אחד הפחדים הגדולים בכל הריון הוא שברגע אחד הכל ישתנה, וניקלע ללידה טראומטית לאחר הריון שקט. החשש מסיבוכים בלידה מתמקד לרוב בבריאותו של העובר, כך היה גם במקרה של ג'ני (שם בדוי), שהגיעה במאי 2020 לבית חולים מוכר כשהיא בהריון מתקדם והתלוננה על פיחות בתנועות העובר. הלידה הסתבכה, והעובר נולד בניתוח קיסרי ללא דופק, ועבר החייאה של כ-30 דקות. לאחרונה זכתה המשפחה בפיצוי עתק כתוצאה מאירועי הלידה, התרשלות הצוות והנזק שאירע לתינוק.

ג'ני עברה מהלך הריון תקין וסדיר, ללא הפתעות או אתגרים. זהו היה הריונה השני, לאחר שבהריון הראשון ילדה תינוק בריא וסמוק לחיים. גם הפעם, כלל בדיקות ההריון שעברה האם המצפה היו תקינות. 

לקראת סיום ההריון השני, פנו ג'ני ובעלה לבית החולים כי היא חשה ירידה בתנועות העובר. במהלך אשפוזה במיון נשים נצפו האטות בדופק העובר. לאור הממצאים המצביעים על סבל עוברי, הוסבר לג'ני ולבעלה כי היא תצטרך להיכנס לניתוח קיסרי חירום. 

הניתוח הקיסרי נדחה בגלל דיווח על שיפור מדדים – על אף שלא היה כך

 למרות שב- 40 דקות של מוניטור עוברי לא נצפתה האצה אחת של לב העובר, בהגיעה לחדר הניתוח קבע הרופא כי חל שיפור במדדי מוניטור, וקיבל החלטה הרת גורל לבטל את הניתוח הקיסרי. בנוסף, הוחלט לתת לאם פיטוצין לזירוז הלידה. 

כחצי שעה לאחר מתן הפיטוצין חלה התדרדרות נוספת במצב העובר ונתוני המוניטור הציגו תמונת מצב עגומה. רק בשלב זה, כ- 6 שעות לאחר הגעתה למיון, הובהלה ג'ני לניתוח קיסרי דחוף. למרבה הצער ילדה ג'ני תינוק ללא דופק וללא נשימה ספונטנית, שבמשך 30 הדקות הראשונות לחייו עבר החייאה. הוולד נולד כשהוא סובל מתשניק סב לידתי שגרם לו לפגיעה קבועה.

 

רשלנות רפואית בלידה: מתשניק סב לידתי לשיתוק מוחי לצמיתות

תשניק סב לידתי, או תשניק יילוד, הוא סיבוך רפואי שנגרם לעובר במהלך לידה המוגדר ככישלון בניסיון התינוק לנשום בזמן הלידה.

בדיעבד הבינה ג'ני כי בעובר עם רמות חמצן תקינות, האצה בדופק נצפית כתגובה פיזיולוגית לתנועה רחמית כמו ציר, או לאחר תנועה עוברית ברחם. במקרה של העובר שלה- האצות הדופק שנרשמו במוניטור היו נדירות וקלות, מידע המצביע על סבל עוברי ואספקת חמצן לא מספקת, המצריכה התערבות לסיום ההריון, משמע ניתוח קיסרי דחוף במקרה של ג'ני. 

כאמור, בנוסף, ניתנה לג'ני תרופה בשם פיטוצין אשר מיועדת להגברת הצירים ותכיפותם- אך גם היא מפחיתה את כמות הדם המחומצן המגיע לעובר. בהתאם לכך, חל איסור מוחלט לתת פיטוצין ליולדות המציגות תסמינים של ירידה בתנועות העובר או ניטור ללא האצת דופק עוברי. 

רשלנות רפואית בלידה משנה חיים שלמים

שתי החלטות אלו – ביטול הניתוח הקיסרי הדחוף ומתן הפיטוצין, הובילו ללידה טראומטית ולתינוק שנולד ללא דופק, אשר נזקק להחייאה ולהנשמה עם חמצן ותרופות מיד עם לידתו. 

בשל המחסור הממושך בחמצן עבר התינוק גם קריסת מערכות מעט לאחר לידתו שהובילה לליקויים בכבד, כליות ועוד. כדי להתמודד עם הנזקים הנוירולוגים הקשים ובשל תסמיני בצקת מוחית, טופל התינוק בקירור כל גופי במשך 72 השעות שלאחר הלידה.

בגיל 11 חודשים בלבד, לאחר ששהה בבתי חולים ומרפאות יותר מאשר בבית, הציג תינוקה של ג'ני תמונה קלינית של שיתוק מוחי עם עיכוב התפתחותי רב תחומי משמעותי. מדיווח של רופאיו פחות משנה לאחר לידתו צויין "אופי הנזק הינו סטטי והוא אינו צפוי להשתנות באופן מהותי בעתיד".

בעקבות הצורך האקוטי בטיפול בתינוקם, התפטרה ג'ני מעבודתה, ואבי התינוק אף הוא עבד פחות. משהתבררו מימדי האסון ג'ני ובעלה החליטו לתבוע את בית החולים על רשלנות רפואית בלידה, בגינה נותר תינוקם עם שיתוק מוחי, בנוסף לפגיעה רב מערכתית הכוללת אי-ספיקת כבד וכליות, חירשות ופגיעה בראיה. 

תביעת רשלנות רפואית בלידה בשיתוף ג'סטיס 

עם זאת, עלויות התביעה הגבוהות הצריכו הון עצמי גבוה משיכול היה הזוג הצעיר להעמיד – בטח לאור הוצאות הטיפול ומיעוט ההכנסה הלא צפויים. באמצעות עורכי הדין ישר יעקובי ובוריס לויאב ממשרד עו"ד ישר יעקובי, ג'ני ומשפחתה פנו לקבוצת ג'סטיס בבקשה לסיוע. 

"מדובר במקרה קשה של רשלנות רפואית. ללא עזרת קבוצת ג'סטיס, ההורים לא היו יכולים להגיש את התביעה המוצדקת", מסרו עורכי הדין.

ג'סטיס בחנה את התיק ובחרה ללוות את התובעת ולממן עבורה את כלל הוצאות התביעה, לרבות חוות הדעת הרפואיות שנדרשה להעמיד. במקרה זה נזקקה התביעה ליותר מחוות דעת אחת. עלותן של חוות דעת משפטיות עומדת על עשרות אלפי שקלים לחוות דעת בודדת. 

לאחרונה תמה התביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בת"א בהסכם פשרה בגובה של כ-5 מיליון שקלים. בנוסף לכך, המשפחה תקבל כ-2.5 מיליון שקלים בנוספים, גין קצבאות המוסד לביטוח לאומי.

הריון, תשעה חודשים ארוכים וגדושים בציפייה, חלומות ותקוות. כל פעולת הכנה, כל בדיקה ותרופה – כולם נעשים מתוך התחשבות באוצר הרך השוכן בביטחה ברחם. קשה לדמיין מאורע טרגי יותר מאשר סיום מוקדם של ההריון – סוף עצוב שיכל להימנע בטיפול רפואי נכון וסביר. לדעת שהאסון היה יכול להימנע והייתה אפשרות רפואית להלחם ברוע הגזירה, אך היא לא ניתנה לנו בזמן, מעמיקה את אבל ההורים המצפים, ששבים לביתם בידיים ריקות כי סבלו מרשלנות רפואית.

 

Error: Contact form not found.

לידות מוקדמות וסכנותיהן

מבחינה רפואית, הריון נורמטיבי אורך כ-40 שבועות ולפי ההגדרות הרפואיות הרשמיות בישראל, שהן גם ההגדרות הרלוונטיות מבחינה חוקית, לידה מוקדמת היא לידת התינוק קודם לשבוע 37 וילוד כזה מכונה "פג". במהלך חודשי ההריון, העובר מפתח את איבריו בהדרגתיות כדי להבטיח את קיום גופו באופן עצמאי ובשל כך, לידה מוקדמת מדיי עשויה להציב אותו בסיכון.

כך לדוגמא, עד לשבוע ה-34, ריאותיו של העובר אינן מפותחות דיין כדי לתמוך בנשימה עצמאית, כתוצאה מכך תינוקות שנולדו לפני שבוע 34 יסבלו ממצוקה נשימתית ונתונים בסיכון מיידי למוות. סכנות דומות נוספות לתינוקות הנולדים בגילאים צעירים מדיי הן: דימומים פנימיים, מגבלות ראייה או שמיעה, הפרעות במערכת המטאבולית (חילוף החומרים) ועוד.

זריקת צלסטון להבשלת ריאות: סיכונים שנמנעים לפני הזמן

הרפואה המערבית מכירה היטב את תופעת העוברים הנולדים טרם זמנם. למעשה, כ-10% מהתינוקות הנולדים כל שנה נולדים טרם זמנם ובשל כך מצויים, לפחות לפרק הזמן עד להתפתחות גופם, בסיכון גבוה לכל תופעות הלוואי שתיארנו לעיל. כיום תודות להתקדמות המדע והטכנולוגיה, ישנו מגוון רחב של טכניקות טיפול ואפשרויות התמודדות עם סכנה מעין זאת.

ראשית, בדיקות רפואיות יכולות לגלות לנו במידה טובה את רמת התפתחותו של התינוק בכל שלב משלבי ההריון וכך ניתן לאתר סכנות או בעיות מסוימות. יתרה מזאת, מנסיון העבר ידוע על אוסף גורמים ומאפיינים המעלים משמעותית את הסיכון ללידה מוקדמת ובמצבים כאלו ניתן לעקוב אחר האם ולהתאים שיטת טיפול שתתאים למצבה. חשוב לזכור כי כל אדם הוא בעל מאפיינים פיזיולוגיים משלו וכי הריון במיוחד, על מכלול המורכבויות וההתפתחויות האפשריות הכרוכות בו, מצריך התאמה אישית של טיפול לכל מטופל.

לעיתים, לדוגמא, ימליץ הרופא על מתן הורמונים מתאימים או ביצוע הליך מיוחד של תפירת צוואר הרחם שתפקידם להקטין את הסיכוי ללידה מוקדמת ובכך להפחית את הסיכונים לעובר. אמנם מסיבות שונות לעיתים דווקא גישה זו עשויה להציב את האישה והעובר בסיכון רב מהרגיל ולכן יהיה על הרופאים להתמודד עם האפשרות של לידה מוקדמת.

אחת הדרכים להתמודד עם לידה מוקדמת, בייחוד אם מדובר בסיכון ללידה המוקדמת לשבוע 34 היא זריקת "צלסטון". זריקת צלסטון היא הליך טיפולי שמיועד לעודד התפתחות מוקדמת של ריאות העובר, כדי שבמקרה ואכן תתרחש לידה מוקדמת יוכל העובר להשתמש בריאותיו, מה שיעלה את סיכוייו לשרוד, להתפתח ולהבריא. זריקת צלסטון היא למעשה הזרקת סטרואידים מסוימים לגוף, מה שמאיץ את התפתחות ריאות העובר.

 

Error: Contact form not found.

 

רשלנות רפואית בלידה? נזק לעובר בשל אי מתן זריקת צלסטון

דיני נזיקין עוסקים בשאלה – האם ישנה חובה של גורם מסוים – אדם, מוסד או המדינה, לפצות אדם אחר שניזוק, בשל אחריות הראשון. ביחס לתחום הרשלנות הרפואית בלידה, נובעת האחריות הנזיקית מהעובדה שהרופא מטפל באופן ישיר במטופלת, והמטופלת נותנת בו את אמונה ומפקידה בידי הצוות הרפואי את בריאותה ובריאות העובר.

פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (תשכ"ח 1968) בנויה למעשה מתיאור של עשרות עוולות נזיקיות שונות, בנוסף לעוולות נזיקיות המפורטות בחוקים אחרים. למרות עובדה זו, מרביתן המוחלט של תביעות הנזיקין מוגשות לכל הפחות בין היתר גם בגין עוולת הרשלנות המפורטת בסעיף 35 לפקודה. תחת עוולה זו אחריות נזיקית (כפי שהסברנו לעיל) מופרת כאשר הנתבע (המזיק) התנהל באופן "שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות".

אך כיצד יכול בית המשפט לאמוד בדיוק האם אדם סביר ונבון לא היה מתנהל כפי שהתנהל המזיק? כאשר מדובר בהליכים רפואיים סבוכים ומורכבים מאוד, כיצד נוכל לשפוט במבט לאחור כיצד היה על הרופא להתנהל? לבית המשפט אין את הידע המקצועי העומד לצד הרופא. לשם כך משתמש בית המשפט בסטנדרט השוואתי ביחס לפרקטיקה הרלוונטית, כלומר משווה את קבלת ההחלטות של הרופא לנוהל המקובל בתחום הרפואה ביחס לסיטואציה המדוברת.

חשוב לדעת שזריקת צלסטון להבשלת ריאות, כמו גם מגוון פרוצדורות רפואיות אחרות, הפכו להיות סטנדרט מקובל ומשתמשים בו במוסדות רפואה ברחבי העולם. פירוש הדבר שבמצב בו נגרם נזק לעובר בשל אי מתן זריקת צלסטון, בית המשפט יבחן באופן מחמיר את השאלה מדוע לא נעשה שימוש בזריקה, וישנם סיכויים רבים שהוא יקבע שמצב זה עולה כדי רשלנות רפואית של ממש.

Error: Contact form not found.

פיצויים בגין אי מתן זריקת צלסטון: ערכן של תביעות על רשלנות רפואית

תביעות בגין רשלנות רפואית בלידה הן מורכבות באותה מידה שהן רגישות. שום סכום כסף ושום הליך משפטי לא משיבים לאם את תינוקה. הטרגדיה תלווה אותה כל חייה ללא מנוח וכל שהיא תוכל לעשות הוא לנסות ולקבל פיצוי מסוים ולהשיב מידה כלשהי של צדק על כנו באמצעות תביעת פיצויים. בנוסף, תביעות אלו מנכיחות את הפרקטיקות המועילות ואת הטכניקות המתקדמות בכל רחבי עולם הרפואה, שכן הרופא יודע תמיד שאם לא יעניק את הטיפול הטוב ביותר, אם לא ישתמש בהליך הרפואי המתקדם ביותר – הוא יהיה חשוף לתביעה בגין רשלנות רפואית.

על קבוצת ג'סטיס

ניהול תיק משפטי הוא עסק יקר, ארוך ומורכב מאוד. עבור האדם הפשוט וחסר המשאבים בקנה המידה המתאים, מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית, בייחוד אם הוא בדיוק מתמודד עם פציעה או נזק שנגרמו כתוצאה מרשלנות רפואית. עם בעיה זו מבקשת קבוצת ג'סטיס להתמודד. קבוצת המימון ג'סטיס מבית ההשקעות מיטב מציעה מעטפת כלכלית שלמה שתאפשר לך למצוא את הייעוץ המשפטי הטוב ביותר עבורך. ג'סטיס תעניק לך מימון כפיצוי על הנזק שנגרם לך עוד לפני תחילת ההליך וכמו כן, תסייע לך במציאת מומחים ומימון עדותם כדי לוודא שבית המשפט יגן על זכותך. ג'סטיס עובדת על בסיס גישת "לא זכית – לא שילמת", כדי לוודא שתוכל לנהל את התיק שלך בשקט נפשי ובאופן מיטבי. לסיוע של מומחי ג'סטיס בנושא רשלנות רפואית בזריקת צ'לסטון להבשלת ראות צרו קשר עוד היום.

 

Error: Contact form not found.

ישנם מקרים בהם רשלנות רפואית בהריון אינה תוצאה של פענוח שגוי של בדיקה או הליך רפואי שהסתבך, אלא פשוט תוצאה של הדרכה לקויה. והתוצאות יכולות להיות טרגיות לא פחות. בערב חג זוג הורים שוחררו לביתם לאחר לידה בן בכור. אבל אווירת החג הפכה לחלום בלהות כאשר התברר שבית החולים לא הדריך את האם בפעולה הבסיסית ביותר.

 

רשלנות בלידה גרמה לנזק מוחי בלתי הפיך

כך בדיוק קרה עם חדווה (שם בדוי), שהלידה הראשונה שלה עברה ללא סיבוכים, ובסופה היא ובן זוגה חבקו תינוק בריא. היה זה ערב ראש השנה. אלא שפחות מיממה לאחר ששוחררו מבית החולים, ההורים מיהרו לחזור אליו, כאשר הרגישו שמשהו לא בסדר עם התינוק. בתוך זמן קצר התגלה האסון: התינוק סבל מהיפוגליקמיה (תת סוכר בדם), כתוצאה מצום ממושך בשל כך שלא הצליח לינוק, ונגרם לו נזק מוחי נרחב ובלתי-הפיך.

 

Error: Contact form not found.

 

"מספר שנים לאחר המקרה, חדווה הגיעה למשרדי וסיפרה לי על השתלשלות העניינים באותם הימים, בבקשה שאייצג אותה בתביעת רשלנות רפואית שביקשה להגיש", מספר עו"ד רשלנות רפואית שי פויירינג. "חדווה סיפרה שזו הייתה לידתה הראשונה, וכבר במחלקת היולדות חוותה קושי גדול להניק, לכן הצוות הרפואי נתן לתינוק תחליפי מזון".

 

רשלנות רפואית בלידה: שוחררה מבלי לדעת איך להניק

באופן תמוהה, חדווה שוחררה מבית החולים כשהיא עדיין לא שולטת בידע בסיסי לגבי ההנקה: כיצד להניק? כמה להניק? וכל כמה זמן? לאור העובדה שהיה זה ערב חג, היא גם לא יכלה לקנות תחליפי מזון לתינוק. כשהגיעה לביתה הניקה את בנה, או לפחות ניסתה. במשך הלילה הוא היה חסר שקט. בבוקר נרגע, ו-חדווה הייתה בטוחה שהוא הוזן כראוי. בהמשך, ניסתה להניקו בצהריים, אך הוא לא הביע עניין לינוק. חדווה הניחה שהוא שבע. רק בשעות הערב, כשהחל לפרכס, הבינה את גודל הצרה, ונסעה במהירות לבית החולים. זה היה מאוחר מדיי. בשלב זה התינוק סבל, כאמור, מתת סוכר בדם, והצוות הרפואי כבר לא יכול היה לסייע.

 

בית החולים התרשל בהדרכת האם בהנקה

באוגוסט 2022 הגיע לסיומו ההליך המשפטי: בית המשפט המחוזי חייב את בית החולים לפצות את התובעים בכ-5 מיליון שקלים. בפסק הדין נקבע שההיפוגליקמיה אמנם התרחשה ביממה השלישית לחיי התינוק, לאחר השחרור מבית החולים אך היא נגרמה בשל רשלנותה של הנתבעת בכל הקשור להדרכת האם בעניין ההנקה והזנתו של התינוק.

"בית המשפט קבע שעל אף הקושי שחוותה האם במהלך 36 השעות הראשונות לאחר הלידה להניק ביעילות את התינוק, הרי שהצוות שהיה מודע לקושי, אבל לא הדריך את ההורים כיצד להתגבר על הבעיה", מסביר עו"ד פויירינג. לטענתו, חוסר המודעות מצד ההורים נבע מכך ש"מדובר בהורים צעירים, שהיו חסרי ניסיון בטיפול בתינוקות, ואשר שוחררו לאחר 36 שעות בלבד מהלידה, בצהרי ערב חג, ללא כל תמיכה ועזרה של בעל ניסיון בטיפול הדרוש לתינוק".

עו"ד פויירינג מוסיף ואומר כי בית המשפט התייחס לעובדה שהילוד לא הונק בחדר הלידה ולכך שלא הביאו לאם את התינוק על מנת להניקו במשך 13 שעות חייו הראשונות, שבמהלכם גם לא סופק לו תחליף מזון – כלומר שהה בצום מוחלט.

לדבריו, "ניסיונות ההנקה נכשלו בזה אחר זה, ובכל אחת מן הפעמים האחיות סיפקו לאם בקבוק ובו תחליף מזון. וכך למרות שההנקה לא התבססה, כבר לאחר 36 שעות אשפוז, שוחררו ההורים לביתם מבלי שניתנו להם הוראות בדבר צורך אפשרי תחליפי מזון ומבלי שבוצעה הערכה לגבי רמת הידע של ההורים בנושא".

 

 

רשלנות רפואית בלידה: קבוצת ג'סטיס לעזרת התובעים

בתביעות נבחרות ג׳סטיס מכסה עבור תובעים את כל עלויות התביעה (כולל עלויות חוות הדעת היקרות, שעלותן יכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים לתביעה), ובמקרים של פגיעה קשה אף מקדימה עבורם חלק מהפיצוי הסופי להיום – כדי שיוכלו לשמור על איכות חייהם לאורך שנות ניהול ההליך המשפטי הארוך.

בנוסף, ג'סטיס מספקת לתובעים חוות דעת רפואיות ממומחים רפואיים מובילים, עליהן מבוססת התביעה – תוך כיסוי מלוא העלויות. בכך קבוצת ג'סטיס מאפשרת לתובעים לזכות בפיצויים ובצדק – במהירות, בקלות ובלי להוציא כסף מהכיס. ג׳סטיס עובדת על בסיס הצלחה בלבד (לא זכית – לא שילמת), וכל סכום שהיא מעניקה לתובע נשאר אצלו בכל מקרה.

קבוצת ג׳סטיס היא המובילה הישראלית בתחום נזקי הגוף ובעלת התמחות מיוחדת ברשלנות רפואית בכלל וברשלנות רפואית בלידה בפרט. כמו כן, ג'סטיס מסייעת במקרי תאונות דרכים, תאונות עבודה, תאונות תלמידים, נפילות במקומות ציבוריים ועוד. ג׳סטיס מאפשרת לכל נפגע, מכל רקע כלכלי ואישי, לקבל את יומו בבית משפט ולממש את זכות הגישה לערכאות. בכל שנה, ג׳סטיס משקיעה עשרות מיליוני שקלים בתביעות של אלפי תובעים, ומסייעת להם לזכות בפיצויים בשווי מאות מיליוני שקלים. ג׳סטיס הוקמה על ידי שופטים בדימוס ועורכי דין בכירים, בעלי עשרות שנות ניסיון במצטבר ואלפי תיקים מוצלחים. החל משנת 2022, בית ההשקעות מיטב הוא בעל השליטה בג׳סטיס.

 

Error: Contact form not found.

טריזומיה 13 ("תסמונת פטאו") היא מחלה גנטית של מומים קשים בתינוקות. אי-גילויה במהלך ההיריון, עשוי לזכות בפיצויים מכוח רשלנות רפואית.

רשלנות רפואית בגילוי תסמונת פטאו – טריזומיה 13

הציפייה הארוכה, המחשבות, הדמיונות, הרצונות והשאיפות – כולם מתנקזים אל אותן הדקות הקסומות שבהם מגיח לעולם יצור קטנטן וחמוד, מקומט ורטוב – הילד או הילדה שלנו. הורה שחווה את החוויה הזו לא יישכח אותה כל ימיו. יחד עם זאת, ישנם לא מעט הורים שזוכרים את אותם הרגעים ממש גם כתקופה שלובה בבשורות קודרות, בקושי ובחרדה, אלו הם הורים שנחרדים לגלות רק בלידה עצמה, שילדיהם סובלים ממומים גופניים קשים שמאיימים על חייהם בשל המחלה הגנטית "תסמונת פטאו", הנגרמת על ידי טריזומיה 13.

Error: Contact form not found.

מהי גנטיקה?

הגנטיקה הוא הענף המדעי שבוחן איך הכרומוזומים על צורתם ומבניהם הופכים אותנו למי שאנחנו. החומר הגנטי הוא מערכת של 46 סלילים כפולים מולקולריים המכונים "כרומוזומים", שמכילים בתוכם את כלל המידע הדרוש לגוף שלנו כדי לבנות את עצמו. כרומוזומי הDNA, אחראים לכל פרט פיזיולוגי בגופנו – מתא בודד ועד ללידה, התבגרות מינית, הזדקנות ועוד.
כאמור, כמעט בכל תא ותא של גוף האדם ישנם 46 כרומוזומים המחולקים באופן מדויק ל23 זוגות אוטוזומליים (זהים), למעט כרומוזומי המין הנבדלים זה מזה במקרה של גברים (כרומוזומי XY). את זוגות הכרומוזומים אנחנו מקבלים מהורינו – כרומוזום אחד מכל מספר (עד 23), לכן הגנום הוא "תורשתי" וזו גם הסיבה שאנחנו דומים כל כך להורינו.

מחלה גנטית וההבדל בינה לבין מחלה תורשתית

מחלות גנטיות הן מחלות הנגרמות בשל פגם כלשהו בחומר הגנטי בגוף האדם, לרוב כרומוזומים פגומים, חסרים או עודפים (לעיתים גם מסיבות נוספות). מכיוון שהכרומוזומים אחראים על כלל המערכות הפיזיולוגיות ומכיוון שגופנו בנוי על מערכת מחושבת ומדוקדקת של מערכות מורכבות, הטעות הקטנה ביותר עשויה לגרום למומים נוראיים.
אמנם, למרות שהחומר הגנטי עובר בתורשה, לא כל מחלה גנטית היא תורשתית. מחלה תורשתית היא מחלה שנגרמת ממצב קודם אצל הורי התינוק, שהביאה בהכרח או העלתה משמעותית את הסיכוי שילדיהם יחלו במחלה הספציפית. לעומת זאת, ילדים עשויים לחלות במחלות גנטיות גם כאשר אצל ההורים אין שום תנאי קודם שעשוי להעלות את הסיכוי למחלה. כאן חשוב לציין שטריזומיה 13 (או "תסמונת פטאו") היא מחלה גנטית שאיננה תורשתית.

תסמונת פטאו – טריזומיה 13

הדוגמא הנפוצה והמפורסמת ביותר למחלה גנטית שדווקא לא גורמת למוות, היא טריזומיה 21 (המכונה באופן נפוץ יותר "תסמונת דאון"). תסמונת אחרת ידועה פחות וקטלנית יותר היא טריזומיה 13 (תסמונת פטאו). המשותף לתסמונות אלה (ולתסמונות נוספות כגון טריזומיה 18, "תסמונת אדוארדס"), הוא המצב בו ישנם שלושה אללים (עותקים) מסוג אחד של כרומוזום.

טריזומיה 13 היא מצב בו בכל תא בחלק מן התאים בגוף (כתלות בסוג המסוים של המחלה – טריזומיה מלאה, מוזאיקה או טרנסלוקציה) ישנם שלושה עותקים מכרומוזום מספר 13. זהו מצב שקורה בשכיחות של כ1:16,000 בממוצע בכלל האוכלוסייה, אם כי בפועל הסטטיסטיקות גבוהות יותר, שכן כ-80% מכלל הילדים הסובלים מהתסמונת ימותו במהלך ההיריון, הלידה או בשנה הראשונה לחייהם בשל המומים הנגרמים מהמחלה.
גם התינוקות השורדים וגם אלו המתים מתסמונת פטאו, סובלים ממגוון מומים גופניים שנגרמים ממנה כדוגמת מיקרוצפליה (היקף ראש קטן) , מיקרופטלמיה (עיניים זעירות), הולופרוזנצפליה (כשל במבנה המוח הקדמי, אי-התחלקות), ריבוי אצבעות בגפיים, חיך או שפה שסועים ועוד.
גם אצל התינוקות השורדים את הלידה והשנה הראשונה, תסמונת זו עשויה לגרום סיבוכים רפואיים שונים וקשים – כלל התינוקות ייסבלו מקשיי התפתחות ניכרים ולעיתים קרובות גם מאפילפסיה, מומים בכליות, אומפלוצלה (מצב בו המעי מתפתח מחוץ לגוף) ועוד.

כפי שהסברנו קודם, טריזומיה 13 היא מחלה גנטית שאיננה תורשתית, כלומר היא איננה נובעת ממצב גנטי קודם ספציפי אצל ההורים, אלא היא תופעה אקראית. ידוע שכיום מבחינה סטטיסטית, הסיכון של העובר ללקות בתסמונת פטאו עולה, ככל שגיל האם בעת ההיריון מבוגר יותר וכמו כן, הורים שילדם סבל כבר מטריזומיה 13, עומדים בסיכון של 1% להישנות המחלה אצל ילד נוסף. בשל ההשלכות החמורות של מחלה גנטית כדוגמת תסמונת פטאו, ישנה חשיבות מיוחדת לאבחונה המוקדם כדי לאפשר להורים לקבל החלטה מתאימה בנושא.

Error: Contact form not found.

אבחון תסמונת פטאו ורשלנות רפואית

כיום, מדע הרפואה מסוגל לאבחן טריזומיה 13 משלב מוקדם יחסית בהיריון ובמצבים מסוימים אפילו מהטרימסטר הראשון בעזרת בדיקת דם. מאפיינים גופניים כדוגמת מקרוצפליה (היקף ראש קטן), מתגלים כבר בסקירת המערכות ורופא מנוסה אמור להפנות במקרה כזה את האישה לייעוץ גנטי. בשלב הייעוץ הגנטי, ייערכו בדיקות פולשניות יותר כדוגמת דיקור מי שפיר או בדיקת סיסי שליה, שמסוגלים לגלות בצורה מדויקת הרבה יותר האם אכן מדובר בתסמונת פטאו, או שמא מדובר בבעיות מסוג אחר.

לאבחון המוקדם של תסמונת פטאו (או של כל מחלה גנטית לעניין זה) ישנה חשיבות קריטית. בשל המומים הקשים שנגרמים לתינוקות החולים במחלה ובשל אחוזי התמותה הגבוהים ממנה, במקרים רבים יעדיפו ההורים להפיל את העובר בשלבים מתקדמים יחסית, כדי לחסוך ממנו את הסבל. במקרים אחרים, גם אם הפלה איננה מתאפשרת מסיבות רפואיות או אחרות, עצם הידיעה עשויה להכין את ההורים לסיכוי שילדם לא ישרוד את ההיריון, הלידה או שנת חייו הראשונה וגם אם כן – לכך שהוא עתיד לסבול ממנעד בעיות רפואיות חמורות.
בשל המצוקה הקשה והנטל הרפואי והכלכלי שיוטל על כתפי ההורים במצב מעין זה, הורים שלא קיבלו סיוע רפואי מקצועי דיו יהיו זכאים לפיצויים בגין רשלנות רפואית. בדיקה שנערכה שלא כשורה, פיענוח בדיקות שגוי, כישלון בהפניה לבדיקות אבחון נכונות או לייעוץ גנטי ואפילו אי מתן הסבר רפואי מלא על הפגם והשלכותיו, כולם נכנסים תחת הקטגוריה של רשלנות רפואית באבחון
טריזומיה 13.

תביעות על רשלנות רפואית הן תביעות מורכבות ומסובכות ביותר. על התובע להוכיח שהנתבע (בית החולים בדרך כלל) התרשל בתפקידו, לרדת לפרטי פרטים ולזמן עדויות מומחים יקרות כדי להראות שאי ידיעת ההורים אכן נוצר כתוצאה מהתנהלות בית החולים. במצב מעין זה ישנה חשיבות מאין כמותה, למעטפת מקצועית וכלכלית שתוכל לאפשר להורים לנהל בצורה המיטבית
את תביעתם.

על קבוצת ג'סטיס

קבוצת ג׳סטיס היא חברה כלכלית מהמובילות בישראל בתחום "נזקי גוף" (תביעות נזיקין שעוסקות בפגיעות גופניות) כדוגמת רשלנות רפואית בהיריון ובלידה, תאונות דרכים, עבודה ועוד. כתלות בפרטי התביעה, במקרים מסוימים תעניק ג׳סטיס לתובעים פיצוי מיידי ותכסה את כל עלויות המשפט, כולל סיוע באיתור, תשלום והכנת חוות דעת מומחים על מנת לזכות בפיצויים הצודקים במהירות, בקלות ובלי לשאת בנטל הכלכלי. בכל מקרה, ג׳סטיס איננה דורשת תמורה במקרה של אי הצלחה בתביעה (לא זכית – לא שילמת) ותשלום מצידה לתובע יוותר בידיו כך או אחרת.
ג׳סטיס רואה בעבודתה שליחות מוסרית וחברתית – לאפשר לכל אדם, מכל רקע כלכלי ואישי, לתבוע דין וצדק בבית המשפט ולממש את זכותו ועל כן, משקיעה עשרות מיליוני שקלים מדי שנה בתביעות המגיעות לפיצויים בגובה מאות מיליוני שקלים. החברה הוקמה על ידי עורכי דין ושופטים בדימוס והרקורד המקצועי ונסיונה באלפי תיקים הוא ללא אח ורע. כדי שמומחי ג'סטיס יעזרו גם לכם, צרו איתנו קשר עוד היום.

זה החשש הכי גדול של כל אישה הריונית: לידה שמסתבכת לאחר היריון סדיר ותקין. החשש מתמקד לרוב בבריאותו של העובר, אך לעיתים הסיבוך פוגע ביולדת – וכתוצאה מכך עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת. כך קרה במקרה של גלי (שם בדוי), שהגיעה במאי 2019 לבית חולים גדול ומוכר כדי ללדת את בנה השני. הלידה הסתבכה, ושינתה את חייה. בימים אלה זכתה גלי בפיצוי עתק כתוצאה מאירועי הלידה, התרשלות הצוות והנזק שאירע לה.

עיון ברישומים הרפואיים מגלה לכאורה מהלך לידה "תקין" (ברשומות צוין כי "גלי "התקדמה לפתיחה גמורה וילדה זכר חיוני שבכה מיד"), ואולם, בפועל מהלך הלידה היה רחוק מלהיות תקין. בשיאה של הלידה, כאשר גלי החלה בשלב הלחיצות, הצוות הרפואי החליט להשתמש, בניגוד גמור לפרקטיקה הרפואית המקובלת כיום, ב"שיטת קריסטלר" הידועה כפעולה אלימה ומסוכנת בלשון רפואית, לחץ פונדלי).

שיטת קריסטלר, או "תמרון קריסטלר", הינה שיטה מיושנת, שבעבר הייתה נהוגה במקומות שונים, ואולם בהתאם לפרקטיקה הרפואית העדכנית אינה מומלצת ואף ארגון הבריאות העולמי קבע ששיטה זו מסוכנת ועלולה להביא לנזקים קשים הן אצל היולדות והן אצל היילודים. ואולם חרף אזהרה זו של ארגון הבריאות העולמי, וחרף העובדה שבבתי חולים רבים, בארץ ובעולם שיטה זו כבר אסורה לשימוש מזה שנים רבות- חלק מבתי החולים ממשיכים לנקוט בפעולה זו, אשר גורמת לנזקים רבים שניתן היה למנועם.

במקור, שיטת קריסטלר נועדה לקצר את השלב השני של הלידה, ולקדם את הלידה; במהלך תמרון קריסטלר, מופעל לחץ על החלק העליון של בטן היולדת כלפי מטה, וכך התינוק מכוון אל עבר תעלת הלידה במהלך הצירים. שיטה זו הינה מסוכנת, אינה מומלצת על ידי ארגון הבריאות העולמי ומהווה חוויה טראומטית עבור היולדת.

במקרה של גלי, תמרון הקריסטלר בוצע לה בהפתעה, ללא קבלת הסבר מקדים ומתאים, מבלי שהצוות הרפואי קיבל את הסכמתה לפעולה, ומבלי שהיה תיעוד ברישומים הרפואיים לעצם ביצוע הפעולה, לסיבות שהובילו לנקיטה ולמתן הסברים נדרשים לקבלת הסכמת היולדת.

נוסיף על האמור כי לפי הרישומים הרפואיים של ביה"ח, מצבה של גלי והתקדמות הלידה, כלל לא הצריכו נקיטת פעולה זו.

"הרופאה אמרה למיילדת: 'חייבים להתקדם'. בלי התראה, התחילו ללחוץ לי על הבטן"

לדבריה של גלי, במהלך הלידה הגיעה רופאה ואמרה למיילדת ש"חייבים להתקדם בלידה". באותה עת נכנסה לחדר אשת צוות רפואי, ובזמן שגלי המשיכה בלחיצות, בתיאום עם המיילדת, אותה אישה הפעילה, ללא התראה מוקדמת, לחץ פונדלי על בטנה, במסגרתו נשענה אשת הצוות עם זרועה עם בטנה של גלי והפעילה לחץ חזק. גלי מספרת כי "הלחיצות הכאיבו לי וגרמו לי ללחץ ולפאניקה". זמן קצר לאחר מכן, העובר יצא מרחמה של גלי כשהוא מכחיל ואינו בוכה. "המיילדת אמרה", נזכרת גלי, "שזה בגלל שהיד של התינוק הייתה צמודה לפניו, וחבל הטבור היה כרוך סביב היד".

במקביל ליציאת העובר, התברר כי השלייה לא יצאה שלמה – ולכן הרופאה ביצעה פעולה אגרסיבית נוספת ברחמה של גלי.  לאחר שתי הפעולות הקשות, גלי מתארת כי נותרה שכובה במיטה ללא יכולת לסגור את רגליה, ורק בשל התעקשותה כי יש צורך בביצוע תפרים, ולאחר תחינות חוזרות, נאותו הרופאים לחזור לחדרה, ואחד מהרופאים הבחין בקרע בדרגה גבוהה שהצריך תפירה בחדר ניתוח.

מאישה עצמאית הפכה למוגבלת בתפקודה

רק בהמשך הבינה גלי  שהלחץ האלים שהופעל על גופה במהלך הלידה גרם לקרע חמור –  ששינה את חייה באופן משמעותי. מאישה עצמאית, שלמדה ועבדה כל חייה הבוגרים, היא הפכה לאישה מוגבלת בתפקודה שאיבדה באופן חלקי את יכולת השליטה בסוגרים – בעיה שמעוררת אי-נוחות קשה בכלל ובנוכחות אחרים בפרט, לרבות במהלך העבודה. כיום גלי לא יכולה לבצע מטלות פיזיות פשוטות, וכאשר היא מנסה להתנייד מעבר למספר דקות, היא ממהרת לשירותים.

כשוטרת מצטיינת במשטרת ישראל, היכולת שלה לתפקד גם כן הוגבלה משמעותית, וגלי נאלצת לשהות תמיד בסמוך למקום בו תוכל להתפנות. עקב כך, גלי הבינה כי לא תוכל להתקדם לתפקידים בכירים יותר, והיא נמצאת בחשש מתמיד כי תפוטר מעבודתה – חרף כישוריה וניסיונה.

גלי החליטה להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד המוסד הרפואי בו טופלה. "בתיעוד הרפואי הוסתרה העובדה שהצוות ביצע בגלי 'תמרון קריסטלר'", מספרת עו"ד נחמה דרור, עורכת דינה של גלי. לדבריה, "בכתב ההגנה, בית החולים הכחיש שהופעלה שיטת קריסטלר, אך בד בבד טען שגם אם לחץ זה הופעל- הרי שהקרעים לא אירעו כתוצאה מהפעלת הלחץ. טענות אלה של ביה"ח נתמכו בחוות דעת של מומחה רפואי בנושא.

Error: Contact form not found.

"בזכות ג'סטיס הצלחתי להביא את המקרה לבית המשפט"

גלי פנתה לקבוצת ג'סטיס כדי שזו תסייע לה בכיסוי עלויות חוות הדעת הרפואיות היקרות, עליהן התבססה תביעתה. לפני מתן הסיוע, ועדת ההשקעות של ג'סטיס, הכוללת מומחים בתחומי הרפואה והמשפט, בחנה את מכלול החומרים הרפואיים, שמעה את עדותה של גלי והשתכנעה כי תביעתה אכן מוצדקת. גלי מסבירה עד כמה עזרתה של ג'סטיס הייתה חיונית. "למרות הרשלנות הרפואית בלידה שחוויתי, חששתי להגיש תביעה עקב העלויות הרבות הכרוכות בה", היא אומרת. "בזכות ג'סטיס הצלחתי להביא את המקרה שלי לבית המשפט".

עו"ד דרור מחזקת את דברי לקוחתה. "ללא הסיוע של ג'סטיס לא היינו יכולים להגיש את התביעה, מן הטעם הפשוט שלא היה בידי גלי את הכסף הדרוש לממן את חוות הדעת היקרות", היא מסבירה. "גלי היא רק דוגמא מייצגת, למקרים רבים בהם התובעים נבהלים בשלב שבו מפרטים בפניהם את עלויות חוות הדעת. העלויות והסיכון הכלכלי הכרוך בהגשת תביעת רשלנות רפואית בכלל ותביעת רשלנות רפואית בהיריון ובלידה בפרט – מעלים אצלם חששות רבים, שכן במרבית המקרים הם נמצאים במצב כלכלי לא פשוט, עקב מצבם הרפואי שנגרם להם כתוצאה מהרשלנות הרפואית שעברו, מעין מעגל אבסורדי במקרים אלה, כאשר הרשלנות הרפואית ברורה, וסיכויי התביעה להתקבל הינם על הצד הגבוה- אני מדגישה בפניהם כי בזכות ג'סטיס יש לנו את האפשרות לממן כל תביעה ולאפשר להם לקבל את יומם בבית המשפט. זה מאוד עוזר לי כעורכת דין".

בסופו של דבר, לאחר הליך מורכב, גלי זכתה בפיצוי עתק של כמיליון ש"ח, שיסייע לה בהמשך חייה. "קבוצת ג'סטיס עזרה לי גם להשיג צדק וגם לקבל פיצויים שיעזרו לי לנסות ולהחזיר את החיים שלי למסלול", היא אומרת בהתרגשות.

על קבוצת ג'סטיס

קבוצת ג׳סטיס היא המובילה הישראלית בתחום נזקי הגוף, דוגמת רשלנות רפואית בכלל ורשלנות רפואית בהיריון ובלידה בפרט, ופגיעות גוף נוספות כגון תאונות דרכים, תאונות עבודה, נפילות במקומות ציבוריים ועוד. בתביעות נבחרות, ג׳סטיס מעניקה לתובעים פיצוי מיידי, מכסה עבורם את כל עלויות התביעה, מספקת להם חוות דעת ממומחים מובילים לתמיכה בתביעתם ומאפשרת להם לזכות בפיצויים ובצדק – במהירות, בקלות ובלי להוציא כסף מהכיס. ג׳סטיס עובדת על בסיס הצלחה בלבד (לא זכית – לא שילמת), וכל סכום שהיא מעניקה לתובע נשאר אצלו בכל מקרה.

ג׳סטיס מאפשרת לכל תובע, מכל רקע כלכלי ואישי, לקבל את יומו בבית משפט ולממש את זכות הגישה לערכאות. בכל שנה, ג׳סטיס משקיעה עשרות מיליוני שקלים בתביעות של אלפי תובעים, ומסייעת להם לזכות בפיצויים בשווי מאות מיליוני שקלים.

ג׳סטיס הוקמה על ידי שופטים בדימוס ועורכי דין בכירים, בעלי עשרות שנות ניסיון במצטבר ואלפי תיקים מוצלחים. החל משנת 2022, בית ההשקעות מיטב הוא בעל השליטה בג׳סטיס. כדי שמומחי ג'סטיס יעזרו גם לכם, צרו איתנו קשר עוד היום.

• מאת עו"ד גלעד גינזבורג

כיסוי הוצאות הליך פונדקאות

אלין, אישה הרה בשנות ה-30 לחייה, אם לארבעה ילדים בריאים, הגיעה לבית החולים לקראת לידת בנה החמישי והועברה לחדר לידה. למרות שניתן היה לזהות במוניטור האטות בדופק העובר, אלין לא הועברה לניתוח קיסרי. שעות רבות ויקרות חלפו והתינוק נקלע למצוקה. כדי לחלצו, האחות המיילדת התיישבה על בטנה של אלין והפעילה לחץ רב אשר גרם לקרע עמוק ברחם, בשיטה ידוע לשמצה המכונה "שיטת קריסטלר". אלין הועברה לניתוח קיסרי, שבו כמעט קיפחה את חייה. התינוק חולץ במצב קשה מאוד ונפטר שבוע לאחר מכן. בעקבות הנזק הקשה שנגרם לרחמה של אלין, הצוות הרפואי נאלץ לכרות אותו.

אלין ובעלה שאפו למשפחה מורחבת ומרובת ילדים, אך הפגיעה הרפואית הקשה מנעה מהם את האפשרות הטבעית ללידות נוספות. בעקבות כך, הזוג ביקש לפנות להליך פונדקאות, אך לא היה יכול לשאת בעלויותיו הגבוהות. באמצעות משרדנו, ענת גינזבורג, משרד עורכי דין, נוטריון ומגשרים, אלין ובעלה פנו לקרן ג'סטיס, בבקשה לכיסוי כל הוצאות ההליך המשפטי בעניינם, בראשן מספר חוות דעת רפואיות יקרות, וכן להקדמת חלק מהפיצוי עבור כיסוי הוצאות הליך הפונדקאות היקר. קרן ג׳סטיס נעתרה לבקשתם והעמידה עבורם מאות אלפי שקלים. אלין פנתה להליך פונדקאות בגאורגיה, המצוי כעת בשלב מתקדם.

על הליך הפונדקאות

בישראל הפונדקאות מותרת מתוקף חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד( התשנ"ו-1996 שבו מוסדרות הן הפונדקאות האלטרואיסטית והן הפונדקאות תמורת תשלום הנעשית בישראל.

ייחודו של הליך הפונדקאות הוא בכך שנשיאת ההיריון מתאפשרת באמצעות גורם שלישי – האישה הפונדקאית אשר ברחמה מושתלת ביצית מופרית. בהליך של פונדקאות מלאה שאותו אימץ חוק ההסכמים הישראלי אין לפונדקאית קשר גנטי כלשהו לעובר שאותו היא נושאת והאישה "הנושאת" משמשת מעין-פונדק – מעין-אכסניה – לביציות המופרות ולעובר, ומכאן כינויה "פונדקאית" (בג"ץ 2458/01 משפחה חדשה נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים).

עלויות ומספרים: מאות אלפי שקלים

ע"פ דו"ח משנת 2018 של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנים 1996–2017 הוגשו לוועדת הפונדקאות במשרד הבריאות 1,458 פניות לאישור ההסכם בין ההורים המיועדים לבין הפונדקאית.

בשנים 2005–2017 הוגשו 1,513 בקשות לבית משפט לקבלת צו לבדיקה גנטית לקשרי משפחה ולמעמד קטינים שנולדו בנסיבות של פונדקאות בחו"ל.

בחוק הפונדקאות לא מוגבל סכום הפיצוי שישלמו ההורים המיועדים לפונדקאית בישראל. לדברי אתי דקל, האחראית הארצית לחוק ההסכמים לנשיאת עוברים במשרד הבריאות, לפי נתוני יוני 2018, סכום הפיצוי לפונדקאית המקובל בישראל הוא כ-165,000 ש"ח, ואם מדובר בפונדקאית שבעבורה זו הפעם השנייה, הסכום קופץ לכ-185,000 ש"ח. נוסף על כך, ההורים המיועדים מפקידים כ-70,000 ש"ח  בקרן נאמנות בעבור פיצוי בגין טיפולים רפואיים, טיפולים פסיכולוגיים וייעוץ משפטי, שהפונדקאית תזדקק להם.

מה באשר לביצוע פונדקאות בחו"ל? יש קושי מהותי לאמוד את עלות תהליך הפונדקאות מחוץ לארץ, הואיל ואין מקורות מידע רשמיים שבהם מפורטות עלויות אלה, ממה הן מורכבות, כמה מהן תלויות במרכיבי הרווח של סוכנויות התיווך ועוד. על פי מחקר שנערך בבית הספר למשפטים באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק, הפונדקאות בארה"ב יקרה יחסית למדינות אחרות. עלות הפונדקאות אינה אחידה, שכן גובה העלות נקבע בכל מקרה לגופו. על פי המחקר, שפורסם במאי 2016, העלות הממוצעת של מרכיביו המרכזיים של תהליך הפונדקאות בארה"ב נעה בטווח שבין כ-176,000 ש"ח ל-734,000 ש"ח. עפ"י סוכנות "תמוז", המתמחה בהליכי פונדקאות, עלות התהליך באלבניה לדוגמא היא כ-276,000 ש"ח.  משמע, אמנם יש הבדלים תפעוליים וטכניים בין ההליך בישראל ובחו"ל, אך בשני המקרים מדובר בעלויות גבוהות מאוד של עד מאות אלפי שקלים.

על פי המאמר "חוק הפונדקאות והמדיניות בארה"ב בנושא הפונדקאות", של חוקרים מהקליניקה למגדר ומיניות בבית הספר למשפטים באוניברסיטת קולומביה בארה"ב (2016) המדינות שהן יעד פופולרי לפונדקאות לזרים הן קליפורניה בארה"ב, אוקראינה, רוסיה, גאורגיה וקנדה.

רשלנות רפואית בישראל ובפרט בנושא הפוריות

עפ"י דו"ח של מרכז המחקר והמידע בכנסת שנכתב בשנת 2017  בנושא טיפול משרד הבריאות בנושא רשלנות רפואית בישראל,  נכתב כי תחום המיילדות (כולל מיון יולדות) הינו בין תחומי הרפואה המובילים בתשלומים עבור תביעות בגין רשלנות רפואית.

לפי הר"י, ההסתדרות הרפואית בישראל, המקצועות הרפואיים הבולטים בסיכון הגבוה שבגינם עלול רופא להיתבע בתביעת רשלנות רפואית הם מיילדות, גינקולוגיה וגנטיקה רפואית. במקצועות האלה עוסקים על פי רוב במקרים רפואיים הקשורים לטרום-לידה וללידה, ובשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בתביעות של ילודים ואימהות שנפגעו בשלבים אלה, ובסכומי הפיצויים שנפסקים במקרים שבהם נמצאה רשלנות רפואית.

חלק מאותם מקרים נפוצים של רשלנות רפואית בלידה עלולים להביא למצב של חוסר יכולת ללדת אצל נשים – לדוגמא, פגיעה בלתי הפיכה ברחם במהלך לידה או ניתוח; ניתוחי בטן שגורמים להידבקויות ברחם; אפנדיציט שלא זוהה בזמן, וגרם לנזקים בלתי הפיכים; תסמונת "אשרמן" לאחר ביצוע גרידה; אי-אבחון מוקדם של סרטן ברחם או בשחלות; סרטן מסוג אחר אשר מערב טיפולי כימותרפיה אשר פוגעים בפוריות; ועוד.

כאשר אנו עדים למקרה בו מאבדת אישה את יכולתה ללדת עקב מקרה של רשלנות רפואית בהריון או בלידה, עליה להתמודד בכמה מישורים במקביל. בפן הנפשי, מדובר במצב קשה מנשוא ונשים רבות סובלות מתחלואה נפשית וחוסר יכולת הסתגלות למצב החדש. בפן הכלכלי, כאשר אותן נשים מתמודדות עם ההליך הנזיקי, פעמים רבות יהיה עליהן להוציא סכומים המוערכים בעשרות אלפי שקלים עבור חוות דעת רפואיות בתחום שונים – לרבות גניקולוגיה, מיילדות, גנטיקה, נפש, אונקולוגיה ועוד.

יתרה מכך, כשמתווסף הצורך להביא ילד בהליך פונדקאות, מדובר בסכומים מצטברים של מאות אלפי שקלים – הוצאות הקשורות בלי ספק לאירוע הרשלנות הרפואית. עבור רובן המוחלט של הנפגעות, מדובר בסכומים בלתי-אפשריים.

מצב בו יש להן כתובת אשר לא רק תכסה את עלויות התביעה, אלא אולי אף תקדים עבורן חלק מהתשלום הנדרש עבור פונדקאות, כדי שאלה לא יצטרכו להמתין שנים במסגרת ההליך המשפטי עד לקבלת פיצוי כספי אשר יאפשר להן להשתקם – יעניק להן ראש שקט מבחינת כלכלית בזמן התביעה ואת היכולת להתמקד בשיקום ובחזרה לחיים, ויהווה בשורה חיובית מאוד עבורן.

אחת מהמטרות העיקריות של דיני הנזיקין היא להשיב את הניזוק למצב בו היה אילולא אירע האירוע המזיק (פיצויים רסטוטיביים). מציאות בה אישה אשר נפגעה וניזוקה באופן קשה תוכל לקבל כיסוי לא רק להוצאות התביעה המשפטית אלא להוצאות שיקומיות נוספות בקשר עם אירוע הנזק – בהן, למשל, הוצאות הליך פונדקאות, כפי שנעשה לראשונה עם קרן ג'סטיס – בהחלט עונה על מטרה זו.

 

דנה (שם בדוי), אישה הרה בשנות ה-30 לחייה, אם לארבעה ילדים בריאים, הגיעה לבית החולים לקראת לידת בנה החמישי, והועברה לחדר לידה. למרות שניתן היה לזהות במוניטור האטות בדופק העובר, דנה לא הועברה לניתוח קיסרי.

שעות רבות ויקרות חלפו והתינוק נקלע למצוקה. כדי לחלצו, האחות המיילדת התיישבה על בטנה של דנה והפעילה לחץ רב אשר גרם לקרע עמוק ברחם. דנה הועברה לניתוח קיסרי, שבו כמעט קיפחה את חייה. התינוק חולץ במצב קשה מאוד ונפטר שבוע לאחר מכן. בעקבות הנזק הקשה שנגרם לרחמה של דנה, הצוות הרפואי נאלץ לכרות אותו.

דנה ובעלה שאפו למשפחה מורחבת וברוכת ילדים, אך הפגיעה הרפואית הקשה מנעה מהם את האפשרות הטבעית ללידות נוספות. בעקבות כך, הזוג ביקש לפנות להליך פונדקאות, אך לא היה יכול לשאת בעלויותיו הגבוהות. באמצעות באת כוחם, עו"ד ענת גינזבורג, דנה ובעלה פנו לקרן ג'סטיס, בבקשה להקדמת חלק מהפיצוי בתביעת הרשלנות הרפואית בלידה שהגישו, עבור כיסוי הוצאות הליך הפונדקאות, וכן לכיסוי כל הוצאות ההליך המשפטי בעניינם, בראשן מספר חוות דעת רפואיות יקרות. ג׳סטיס נעתרה לבקשתם והעמידה לרשותם מאות אלפי שקלים.

תביעת הרשלנות הרפואית של דנה נגד בית החולים הוגשה לפני מספר חודשים לבית המשפט המחוזי ע"י עו"ד ענת גינזבורג.

קרן ג'סטיס תמשיך לעמוד לצד התובעים לאורך הדרך. אנו מתפללים וממתינים יחד איתם שהליך הפונדקאות יביא ללידת תינוק בריא.

• מאת עו"ד ד"ר שי פויירינג

בסוף המאה התשע עשרה פיתח רופא נשים גרמני ששמו קריסטלר תמרון אלים ומכאיב במיוחד – אשר נועד, לכאורה, לזרז את חילוץ העובר מן הרחם.

התמרון כרוך בהפעלת לחץ ניכר על רום הבטן של היולדת בעזרת זרוע הרופא או המיילדת. לשם כך מטפס המבצע על מיטת היולדת, מניח את האמה על רום הבטן, משעין עליה את כובד משקלו ומייצר תנועות סחיטה כלפי חלקו התחתון של הגוף.

עם השנים דעך כוכבו של הקריסטלר משום שהמיילדים נחשפו לסיבוכי התמרון, ובהם: קרע של הרחם, קרעים בתעלת הלידה, שברים, קרע של הטחול וכן סיבוכים מאוחרים יותר כגון חולשה של רצפת האגן על המשתמע מכך. ואכן, החל מאמצע המאה הקודמת הוזכר התמרון על שם קריסטלר בספרות הגינקולוגית במטרה אחת – על מנת לגנותו תוך ציון שאינו ראוי לשימוש. בהמשך אף הושמט איזכור התמרון מרוב הספרים המובילים.

והנה, דווקא בעשורים האחרונים מתברר שהקריסטלר שב ותופס מחדש אחיזה בארגז הכלים של מקצוע המיילדות. מחקר מצרפת הראה שברבע מן הלידות הופעל התמרון. מנהל מחלקה בישראל אישר באוזני שלמרות שהוא אסר על רופאיו לבצע קריסטלר, ידוע לו ש"מאחורי גבו", לפחות בשליש מן הלידות במחלקה שלו במהלך התורנות מבוצע בניגוד להוראותיו התמרון ומאליו ברור שלא היה לכך כל זכר ברשומה.

תחיית השימוש בקריסטלר הביאה לתגובת נגד. בתחילה היו אלה בעיקר ארגוני נשים במדינות שונות אשר גרסו שזהו מקרה אופייני של אלימות נגד נשים, ויצאו למסע כנגד התמרון. טענתם הייתה שככלל נשים חשופות במחלקות היולדות להתנהלות רפואית רשלנית בלידה, פוגענית ומכאיבה שכמותה רופאים לא היו מרשים לעצמם לבצע במהלך טיפול בגברים. לקול הזעקה הציבורית היו הישגים. כך למשל בשנת 2007 בעקבות פעילות ציבורית ענפה של ארגון נשים ספרדי בשם "הלידה שייכת לנו" אסרה ממשלת ספרד על שימוש בקריסטלר.

זה לא נעצר בכך – בשנים האחרונות סיווג ארגון הבריאות העולמי (WHO) את הקריסטלר כפעולה ש"אינה מומלצת" בחדרי לידה המצוידים במכשיר ללידת ואקום. בכך, למשל, סימן ארגון הבריאות העולמי כי פעולה זו מותרת בלית ברירה רק באזורי ספר בעולם השלישי בחזקת עדיפה מכלום. ארגון המיילדות האמריקאי, ה-ACOG, הבהיר לאחרונה כי אין בדעתו לפרסם נייר עמדה ביחס לקריסטלר, מן הטעם הפשוט – שהיא אינה מומלצת. הקולג' המלכותי למיילדות וגניקולוגיה בבריטניה הגדיל והוציא הנחייה פוזיטיבית לפיה תמרון הקריסטלר אסור לביצוע ברחבי הממלכה.

לאחרונה התפרסה ב-COCHRANE הנחשב סקירת הספרות העדכנית ביחס לתמרון הקריסטלר. המסקנה של הסוקרים הייתה חד-משמעית: בעוד שכל מטרת התמרון אחת היא – קיצור הלידה באמצעות דחיקת העובר מן הרחם – הרי שאין למצוא בספרות כל הוכחה לכך שהתמרון אכן מקצר את זמן הלידה… ברור, אם כך, שאין כל ההצדקה לשימוש בתמרון אם אינו משיג את מטרתו. וביתר שאת – אין כל הצדקה לעשות כן, כאשר ידוע שהתמרון כרוך בסיבוכים שחלקם חמורים ואף מסכני חיים.

נתון מקומם ולא מפתיע שחוזר ועולה בשיחות עם יולדות הוא שהתמרון בוצע מבלי שהתבקשה, וממילא ניתנה, הסכמתן לביצועו. התנהלות זו של הצוות הרפואי הינה בניגוד גמור להוראות סעיף 13 לחוק זכויות החולה התשנ"ו-1996. עובדה זו כשלעצמה מהווה עילה לתביעה.

פעמים רבות, כאשר מתחקרים את אירועי הלידה, עולה מתיאור הנשים כי בוצע בגופן תמרון הקריסטלר, אך בניגוד לחוק ולפסיקה אין לכך כל עדות ברשומה הרפואית. מחקר מצרפת מעלה שרק בעשירית מן הפעמים שהתמרון בוצע היה לכך ביטוי ברשומה. בימנו, כאשר מרבים בני הזוג לתעד את הלידה, ניתן להוכיח בנקל שהפעולה אכן מבוצעת באחוז מרשים של הלידות בעוד שכמעט אף פעם, בניגוד לחוק ולפסיקה, אין תיעוד אודות כך ברשומה.

רופאים מאיטליה פרסמו לאחרונה מאמר חשוב שעניינו הקשיים בהם ניתקל מי שמבקש לאמוד את נזקי תמרון הקריסטלר. ראשית הם מצביעים על כך שלא ניתן לכמת ולכן גם לא להשוות את מידת הכוח המופעלת בעת התמרון, שכן הוא תלוי משקלו של המבצע ומידת נחישותו בהפעלת הלחץ, שהרי ברור שאין דינו של לחץ המיוצר בידי מיילד כבד משקל כדינו של לחץ שמייצר מיילד צנום ממדים. עוד מציינים החוקרים כי זיהו בספרות שתי תופעות מטרידות הפוגעות למעשה ביכולת לאמוד נכונה עד כמה שכיחים נזקי התמרון וסיבוכיו. הראשונה היא שאין דיווח כן ואמיתי אודות סיבוכים, שכן אנשי הצוות נוטים שלא לפרסמם. התופעה השנייה היא שגם כאשר ישנו דיווח על קרע ברחם או בתעלת הלידה וכו' אין כל איזכור ברשומה הרפואית שהתמרון אכן בוצע. משכך סיבוכים רבים הגם שמדווחים הם אינם מיוחסים לתמרון, למרות שהם תוצאה ישירה שלו.

בשנים האחרונות דנו ועדות בדיקה של משרד הבריאות במספר מקרים בהם נגרם נזק כתוצאה מתמרון הקריסטלר. לפחות שלוש פעמים יצאה קריאה בדו"ח ועדה לארגון הגינקולוגים הישראלי לפרסם נייר עמדה ביחס לתמרון, אך פעם אחר פעם סירב הארגון להסדיר את הנושא והותיר את ההחלטה בידי כל מחלקה ומחלקה ולשיקול דעתה.

המסר העיקרי לציבור הישראלי הוא שלמרבה הצער ישנן עדיין בארץ מחלקות יולדות אשר מקובל לבצע בהן את התמרון. הכדור נמצא, אם כן, בידי היולדות. רצוי לברר מראש מהי מדיניות המחלקה באשר לביצוע הקריסטלר ולקבל החלטה מושכלת היכן ללדת. כמו כן רצוי לזכור שגם במחלקה שבה מקובל לבצע את התמרון, הכוח לסרב לביצועו מצוי בלעדית בידי היולדת – ואין בכך כדי לפגוע ביעילות הלידה, שכן בידי הצוות הרפואי כלים בטוחים יותר לסיים את הלידה מאשר להפעיל לחץ בלתי-מבוקר ואלים.