכי הדין: קרן ג'סטיס משקיעה בהליכים משפטיים ומכסה את הוצאות התובע, תוך נטילת הסיכון הכספי עליה (כאמור, הפעילות הנ"ל ידועה גם כמימון הליכים משפטיים, או מימון תביעות).

באופן הזה, תובעים יכולים להגיש כל תביעה ראויה, באמצעות עורכי הדין, בלי להוציא כסף מהכיס וללא כל סיכון; ועורכי הדין יכולים לייצג ביותר תיקים ותביעות.

מדובר, כאמור, בהשקעה, ולא בהלוואה, כך שאם התביעה חלילה נדחית, ההפסד הוא של קרן ג'סטיס בלבד. רק אם התביעה מסתיימת בהצלחה, קרן ג'סטיס זכאית לבונוס הצלחה, המשולם מתוך הפיצויים המתקבלים במסגרת התביעה. ההשקעה נעשית בכפוף לביצוע הערכת סיכונים משפטית, שמבצעת ועדת ההשקעות של קרן ג'סטיס, הכוללת שופטים בדימוס ועורכי דין בכירים.

כאשר מדובר בהשקעה, ולא בהלוואה, כל התמונה משתנה: בניגוד להלוואה, הכסף יוצא מכיסה של קרן ג'סטיס, ולא מהכיס של התובע; בניגוד להלוואה, הסיכון הכלכלי כולו מוטל על קרן ג'סטיס, והתובע מקבל ביטחון ו-ודאות מלאים שלא יוכל להפסיד כסף, גם אם תביעתו חלילה תידחה; בניגוד להלוואה, אין משקל למצבו הכלכלי של התובע או להכנסותיו, והוא אינו צריך להעמיד בטוחות כלשהן – שכן אישור ההשקעה נעשה על בסיס הערכת סיכויי התביעה מבחינה משפטית, ואין קשר ליכולת ההחזר של התובע; בניגוד להלוואה, ההליך לקבלת השקעה הוא מהיר ופשוט; בניגוד להלוואה, התובע משלם לקרן ג'סטיס רק בסיום ההליך, אם וכאשר התביעה הסתיימה בהצלחה, ומתוך הפיצויים שנפסקו לזכותו – ולא משלם או מחזיר דבר לאורך הדרך.

קרן ג'סטיס לא רק נוטלת על עצמה את הסיכון ומאפשרת לכל תובע להגיש כל תביעה ראויה, אלא מעמידה את התובע בנקודת מוצא כלכלית שקרובה ליכולות העדיפות בהרבה בדרך כלל של הנתבעים, בהן מוסדות רפואיים גדולים וחברות ביטוח, ומאזנת מחדש את הכוחות בעולם המשפט בכלל ובתחום הנזיקין בפרט. הכל הודות לתחום מימון הליכים משפטיים, או מימון התביעות.

מן הסתם, העובדה שמדובר בהשקעה, ולא בהלוואה, תוך שהסיכון מוטל על כתפיה של קרן ג'סטיס, מבטלת את שנאת-הסיכון של התובע ומעניקה לו ולבא-כוחו גישה לסכומים גבוהים, המאפשרים להם להגיש את התביעה המלאה והמבוססת ביותר.

"אני כמייצג מקבל בזכות קרן ג'סטיס את מלוא הכלים הנדרשים לי", מעיד עו"ד לויאב ממקור ראשון, ומסכם כי "התוצאה היא – ואת זה אני אומר מניסיון מצטבר של עשרות תיקים שניהלתי בתקופה האחרונה בלבד עבור תובעים בזכות קבלת השקעה מקרן ג'סטיס – שהתובעים בסופו של דבר יכולים לקבל את הפיצויים הגבוהים ביותר, שמשנים את חייהם לטובה ומשיבים ככל הניתן את המצב לקדמותו, ואנו עורכי הדין נהנים משכר טרחה מקסימאלי ומגמול ראוי לזמן ולמאמצים האדירים המושקעים בכל מקרה".

לתגובות, הערות והארות:

[email protected]

למה בחרתי ללמוד משפטים. "לפני לימודי משפטים למדתי פילוסופיה ומתמטיקה באוניברסיטת חיפה וחשבתי על קריירה אקדמית. לצערי, באותה עת נפטרה אמי (בגיל צעיר יחסית) מרשלנות רפואית, באירוע טרגי. מותה טלטל אותי וגרם לי לשקול מחדש את דרכי. כעבור מספר חודשים עזבתי את מסלול הלימודים לדוקטורט ישיר בפילוסופיה באוניברסיטה העברית, חזרתי לאוניברסיטת חיפה ושם סיימתי תואר במשפטים. רציתי להקדיש את חיי המקצועיים לטיפול בנפגעי רשלנות רפואית, כדי שלמרות תחושת חוסר האונים שהם מרגישים, הקול שלהם יישמע וייעשה בעניינם צדק".

הזיכרון הראשון כעו"ד. "הופעתי כמה חודשים לאחר שהוסמכתי כעורך דין בבית המשפט המחוזי בחיפה בדיון בו סיכמתי את טענות התביעה בעל פה. בעודי מסכם התקיים באולם סמוך דיון בתיק רצח. בסערת הרגשות התפרצו קרובי משפחתו של הקורבן גם לאולם בו הופעתי. לאחר שהבינו שאין זה הדיון בעניינם הם נרגעו, חלק מהם יצאו מהאולם אך חלק אחר נשאר ומשום מה המשיך להקשיב לי. זהו הזיכרון המוקדם ביותר שיש לי כליטיגטור צעיר".

האם עשיתי את הבחירה הנכונה. "אני עוסק בעריכת דין בתחום הרשלנות הרפואית בילדים מאז שנת 1998. לפני כן התמחיתי תחת הדרכתו של שופט בכיר שהיה בקיא היטב בנושא. שנות עבודתי הראשונות היו מאתגרות משום שהיה עליי להתמחות בתחום משפטי מורכב הדורש, מעבר ליצירתיות משפטית, ניסיון ויכולת ליטיגציה מעולה, גם הבנה עמוקה מאד של תחומים רפואיים הקשורים ברפואת ילדים. כמובן שההישגים מקצועיים שצברתי במהלך השנים תרמו מאד להרגשה כי בחרתי נכון ובמבט אחורה, אני גאה ושמח שהצלחתי לשפר באופן דרמטי את החיים של לקוחותיי".

עריכת הדין – אז והיום. "עריכת דין בשנת 2020 אינה דומה לדעתי לעריכת דין אותה דמיינתי בתקופת לימודי, זאת לפחות במרכיב מהותי אחד. בניגוד לעבר, נדרשים היום בתי המשפט להכריע במחלוקת בעניינים טכניים, מופשטים ומסובכים שאדם סביר אינו בקיא בהם. רשלנות רפואית היא דוגמא טובה לכך, שכן בענף משפטי זה נדרש בית המשפט להעמיק מאד את הבנתו בסוגיה רפואית נתונה, תוך שהוא נדרש גם להכיר היטב את הספרות הרפואית הרלוונטית. זהו אתגר קשה הן לשופט והן לעורך הדין שתפקידו הוא להנגיש לבית המשפט את המידע הרפואי באופן שניתן יהיה להבין את טענותיו ולהשתכנע מהן. לכן אני מוצא עצמי מקדיש מידי יום זמן לקריאת ספרות רפואית מקצועית, ניתוח ושילובה הנכון בטיעונים המשפטיים שאני מבקש לטעון בשם ההורים אותם אני מייצג".

המשמעות של להיות עו"ד עבורי. "עורך דין המיצג הורים לילדים עם צרכים מיוחדים למעשה מביא את 'קולם של החלשים' אל בית המשפט. לכן, המשמעות העמוקה של להיות עורך דין בתחום הרשלנות הרפואית נובעת מהזכות לספר את סיפורו של הילד הפגוע והוריו, באופן שישכנע את בית המשפט לפסוק להם פיצוי שישנה את מצבם הכלכלי לטובה ויקל על חייהם. זהו תפקידי המרכזי ואני מזכיר זאת לעצמי ולצוות שלי לעיתים תכופות".

המקרה הכי נוגע ללב. "באוכלוסיה הבדואית בנגב שכיחות מחלות גנטיות תורשתיות קשות בשל נישואי קרובים. אחת מהן היא מחלה המנוונת אט אט את השרירים, עד שהיא פוגעת בשרירי הנשימה והילד החולה נזקק להנשמה ביום ובלילה. במשפחה מסויימת אותה ייצגתי חלו ארבעה אחים במחלה קשה זו וכאשר התקבלו הפיצויים הגעתי לבית המשפחה שהזמינה אותי על מנת לציין זאת. נכנסתי לחדרם של הילדים, חדר מוזנח בבית דל שנבנה באופן בלתי חוקי. ארבעת האחים שכבו זה לצד זה מונשמים. חלקם זיהה אותי וחלקם לא. יצאתי מהחדר בתחושה קשה והתמונה הזו אינה מרפה ממני עד היום. לשמחתי יכולתי במקרה זה לסייע, לפחות מבחינה כלכלית, למשפחה היקרה הזו".

מה אני לוקח הבייתה. "ילדי גדלו ואני יכול לעבוד עד שעות מאוחרות יותר, לכן כשאני בא הביתה בערב אני משתדל להנות מרגעים משמחים עם בת זוגתי וחברים קרובים ולהתרחק לכמה שעות מהכאב שאני פוגש בו יום יום בעבודה. אני זקוק לפרספקטיבה הזו ולזמן הפרטי והמשפחתי שלי מאוד".

ההחלטה הכי קשה שקיבלתי כעו"ד. "ההחלטה הכי קשה היא לסרב לקבל מקרה לטיפולי, ולהסביר להורים שלא מצאתי דרך משפטית לעזור להם, כלומר שאין לדעתי אפשרות להגיש תביעה ולזכות בה. יש פעמים שכשאני מסביר זאת להורים, הם משיבים לי במבט עצוב וחסר כוחות. אלה הם הרגעים הקשים לי יותר מכל בעבודתי".

המורה הכי טוב שהיה לי. "המורה הטוב ביותר שלי היה כבוד השופט חנוך אריאל ז"ל שכיהן בבית המשפט המחוזי בחיפה ואחר כך בבית המשפט העליון. השופט אריאל, שהתמחה בדיני הנזיקין וברשלנות רפואית, היה אדם צנוע, משפטן מובהק, מורה רב סבלנות אך גם קפדן מאד. למדתי ממנו לא רק משפטים ודיני נזיקין, אלא גם שחמלה חייבת להיות נוכחת באולם בית המשפט שכן היא חלק בלתי נפרד מעשיית צדק. אני מתגעגע מאד לשופט אריאל והוא חסר לי. כיום אני מוצא עצמי לא פעם מצטט מדבריו בעת שאני מנסה להסביר סוגיה משפטית מסויימת לעורכי דין צעירים".

קולגה מוערכת. "עורך הדין יעקב אבימור ממשרד אבימור שדמי ושות'. עו"ד אבימור הוא מבכירי עורכי הדין בישראל בתחום דיני הנזיקין בכלל ורשלנות רפואית בפרט. מזה עשרים שנה אני מתמודד מולו ומול משרדו בבתי המשפט ובמרוצת השנים למדתי לרכוש כלפיו, הן כאדם והן כעורך דין, כבוד רב ואף הפכנו ידידים. עורך הדין אבימור הוא זה שפעל והביא לשינוייה של הלכת זייצוב ופסיקתה של הלכה חדשה, הלכת המר, שהיא מההלכות החשובות והמורכבות ביותר שנתנו בבית המשפט העליון מאז הקמתו".

עורכי דין וסטיגמות. "אני חושב שציניות היא סטיגמה רווחת, אך היא אינה מאפיינת את מרבית חברי למקצוע. אני מגלה, הן בקרב עורכי דין ותיקים והן אצל אלה שרק החלו לעבוד במקצוע, רגישות לסבלם של בני אדם, כבוד לעמדות לגיטימיות השונות מדעתם ויושרה אישית ומקצועית. אני חושב שעל לשכת עורכי הדין לעשות כל מאמץ על מנת שהציבור הרחב יכיר גם צדדים אלה של עורכי הדין בארץ".

מודל לחיקוי. "הדמות שמדריכה את הקול הפנימי שלי ומהווה עבורי מודל לחיקוי הוא סבתי, בלה ליפר (ולנטינה יקימובה) ז"ל, חסידת אומות עולם אשר הסתירה במרתף ביתה, במשך תשעה עשר חודשים שבעה יהודים (עם אחד מהם, סבי ז"ל, הקימה משפחה בתום המלחמה). סבתי הייתה אישה אמיצה וטובת לב אשר גילתה מידת אנושיות שאין למעלה ממנה דווקא נוכח זוועות מכונת ההשמדה הגרמנית. אומץ, טוב לב וצניעות הן מידות שאני רואה עצמי מחוייב אליהן".

הדברים שמניעים אותי בכל יום. "מעבר לאהבת משפחתי והדאגה לשלומה, רווחתה וביטחונה, הידיעה שזמני וזמננו כולנו קצוב מניעה אותי מידי יום לעשייה פרקטית. אני מאמין שלעשייה זו תרומה חשובה לרווחה הכלכלית של משפחות המתמודדות עם טיפול בילדים פגועים. אני גם מקווה שבדרך זו אוכל לומר בבוא היום בתחושת סיפוק שהגשמתי את ייעודי".

החיבור עם קרן ג'סטיס. "במקרה זה אחרוג מהכלל שלא לעשות שימוש במוניטין שלי לטובת חברה מסחרית המעניקה שירותים לעורכי דין. הסיבה לכך היא שקרן ג'סטיס אפשרה לעשרות רבות של משפחות שפנו אלי לעמוד בנטל הכלכלי הרב שכרוך בניהול תביעת רשלנות רפואית, בפרט מימון חוות דעת רפואיות, ובכך נפתחה בפניהם הדרך להגיש תביעה ולזכות בפיצויים משני חיים. בלי ציניות – על אף שאני מכיר גם באינטרס הכלכלי של החברה, הרי שבפועל תרומתה למימוש זכויות רפואיות של ילדים נפגעי רשלנות רפואית היא חשובה ביותר.

"אני והשותפות שלי, עורכות הדין ענת גוטמן וסיוון לאונר, הגשנו בשנתיים האחרונות עשרות תביעות רשלנות רפואית בהריון שעניינן מום קשה מולד בעמוד השדרה אותו ניתן היה למנוע באמצעות נטילה של חומצה פולית לפני ההריון. כמעט כל אותן תביעות לא היו יכולות להיות מוגשות אלמלא המימון שניתן על ידי קרן ג'סטיס לצורך כתיבת חוות דעת רפואיות מטובי המומחים בישראל. תביעות אלה מסתיימות כיום בזו אחר זו בפיצויים של מיליוני שקלים כל אחת, וקהילה גדולה של ילדים נהנית מכך. אני מציג בפני ההורים שפונים אלי את האפשרות להיעזר בקרן ג'סטיס, מציין את הניסיון הרב והטוב שיש לי עם החברה, ואכן רבים מהם בוחרים להיעזר בשירותיה".

התכונות הכי חשובות לעו"ד בתחום הרשלנות הרפואית. "שיפוט מקצועי ענייני ונקי ממשאלות לב בנוגע למצבו המשפטי של הלקוח; הבנה עמוקה של הרקע הרפואי הרלוונטי לתביעה; יכולת מוכחת לעמוד במאבקים משפטיים מול מוסדות רפואיים רבי עוצמה, קרי: יכולת הנבנית באמצעות ניסיון (לא פחות מכישרון) לנצח או לסיים את ההליך בתוצאה הטובה ביותר עבור הלקוח. מקצוע עריכת הדין הוא אמנות, אמנות השכנוע בבית המשפט, ואני מתכוון בכל שלב בקריירה שלי להמשיך להצטיין בכך למען כל אותם לקוחות שבחרו בי להיות הקול שלהם בבית המשפט".

מה שגיליתי על עצמי באמצעות המקצוע. "אחרי יותר מעשרים שנה של עיסוק אינטנסיבי בעריכת דין אני חוזר כיום, בשל הרבה יותר, לעקרונות היסוד של דיני הנזיקין. אני מקווה שכיום אני צנוע יותר מבחינה מקצועית אך גם מדויק, נחוש וברור יותר, שאלה הם תנאים הכרחיים להצלחה בהליך המשפטי".

---

עו"ד ארן אמיר, יליד 1966, תושב תל אביב. משמש כעו"ד משנת 1998. שותף-מייסד במשרד גוטמן-אמיר ושות', בעל מומחיות ספציפית ברשלנות רפואית בילדים

קרן ג'סטיס גאה להודיע על הצטרפותה של כבוד השופטת (בדימוס) דליה גנות לוועדת ההשקעות שלה, שם תשמש כחברה בכירה.

השופטת גנות הינה מומחית בעלת שם בתחום דיני הנזיקין בכלל ובתחום הרשלנות הרפואית בפרט. היא ישבה על כס השיפוט משך קרוב ל-20 שנים, מתוכן למעלה מעשור בבית המשפט המחוזי. השופטת גנות נחשבת לסמכות מקצועית בכירה ביותר בתחום דיני הנזיקין, וחתומה על פסיקות משמעותיות רבות.

בשנת 1975 סיימה השופטת גנות את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית ובירושלים, ובשנת 1977 הוסמכה כעורכת דין. בין השנים 1977-1988 עבדה כעורכת עצמאית, עד שמונתה בשנת 1989 לרשמת בבית משפט השלום בנתניה. בשנת 1994 מונתה לשופטת בבית משפט השלום ברחובות. כ-7 שנים לאחר מכן, בתחילת שנות ה-2000, מונתה לכהן כסגנית נשיא בית משפט השלום בראשון לציון. בשנת 2007 קודמה השופטת גנות לתפקיד שופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב, תפקיד בו כיהנה כעשור, עד לפרישתה.

בינואר 2018, עם פרישתה, מונתה השופטת גנות לעמוד בראשות הוועדה המקצועית של עמותת "אופק – חזרה לחיים" העוסקת במניעת רשלנות רפואית, הגברת הבטיחות בבתי החולים וליווי משפחות לאחר משברים רפואיים. בנוסף היא עוסקת במתן הרצאות בפני פורומים רפואיים ומשפטיים.

מאחלים הצלחה רבה בדרכנו המשותפת!

בעת רכיבה על אופניים בכביש שסמוך לחוף הים נתקע עומר, תלמיד בן 15 ממרכז הארץ, בבור פתוח במרכז הכביש. בעקבות התאונה נפל מהאופניים, נחבט באדמה ואיבד את הכרתו.

עומר פונה לבית-החולים שם התברר כי הוא סובל מפגיעות רבות – בין השאר בראש, בצלעות, בצוואר ובבטן. לאחר מספר ימים במחלקת טיפול נמרץ שוחרר לביתו. כעבור מספר שנים התברר כי בעקבות התאונה נותרו בגופו צלקות רבות והוא סובל גם מנזק נפשי.

הסיוע של קרן ג'סטיס בכיסוי הוצאות תביעות תלמידים

באמצעות בא כוחו, עו"ד צחי פרום, עומר פנה לקרן ג'סטיס בבקשה לכיסוי הוצאות תביעת תלמידים כנגד הרשות המקומית, אשר לא מנעה נסיעת אופניים בדרך מסוכנת ומלאת מפגעי בטיחות חמורים. החברה נעתרה לבקשתו, ותביעתו הוגשה לביהמ"ש.

ההליך נגמר לאחרונה בהצלחה, כאשר נקבע שמשה זכאי לפיצוי כספי משמעותי בעקבות הנזקים הרבים שנגרמו לו. אנו מאחלים לו בריאות ושמחה, וממשיכים לעמוד לצידו לאורך הדרך.