אחד הפחדים הגדולים בכל הריון הוא שברגע אחד הכל ישתנה, וניקלע ללידה טראומטית לאחר הריון שקט. החשש מסיבוכים בלידה מתמקד לרוב בבריאותו של העובר, כך היה גם במקרה של ג'ני (שם בדוי), שהגיעה במאי 2020 לבית חולים מוכר כשהיא בהריון מתקדם והתלוננה על פיחות בתנועות העובר. הלידה הסתבכה, והעובר נולד בניתוח קיסרי ללא דופק, ועבר החייאה של כ-30 דקות. לאחרונה זכתה המשפחה בפיצוי עתק כתוצאה מאירועי הלידה, התרשלות הצוות והנזק שאירע לתינוק.
ג'ני עברה מהלך הריון תקין וסדיר, ללא הפתעות או אתגרים. זהו היה הריונה השני, לאחר שבהריון הראשון ילדה תינוק בריא וסמוק לחיים. גם הפעם, כלל בדיקות ההריון שעברה האם המצפה היו תקינות.
לקראת סיום ההריון השני, פנו ג'ני ובעלה לבית החולים כי היא חשה ירידה בתנועות העובר. במהלך אשפוזה במיון נשים נצפו האטות בדופק העובר. לאור הממצאים המצביעים על סבל עוברי, הוסבר לג'ני ולבעלה כי היא תצטרך להיכנס לניתוח קיסרי חירום.
למרות שב- 40 דקות של מוניטור עוברי לא נצפתה האצה אחת של לב העובר, בהגיעה לחדר הניתוח קבע הרופא כי חל שיפור במדדי מוניטור, וקיבל החלטה הרת גורל לבטל את הניתוח הקיסרי. בנוסף, הוחלט לתת לאם פיטוצין לזירוז הלידה.
כחצי שעה לאחר מתן הפיטוצין חלה התדרדרות נוספת במצב העובר ונתוני המוניטור הציגו תמונת מצב עגומה. רק בשלב זה, כ- 6 שעות לאחר הגעתה למיון, הובהלה ג'ני לניתוח קיסרי דחוף. למרבה הצער ילדה ג'ני תינוק ללא דופק וללא נשימה ספונטנית, שבמשך 30 הדקות הראשונות לחייו עבר החייאה. הוולד נולד כשהוא סובל מתשניק סב לידתי שגרם לו לפגיעה קבועה.
Error: Contact form not found.
תשניק סב לידתי, או תשניק יילוד, הוא סיבוך רפואי שנגרם לעובר במהלך לידה המוגדר ככישלון בניסיון התינוק לנשום בזמן הלידה.
בדיעבד הבינה ג'ני כי בעובר עם רמות חמצן תקינות, האצה בדופק נצפית כתגובה פיזיולוגית לתנועה רחמית כמו ציר, או לאחר תנועה עוברית ברחם. במקרה של העובר שלה- האצות הדופק שנרשמו במוניטור היו נדירות וקלות, מידע המצביע על סבל עוברי ואספקת חמצן לא מספקת, המצריכה התערבות לסיום ההריון, משמע ניתוח קיסרי דחוף במקרה של ג'ני.
כאמור, בנוסף, ניתנה לג'ני תרופה בשם פיטוצין אשר מיועדת להגברת הצירים ותכיפותם- אך גם היא מפחיתה את כמות הדם המחומצן המגיע לעובר. בהתאם לכך, חל איסור מוחלט לתת פיטוצין ליולדות המציגות תסמינים של ירידה בתנועות העובר או ניטור ללא האצת דופק עוברי.
שתי החלטות אלו – ביטול הניתוח הקיסרי הדחוף ומתן הפיטוצין, הובילו ללידה טראומטית ולתינוק שנולד ללא דופק, אשר נזקק להחייאה ולהנשמה עם חמצן ותרופות מיד עם לידתו.
בשל המחסור הממושך בחמצן עבר התינוק גם קריסת מערכות מעט לאחר לידתו שהובילה לליקויים בכבד, כליות ועוד. כדי להתמודד עם הנזקים הנוירולוגים הקשים ובשל תסמיני בצקת מוחית, טופל התינוק בקירור כל גופי במשך 72 השעות שלאחר הלידה.
בגיל 11 חודשים בלבד, לאחר ששהה בבתי חולים ומרפאות יותר מאשר בבית, הציג תינוקה של ג'ני תמונה קלינית של שיתוק מוחי עם עיכוב התפתחותי רב תחומי משמעותי. מדיווח של רופאיו פחות משנה לאחר לידתו צויין "אופי הנזק הינו סטטי והוא אינו צפוי להשתנות באופן מהותי בעתיד".
בעקבות הצורך האקוטי בטיפול בתינוקם, התפטרה ג'ני מעבודתה, ואבי התינוק אף הוא עבד פחות. משהתבררו מימדי האסון ג'ני ובעלה החליטו לתבוע את בית החולים על רשלנות רפואית בלידה, בגינה נותר תינוקם עם שיתוק מוחי, בנוסף לפגיעה רב מערכתית הכוללת אי-ספיקת כבד וכליות, חירשות ופגיעה בראיה.
עם זאת, עלויות התביעה הגבוהות הצריכו הון עצמי גבוה משיכול היה הזוג הצעיר להעמיד – בטח לאור הוצאות הטיפול ומיעוט ההכנסה הלא צפויים. באמצעות עורכי הדין ישר יעקובי ובוריס לויאב ממשרד עו"ד ישר יעקובי, ג'ני ומשפחתה פנו לקבוצת ג'סטיס בבקשה לסיוע.
"מדובר במקרה קשה של רשלנות רפואית. ללא עזרת קבוצת ג'סטיס, ההורים לא היו יכולים להגיש את התביעה המוצדקת", מסרו עורכי הדין.
ג'סטיס בחנה את התיק ובחרה ללוות את התובעת ולממן עבורה את כלל הוצאות התביעה, לרבות חוות הדעת הרפואיות שנדרשה להעמיד. במקרה זה נזקקה התביעה ליותר מחוות דעת אחת. עלותן של חוות דעת משפטיות עומדת על עשרות אלפי שקלים לחוות דעת בודדת.
לאחרונה תמה התביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בת"א בהסכם פשרה בגובה של כ-5 מיליון שקלים. בנוסף לכך, המשפחה תקבל כ-2.5 מיליון שקלים בנוספים, גין קצבאות המוסד לביטוח לאומי.
אורנה (שם בדוי) בת ה-65, מזכירה במקצועה, הייתה אישה בריאה. באחד הבקרים היא חשה לא בטוב, סבלה מחולשה כללית ונמלול ביד ימין. היא פנתה לרופא המשפחה שלה, שהחליט לשלוח אותה לעבור בדיקות מעמיקות במיון. אורנה הגיעה לבית החולים, בוצעו לה מספר בדיקות שלכאורה לא העלו ממצאים, והיא שוחררה לביתה.
כמה שעות לאחר מכן, כשבעלה של אורנה חזר הביתה, הוא מצא אותה מחוסרת הכרה בשירותים. אורנה הובהלה לבית החולים בפעם השנייה, שם הבדיקות שנערכו לה גילו כי היא סובלת מאוטם מוחי חמור. הסתבר, כי בדיקת ה-CT שבוצעה לאורנה באותו הבוקר הייתה ללא חומר ניגוד. לכן הרופאים החמיצו את האירוע המוחי שאורנה עברה.
אילו היה האירוע המוחי מאובחן בזמן אורנה הייתה מקבלת טיפול מיידי, שהיה יכול למנוע השלכות רפואיות ארוכות-טווח. למרבה הצער, זה לא היה המקרה. אורנה נותרה נכה, וכיום מתקשה אפילו בתפקוד בסיסי.
אורנה פנתה לקבוצת ג'סטיס באמצעות עורכי הדין דוד שחר ועמית בן סהל ממשרד שחר, בן סהל ושות'. לאחר בחינת המקרה החליטה קבוצת ג'סטיס לכסות עבורה את עלויות התביעה בגין רשלנות רפואית, שהוגשה לבית המשפט השלום. באחרונה התביעה הסתיימה בפיצוי של מאות אלפי שקלים.
"זהו הישג מדהים, לאור נתוניה של התובעת ולאור הזמן שחלף מעת הגיעה הלקוחה למשרדנו (כמעט שבע שנים) -בסופו של יום בתוך שנה אחת מיום פגישתנו הראשונה עם הלקוחה ועד לקבלת הפיצוי המיוחל לאחר סיום התיק בפשרה", אמר עו"ד עמית בן סהל. "חשוב להדגיש כי התובעת עברה שני משרדי עורכי דין, וטענה בפניהם שאין באפשרותה לממן חוות דעת כה יקרה. אנחנו הצענו לה להיעזר במימון של קבוצת ג'סטיס דבר שלא הוצע לה לפניכן ומה שאפשר למעשה את הגשת התביעה ומימון העלויות. בנוסף, לאור חומרת הטענות כנגד בית החולים וחוות הדעת המקיפה של המומחה, הבינו הנתבעים את אחריותם על האירוע כמו גם את היקף הנזק שנגרם למרשתנו. כחלק מהבנתם זו, הנתבעים החליטו שלא לנהל את ההליך ואף לא להגיש כתב הגנה וחוות דעת. העבודה המעמיקה של קבוצת ג'סטיס על התיק ובחינת כלל המסמכים הרפואיים הובילה באופן חד משמעי להצלחה זו ולהבנתם של הנתבעים את מצבם בתיק זה".
יחסית לנער צעיר, עמרי (שם בדוי) העביר שעות רבות מדי בביקור אצל רופאים. הוא סבל במשך שנים ממיעוט כדוריות דם לבנות וזיהומים חוזרים, והגיע שוב ושוב לרופאי משפחה בשל כאבי גרון ובטן, התפרצויות חום, דופק גבוה וכאבים בחזה.
באופן תמוה, על אף הפניות החוזרות והנשנות לרופאים, עמרי לא נשלח לביצוע בדיקות סרולוגיות מתאימות ומתבקשות כמו משטחי גרון, בדיקת אנזימים, צילום חזה או אק"ג, ופעם אחר פעם עמרי שוחרר לביתו בצירוף מרשם לאנטיביוטיקה בלבד.
זיהומים אלו, שמקורם לא היה ידוע עקב העדר אותן בדיקות, פגעו לעמרי ברקמת שריר הלב. כך, בשנת 2015 כבר החל להתלונן עמרי הצעיר על כאבים בחזה.
כאשר הופנה למיון בשנת 2015 הציג עמרי דופק גבוה מאוד במנוחה: 134 פעימות בדקה, כשהממוצע לגילו הוא 60-100. למרות שלא הציג סימני התייבשות או הסבר אחר לדופק החריג – רופא המיון שקלט את עמרי לא הזמין בדיקות נוספות, והוא שוחרר לביתו. יום לאחר מכן עמרי הובהל בחזרה למיון במצב גרוע ביותר, הישר לטיפול נמרץ ילדים. למרבה הצער, הביקור השני בבית החולים נגמר בפטירתו הטרגית של עמרי בן ה-14, שעות ספורות לאחר אשפוזו.
בדיקת אק"ג פשוטה יכלה להציל את חייו של עמרי בן ה-14
מסקירה של ההיסטוריה הרפואית של עמרי על ידי רופאים מומחים לאחר מותו, התברר כי התסמינים שהציג אופייניים לדלקת חריפה בשריר הלב: ראשית – זיהום חוזר ונשנה עם חום גבוה, תופעות מערכתיות, כאבי בטן ושרירים, כאבי גרון והקאות, ובהמשך – התפתחות כאבים המתגברים בנשימה, חולשה, סיבולת נמוכה מאוד למאמץ ודופק לב מהיר במנוחה. לרוב כאבים בחזה מאפיינים מעורבות של קרום הלב, אך תלונות מערכתיות כמו חולשה, עייפות, ודופק לב מהיר במנוחה כמו במקרה של עמרי – אופייניות יותר למעורבות של שריר הלב.
במקרה של עמרי, אבחון מתאים, בזמן הנכון, יכל בסבירות גבוהה להציל את חייו: קרוב ל-80% מהילדים הסובלים מדלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס) משוחררים מבית החולים לאחר שימוש באקמו, כאשר תיפקוד הלב חוזר לנורמה בכ-60% מהמקרים.
משפחתו של עמרי בחרה להגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד הרופאים שטיפלו בבנם, שהסתיימה במותו. לתביעת רשלנות רפואית חובה לצרף חוות דעת רפואית אחת או יותר, שמוכיחה את הרשלנות הרפואית, הנזק שנגרם והקשר הסיבתי ביניהם, ושעלותה של כל אחת מגיעה לכמה עשרות אלפי שקלים. לאור העלויות הגבוהות, פנתה המשפחה, באמצעות עו"ד ד"ר ג'ליל חילו, לקבוצת ג'סטיס, שלאחר בחינת התיק החליטה להירתם ולממן את כל הוצאות התביעה עבור ובמקום המשפחה, ובתוך כך מימנה את כל חוות הדעת הרפואיות היקרות.
בהתאם לחד-משמעיותה של חוות הדעת מטעם המשפחה, שקבעה כי חייו של עמרי היו יכולים להינצל בסבירות גבוהה לו נשלח לביצוע בדיקות מתאימות, ולממצאים שהוצגו בבית המשפט – נגמרה לאחרונה התביעה בפשרה גבוהה, במסגרתה פוצתה המשפחה בכ-1.5 מיליון ש"ח.
"אבל הפיצוי המשמעותי, שהושג בזכות התמיכה של קבוצת ג'סטיס, ולא פחות חשוב מכך, ההכרה בפגיעה שנגרמה כתוצאה מאותה הרשלנות הרפואית, יקלו מעט את ההתמודדות של המשפחה בהמשך הדרך".
קבוצת ג'סטיס היא חברה ישראלית מובילה בתחומה, המתמחה במימון תביעות נזקי גוף. הקבוצה מציעה לתובעים פיצוי מידי, מכסה את כל עלויות התביעה, מספקת חוות דעת של מומחים ומסייעת ללקוחותיה לזכות בפיצויים המגיעים להם במהירות ובקלות. החברה עובדת על בסיס מודל "לא פוצית לא שילמת": אם התובע לא יזכה בתיק, הוא לא יצטרך לשלם דבר.
ג'סטיס הוקמה במטרה לאפשר לכל תובע לקבל את יומו בבית המשפט, ללא קשר לרקע הכלכלי או האישי שלו. מדי שנה משקיעה ג'סטיס עשרות מיליוני שקלים כדי לסייע לאלפי תובעים לזכות בפיצויים של מאות מיליוני שקלים. החברה הוקמה על ידי שופטים בדימוס ועורכי דין בכירים בעלי ניסיון של עשרות שנים ואלפי תיקים מוצלחים. החל משנת 2022, בית ההשקעות מיטב הוא בעל השליטה בג'סטיס.
מדי שנה נולדים בישראל כ־150 תינוקות שלוקים בתסמונת דאון. תסמונת זו הינה גנטית, ומופיעה אחת לכ-1,000 לידות בממוצע. התסמונת נגרמת עקב פגם בכרומוזומים המרכיבים את ה-DNA שלנו. סליל DNA אנושי מורכב מ-23 זוגות כרומוזומים, כאשר אחד מקורו באב והשני באם. במקרים של תסמונת דאון, כרומוזומים מספר 21 מופיעים שלוש פעמים במקום פעמיים.
ילדים עם תסמונת דאון סובלים לרוב ממספר מוגבלויות, ברמות חומרה משתנות. תסמינים קוגניטיביים לתסמונת יכולים לכלול מוגבלות ברכישת מיומנויות קריאה, כתיבה ודיבור; התנהגות ילדותית; מנת משכל נמוכה יחסית ועוד. בין התסמינים הרפואיים האפשריים ניתן למנות לקויות ראייה, מומים לבביים, סיכון מוגבר לחלות בסוכרת (סוג 1), כמו גם באלצהיימר ודמנציה בגיל מוקדם יחסית. תסמינים גופניים נפוצים לתסמונת גנטית זו הם פנים שטוחות, עיניים מלוכסנות, אצבעות וצוואר קצרים ולשון גדולה.
הגם שהיא גנטית, תסמונת דאון איננה עוברת בירושה לרוב. כיום ידועים לעולם הרפואה מספר גורמים המגדילים את הסיכון ללקות בתסמונת דאון:
ראשית נאמר כי אישה בכל גיל עלולה ללדת תינוק הלוקה בתסמונת דאון. עם את נמצא כי רמת הסיכון עולה – ככל שעולה גילה של האם. לאחת מכל כ-1,500 נשים בגילאי ה-20 לחייהן עלול להיוולד וולד עם תסמונת דאון (0.07%), ואילו בגיל 40 הסיכון עומד על 1:100 (1%).
לידה של ולד עם תסמונת דאון בעבר עלולה להיות מנבא גבוה ללידת וולד נוסף הלוקה בתסמונת. בנוסף, במקרה של נשיאת מוטציה גנטית הגורמת להתאחדות של זוג הכרומוזומים מספר 21 בד.נ.א – יוולד בסיכוי גבוה מאוד וולד הלוקה בתסמונת דאון.
אמנם תסמונת דאון אינה בת-ריפוי, אך כיום לעיתים היא לפחות בת-מניעה. ניתן לגלותה בשלב ההריון, באמצעות מספר בדיקות רפואיות. בדיקות גנטיות מאפשרות לבני הזוג לדעת שילדם העתידי יסבול מבעיה גנטית, וכך הם יכולים לקבל את ההחלטות המתאימות להם ביותר. בין ההחלטות הנפוצות ניתן למנות ביצוע הפסקת הריון. את בדיקות האבחון לתסמונת דאון בשלב ההריון ניתן לחלק לשניים:
החלק הראשון של בדיקות המגלות מהו הסיכוי כי העובר יהיה נשא של תסמונת דאון – הוא בדיקות שאינן פולשניות. בדיקות אלה כאמור אינן פולשניות מחד, אך מאידך, מהימנותן נמוכה יותר מהבדיקות שבסעיף הבא.
הסוג השני של הבדיקות לאבחון עובר עם תסמונת דאון בהריון הן בדיקות פולשניות. בדיקות אלו כרוכות בסיכון גבוה יותר להריון – אולם הן מספקות תשובה חד-משמעית האם העובר אכן נשא של התסמונת.
נהוג להתחיל בביצוע בדיקות שאינן פולשניות. במידה וימצא הצוות הרפואי ממצאים מחשידים לתסמונת דאון אצל העובר, או כאשר האם נמצאת בקבוצת סיכון, ימשיכו גם לביצוען של הבדיקות הפולשניות. כיום משרד הבריאות מחייב רופאים ליידע נשים הנמצאות בסיכון מוגבר ללידת ולד עם תסמונת דאון על זכאותן וחשיבותן של הבדיקות הללו.
לידה של ולד עם תסמונת גנטית ללא כל אבחנה מוקדמת בשלב ההריון עלולה להיגרם עקב רשלנות רפואית. במקרה כזה זכאיות המשפחות להגיש תביעת לפיצויים משמעותיים ביותר בגין אותה רשלנות מצד הצוותים הרפואיים. בשורות הבאות נסביר באלו מצבים לכאורה יוכלו לתבוע נשא התסמונת או הוריו רופא או כל איש צוות רפואי אשר התרשלו בתפקידם ולא אבחנו כראוי סימנים לתסמונת דאון בשלב ההריון. מעבר לעשיית צדק, יש בפיצויים הללו כדי לסייע במימון הטיפולים הרפואיים הגבוהים ושאר ההוצאות הכלכליות הכבדות הנדרשות עבור טיפול וגידול ילד עם תסמונת דאון.
בעילה זו, טוענים הלוקה בתסמונת והוריו כי לאור מצבו הרפואי הקשה והאתגרים הלא צפויים הרבים המלווים את חייהם כיום בעקבות התסמונת שממנה סובל הוולד, מוטב שלא היה נולד משהיה נולד. משכך, הם תובעים את הרופאים אשר עקב רשלנותם לא הופסק ההיריון – צעד שהיה חוסך טראומה וכאב רב לכל המעורבים.
על מנת לזכות בתביעה כזו, על המשפחה להוכיח שתי טענות: ראשית, שאי-האבחנה של תסמונת דאון התרחשה עקב רשלנות רפואית; שנית, עליהם להוכיח כי לו אכן הייתה ניתנת אבחנה שמדובר בעובר הנושא תסמונת דאון, הריון זה היה מופסק על ידי ההורים. אך כיצד ניתן להוכיח כל אחת משתי טענות אלו?
קודם כל חשוב לומר כי לא בכל מקרה בו לא אובחנה תסמונת דאון אצל העובר התרחשה רשלנות רפואית בהריון. לעיתים הרופאים שטיפלו באם במהלך ההיריון עשו את עבודתם כנדרש, ועדיין התסמונת לא התגלתה בזמן. קיימות שתי אפשרויות מרכזיות להתנהלות לוקה בחסר מצד הרופאים, אשר יבססו טענה לרשלנות רפואית:
מצופה מרופא מקצועי לאבחן תסמונת דאון כאשר הוא צופה או מפענח בדיקות מסוימות הנערכות כחלק מעקב ההריון של האם, או לחלופין לשלוח אותה לבדיקות נוספות אם הוא מזהה חשד לתסמונת.
בשאלה האם הרופא אשר לא שלח את האם לביקורות רפואיות מסוימות, אשר היו מגלות אם העובר לוקה בתסמונת, פעל באופן רשלני – קבע בית המשפט את "מבחן איזון הסיכונים". מבחן איזון סיכונים משמעו שעל הרופא לשקול את הסיכון הגלום באי-ביצוע הבדיקה הרפואית, אל מול הסיכון הגלום בביצועה, ולהחליט על פי האיזון בין שני הסיכונים כיצד להתקדם. במידה ולא עשה זאת או לא עשה זאת כראוי, נקבע שהרופא פעל ברשלנות רפואית.
גם אם הוכח כי אכן התרחשה רשלנות רפואית בקשר עם אבחון תסמונת הדאון, על התובעים יהיה עדיין להוכיח כי לו הייתה ניתנת להם בזמן אבחנה שהעובר שלהם נושא תסמונת גנטית כזו- הם היו בוחרים להפסיק את ההריון.
בתי המשפט קבעו בעבר כי כי בני זוג אשר הצהירו בפני הרופא כי לא יבצעו הפלה, גם אם יתגלה שהעובר נשא של תסמונת גנטית, אינו זכאי לפיצויים בטענת הולדה בעוולה.
יחד עם זאת, בפסיקה אחרת של בית המשפט נקבע כי אם אשה לא הופנתה לבדיקה רפואית למרות ממצאים המעלים חשד ברור לעובר עם תסמונת דאון, היא תזכה לפיצויים מכוח עילת "פגיעה באוטונומיה" – שכן לא הוסבר לה מצבה הרפואי, ולא ניתנה לה הזדמנות לבצע את הבדיקות הנדרשות; זאת למרות שלא הוכיחה כי הייתה מפסיקה את ההריון. עם זאת, הפיצויים בגין פגיעה באוטונומיה נמוכים משמעותית מפיצויים בגין הולדה בעוולה.
הולדת תינוק הסובל מתסמונת גנטית היא אירוע שמטלטל משפחות, מכל בחינה. בנוסף להתמודדות הבריאותית והנפשית, משפחות רבות כאלה נקלעות לטלטלה כלכלית בשל חוסר היכולת של ההורים לעבוד ולהשתכר כבעבר, בשל הצורך לטפל בתינוק הפגוע, ובשל ההוצאות הרפואיות הגבוהות הנלוות לכך.
אבל האתגרים לא נעצרים כאן. כדי לקבל פיצויים, חייבים להגיש תביעה לבית המשפט בגין רשלנות רפואית. הבעיה היא שתביעות רשלנות רפואית בהריון הן מהתביעות הסבוכות והיקרות ביותר להוכחה, ומחייבות חוות דעת רפואית, אחת או יותר, מרופאים בכירים, שעלות כל אחת מהן מגיעה לעשרות אלפי שקלים. על חוות הדעת הרפואית להוכיח שאכן התרחשה רשלנות רפואית, להסביר מהו הנזק שנגרם (במקרה הזה, הולדת ילד הסובל מתסמונת דאון), ולהוכיח את הקשר הסיבתי בין הרשלנות לבין הנזק.
במקביל, חשוב לזכור שהגופים הנתבעים בתביעות רשלנות רפואית בהריון, דוגמת קופות חולים או בתי חולים, הם גופים גדולים ועוצמתיים, אשר רגילים לנהל תביעות רבות וארוכות, ושאינם סובלים מקושי כלכלי או טכני בהשגת חוות דעת רפואיות להגנה עליהם.
לבדיקת זכאות למימון תביעת רשלנות רפואית בהריון
לפי החוק בישראל, כדי להוכיח עניין שברפואה – במקרה הזה, כדי להוכיח שאכן התרחשה רשלנות רפואית – יש לצרף חוות דעת רפואית, רצוי ממומחה רפואי בעל שם וניסיון רפואי רלוונטי. לעיתים יש צורך בצירוף מספר חוות דעת, ממספר רופאים שונים. חוות הדעת הרפואיות הללו מהוות את הבסיס לתביעה, והן בעלות השפעה מכרעת על סיכויי התביעה להסתיים בהצלחה ועל גובה הפיצוי שיקבל התובע במסגרתה.
חוות הדעת הרפואית צריכה להתייחס לנסיבות המקרה הספציפי, ולהסביר מדוע מדובר ברשלנות רפואית, לאור הסטנדרט הרפואי המקובל והספרות הרפואית העדכנית. כמו כן, חוות הדעת מסבירה מהו הנזק שנגרם (במקרה הזה, הולדת ילד או ילדה הסובלים מתסמונת דאון), ומבהירה את הקשר הסיבתי שבין הרשלנות הרפואית לבין הנזק.
כיוון שהשאלה במרכזן של כל התביעות לרשלנות רפואית היא האם פעל הצוות הרפואי בצורה רשלנית – לאיכות חוות הדעת הרפואית חשיבות מכרעת לסיכויי התביעה להצליח. כמו כן, אי-אפשר להפריז בחשיבות המוניטין ושמם הטוב של הרופאים שכותבים את חוות הדעת עבור התובע, היות ובית המשפט מעניק משקל רב יותר לחוות דעתם של רופאים מומחים ובכירים בתחומם.
כאשר שוקלים את האפשרות להגיש תביעה שעניינה רשלנות רפואית, בעיקר בתחום סבוך כמו רשלנות רפואית באבחון תסמונת גנטית כמו תסמונת דאון, או תסמונת אדוארדס בעובר, חשוב לזכור כי מדובר בהליך יקר ומורכב. כך שמלבד עורך דין כמובן, התובע זקוק גם לחוות דעת רפואית אחת או יותר של מומחים רפואיים בתחום הרלוונטי, שעלות כל אחת מהן עומדת כאמור על עשרות אלפי שקלים.
את קבוצת ג'סטיס הקימו שופטים בדימוס ועורכי דין בכירים, בעלי ידע וניסיון רבים. ג'סטיס גם נעזרת בטכנולוגיות ייחודיות שפיתחה ובסטטיסטיקות בלעדיות כדי לשפר את סיכויי התיקים להסתיים בהצלחה. המודל של ג'סטיס, שמבוסס על הצלחה בלבד, עוזר לנפגעים ולתובעים לקבל את יומם בבית המשפט ולזכות בפיצויים הגבוהים ביותר – בלי להסתכן ולשבור חסכונות, בלי סיכון, בלי להוציא כסף מהכיס ובלי התחייבות.
מעבר לכך שתביעות שאושרו ע"י הצוות המקצועי שלנו זוכות לכיסוי מלא של כל עלויות התביעה (לרבות עלויות חוות הדעת הרפואיות היקרות) – בנוסף, במקרים המתאימים, ג'סטיס מעניקה לנפגעים פיצוי מיידי המסייע להם לכסות את הוצאותיהם השוטפות הנלוות לתביעה, כדי שיוכלו להתמקד בהחלמה ובדאגה למשפחה, ולהחליף את החרדה הכלכלית בראש שקט. מכיוון שג'סטיס עובדת על בסיס הצלחה בלבד, כל סכום שהנפגעים קיבלו – נשאר שלהם בכל מקרה.
בזכות היכולות והצעות הערך הייחודיות שלה, ג'סטיס הפכה במהירות למובילה הישראלית בתחום נזקי הגוף בכלל והרשלנות הרפואית בפרט, וספציפית בתביעות רשלנות רפואית בהריון (וכן רשלנות רפואית בלידה). ג'סטיס שינתה את כללי המשחק בתחום, ובשנים האחרונות עזרה לנפגעים לזכות בפיצויים בהיקף מצטבר של מאות מיליוני שקלים – בנוסף לקבלת הכרה בפגיעתם ולקבלת צדק.
כשאורנה (שם בדוי) נכנסה להריון היא התרגשה כמו כל אם מצפה. אך עם היסטוריה רפואית שכללה 2 הפלות בעבר, ההתרגשות נמהלה גם בחששות. חרף הרקע שלה, הצוות הרפואי שליווה את ההריון שלה לא ביצע מעקב קפדני ומחמיר כנדרש. אורנה עברה כמו כל אשה הריונית סקירה מוקדמת ומאוחרת, שם היו אמורים הרופאים לזהות את שלמות הפנים של העובר, בין היתר.
לבסוף, ילדה אורנה בן שסבל ממומים קשים ובולטים בפניו, כמו גם חיך שסוע ושפה שסועה. שפה שסועה נראית חצויה לשניים, ופתוחה מהשפה העליונה ועד האף. במקרים של חיך שסוע, הפתח מתחיל מגג חלל הפה וממשיך אל תוך חלל האף. החיך שלנו תפקידו ליצור חיץ בין חלל הפה לאף, לאפשר דיבור ואכילה תקינים. כלומר שמעבר להפרעה הקוסמטית האדירה, תינוק שנולד עם חיך שסוע עלול לסבול מקשיים בהאכלה וסיבוכים נוספים.
בשלהי חודש מרץ 2020, נולד מיכאל (שם בדוי). מיד עם לידתו אובחן עם חיך ושפה שסועים, ליקוי שמיעה וליקוי נוסף בליבו. בשל חומרת השסע בחיך ובשפה – מיכאל לא הצליח לינוק והוא הוזן באמצעות זונדה. כמה חודשים בלבד לאחר לידתו נאלץ לעבור ניתוח לאיחוי השפה.
בקצרה: בהחלט כן. ובעוד כמה מילים: במקרים מסוימים, ניתן לזהות אי-תקינות של החיך והשפה בעובר כבר מהשבוע ה-11 להריון. לרוב מזוהים פגמים בולטים אלו במסגרת הסקירה המוקדמת והמאוחרת. הרופאים ציינו כי השפתיים נראו שלמות – אך סימון איבר כתקין, מותנה בהדגמה ברורה שלו – ממעבר על החומרים הרפואיים, נראה שלא הייתה כלל הדגמה ברורה דיה של השפתיים להסתמך עליה. כך נעשה בשתי הסקירות.
לבסוף כאמור נולד לאורנה ובעלה בן עם מומים חמורים בפניו, שהצריכו התערבות כירורגית נרחבת ובלתי צפויה. החמצה זו של מום משמעותי בשפתיים או בחיך הייתה העילה לתביעת הרשלנות הרפואית שהגישה המשפחה.
תביעת "הולדה בעוולה" הינה תביעת פיצויים המוגשת על ידי הורים או הניזוקים עצמם, במקרים בהם נולד ילד עם מום מולד או תסמונת גנטית, שמקורה בלקות מולדת, שלא התגלו במהלך ההריון כתוצאה מרשלנות רפואית. כלומר עקב רשלנות רפואית נמנעה מהמשפחה הבחירה אם להפיל עובר שנולד עם מום או לאו, ובכך במקרים חמורים לחסוך מהתינוק ומהמשפחה סבל גדול וטראומה.
מדובר בשאלה משפטית אך גם מאוד טעונה מוסרית. ככל שזה נוגע למומים מולדים כמו שפה שסועה או חיך שסוע, אלו לרוב מלווים, כמו גם במקרה של מיכאל, במומים ולקויות חמורים נוספים. במחקר משנת 1993 שבוצע בארה"ב נמצא שבמקרים בהם אוחנה שפה שסועה או חיך שסוע, ב-88% מהמקרים, איבחנו בתינוקות פגמים מולדים נוספים.
במקרה של מיכאל הקטן – ממצאים של חיך ושפה שסועה והסיכון המוגבר למומים ותסמונות גנטיות נוספות – בהחלט סביר שוועדת הפסקת הריון הייתה מאשרת את הפסקת הריון זה אם היו בוחרים בכך ההורים. לכן טענת הולדה בעוולה קבילה, ומחזקת את טענת ההורים שאי-אבחון זה משמעותי ומזיק.
אורנה ובן זוגה תבעו את קופת החולים בה בוצעו בדיקות מעקב ההריון שלה, במסגרתן נכשל הצוות הרפואי באיבחון מום קשה בפני העובר. המשפחה, בסיוע מימון הוצאות המשפט והמחייה הגבוהות שסיפקה קרן ג'סטיס, זכתה בפיצויים העומדים על מאות אלפי שקלים. סכום גבוה זה אמנם לא גורע מהטראומה, אך בהחלט מאפשר למשפחה להתאושש כלכלית ולהמשיך בחייהם בלי קושי נוסף.
העלויות הגבוהות של חוות הדעת רפואית וחוות הדעת המשלימות כמעט הרתיעו את התובעת שסבלה מרשלנות רפואית בטיפולי סרטן מלהגיש תביעה לפיצויים. בסיוע קבוצת ג'סטיס שליוותה את התובעת ומימנה את חוות הדעת, ועורך הדין אלטמן, התביעה הוגשה והסתיימה בכך שהניזוקה קיבלה פיצוי של מאות אלפי שקלים.
[show-video number="1"]
קשה לדמיין את עומק הצער והכאב של אם אשר נשאה את ילדה לאורך חודשים ארוכים ולבסוף נתגלה שהוא סובל ממחלה גנטית קשה. כמה סבל יהיה עליו לעבור כל חייו? מדע הרפואה מאפשר לזהות את רובן המוחלט של המחלות הגנטיות קודם ללידה, מה שמאפשר להוריו לקבל החלטות באופן מושכל ומחושב כדי להבין מה יהיה הדבר הטוב ביותר עבורם. לעיתים קרובות לא די בבדיקות ה"רגילות" אותן עוברת כל אישה בהיריון וכאשר הרופא כלל לא מיידע את האם על האפשרות לעבור בדיקות נוספות ולא מסביר את חשיבותן, היא מעמידה עצמה בסיכון.
גוף האדם "מנוהל" כמערכת משומנת המורכבת מאינספור חלקים ומנגנונים ביולוגיים המאפשרים את הפלא הנקרא "חיים". מנגנון המפתח הקריטי ביותר עבור כל יתר המנגנונים הוא הגנום האנושי – רצף של סלילים כפולים המכונים DNA שתפקידם לאצור את כל המידע לו זקוק הגוף כדי להתנהל בצורה בריאה. הגנום מכיל בתוכו את כל ההוראות הבסיסיות ביותר על האופן בו צריכים להיבנות אברי גופנו והוא גם אחראי לדוגמא על ייצור החומרים המווסתים את התהליכים הביולוגיים השונים.
כאשר הגנום האנושי פגום, חלק קריטי ברצף הסליל הגנטי אינו מתפקד כשורה והגוף אינו מצליח לייצר חומרים שקריטיים עבור התפקודים הבסיסיים ביותר שלו. זוהי מחלה גנטית. בשל העובדה שמחלה גנטית נגרמת כתוצאה מפגם בסיסי כל כך בגוף האדם, כמעט תמיד לא ניתן למנוע את המחלה או להתמודד עם הגורם לה וכל שאפשר הוא להתמודד עם הסימפטומים שלה בלבד.
כיום ניתן לזהות את רוב התסמונות הגנטיות החמורות כבר במהלך ההיריון, באמצעות שימוש בבדיקות מתקדמות כדוגמת בדיקת האקסום. זיהוי המחלה בשלב מוקדם מספיק, מאפשר להורי העובר לקבל החלטה מושכלת ומחושבת יותר באשר לשאלה אם להפסיק את ההיריון כדי לחסוך מהעובר את הסבל העתידי, או להניח להיריון להימשך כסדרו.
כיום עוברת כל אישה בדיקות רבות ומגוונות במהלך הריונה, במטרה להבין את מצבו הבריאותי של העובר. רבות מן הבדיקות, כדוגמת בדיקת מי שפיר, נערכות בעיקר כאשר ישנה סיבה מסוימת לחשש לבריאותו של העובר ובאמצעותן ניתן להצביע על מצבים מסוימים שאותם קשה לאבחן.
הטכנולוגיה המשמשת לצורך בדיקת מחלות גנטיות, עושה שימוש בבחינת מקטעי גנום ספציפיים הידועים כ"איזורי סיכון פוטנציאליים" לתסמונות גנטיות ידועות ושכיחות יותר. לעומת זאת, בדיקת האקסום בוחנת את כל רצפי הגנום שמהם נוצרים חלבונים בגוף האדם. לשם ההשוואה היחסית – מדובר בכ1.5% בלבד מהמטען הגנטי האנושי, אך חלבונים פגומים אחראים על כ85% מכלל המחלות הגנטיות האנושיות.
חשוב להבין שהגנים של כולנו שונים אלו מאלו באינספור דרכים קטנות, כל גן אצל אדם אחד שונה במעט מאותו הגן אצל חברו. מסיבה זו בדיקת האקסום לא רק בוחנת את כלל הרצפים האחראים ליצירת חלבונים, אלא נעשית לרוב (בבדיקת אקסום מסוג טריו) בהשוואה לרצף הגנטי של שני ההורים, או של אחד מהם (בדיקה מסוג דואו).
כאמור, בדיקת אקסום מסוגלת להצביע על בעייתיות ברמת הגנים בדיוק שלא ניתן להשיג באמצעות כמעט אף בדיקה רפואית אחרת. חשוב לדעת שעל אף שהטכנולוגיה המאפשרת בדיקת אקסום (שיטת ריצוף מתקדמת – NGS) קיימת מזה למעלה מעשור, משרד הבריאות בארץ עדיין אינו מחשיב אותה כבדיקה בסיסית עבור כל אישה בהיריון אפילו במצבים של חשד לתסמונת גנטית.
במדינת ישראל ניתן לעבור בדיקת אקסום בעיקר על ידי מכונים, מעבדות ובתי חולים פרטיים והיא עשויה אף לעלות אלפי שקלים. במקרים מסוימים בהם ישנו חשד גבוה מהרגיל לתסמונת גנטית, יוכל הרופא להמליץ שהבדיקה תיעשה במסגרת פיילוט הבחינה של משרד הבריאות ובמימון המדינה. בשל ההשפעה הקריטית של בדיקות מסוג זה על החלטותיהם של ההורים, קבע בית המשפט בע"א 4960/04 סידי נ' קופת חולים כללית כי על כל רופא מוטלת החובה ליידע את מטופליו על בדיקות גנטיות שעומדות לרשותו, גם כאשר אלו אינן ממומנות על ידי המדינה בהכרח.
בשנת 2018 פרסם משרד הבריאות חוזר מנכ"ל משרדי בו הכיר בין היתר בחשיבות של ביצוע בדיקות אקסום לצורך זיהוי מדויק של מצבים גנטיים בעוברים בתקופת ההריון, באופן שיאפשר להורי העובר לקבל החלטה מושכלת ביחס להמשכו. החוזר הכריז על תחילתה של תקופת הפיילוט ובו עולה הדרישה, כפי שנקבעה בפסיקת בית המשפט העליון בעניין סידי נ' קופת חולים כללית, שעל כל רופא להציע למטופליו לעבור בדיקת אקסום כאשר ישנו סיכון למחלה גנטית.
כאשר נולד עובר בעל מחלה גנטית והרופא כלל לא יידע את ההורים על האפשרות לבצע בדיקת אקסום, מצב זה עשוי להקים עילה משפטית לתביעה בגין רשלנות רפואית. התביעות, שחלקן אף התקבלו בעבר בפסיקת בתי המשפט, נשענות על כך שאי-יידוע ההורים על האפשרות לביצוע הבדיקה הגבילה את שיקול הדעת הנאות כדי להחליט על עתיד ההיריון לאור הנתונים הרלוונטיים. חשוב מאוד במצב מעין זה להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום ולבחון האם אכן ישנו סיכוי ממשי לתביעת נזיקין בגין העוולה.
קשה מאוד לנהל תיק משפטי, בייחוד בנושאים סבוכים כמו נזקי גוף ורשלנות רפואית. ההליך הדיוני נמשך לרוב שנים ארוכות וכרוך בדיוני ראיות סבוכים, עדויות מומחים, ערעורים, בקשות ביניים ועוד. עבור האדם הפשוט שנפגע מרשלנות רפואית או תאונת עבודה רשימת הדרישות הללו היא לא פחות ממסכת ייסורים הנוספת על הפגיעה עצמה.
כדי להתמודד עם בעיה זו הוקמה קבוצת ג'סטיס, קבוצת מימון מבית ההשקעות מיטב, השמה לעצמה מטרה לסייע לנפגעים שניזוקו כתוצאה מרשלנות רפואית. ג'סטיס תעניק לנפגע פיצוי מיידי שיסייע לו להשתקם מפצעיו וכדי שיוכל לנהל את ההליך המשפטי בעניינו באופן המיטבי ביותר. ג'סטיס לא מציעה ייעוץ משפטי, אך תסייע כלכלית לתובע המעוניין בשכירת עורך דין או תשלום לעדים מומחים לטובת ניהול התיק שלו.
הריון, תשעה חודשים ארוכים וגדושים בציפייה, חלומות ותקוות. כל פעולת הכנה, כל בדיקה ותרופה – כולם נעשים מתוך התחשבות באוצר הרך השוכן בביטחה ברחם. קשה לדמיין מאורע טרגי יותר מאשר סיום מוקדם של ההריון – סוף עצוב שיכל להימנע בטיפול רפואי נכון וסביר. לדעת שהאסון היה יכול להימנע והייתה אפשרות רפואית להלחם ברוע הגזירה, אך היא לא ניתנה לנו בזמן, מעמיקה את אבל ההורים המצפים, ששבים לביתם בידיים ריקות כי סבלו מרשלנות רפואית.
מבחינה רפואית, הריון נורמטיבי אורך כ-40 שבועות ולפי ההגדרות הרפואיות הרשמיות בישראל, שהן גם ההגדרות הרלוונטיות מבחינה חוקית, לידה מוקדמת היא לידת התינוק קודם לשבוע 37 וילוד כזה מכונה "פג". במהלך חודשי ההריון, העובר מפתח את איבריו בהדרגתיות כדי להבטיח את קיום גופו באופן עצמאי ובשל כך, לידה מוקדמת מדיי עשויה להציב אותו בסיכון.
כך לדוגמא, עד לשבוע ה-34, ריאותיו של העובר אינן מפותחות דיין כדי לתמוך בנשימה עצמאית, כתוצאה מכך תינוקות שנולדו לפני שבוע 34 יסבלו ממצוקה נשימתית ונתונים בסיכון מיידי למוות. סכנות דומות נוספות לתינוקות הנולדים בגילאים צעירים מדיי הן: דימומים פנימיים, מגבלות ראייה או שמיעה, הפרעות במערכת המטאבולית (חילוף החומרים) ועוד.
הרפואה המערבית מכירה היטב את תופעת העוברים הנולדים טרם זמנם. למעשה, כ-10% מהתינוקות הנולדים כל שנה נולדים טרם זמנם ובשל כך מצויים, לפחות לפרק הזמן עד להתפתחות גופם, בסיכון גבוה לכל תופעות הלוואי שתיארנו לעיל. כיום תודות להתקדמות המדע והטכנולוגיה, ישנו מגוון רחב של טכניקות טיפול ואפשרויות התמודדות עם סכנה מעין זאת.
ראשית, בדיקות רפואיות יכולות לגלות לנו במידה טובה את רמת התפתחותו של התינוק בכל שלב משלבי ההריון וכך ניתן לאתר סכנות או בעיות מסוימות. יתרה מזאת, מנסיון העבר ידוע על אוסף גורמים ומאפיינים המעלים משמעותית את הסיכון ללידה מוקדמת ובמצבים כאלו ניתן לעקוב אחר האם ולהתאים שיטת טיפול שתתאים למצבה. חשוב לזכור כי כל אדם הוא בעל מאפיינים פיזיולוגיים משלו וכי הריון במיוחד, על מכלול המורכבויות וההתפתחויות האפשריות הכרוכות בו, מצריך התאמה אישית של טיפול לכל מטופל.
לעיתים, לדוגמא, ימליץ הרופא על מתן הורמונים מתאימים או ביצוע הליך מיוחד של תפירת צוואר הרחם שתפקידם להקטין את הסיכוי ללידה מוקדמת ובכך להפחית את הסיכונים לעובר. אמנם מסיבות שונות לעיתים דווקא גישה זו עשויה להציב את האישה והעובר בסיכון רב מהרגיל ולכן יהיה על הרופאים להתמודד עם האפשרות של לידה מוקדמת.
אחת הדרכים להתמודד עם לידה מוקדמת, בייחוד אם מדובר בסיכון ללידה המוקדמת לשבוע 34 היא זריקת "צלסטון". זריקת צלסטון היא הליך טיפולי שמיועד לעודד התפתחות מוקדמת של ריאות העובר, כדי שבמקרה ואכן תתרחש לידה מוקדמת יוכל העובר להשתמש בריאותיו, מה שיעלה את סיכוייו לשרוד, להתפתח ולהבריא. זריקת צלסטון היא למעשה הזרקת סטרואידים מסוימים לגוף, מה שמאיץ את התפתחות ריאות העובר.
דיני נזיקין עוסקים בשאלה – האם ישנה חובה של גורם מסוים – אדם, מוסד או המדינה, לפצות אדם אחר שניזוק, בשל אחריות הראשון. ביחס לתחום הרשלנות הרפואית בלידה, נובעת האחריות הנזיקית מהעובדה שהרופא מטפל באופן ישיר במטופלת, והמטופלת נותנת בו את אמונה ומפקידה בידי הצוות הרפואי את בריאותה ובריאות העובר.
פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (תשכ"ח 1968) בנויה למעשה מתיאור של עשרות עוולות נזיקיות שונות, בנוסף לעוולות נזיקיות המפורטות בחוקים אחרים. למרות עובדה זו, מרביתן המוחלט של תביעות הנזיקין מוגשות לכל הפחות בין היתר גם בגין עוולת הרשלנות המפורטת בסעיף 35 לפקודה. תחת עוולה זו אחריות נזיקית (כפי שהסברנו לעיל) מופרת כאשר הנתבע (המזיק) התנהל באופן "שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות".
אך כיצד יכול בית המשפט לאמוד בדיוק האם אדם סביר ונבון לא היה מתנהל כפי שהתנהל המזיק? כאשר מדובר בהליכים רפואיים סבוכים ומורכבים מאוד, כיצד נוכל לשפוט במבט לאחור כיצד היה על הרופא להתנהל? לבית המשפט אין את הידע המקצועי העומד לצד הרופא. לשם כך משתמש בית המשפט בסטנדרט השוואתי ביחס לפרקטיקה הרלוונטית, כלומר משווה את קבלת ההחלטות של הרופא לנוהל המקובל בתחום הרפואה ביחס לסיטואציה המדוברת.
חשוב לדעת שזריקת צלסטון להבשלת ריאות, כמו גם מגוון פרוצדורות רפואיות אחרות, הפכו להיות סטנדרט מקובל ומשתמשים בו במוסדות רפואה ברחבי העולם. פירוש הדבר שבמצב בו נגרם נזק לעובר בשל אי מתן זריקת צלסטון, בית המשפט יבחן באופן מחמיר את השאלה מדוע לא נעשה שימוש בזריקה, וישנם סיכויים רבים שהוא יקבע שמצב זה עולה כדי רשלנות רפואית של ממש.
תביעות בגין רשלנות רפואית בלידה הן מורכבות באותה מידה שהן רגישות. שום סכום כסף ושום הליך משפטי לא משיבים לאם את תינוקה. הטרגדיה תלווה אותה כל חייה ללא מנוח וכל שהיא תוכל לעשות הוא לנסות ולקבל פיצוי מסוים ולהשיב מידה כלשהי של צדק על כנו באמצעות תביעת פיצויים. בנוסף, תביעות אלו מנכיחות את הפרקטיקות המועילות ואת הטכניקות המתקדמות בכל רחבי עולם הרפואה, שכן הרופא יודע תמיד שאם לא יעניק את הטיפול הטוב ביותר, אם לא ישתמש בהליך הרפואי המתקדם ביותר – הוא יהיה חשוף לתביעה בגין רשלנות רפואית.
ניהול תיק משפטי הוא עסק יקר, ארוך ומורכב מאוד. עבור האדם הפשוט וחסר המשאבים בקנה המידה המתאים, מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית, בייחוד אם הוא בדיוק מתמודד עם פציעה או נזק שנגרמו כתוצאה מרשלנות רפואית. עם בעיה זו מבקשת קבוצת ג'סטיס להתמודד. קבוצת המימון ג'סטיס מבית ההשקעות מיטב מציעה מעטפת כלכלית שלמה שתאפשר לך למצוא את הייעוץ המשפטי הטוב ביותר עבורך. ג'סטיס תעניק לך מימון כפיצוי על הנזק שנגרם לך עוד לפני תחילת ההליך וכמו כן, תסייע לך במציאת מומחים ומימון עדותם כדי לוודא שבית המשפט יגן על זכותך. ג'סטיס עובדת על בסיס גישת "לא זכית – לא שילמת", כדי לוודא שתוכל לנהל את התיק שלך בשקט נפשי ובאופן מיטבי. לסיוע של מומחי ג'סטיס בנושא רשלנות רפואית בזריקת צ'לסטון להבשלת ראות צרו קשר עוד היום.
הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית במעקב הריון עשויה להיות קשה ומורכבת מבחינה רגשית עבור הנפגע, שנאלץ לחטט בפצעי העבר ולחיות מחדש את הטראומה הכרוכה בנזק שנגרם לו. ההורים המצפים שמים את מבטחם בצוות הרפואי מתוך אמונה שיש להם את הידע, המומחיות והניסיון הנדרשים לצורך מתן טיפול רפואי הולם. כל אלה מכבידים פי עשרות מונים כאשר מדובר ברשלנות רפואית בהריון, שם מעגלי הנזק והטראומה רחבים ועוברים מהעובר, להוריו ולמשפחתו.
מלבד המחיר הרגשי, הגשת תביעת רשלנות רפואית עולה לנפגעים בזמן ובמשאבים. איסוף מסמכים רפואיים רלוונטיים, איתור מומחים לחוות דעת רפואית לבית המשפט ולשלם את ההוצאות המשפטיות. הנטל הכלכלי יכול להיות מאתגר במיוחד עבור אלו שמתקשים לכסות את עלויות הטיפול הרפואי הבלתי צפוי במקרים של הולדת ילד עם בעיות גנטיות.
למרות האתגרים הללו, במידה ונפגעתם מרשלנות רפואית באבחון ספינה ביפידה בהריון, חשוב לא להרים ידיים ולמצות את הדין עם אנשי הצוות הרפואי שהתרשלו ולקבל פיצוי שיסייע בהתמודדות הכלכלית הרפואית והפחתת הלחץ הקיומי על המשפחות שכל שגרת חייהם משתנה. באמצעות הגשת תביעה, הנפגעים יכולים לא רק לקבל פיצוי על נזקיהם אלא גם לסייע במניעת מקרים דומים להתרחש בעתיד.
אם נפגעתם מרשלנות רפואית באבחון ספינה ביפידה, דעו שאתם לא לבד. פנייה לאנשי מקצוע תוכל לסייע לכם לעמוד באתגרים הרגשיים והנפשיים הכרוכים בהליך.
ספינה ביפידה, המכונה גם "שדרה שסועה", הינה חלק מקבוצת מומים מולדים בצינור העצבים בעמוד השדרה הגורמת לבליטתו מן הגב. ישנם מספר סוגי ספינה ביפידה ביניהם ניתן למנות: ארנולד קיארי, מיאלומנינגוצלה ועוד.
ספינה ביפידה עלולה להביא לאבדן שליטה על פעולות המעי, כאבים, הפרעות קוגניטיביות ואף שיתוק. סוג ההפרעה התפקודית תלוי במיקום המום על חוט השדרה. כמו כן, שדרה שסועה עלולה להעלות בצורה דרמטית את הסיכון לתמותה כתוצאה מחשיפתה של מערכת העצבים לשלל זיהומים חמורים כמו מנינגיטיס.
ספינה ביפידה נחשבת לקלה למדי לזיהוי, כאשר ניתן לאבחנה באמצעות בדיקת אולטרה סאונד פשוטה אשר מתבצעת לאורך ההיריון. במידה והצוות הרפואי התרשל בהפניית ההורים לבדיקות לגילוי המום, יהיו זכאים האחרונים לפיצוי על הולדה בעוולה.
אם את סבורה שהצוות הרפואי או בית החולים שבו בוצע מעקב ההריון התרשלו בתפקידם, ייתכן כי באפשרותך להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית במעקב הריון ורשלנות רפואית באבחון.
שדרה שסועה מתפתחת במקרים שבהם תעלת העצבים – המבנה שממנו מתפתחים מוח העובר וכן חוט השדרה שלו – אינה מתפתחת כראוי. ספינה ביפידה עשויה להיגרם מסיבות גנטיות או סביבתיות:
השדרה השסועה מתפתחת בעיקר במקרים שבהם ישנן בעיות גנטיות במשפחתו של העובר, ובראשן טריזומיה 18 המכונה גם תסמונת אדורדס. ביצוע בדיקה גנטית עשוי לסייע למצוא האם בני הזוג נמצאים בסיכון.
יכולה ספינה ביפידה להתרחש כתוצאה מנסיבות שונות לאורך ההיריון, ביניהן: סכרת הריון, סכרת מסוג 1 וסכרת מסוג 2; נטילת תרופות; מחסור בחומצה פולית; ועודף משקל אצל היולדת.
לרוב ניתן לגלות סימנים לשדרה שסועה כבר בבדיקות האולטרה סאונד הראשונות למעקב ההריון, מה שמאפשר קבלת החלטה מושכלת לגבי המשכו. ספינה ביפידה מתגלה במהלך ההיריון בביצוע בדיקות סקר. ישנם 3 סוגים מרכזיים של בדיקות סקר שמסייעות לרופאים לאבחן שדרה שסועה עוד לפני הלידה.
הבדיקה העיקרית לאבחון ספינה ביפידה מתבצעת בשלב מוקדם של ההיריון ובוחנת את רמת החלבון העוברי. מדובר בבדיקת דם פשוטה שמטרתה לזהות חריגה ברמות החלבון. כאשר עולה מבדיקה זו כי רמת החלבון גבוהה מדי, יש בכך כדי להצביע על סיכון גבוה לשדרה שסועה ועל הצורך בבדיקות המשך.
במסגרת בדיקה זו טכנאי האולטרה סאונד מעריך את האנטומיה של העובר, ועשוי לזהות ליקויים שונים שמתפתחים בו לאורך ההיריון. ככלל, ככל שההיריון בשלב יותר מתקדם, כך ניתן לזהות ביתר קלות חריגות המעידות על קיומה של ספינה ביפידה.
במסגרת בדיקה זו, נלקחת דגימה ממי השפיר שמקיפים את העובר וכך ניתן לזהות חריגה ברמות החלבון העוברי. במידה שלא הופנית לבדיקות אלה או שהרופא המטפל שלך ביצע את הבדיקות האמורות אך לא התייחס לתוצאותיהן כנדרש, ייתכן כי באפשרותך לנקוט באמצעים משפטיים.
במרבית המקרים, תביעות רשלנות רפואית בספינה ביפידה מוגשות במקרים של רשלנות רפואית באבחון. מטבע הדברים, טענות בדבר טעויות באבחון נחשבות מורכבות ומצריכות בחינה מעמיקה וחוות דעת מנומקת של מומחים מקצועיים ובעלי מוניטין בתחומם.
במידה שהרופא לא סרק כהלכה את ההיסטוריה הרפואית של הורי התינוק, לא ערך את כלל הבדיקות הנדרשות או ערך אותן אך לא ביצען כהלכה או ניתח את תוצאותיהן בצורה לא מדויקת, סביר להניח שמדובר בהתרשלות שמצדיקה הגשת תביעה במידה שנגרם נזק.
הורים לילדים בעלי שדרה שסועה מודעים למשאבים הנדרשים לגידול ילד הסובל ממצב רפואי זה. במידה שילדכם נולד עם שדרה שסועה בעקבות שגיאות שהתרחשו במסגרת מעקב היריון, ייתכן כי יש לכם עילה משפטית להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.
מטרתה מרכזית של תביעה זו הינה לפצות את הנפגעים ואת בני משפחותיהם על הנזקים שמהם הם סבלו. במקרים של ספינה ביפידה, פרט לפיצויים הישירים עבור הכאב והסבל של הילד וכן הפסדי ההשתכרות העתידיים, לעתים ניתן פיצוי גם עבור הכאב והסבל של התינוק ושל ילדיו וכן פיצוי בגין התאמות דיור וכיוצא באלה.
קבוצת ג׳סטיס מתמחה בנזקי גוף ותאונות דרכים, כמו גם ברשלנות רפואית, תאונות עבודה, נפילות במקומות ציבוריים וכיוצא באלה. בתביעות נבחרות מעניקה ג'סטיס לתובעים פיצוי מידי, מכסה עבורם את כל עלויות התביעה, מספקת להם חוות דעת מטעם מומחים מובילים לתמיכה בתביעתם ומאפשרת להם לזכות בפיצויים ובצדק – במהירות, בקלות ובלי להוציא כסף מהכיס. ג׳סטיס עובדת על בסיס הצלחה בלבד (לא זכית – לא שילמת), וכל סכום שהיא מעניקה לתובע נשאר אצלו בכל מקרה.
ג׳סטיס מאפשרת לכל תובע, מכל רקע כלכלי ואישי, לקבל את יומו בבית משפט ולממש את זכות הגישה לערכאות. בכל שנה, ג׳סטיס משקיעה עשרות מיליוני שקלים בטיפול בתביעותיהם של אלפי תובעים, ומסייעת להם לזכות בפיצויים בשווי מאות מיליוני שקלים. ג׳סטיס הוקמה על ידי שופטים בדימוס ועורכי דין בכירים, בעלי עשרות שנות ניסיון במצטבר ואלפי תיקים מוצלחים. החל משנת 2022, בית ההשקעות מיטב הוא בעל השליטה בג׳סטיס. על מנת שמומחי ג'סטיס יעזרו גם לכם, צרו איתנו קשר עוד היום.
אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חוויית המשתמש שלך. זה כולל מעקב אחר ההעדפות והפעילות שלך.
