עקבו אחרינו ברשתות החברתיות
יחסית לנער צעיר, עמרי (שם בדוי) העביר שעות רבות מדי בביקור אצל רופאים. הוא סבל במשך שנים ממיעוט כדוריות דם לבנות וזיהומים חוזרים, והגיע שוב ושוב לרופאי משפחה בשל כאבי גרון ובטן, התפרצויות חום, דופק גבוה וכאבים בחזה.
באופן תמוה, על אף הפניות החוזרות והנשנות לרופאים, עמרי לא נשלח לביצוע בדיקות סרולוגיות מתאימות ומתבקשות כמו משטחי גרון, בדיקת אנזימים, צילום חזה או אק"ג, ופעם אחר פעם עמרי שוחרר לביתו בצירוף מרשם לאנטיביוטיקה בלבד.
זיהומים אלו, שמקורם לא היה ידוע עקב העדר אותן בדיקות, פגעו לעמרי ברקמת שריר הלב. כך, בשנת 2015 כבר החל להתלונן עמרי הצעיר על כאבים בחזה.
כאשר הופנה למיון בשנת 2015 הציג עמרי דופק גבוה מאוד במנוחה: 134 פעימות בדקה, כשהממוצע לגילו הוא 60-100. למרות שלא הציג סימני התייבשות או הסבר אחר לדופק החריג – רופא המיון שקלט את עמרי לא הזמין בדיקות נוספות, והוא שוחרר לביתו. יום לאחר מכן עמרי הובהל בחזרה למיון במצב גרוע ביותר, הישר לטיפול נמרץ ילדים. למרבה הצער, הביקור השני בבית החולים נגמר בפטירתו הטרגית של עמרי בן ה-14, שעות ספורות לאחר אשפוזו.
בדיקת אק"ג פשוטה יכלה להציל את חייו של עמרי בן ה-14
מסקירה של ההיסטוריה הרפואית של עמרי על ידי רופאים מומחים לאחר מותו, התברר כי התסמינים שהציג אופייניים לדלקת חריפה בשריר הלב: ראשית – זיהום חוזר ונשנה עם חום גבוה, תופעות מערכתיות, כאבי בטן ושרירים, כאבי גרון והקאות, ובהמשך – התפתחות כאבים המתגברים בנשימה, חולשה, סיבולת נמוכה מאוד למאמץ ודופק לב מהיר במנוחה. לרוב כאבים בחזה מאפיינים מעורבות של קרום הלב, אך תלונות מערכתיות כמו חולשה, עייפות, ודופק לב מהיר במנוחה כמו במקרה של עמרי – אופייניות יותר למעורבות של שריר הלב.
במקרה של עמרי, אבחון מתאים, בזמן הנכון, יכל בסבירות גבוהה להציל את חייו: קרוב ל-80% מהילדים הסובלים מדלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס) משוחררים מבית החולים לאחר שימוש באקמו, כאשר תיפקוד הלב חוזר לנורמה בכ-60% מהמקרים.
משפחתו של עמרי בחרה להגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד הרופאים שטיפלו בבנם, שהסתיימה במותו. לתביעת רשלנות רפואית חובה לצרף חוות דעת רפואית אחת או יותר, שמוכיחה את הרשלנות הרפואית, הנזק שנגרם והקשר הסיבתי ביניהם, ושעלותה של כל אחת מגיעה לכמה עשרות אלפי שקלים. לאור העלויות הגבוהות, פנתה המשפחה, באמצעות עו"ד ד"ר ג'ליל חילו, לקבוצת ג'סטיס, שלאחר בחינת התיק החליטה להירתם ולממן את כל הוצאות התביעה עבור ובמקום המשפחה, ובתוך כך מימנה את כל חוות הדעת הרפואיות היקרות.
בהתאם לחד-משמעיותה של חוות הדעת מטעם המשפחה, שקבעה כי חייו של עמרי היו יכולים להינצל בסבירות גבוהה לו נשלח לביצוע בדיקות מתאימות, ולממצאים שהוצגו בבית המשפט – נגמרה לאחרונה התביעה בפשרה גבוהה, במסגרתה פוצתה המשפחה בכ-1.5 מיליון ש"ח.
"אבל הפיצוי המשמעותי, שהושג בזכות התמיכה של קבוצת ג'סטיס, ולא פחות חשוב מכך, ההכרה בפגיעה שנגרמה כתוצאה מאותה הרשלנות הרפואית, יקלו מעט את ההתמודדות של המשפחה בהמשך הדרך".
קבוצת ג'סטיס היא חברה ישראלית מובילה בתחומה, המתמחה במימון תביעות נזקי גוף. הקבוצה מציעה לתובעים פיצוי מידי, מכסה את כל עלויות התביעה, מספקת חוות דעת של מומחים ומסייעת ללקוחותיה לזכות בפיצויים המגיעים להם במהירות ובקלות. החברה עובדת על בסיס מודל "לא פוצית לא שילמת": אם התובע לא יזכה בתיק, הוא לא יצטרך לשלם דבר.
ג'סטיס הוקמה במטרה לאפשר לכל תובע לקבל את יומו בבית המשפט, ללא קשר לרקע הכלכלי או האישי שלו. מדי שנה משקיעה ג'סטיס עשרות מיליוני שקלים כדי לסייע לאלפי תובעים לזכות בפיצויים של מאות מיליוני שקלים. החברה הוקמה על ידי שופטים בדימוס ועורכי דין בכירים בעלי ניסיון של עשרות שנים ואלפי תיקים מוצלחים. החל משנת 2022, בית ההשקעות מיטב הוא בעל השליטה בג'סטיס.
מדי שנה נולדים בישראל כ־150 תינוקות שלוקים בתסמונת דאון. תסמונת זו הינה גנטית, ומופיעה אחת לכ-1,000 לידות בממוצע. התסמונת נגרמת עקב פגם בכרומוזומים המרכיבים את ה-DNA שלנו. סליל DNA אנושי מורכב מ-23 זוגות כרומוזומים, כאשר אחד מקורו באב והשני באם. במקרים של תסמונת דאון, כרומוזומים מספר 21 מופיעים שלוש פעמים במקום פעמיים.
ילדים עם תסמונת דאון סובלים לרוב ממספר מוגבלויות, ברמות חומרה משתנות. תסמינים קוגניטיביים לתסמונת יכולים לכלול מוגבלות ברכישת מיומנויות קריאה, כתיבה ודיבור; התנהגות ילדותית; מנת משכל נמוכה יחסית ועוד. בין התסמינים הרפואיים האפשריים ניתן למנות לקויות ראייה, מומים לבביים, סיכון מוגבר לחלות בסוכרת (סוג 1), כמו גם באלצהיימר ודמנציה בגיל מוקדם יחסית. תסמינים גופניים נפוצים לתסמונת גנטית זו הם פנים שטוחות, עיניים מלוכסנות, אצבעות וצוואר קצרים ולשון גדולה.
הגם שהיא גנטית, תסמונת דאון איננה עוברת בירושה לרוב. כיום ידועים לעולם הרפואה מספר גורמים המגדילים את הסיכון ללקות בתסמונת דאון:
ראשית נאמר כי אישה בכל גיל עלולה ללדת תינוק הלוקה בתסמונת דאון. עם את נמצא כי רמת הסיכון עולה – ככל שעולה גילה של האם. לאחת מכל כ-1,500 נשים בגילאי ה-20 לחייהן עלול להיוולד וולד עם תסמונת דאון (0.07%), ואילו בגיל 40 הסיכון עומד על 1:100 (1%).
לידה של ולד עם תסמונת דאון בעבר עלולה להיות מנבא גבוה ללידת וולד נוסף הלוקה בתסמונת. בנוסף, במקרה של נשיאת מוטציה גנטית הגורמת להתאחדות של זוג הכרומוזומים מספר 21 בד.נ.א – יוולד בסיכוי גבוה מאוד וולד הלוקה בתסמונת דאון.
אמנם תסמונת דאון אינה בת-ריפוי, אך כיום לעיתים היא לפחות בת-מניעה. ניתן לגלותה בשלב ההריון, באמצעות מספר בדיקות רפואיות. בדיקות גנטיות מאפשרות לבני הזוג לדעת שילדם העתידי יסבול מבעיה גנטית, וכך הם יכולים לקבל את ההחלטות המתאימות להם ביותר. בין ההחלטות הנפוצות ניתן למנות ביצוע הפסקת הריון. את בדיקות האבחון לתסמונת דאון בשלב ההריון ניתן לחלק לשניים:
החלק הראשון של בדיקות המגלות מהו הסיכוי כי העובר יהיה נשא של תסמונת דאון – הוא בדיקות שאינן פולשניות. בדיקות אלה כאמור אינן פולשניות מחד, אך מאידך, מהימנותן נמוכה יותר מהבדיקות שבסעיף הבא.
הסוג השני של הבדיקות לאבחון עובר עם תסמונת דאון בהריון הן בדיקות פולשניות. בדיקות אלו כרוכות בסיכון גבוה יותר להריון – אולם הן מספקות תשובה חד-משמעית האם העובר אכן נשא של התסמונת.
נהוג להתחיל בביצוע בדיקות שאינן פולשניות. במידה וימצא הצוות הרפואי ממצאים מחשידים לתסמונת דאון אצל העובר, או כאשר האם נמצאת בקבוצת סיכון, ימשיכו גם לביצוען של הבדיקות הפולשניות. כיום משרד הבריאות מחייב רופאים ליידע נשים הנמצאות בסיכון מוגבר ללידת ולד עם תסמונת דאון על זכאותן וחשיבותן של הבדיקות הללו.
לידה של ולד עם תסמונת גנטית ללא כל אבחנה מוקדמת בשלב ההריון עלולה להיגרם עקב רשלנות רפואית. במקרה כזה זכאיות המשפחות להגיש תביעת לפיצויים משמעותיים ביותר בגין אותה רשלנות מצד הצוותים הרפואיים. בשורות הבאות נסביר באלו מצבים לכאורה יוכלו לתבוע נשא התסמונת או הוריו רופא או כל איש צוות רפואי אשר התרשלו בתפקידם ולא אבחנו כראוי סימנים לתסמונת דאון בשלב ההריון. מעבר לעשיית צדק, יש בפיצויים הללו כדי לסייע במימון הטיפולים הרפואיים הגבוהים ושאר ההוצאות הכלכליות הכבדות הנדרשות עבור טיפול וגידול ילד עם תסמונת דאון.
בעילה זו, טוענים הלוקה בתסמונת והוריו כי לאור מצבו הרפואי הקשה והאתגרים הלא צפויים הרבים המלווים את חייהם כיום בעקבות התסמונת שממנה סובל הוולד, מוטב שלא היה נולד משהיה נולד. משכך, הם תובעים את הרופאים אשר עקב רשלנותם לא הופסק ההיריון – צעד שהיה חוסך טראומה וכאב רב לכל המעורבים.
על מנת לזכות בתביעה כזו, על המשפחה להוכיח שתי טענות: ראשית, שאי-האבחנה של תסמונת דאון התרחשה עקב רשלנות רפואית; שנית, עליהם להוכיח כי לו אכן הייתה ניתנת אבחנה שמדובר בעובר הנושא תסמונת דאון, הריון זה היה מופסק על ידי ההורים. אך כיצד ניתן להוכיח כל אחת משתי טענות אלו?
קודם כל חשוב לומר כי לא בכל מקרה בו לא אובחנה תסמונת דאון אצל העובר התרחשה רשלנות רפואית בהריון. לעיתים הרופאים שטיפלו באם במהלך ההיריון עשו את עבודתם כנדרש, ועדיין התסמונת לא התגלתה בזמן. קיימות שתי אפשרויות מרכזיות להתנהלות לוקה בחסר מצד הרופאים, אשר יבססו טענה לרשלנות רפואית:
מצופה מרופא מקצועי לאבחן תסמונת דאון כאשר הוא צופה או מפענח בדיקות מסוימות הנערכות כחלק מעקב ההריון של האם, או לחלופין לשלוח אותה לבדיקות נוספות אם הוא מזהה חשד לתסמונת.
בשאלה האם הרופא אשר לא שלח את האם לביקורות רפואיות מסוימות, אשר היו מגלות אם העובר לוקה בתסמונת, פעל באופן רשלני – קבע בית המשפט את "מבחן איזון הסיכונים". מבחן איזון סיכונים משמעו שעל הרופא לשקול את הסיכון הגלום באי-ביצוע הבדיקה הרפואית, אל מול הסיכון הגלום בביצועה, ולהחליט על פי האיזון בין שני הסיכונים כיצד להתקדם. במידה ולא עשה זאת או לא עשה זאת כראוי, נקבע שהרופא פעל ברשלנות רפואית.
גם אם הוכח כי אכן התרחשה רשלנות רפואית בקשר עם אבחון תסמונת הדאון, על התובעים יהיה עדיין להוכיח כי לו הייתה ניתנת להם בזמן אבחנה שהעובר שלהם נושא תסמונת גנטית כזו- הם היו בוחרים להפסיק את ההריון.
בתי המשפט קבעו בעבר כי כי בני זוג אשר הצהירו בפני הרופא כי לא יבצעו הפלה, גם אם יתגלה שהעובר נשא של תסמונת גנטית, אינו זכאי לפיצויים בטענת הולדה בעוולה.
יחד עם זאת, בפסיקה אחרת של בית המשפט נקבע כי אם אשה לא הופנתה לבדיקה רפואית למרות ממצאים המעלים חשד ברור לעובר עם תסמונת דאון, היא תזכה לפיצויים מכוח עילת "פגיעה באוטונומיה" – שכן לא הוסבר לה מצבה הרפואי, ולא ניתנה לה הזדמנות לבצע את הבדיקות הנדרשות; זאת למרות שלא הוכיחה כי הייתה מפסיקה את ההריון. עם זאת, הפיצויים בגין פגיעה באוטונומיה נמוכים משמעותית מפיצויים בגין הולדה בעוולה.
הולדת תינוק הסובל מתסמונת גנטית היא אירוע שמטלטל משפחות, מכל בחינה. בנוסף להתמודדות הבריאותית והנפשית, משפחות רבות כאלה נקלעות לטלטלה כלכלית בשל חוסר היכולת של ההורים לעבוד ולהשתכר כבעבר, בשל הצורך לטפל בתינוק הפגוע, ובשל ההוצאות הרפואיות הגבוהות הנלוות לכך.
אבל האתגרים לא נעצרים כאן. כדי לקבל פיצויים, חייבים להגיש תביעה לבית המשפט בגין רשלנות רפואית. הבעיה היא שתביעות רשלנות רפואית בהריון הן מהתביעות הסבוכות והיקרות ביותר להוכחה, ומחייבות חוות דעת רפואית, אחת או יותר, מרופאים בכירים, שעלות כל אחת מהן מגיעה לעשרות אלפי שקלים. על חוות הדעת הרפואית להוכיח שאכן התרחשה רשלנות רפואית, להסביר מהו הנזק שנגרם (במקרה הזה, הולדת ילד הסובל מתסמונת דאון), ולהוכיח את הקשר הסיבתי בין הרשלנות לבין הנזק.
במקביל, חשוב לזכור שהגופים הנתבעים בתביעות רשלנות רפואית בהריון, דוגמת קופות חולים או בתי חולים, הם גופים גדולים ועוצמתיים, אשר רגילים לנהל תביעות רבות וארוכות, ושאינם סובלים מקושי כלכלי או טכני בהשגת חוות דעת רפואיות להגנה עליהם.
לבדיקת זכאות למימון תביעת רשלנות רפואית בהריון
לפי החוק בישראל, כדי להוכיח עניין שברפואה – במקרה הזה, כדי להוכיח שאכן התרחשה רשלנות רפואית – יש לצרף חוות דעת רפואית, רצוי ממומחה רפואי בעל שם וניסיון רפואי רלוונטי. לעיתים יש צורך בצירוף מספר חוות דעת, ממספר רופאים שונים. חוות הדעת הרפואיות הללו מהוות את הבסיס לתביעה, והן בעלות השפעה מכרעת על סיכויי התביעה להסתיים בהצלחה ועל גובה הפיצוי שיקבל התובע במסגרתה.
חוות הדעת הרפואית צריכה להתייחס לנסיבות המקרה הספציפי, ולהסביר מדוע מדובר ברשלנות רפואית, לאור הסטנדרט הרפואי המקובל והספרות הרפואית העדכנית. כמו כן, חוות הדעת מסבירה מהו הנזק שנגרם (במקרה הזה, הולדת ילד או ילדה הסובלים מתסמונת דאון), ומבהירה את הקשר הסיבתי שבין הרשלנות הרפואית לבין הנזק.
כיוון שהשאלה במרכזן של כל התביעות לרשלנות רפואית היא האם פעל הצוות הרפואי בצורה רשלנית – לאיכות חוות הדעת הרפואית חשיבות מכרעת לסיכויי התביעה להצליח. כמו כן, אי-אפשר להפריז בחשיבות המוניטין ושמם הטוב של הרופאים שכותבים את חוות הדעת עבור התובע, היות ובית המשפט מעניק משקל רב יותר לחוות דעתם של רופאים מומחים ובכירים בתחומם.
כאשר שוקלים את האפשרות להגיש תביעה שעניינה רשלנות רפואית, בעיקר בתחום סבוך כמו רשלנות רפואית באבחון תסמונת גנטית כמו תסמונת דאון, או תסמונת אדוארדס בעובר, חשוב לזכור כי מדובר בהליך יקר ומורכב. כך שמלבד עורך דין כמובן, התובע זקוק גם לחוות דעת רפואית אחת או יותר של מומחים רפואיים בתחום הרלוונטי, שעלות כל אחת מהן עומדת כאמור על עשרות אלפי שקלים.
את קבוצת ג'סטיס הקימו שופטים בדימוס ועורכי דין בכירים, בעלי ידע וניסיון רבים. ג'סטיס גם נעזרת בטכנולוגיות ייחודיות שפיתחה ובסטטיסטיקות בלעדיות כדי לשפר את סיכויי התיקים להסתיים בהצלחה. המודל של ג'סטיס, שמבוסס על הצלחה בלבד, עוזר לנפגעים ולתובעים לקבל את יומם בבית המשפט ולזכות בפיצויים הגבוהים ביותר – בלי להסתכן ולשבור חסכונות, בלי סיכון, בלי להוציא כסף מהכיס ובלי התחייבות.
מעבר לכך שתביעות שאושרו ע"י הצוות המקצועי שלנו זוכות לכיסוי מלא של כל עלויות התביעה (לרבות עלויות חוות הדעת הרפואיות היקרות) – בנוסף, במקרים המתאימים, ג'סטיס מעניקה לנפגעים פיצוי מיידי המסייע להם לכסות את הוצאותיהם השוטפות הנלוות לתביעה, כדי שיוכלו להתמקד בהחלמה ובדאגה למשפחה, ולהחליף את החרדה הכלכלית בראש שקט. מכיוון שג'סטיס עובדת על בסיס הצלחה בלבד, כל סכום שהנפגעים קיבלו – נשאר שלהם בכל מקרה.
בזכות היכולות והצעות הערך הייחודיות שלה, ג'סטיס הפכה במהירות למובילה הישראלית בתחום נזקי הגוף בכלל והרשלנות הרפואית בפרט, וספציפית בתביעות רשלנות רפואית בהריון (וכן רשלנות רפואית בלידה). ג'סטיס שינתה את כללי המשחק בתחום, ובשנים האחרונות עזרה לנפגעים לזכות בפיצויים בהיקף מצטבר של מאות מיליוני שקלים – בנוסף לקבלת הכרה בפגיעתם ולקבלת צדק.
רשלנות רפואית חמורה במהלך מעקב ההריון הובילה לגילוי גידול סרטני בצוואר הרחם בשלב מאוחר. האם התלוננה על כאבים ודימומים ולא הופנתה לבדיקת פאפ, שהייתה מאבחנת את הגידול בשלב מוקדם יותר ומאפשרת ניתוח. הטיפולים והסיבוכים גררו פגיעה חריפה במערכת השתן של האשה, שהגישה תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון וקיבלה פיצוי על סך מיליוני שקלים.
התביעה הזדקקה לחוות דעת ממומחים רפואיים בכירים בתחומי הגניקולוגיה והאונקולוגיה, חוות דעת יקרות מאוד. קרן ג'סטיס ליוותה את עורכת הדין אברהמי יום טוב ואת התובעת, והעניקה מימון מלא לחוות הדעת האיכותיות שבמרכז התביעה שעלותן הסתכמה במאות אלפי שקלים. כל זאת כדי למקסם את סיכויי הצלחת התיק בביהמ"ש והשגת הפיצוי המירבי לניזוקה.
[show-video number="1"]
העלויות הגבוהות של חוות הדעת רפואית וחוות הדעת המשלימות כמעט הרתיעו את התובעת שסבלה מרשלנות רפואית בטיפולי סרטן מלהגיש תביעה לפיצויים. בסיוע קבוצת ג'סטיס שליוותה את התובעת ומימנה את חוות הדעת, ועורך הדין אלטמן, התביעה הוגשה והסתיימה בכך שהניזוקה קיבלה פיצוי של מאות אלפי שקלים.
בכל הנוגע לתביעות נזיקין בגין נזקי גוף, כמו נפילה בשטח ציבורי או החלקה, ישנה חשיבות מכרעת לאיכות חוות הדעת הרפואיות שתעמידו בבית המשפט. עלותן של חוות דעת אלה היא גבוהה ויכולה להאמיר לכדי עשרות אלפי שקלים לחוות דעת בודדת. שוחחנו עם עו"ד דן זילברמן, אשר קיבל מקבוצת ג'סטיס מימון מלא לחוות דעת רפואיות עבור התובעת שלו.
רשלנות רפואית באבחון ובטיפול בריבוי מי שפיר עלולה לגרום לסבל רב ולנזק חמור הן לאם והן לעובר. לאור העובדה שמדובר בנושא מורכב ורגיש במיוחד, נשים רבות שנפגעו מרשלנות רפואית במהלך ההיריון נמנעות ממיצוי זכויותיהן המשפטיות. הדבר נובע ממגוון רחב של סיבות:
ראשית, לא פעם כרוכה הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בגיוס מאמצים נפשיים עצומים, הנובעים מהכורח לשוב ולעסוק בטראומות מן העבר. שנית, תחום הרשלנות הרפואית מחייב ניסיון רב כמו גם היכרות עם המערכת הרפואית, הפסיקה והחוק. כתוצאה מכך, אנשים רבים מתקשים להתחיל בהליך בכוחות עצמם, דוחים את ההתמודדות ואף זונחים כליל את השאיפה להגיש תביעה. אף על פי כן, באמצעות סיוע מבעלי מקצוע מנוסים, תוכלו לזכות בצדק המגיע לכם וליהנות מפיצויים.
מי שפיר הם נוזל המצוי בשק השפיר שנמצא ברחם במהלך ההיריון ומטרתו המרכזית היא לספק הגנה לעובר. מי שפיר נוצרים בכליותיו של העובר וממקורות נוספים ונפלטים בעת שהתינוק מטיל את מימיו כאשר הוא נמצא ברחם. לאחר מכן, בולע התינוק חלק מן הנוזל, כששאריתו נותרת ברחם. מי השפיר חיוניים מפני שהם מעניקים הגנה וריפוד עבור העובר המתפתח, מאפשרים לו לנוע ברחם וכך תורמים לגידול השרירים, העצמות והריאות שלו וכן מווסתים את הטמפרטורות ברחם. בנוסף, בתוך מי השפיר מצויים תאים שהמקור שלהם הוא בקרומי שק ההיריון, עור העובר ומערכת השתן שלו.
ריבוי מי שפיר, הידוע גם כפוליהידרמניוס, הוא סיבוך היריון שבו ישנה עליה חריגה בנפחם של מי השפיר המקיפים את העובר המתפתח ברחם. למרות שתופעה זו יכולה להתרחש בכל הריון, היא נפוצה יותר במקרים של היריון עם תאומים. במקרים מסוימים, ריבוי מי שפיר מהווה אינדיקציה למצבים רפואיים חמורים הדורשים טיפול רפואי מידי. אי אבחון וטיפול בריבוי מי שפיר עלול להיות בעל השלכות חמורות הן על האם והן על התינוק.
מנקודת מבט רפואית, ריבוי מי שפיר יכול להוביל לסיבוכים במהלך ההריון והלידה. הלחץ המוגבר על הרחם עלול לגרום לצירים מוקדמים, פקיעת קרום מוקדמת, מצגים עובריים חריגים, צניחת חבל הטבור, לידה מוקדמת ודימום לאחר לידה. העובר עלול אף הוא להיות נתון בסיכון לסיבוכים כגון: גדילה לקויה ומומים מולדים. במקרים חמורים, הנוזלים העודפים עלולים להפעיל לחץ על ריאות האם ולגרום לקשיי נשימה.
אבחון של ריבוי מי שפיר נעשה בדרך כלל באמצעות הדמיית אולטרסאונד, שיכולה למדוד את נפח מי השפיר ברחם. אם יש חשד לריבוי מי שפיר, ניתן לבצע בדיקות נוספות על מנת לזהות את מקור הליקוי הרפואי שהביא לריבוי מי השפיר מלכתחילה. על הסיבות השכיחות להופעת ליקוי זה ניתן למנות סכרת היריון וליקויים רפואיים המונעים מן העובר לבלוע את מי השפיר.
כאשר ריבוי מי השפיר מאובחן בזמן, ניתן לטפל בו על ידי הורדת כמויות מי השפיר או על ידי תרופות אשר מפחיתות את נפחם. במידה שהמצב אינו מטופל כראוי או לא מאובחן בזמן, הוא עשוי לגרום למצבים רפואיים קבועים כגון תשניק סב-לידתי או שיתוק מוחין.
ריבוי מי שפיר הוא מצב המופיע בכאחוז אחד מן ההריונות. הגורמים המרכזיים לריבוי מי שפיר הם סכרת היריון, אנומליות מולדות ופגמים גנטיים בעובר שאינם מאפשרים לו לבלוע את מי השפיר, תסמונת TTTS (תסמונת עירוי תאם לתאום), סוגי דם שאינם תואמים בקרב האם והעובר ובעיות בלבו של העובר.
ישנם מספר סיבוכים נפוצים אשר קשורים לריבוי מי שפיר, ביניהם ניתן למנות: קושי בנשימה אצל היולדת, צירים מוקדמים, מצג עוברי חריג, פקיעת קרומים מוקדמת, צניחת חבל הטבור, היפרדות שליה ואף דימום לאחר לידה.
מנקודת מבט משפטית, אי אבחון וטיפול בריבוי מי שפיר עשוי להוות מקרה של רשלנות רפואית. אם הרופא אינו מזהה ריבוי מי שפיר, או לא מספק טיפול מתאים, הוא עשוי להיות אחראי מבחינה משפטית לכל נזק שנגרם כתוצאה מכך. ואכן, אי אבחון והיעדר טיפול מידי של ריבוי מי שפיר עשוי לגרום לסיבוכים רפואיים חמורים ולנכויות שונות כמו תשניק לידה, שיתוק מוחין והפרעת פרכוסים. כידוע, רשלנות רפואית במהלך ההיריון נחשבת לתחום מורכב במיוחד הן מן הבחינה הרפואית והן מן הבחינה המשפטית ולכן חשוב להיעזר באנשי מקצוע שבקיאים בנושא.
ג'סטיס הינה חברה המתמחה בניהול הליכים משפטיים עבור לקוחות המבקשים פיצוי במקרים של רשלנות רפואית, תאונות עבודה, תאונות דרכים, נפילות במקומות ציבוריים ונזקי גוף נוספים. החברה מעניקה מימון חוות דעת רפואיות מטעם מומחים, מנהלת תביעות בשביל התובעים ומבטיחה שלקוחותיה יקבלו את הפיצוי המקסימלי.
אחד מההיבטים היחודיים בגישתה של ג'סטיס טמון בעובדה שהחברה גובה תשלום אך ורק במקרים של זכיה. גישה זו מבטיחה שלקוחות החברה יוכלו להגיש את תביעותיהם מבלי לדאוג לעלויות הכרוכות בהן מראש. כך, זוכים לקוחות ג'סטיס להשמיע את קולם בבית המשפט ללא תלות ביכולותיהם הפיננסיות. לכן, מדי שנה משקיעה החברה בתביעות של אלפי תובעים עשרות מיליוני שקלים, ומסייעת להם לזכות בפיצויים בשווי מאות מיליוני שקלים. החברה הוקמה על ידי שופטים בדימוס ועורכי דין בכירים בעלי ניסיון של עשרות שנים ואלפי תיקים מוצלחים. החל משנת 2022, בית ההשקעות מיטב הוא בעל השליטה בחברה.
עם צוות של אנשי מקצוע משפטיים מומחים ומחויבות לסייע ללקוחות לזכות בתיקים שלהם ולהבטיח את הפיצוי המגיע להם, ג'סטיס היא הפתרון האולטימטיבי עבור פרטים וארגונים המעוניינים להגן על האינטרסים המשפטיים שלהם. לפרטים נוספים ולפגישת היכרות, פנו לחברת ג'סטיס עוד היום.
יסמין (שם בדוי), יולדת עם גורמי סיכון משמעותיים ללידה מוקדמת, הגיעה מספר פעמים למיון יולדות החל מהשבוע ה-26 בשל דימומים וכאבי בטן עזים. עורך דינה של יסמין, עו"ד אופיר בן משה, מספר בצער כי למרות התלונות על כאבים – יסמין שוחררה לביתה. הפעם, ההתנהלות הרשלנית הובילה לכך שהתרחיש הגרוע מכל התממש ובנה של יסמין אובחן עם שיתוק מוחין לאחר הלידה. שיתוק מוחין הוא אחד מסיבוכי הפגות שניתן למנוע בהינתן התנהלות מקצועית של הצוותים הרפואיים, שמחובתם להתייחס בערנות ורצינות לדגלים אדומים בדמות תסמינים בעייתיים וחריגים שמציגה מטופלת הרה.
שלושה ימים לאחר הביקור הראשון יסמין שבה לבית החולים עם דימום, נבדקה ושוחררה לביתה בשנית – על ידי מתמחה.
יסמין אמנם לא יכלה לדעת זאת אך הנחיות משרד הבריאות מחייבות שחרור של רופא מומחה, לאור העובדה שזה היה ביקורה השני בתוך שבוע. חרף תחנוני האם – הצוות הרפואי סירב לאשפזה. 12 שעות בלבד חלפו מעת שחרורה השני ועד שיסמין חזרה לבית החולים עם דימום. הפעם התפנה הצוות הרפואי לגשת אליה לאחר שהמתינה כשעתיים בחדר המיון, רק כדי לגלות שהמטופלת החוזרת שלהם מצויה למעשה בלידה פעילה.
על פי הרישום הרפואי הצוות המטפל לא הספיק להעניק ליסמין טיפול במגנזיום סולפט למניעת שיתוק מוחין. בנוסף, חרף היסטוריה רפואית רלוונטית, בשום שלב לא הוסבר ליסמין על הסיכון בלידה מוקדמת. קל וחומר ללא טיפול זה.
אם יסמין היתה מודעת להם היא היתה עושה כל מאמץ להתאשפז, למרות שסורבה. עקב רשלנות מקיפה הן בטיפול והן ביידוע המטופלת ההרה על הסיכונים שעומדים בפניה ודרכי המניעה, הוגשה תביעת רשלנות רפואית בגין שיתוק מוחין. זאת על ידי עורך דין אופיר בן משה, נגד בית החולים המטפל ומשרד הבריאות.
יסמין היתה בת 29 בעת הלידה והיה זה הריונה השלישי. מבדיקה מהירה של ההיסטוריה הרפואית של האם, אמור היה הצוות המטפל להבין מיד כי מדובר במטופלת בעלת גורמי סיכון משמעותיים ללידה מוקדמת. ההריון הראשון הסתיים ספונטנית בשבוע מוקדם והריונה השני הסתיים בלידה מוקדמת – אם כי תקינה. הפעם, הופיעו תסמינים מקדימים לבעיה כלשהי כבר בשבוע התשיעי, כאשר החלה לסבול מדימום ברחם.
למרבה הצער, לאחר לידת התינוק התברר כי פיתח סיבוכי פגות משמעותיים אשר הובילו לשיתוק מוחין. בחוות הדעת הרפואית ציין הרופא המומחה מטעם התביעה כי לו היו מאשפזים את האם בביקורה השני כבר ניתן היה לאבחן את הלידה המוקדמת, לעצור אותה, להעניק טיפול למניעת סיבוכי פגות ולטפל ביסמין בעזרת מגנזיום סולפט. טיפול שיכל בסבירות גבוהה למנוע את הטרגדיה שגררה אותה התנהלות רשלנית.
חשוב לדעת: לידה לפני 37 שבועות מלאים נחשבת ללידה מוקדמת. במקרה של יסמין, שילדה את בנה בשבוע ה-27, מדובר בלידה מוקדמת מאוד עם סיכויים גבוהים לפתח סיבוכי פגות כמו שיתוק מוחין. כאמור, גם הריונה השני של התובעת הסתיים מוקדם – בשבוע ה-36, אף הוא ברף של לידה מוקדמת.
על פי חוות הדעת שמסר הרופא מומחה לבית המשפט: "לידה מוקדמת בעבר הינה סיכון משמעותי ביותר וידוע ללידה מוקדמת. הסיכוי להישנות לידה מוקדמת גבוה במיוחד כאשר הלידה המוקדמת היתה בהריון האחרון וכאשר יש סיפור עבר של מספר לידות מוקדמות". במילים אחרות הצוות המטפל היה צריך להתחשב בכובד משקל בהיסטוריה הרפואית של יסמין, ההתעלמות הבוטה מכך היא רשלנות רפואית בפגים ובהריון ככלל.
לאחר שמזהים לידה מוקדמת יש מספר שיטות התמודדות:
במקרה זה, חוות הדעת בנוגע לטיפול הרשלני ביסמין היא ברורה וחד משמעית. יולדת עם עבר של לידה מוקדמת ודימומים עקב היפרדות שליה נמצאת בסיכון גבוה ללידה מוקדמת נוספת, על כלל סיכוניה.
שחרורה הביתה של יסמין לאחר הסימפטומים שהציגה היה בלתי סביר. חובתם של המטפלים במיון יולדות היה לאשפז את התובעת ולטפל בה במחלקת הריון בסיכון גבוה. חזרתה התדירה של היולדת לחדר המיון בתוך זמן קצר כל כך יכולה להעיד על בעיות משמעותיות יותר מהרושם הראשוני, והצריך התייחסות מעמיקה ומחמירה יותר לתלונות האם. למותר לציין כי אשפוז במועד הנכון יכל מונע את הסיבוכים שהתרחשו בגלל העדר הטיפול. כמו כן, העיכוב בטיפול באם עם הגעתה למיון יולדות, הוסיף לנזק, שכן ניתן היה לזהות כי היא נמצאת בלידה מוקדמת ולהעניק טיפול למניעת סיבוכי פגות.
ללידה המוקדמת והטראומטית של יסמין היו השלכות קבועות. תינוקה אשר אובחן עם שיתוק מוחין מתנייד כיום באמצעות כיסא גלגלים, הוא סובל ממגבלות תנועתיות משמעותיות בפרקי הגפיים העליונות ומגבלה נוספת בפרקי הירכיים, מבנה גוף כחוש וצלקות כתוצאה מהניתוח. כמו כן, סובל בנה של יסמין מתלות מוחלטת בניידות ובפעילות מוטורית, העמידה אפשרית בתמיכה בלבד. אין לו שיווי משקל והוא נדרש לסיוע מלא בלבוש, מתקשה באכילה, תלותי לגמרי ברחצה, והתקשורת המילולית מאופיינת בקול רפה. הנכות שנקבעה היא 100 אחוזים לצמיתות. עקב הנכות הקשה המשפחה עברה לדירה גדולה יותר והם נדרשו להוצאות נוספות לצורך הנגשת הדירה. ההוצאות הנוספות כוללות טיפולים כמו פיזיותרפיה, קלינאית תקשורת, ריפוי בעיסוק, רכיבה טיפולית, הידרותרפיה ועוד.
לפי פרקליטה של יסמין, עורך הדין אופיר בן משה: "מדובר במקרה חמור של רשלנות רפואית בהריון שניתן היה למנוע אילו הצוותים המטפלים היו מתייחסים להיסטוריה הרפואית של יסמין ולתסמינים שלה, שהעידו על בעיה רפואית המצריכה טיפול דחוף". יסמין ובעלה הסתייעו בקבוצת ג'סטיס לצורך מימון חוות הדעות הרפואיות, שסייעו להבטיח את הצלחת התביעה. לדברי עו"ד בן משה: "בעזרת קרן ג'סטיס ניתן היה למקסם את הפיצויים שישולמו. העובדה שהזוג לא נדרש לדאוג לגבי איתור ועלויות של חוות דעת ושכר מומחים אפשרה לנו להתרכז בניהול התיק ולמקסם את הפיצויים".
ישנם מקרים בהם רשלנות רפואית בהריון אינה תוצאה של פענוח שגוי של בדיקה או הליך רפואי שהסתבך, אלא פשוט תוצאה של הדרכה לקויה. והתוצאות יכולות להיות טרגיות לא פחות. בערב חג זוג הורים שוחררו לביתם לאחר לידה בן בכור. אבל אווירת החג הפכה לחלום בלהות כאשר התברר שבית החולים לא הדריך את האם בפעולה הבסיסית ביותר.
כך בדיוק קרה עם חדווה (שם בדוי), שהלידה הראשונה שלה עברה ללא סיבוכים, ובסופה היא ובן זוגה חבקו תינוק בריא. היה זה ערב ראש השנה. אלא שפחות מיממה לאחר ששוחררו מבית החולים, ההורים מיהרו לחזור אליו, כאשר הרגישו שמשהו לא בסדר עם התינוק. בתוך זמן קצר התגלה האסון: התינוק סבל מהיפוגליקמיה (תת סוכר בדם), כתוצאה מצום ממושך בשל כך שלא הצליח לינוק, ונגרם לו נזק מוחי נרחב ובלתי-הפיך.
האמא הטרייה לא קיבלה הדרכה ראויה כיצד להניק, התינוק לא הוזן כראוי ונגרם לו נזק מוחי גדול. עו"ד שי פויירינג (צילום: יח"צ)
"מספר שנים לאחר המקרה, חדווה הגיעה למשרדי וסיפרה לי על השתלשלות העניינים באותם הימים, בבקשה שאייצג אותה בתביעת רשלנות רפואית שביקשה להגיש", מספר עו"ד רשלנות רפואית שי פויירינג. "חדווה סיפרה שזו הייתה לידתה הראשונה, וכבר במחלקת היולדות חוותה קושי גדול להניק, לכן הצוות הרפואי נתן לתינוק תחליפי מזון".
באופן תמוהה, חדווה שוחררה מבית החולים כשהיא עדיין לא שולטת בידע בסיסי לגבי ההנקה: כיצד להניק? כמה להניק? וכל כמה זמן? לאור העובדה שהיה זה ערב חג, היא גם לא יכלה לקנות תחליפי מזון לתינוק. כשהגיעה לביתה הניקה את בנה, או לפחות ניסתה. במשך הלילה הוא היה חסר שקט. בבוקר נרגע, ו-חדווה הייתה בטוחה שהוא הוזן כראוי. בהמשך, ניסתה להניקו בצהריים, אך הוא לא הביע עניין לינוק. חדווה הניחה שהוא שבע. רק בשעות הערב, כשהחל לפרכס, הבינה את גודל הצרה, ונסעה במהירות לבית החולים. זה היה מאוחר מדיי. בשלב זה התינוק סבל, כאמור, מתת סוכר בדם, והצוות הרפואי כבר לא יכול היה לסייע.
באוגוסט 2022 הגיע לסיומו ההליך המשפטי: בית המשפט המחוזי חייב את בית החולים לפצות את התובעים בכ-5 מיליון שקלים. בפסק הדין נקבע שההיפוגליקמיה אמנם התרחשה ביממה השלישית לחיי התינוק, לאחר השחרור מבית החולים אך היא נגרמה בשל רשלנותה של הנתבעת בכל הקשור להדרכת האם בעניין ההנקה והזנתו של התינוק.
"בית המשפט קבע שעל אף הקושי שחוותה האם במהלך 36 השעות הראשונות לאחר הלידה להניק ביעילות את התינוק, הרי שהצוות שהיה מודע לקושי, אבל לא הדריך את ההורים כיצד להתגבר על הבעיה", מסביר עו"ד פויירינג. לטענתו, חוסר המודעות מצד ההורים נבע מכך ש"מדובר בהורים צעירים, שהיו חסרי ניסיון בטיפול בתינוקות, ואשר שוחררו לאחר 36 שעות בלבד מהלידה, בצהרי ערב חג, ללא כל תמיכה ועזרה של בעל ניסיון בטיפול הדרוש לתינוק".
עו"ד פויירינג מוסיף ואומר כי בית המשפט התייחס לעובדה שהילוד לא הונק בחדר הלידה ולכך שלא הביאו לאם את התינוק על מנת להניקו במשך 13 שעות חייו הראשונות, שבמהלכם גם לא סופק לו תחליף מזון – כלומר שהה בצום מוחלט.
לדבריו, "ניסיונות ההנקה נכשלו בזה אחר זה, ובכל אחת מן הפעמים האחיות סיפקו לאם בקבוק ובו תחליף מזון. וכך למרות שההנקה לא התבססה, כבר לאחר 36 שעות אשפוז, שוחררו ההורים לביתם מבלי שניתנו להם הוראות בדבר צורך אפשרי תחליפי מזון ומבלי שבוצעה הערכה לגבי רמת הידע של ההורים בנושא".
היעדר הדרכה לגבי הנקה יכולה להוביל לנזק משמעותי לתינוק ולהגשת תביעת רשלנות רפואית בלידה (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)
בתביעות נבחרות ג׳סטיס מכסה עבור תובעים את כל עלויות התביעה (כולל עלויות חוות הדעת היקרות, שעלותן יכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים לתביעה), ובמקרים של פגיעה קשה אף מקדימה עבורם חלק מהפיצוי הסופי להיום – כדי שיוכלו לשמור על איכות חייהם לאורך שנות ניהול ההליך המשפטי הארוך.
בנוסף, ג'סטיס מספקת לתובעים חוות דעת רפואיות ממומחים רפואיים מובילים, עליהן מבוססת התביעה – תוך כיסוי מלוא העלויות. בכך קבוצת ג'סטיס מאפשרת לתובעים לזכות בפיצויים ובצדק – במהירות, בקלות ובלי להוציא כסף מהכיס. ג׳סטיס עובדת על בסיס הצלחה בלבד (לא זכית – לא שילמת), וכל סכום שהיא מעניקה לתובע נשאר אצלו בכל מקרה.
קבוצת ג׳סטיס היא המובילה הישראלית בתחום נזקי הגוף ובעלת התמחות מיוחדת ברשלנות רפואית בכלל וברשלנות רפואית בלידה בפרט. כמו כן, ג'סטיס מסייעת במקרי תאונות דרכים, תאונות עבודה, תאונות תלמידים, נפילות במקומות ציבוריים ועוד. ג׳סטיס מאפשרת לכל נפגע, מכל רקע כלכלי ואישי, לקבל את יומו בבית משפט ולממש את זכות הגישה לערכאות. בכל שנה, ג׳סטיס משקיעה עשרות מיליוני שקלים בתביעות של אלפי תובעים, ומסייעת להם לזכות בפיצויים בשווי מאות מיליוני שקלים. ג׳סטיס הוקמה על ידי שופטים בדימוס ועורכי דין בכירים, בעלי עשרות שנות ניסיון במצטבר ואלפי תיקים מוצלחים. החל משנת 2022, בית ההשקעות מיטב הוא בעל השליטה בג׳סטיס.
אדם הסובל מתסמונת דאון, מעמיד את בני משפחתו במציאות חיים מאתגרת הרצופה בקשיים רבים. תסמונת דאון היא תסמונת גנטית המופיעה בתדירות של אחת ל-900 לידות בממוצע. התסמונת נגרמת עקב פגם בכרומוזומים המרכיבים את הDNA האנושי. הDNA האנושי מורכב מ-23 זוגות של כרומוזומים, כאשר אחד מקורו באב והשני מקורו באם. במקרה של תסמונת דאון, כרומוזום 21 מופיע שלוש פעמים במקום פעמיים, בתא.
הסובלים מתסמונת דאון סובלים ממספר תסמינים אשר מופיעים ברמות חומרה שונות.
כדוגמה לתסמינים הקוגניטיביים ניתן לציין: מוגבלות ברכישת מיומנויות כגון קריאה, כתיבה ודיבור, התנהגות ילדותית, מנת משכל נמוכה יחסית ועוד. התסמינים הרפואיים יכולים למנות: לקויות ראייה, מומים לבביים וסיכון לחלות בסוכרת (סוג 1), באלצהיימר ובדמנציה בגיל מוקדם יחסית. בנוסף ישנם התסמינים ה"ויזואליים" בניהם פנים שטוחות, עיניים מלוכסנות, אצבעות וצוואר קצרים ולשון גדולה.
תסמונת דאון היא אמנם תסמונת גנטית, אך אינה עוברת ב"ירושה" (למעט במקרים חריגים). יחד עם זאת, כיום ידועים לעולם הרפואה מספר גורמים המגדילים את הסיכון ללקות בתסמונת דאון. בין אותם גורמים ניתן למנות:
לידה בגיל מבוגר – הסיכוי ללידת ולד עם תסמונת דאון ביולדת מעל גיל 40 עומד על כ-5%; לידה של ולד עם תסמונת דאון בעבר ונשיאת מוטציה הגורמת להתאחדות של זוג הכרומוזומים מספר 21 בכל תאי הגוף. במקרה שכזה יולד לנשא המוטציה בוודאות ולד עם תסמונת דאון.
תסמונת דאון אינה ברת ריפוי, אך כיום היא לחלוטין ברת מניעה, לפחות באופן חלקי ואף ניתנת לגילוי עוד בשלב ההיריון.
מספר בדיקות רפואיות מאפשרות לבני הזוג להיוודע לכך שילדם העתידי יסבול מתסמונת דאון, וכך הם יכולים לקבל את ההחלטות המתאימות להם ביותר – כאשר בין ההחלטות הנפוצות ניתן למנות הפלה של העובר. את בדיקות האבחנה לתסמונת דאון בשלב ההיריון ניתן לחלק לשני חלקיים עיקריים:
החלק הראשון הוא בדיקות שאינן פולשניות, אשר מגלות מהו הסיכוי כי העובר יהיה נשא של תסמונת דאון. כאמור, בדיקות אלה אינן פולשניות מחדא, אבל מאידך אינן נותנות תשובה חד-משמעית לשאלה האם העובר אכן נשא של תסמונת דאון.
בחלק השני, ישנן בדיקות פולשניות אשר עלולות לסכן את ההיריון, אולם מאבחנות באופן וודאי האם העובר נשא של תסמונת דאון. בדרך כלל, נהוג להתחיל בביצוע של הבדיקות שאינן פולשניות, ורק במידה ויעלה סיכון גבוה לתסמונת דאון אצל העובר, לעבור לביצוען של הבדיקות הפולשניות.
כיום, משרד הבריאות מנחה רופאים ליידע נשים בסיכון מוגבר ללידת ולד עם תסמונת דאון על הבדיקות וללוות אותן לאורך התהליך.
לבדיקת זכאות למימון תביעת רשלנות רפואית
לידה של ולד עם תסמונת דאון ללא אבחנה מוקדמת עוד בשלב ההיריון, עלולה להיגרם עקב רשלנות רפואית במעקב הריון – ובהחלט ניתן לתבוע פיצויים משמעותיים בגינה. בשורות הבאות נסביר באלו מצבים לכאורה יוכלו לתבוע נשא התסמונת או הוריו את הרופאים אשר התרשלו ולא אבחנו כראוי תסמונת דאון בשלב ההיריון. מעבר לעשיית צדק (גם אם במובן חלקי), קבלת הפיצויים עשויה לסייע למימון הטיפולים הרפואיים ושאר ההוצאות הכלכליות הנדרשות עבור נשא תסמונת דאון.
העילה המרכזית בגינה ניתן לתבוע פיצויים במקרה בו לא ניתנה אבחנה נכונה לתסמונת דאון, היא עילת "הולדה בעוולה". בעילה זו טוענים נשא תסמונת הדאון ו/או הוריו כי לאור מצבו הרפואי הקשה והקשיים המלווים את חייו בעקבות התסמונת, מוטב שלא היה נולד משהיה נולד.
משכך, הם תובעים את הרופאים אשר עקב רשלנותם לא הופסק ההיריון. על מנת לזכות בתביעה שכזו, על התובעים להוכיח שתי טענות: הטענה הראשונה היא שאי-האבחנה של תסמונת הדאון התרחשה עקב רשלנות רפואית; והטענה השנייה היא כי לו אכן הייתה ניתנת אבחנה שמדובר בעובר הנושא תסמונת דאון, ההיריון היה מופסק על ידי ההורים. כעת נרחיב על שתי הטענות.
לא בכל מקרה בו לא ניתן אבחון לתסמונת דאון, מקור האבחנה הוא ברשלנות רפואית. לעיתים לא ניתנת האבחנה, למרות שהרופאים אשר טיפלו באם במהלך ההיריון עשו את עבודתם כנדרש. למעשה, קיימות שתי אפשרויות מרכזיות למחדלים מצד הרופאים אשר יבססו טענה לרשלנות רפואית.
המקרה הראשון הוא, כי הרופא צפה בבדיקות מסוימות של האם אשר היה מצופה מרופא מקצועי אשר מאבחן תסמונת דאון לצפות בהן, או לחלופין לשלוח את האם לבדיקות נוספות עקב חשד לתסמונת.
המקרה השני הוא, כאשר הרופא כלל לא שלח את האם לבצע הבדיקות הרפואיות הנדרשות לאבחון תסמונת דאון וביצוע מעקב אחר התוצאות.
בשאלה האם הרופא אשר לא שלח את האם לביקורות מסוימות (אשר היו מגלות האם העובר שהיא נושאת בעל תסמונת דאון) פעל באופן רשלני, היינו כי אכן מדובר ברשלנות רפואית, קבע בית המשפט את מבחן איזון הסיכונים. לפי מבחן זה על הרופא לשקול את הסיכון הגלום באי-ביצוע הבדיקה הרפואית אל מול הסיכון הגלום בביצועה, ולהחליט על פי האיזון בין שני הסיכונים.
במידה ולא עשה זאת (או לא עשה זאת כראוי), נקבע שהרופא פעל ברשלנות רפואית.
לאחר שהוכחה טענת הרשלנות הרפואית, על התובעים להוכיח כי לו הייתה ניתנת אבחנה שהעובר נשא של תסמונת דאון, היה ההריון נפסק. בעבר קבע בית המשפט כי זוג, אשר הצהירו בפני הרופא כי לא יבצעו הפלה גם אם יתגלה שהעובר נשא של תסמונת דאון, אינו זכאי לפיצויים עקב עילת "הולדה בעוולה".
עם זאת, בפסיקה אחרת של בית המשפט נקבע כי אם אשר לא הופנתה לבדיקה רפואית, למרות ממצאים אשר העלו חשד כבד לתסמונת דאון, תזכה לפיצויים מכוח עילת "פגיעה באוטונומיה". שכן לא הוסבר לה מצבה הרפואי ונתנה לה ההזדמנות לבצע את הבדיקות הנדרשות, זאת למרות שלא הוכיחה כי הייתה מפסיקה את ההיריון.
כאשר שוקלים את האפשרות להגיש תביעה שעניינה רשלנות רפואית, חשוב לזכור כי מדובר בהליך יקר ומורכב. מלבד עורך דין, התובע זקוק בדרך כלל גם לחוות דעת רפואית אחת או יותר, אשר עלות כל אחד מהן מגיעה לעשרות אלפי שקלים. בדרך כלל, הגופים הנתבעים בתביעות אלה הם גופים גדולים וחזקים (כדוגמת בתי חולים), אשר רגילים לנהל תביעות רבות וארוכות.
קבוצת ג'סטיס הוקמה על ידי עורכי דין בכירים ושופטים בדימוס. נכון להיום, קבוצת ג'סטיס נחשבת למובילה הישראלית בתחום תביעות נזקי הגוף בכלל ובענייני רשלנות רפואית בהיריון ובלידה בפרט.
ג'סטיס מלווה תובעים בעניינים אלו, מכסה במקומם את כל עלויות התביעה (כולל חוות הדעת היקרות) וחוסכת להם מאמצים וכאבי ראש מיותרים, בכך שהיא דואגת שתביעתם תבוסס על חוות דעת רפואיות של המומחים הטובים ביותר בישראל, ודואגת שהתובעים יקבלו את הפיצויים הגבוהים ביותר – במהירות, בקלות ובלי להוציא כסף מהכיס.
תסמונת דאון היא אמנם תסמונת גנטית, אך אינה עוברת ב"ירושה" (למעט במקרים חריגים)
* בתוקף עד סוף מאי בלבד.
(חיסכון של 3,000 ₪ • רק במאי 2026)
תנו למומחים שלנו לבדוק עבורכם אם יש קייס מנצח או לא?
איך זה עובד?
אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חוויית המשתמש שלך. זה כולל מעקב אחר ההעדפות והפעילות שלך.
