עקבו אחרינו ברשתות החברתיות
ישנן שלל דרכים בהן מעבדה יכולה לטעות בבדיקות גנטיות. לטעויות שכאלה עלולות להיות הלשכות רבות על הנבדק ועל חייו, ובמקרה של אישה בהיריון – גם על חיי העובר וחיי המשפחה כולה, לתמיד. השלכות אלו, ככל שגרמו לנזק, יכולות לעתים לחשוף את נותן השירות הרפואי לתביעה נזיקית, במסגרתה ייאלץ לפצות את הניזוק.
במסגרת שירותי הרפואה המודרנית, הטיפול לא מתמצה בבדיקה ישירה של המטופל אצל הרופא. הטכנולוגיה המתקדמת מאפשרת בדיקות נרחבות באמצעות מכשירים וחומרים שונים, אשר מסוגלים לתת מענה לבעיות רפואיות רבות, להן לא ניתן מענה בעבר. בין טכנולוגיות אלו, קיימים מכשירים ובדיקות כגון בדיקת MRI, CT, שימוש במיקרוסקופים שונים, בדיקות ביתיות כדוגמת בדיקת האנטיגן לזיהוי ווירוס הקורונה ועוד. מעבר לאלו, ישנו ענף שלם בעולם הרפואה הנוגע בבדיקות מעבדה שמטרתן זיהוי מאפיינים גנטיים.
לרשלנות רפואית במעקב הריון או לפני הריון בבדיקות גנטיות יכולות להיות השלכות חמורות, במיוחד כשמדובר בבדיקות גנטיות. בדיקה גנטית משמשת לזיהוי מוטציות או וריאציות ב-DNA של אדם, שעשויות להצביע על סיכון גבוה יותר למחלות או הפרעות מסוימות. עם זאת, במידה ומתרחשות שגיאות במהלך תהליך הבדיקה, התוצאות עלולות להיות לא מדויקות, מה שיוביל לאבחון שגוי או טיפול שגוי. לעתים, טעות בבדיקות גנטיות יכולה להוביל להשלכות דרסטיות על חיי הנבדק וחיי משפחתו והקרובים אליו.
אי-הפניה לבדיקות גנטיות מתאימות לפני או במעקב ההריון יכול להיות בעל השלכות הרות גורל. כיום ישנה חובת יידוע נשים בהריון על זכותן לבצע בדיקות סקר גנטיות לפני ובמהלך ההריון, ולקבל הסבר על חשיבותן הגדולה של בדיקות אלו בזיהוי מוקדם של בעיות גנטיות עתידיות או קיימות בעובר. אך ישנם מקרים חמורים נוספים גם במידה והופנו בני הזוג לבדיקות גנטיות בהריון.
טעות מסוג זה יכולה לקרות כאשר דגימות ממטופלים שונים מעורבבות יחד בשגגה, מה שמוביל לתוצאות בדיקה שגויות. לדוגמה, אם שתי דגימות מעורבבות יחד ודגימה אחת מכילה מוטציה גנטית ואילו השנייה לא, תוצאות הבדיקה שיתקבלו תהיינה לא מדויקות. שגיאה מסוג זה יכולה להתרחש בכל שלב בתהליך הבדיקה, מאיסוף הדגימות ועד הניתוח.
זיהום יכול לקרות כאשר הדגימה נחשפת ל-DNA אחר, מאנשי מעבדה או מדגימות אחרות. הדבר עלול להוביל לתוצאות חיוביות כוזבות של בדיקות, כאשר מוטציה גנטית מזוהה אך למעשה היא אינה קיימת ב-DNA של החולה. זיהום יכול גם להוביל לתוצאות שווא שליליות של בדיקות, כאשר מוטציה גנטית אינה מזוהה במידה והיא אכן קיימת.
בדיקות גנטיות יכולות להיות מורכבות ולדרוש ידע מיוחד כדי לפרש את התוצאות בצורה נכונה. אם לעובד מעבדה או יועץ גנטי אין את הידע או הניסיון הדרושים, הם עלולים לפרש לא נכון את תוצאות הבדיקה ולספק מידע שגוי למטופל.
טעות שכזו יכולה לקרות כאשר יש בעיה עם הציוד או החומרים המשמשים בתהליך הבדיקה. לדוגמה, אם פג תוקפו של מגיב או אם ציוד לא מכויל כראוי, תוצאות הבדיקה עלולות להיות לא מדויקות.
לטעויות במעבדה יכולות להיות השלכות חמורות, בכל הנוגע לבדיקות גנטיות. כדי למנוע טעויות בבדיקות גנטיות במעבדה, ניתן לנקוט במספר אמצעים:
אמצעי אחד הוא ליישם נהלי בקרת איכות קפדניים כדי להבטיח שהדגימות יטופלו ויעובדו בצורה נכונה. זה יכלול, למשל, בדיקה כפולה של תוויות דגימות וביצוע תחזוקה שוטפת של הציוד במעבדה, תוך שמירה על סטנדרט הולם ברמתו בעת רכישת הציוד מלכתחילה; בנוסף, הכשרה וחינוך מתאימים לעובדי המעבדה והיועצים הגנטיים יכולים אף הם לעזור להבטיח שתוצאות הבדיקה מתפרשות כהלכה.
אמצעי נוסף שניתן לנקוט, כדי למנוע טעויות בבדיקות גנטיות במעבדה, הוא שימוש בתוכניות בקרת איכות חיצוניות. תוכניות אלה יכולות לעזור להבטיח שתוצאות המעבדה מדויקות, על ידי השוואתן לתוצאות ממעבדות אחרות, או על ידי שימוש במדגם התייחסות עצמאי.
במסגרת דיני הנזיקין ובפרט במסגרת נזקי הגוף, קיים ענף מיוחד העוסק ברשלנות רפואית. מדובר בענף מיוחד מכמה סיבות:
ראשית, הוא עוסק בתחום מסוים של מקרים – כשלים בטיפולים ובבדיקות רפואיות. זאת, בניגוד לנזקים אחרים שיכולים להיגרם כתוצאה מפגיעה בגוף כתוצאה, למשל, מתאונת עבודה או תאונת דרכים.
אלמנט מיוחד נוסף לענף הרשלנות הרפואית הינו היקף הנזקים. פעמים רבות, הנזקים שנגרמים בשל רשלנות רפואית יכולים לגרור תביעות גדולות מאוד, בשל השלכותיהם הרבות. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר ברשלנות רפואית בכל הקשור לבדיקות גנטיות.
כאמור, ישנו מספר רב של אפשרויות לטעויות במסגרת ניהול ועריכת בדיקות גנטיות, כאשר כל אחת מהטעויות הללו יכולה להקים, בהתקיים תנאים מסוימים, עילה לתביעה כנגד נותני השירות הרפואי.
בין אם מדובר ברשלנות של עובד המעבדה, שעשה טעות בבדיקות גנטיות בכך שערבב בדיקות, ובין אם מדובר ברשלנות של מנהל המעבדה, שלא החיל סטנדרטים מספקים של זהירות עם הבדיקות – אם חס וחלילה נגרם נזק עקב טעות בבדיקה גנטית, ייתכן מאוד שהנזק הוא תוצאה של רשלנות מצד נותן השירות.
אכן, לא לכל נזק שנגרם ישנו מזיק שצריך לתת על כך דין וחשבון. יתרה מזאת, לפי הגישה הישראלית ולמעשה זו הגישה הנפוצה בעולם, מזיק ייחשב כרשלן רק בהתקיים תנאים מסוימים ולא כל שגיאה מצדו תוביל לחבות משפטית כלפי הניזוק.
למשל, כדי שמזיק יישא באחריות כרשלן, יש להוכיח שהתקיימה בינו לבין הניזוק איזושהי זיקה שיצרה חובת זהירות כלפי המזיק. בנוסף, יש להראות כי המזיק אכן הפר את חובת הזהירות הזו ושמתקיים קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות לבין הנזק שנגרם.
קבוצת ג'סטיס היא המובילה הישראלית בנזקי גוף ורשלנות רפואית. במסגרת סיוענו בתיקי רשלנות רפואית, אנו מתמחים גם בכל הקשור לתביעות הנוגעות לטעויות מעבדה, הגוררות טעויות בבדיקות גנטיות. אך מעבר לאלו, אנו עוסקים גם בשאר דיני הנזיקין, החל מתאונות דרכים, דרך נפילות במקומות ציבוריים ועד תאונות עבודה.
אנחנו בקבוצת ג'סטיס מאמינים שלכל נפגע ותובע מגיע לממש את זכויותיו בבית המשפט ולקבל את שמגיע לו בהליך הוגן, תוך קבלת ייצוג ברמה הגבוהה ביותר ופיצויים הולמים – והכל במהירות, בקלות ובלי להוציא כסף מהכיס.
לטעויות מעבדה יכולות להיות השלכות חמורות, במיוחד כשמדובר בבדיקות גנטיות
טריזומיה 13 ("תסמונת פטאו") היא מחלה גנטית של מומים קשים בתינוקות. אי-גילויה במהלך ההיריון, עשוי לזכות בפיצויים מכוח רשלנות רפואית.
הציפייה הארוכה, המחשבות, הדמיונות, הרצונות והשאיפות – כולם מתנקזים אל אותן הדקות הקסומות שבהם מגיח לעולם יצור קטנטן וחמוד, מקומט ורטוב – הילד או הילדה שלנו. הורה שחווה את החוויה הזו לא יישכח אותה כל ימיו. יחד עם זאת, ישנם לא מעט הורים שזוכרים את אותם הרגעים ממש גם כתקופה שלובה בבשורות קודרות, בקושי ובחרדה, אלו הם הורים שנחרדים לגלות רק בלידה עצמה, שילדיהם סובלים ממומים גופניים קשים שמאיימים על חייהם בשל המחלה הגנטית "תסמונת פטאו", הנגרמת על ידי טריזומיה 13.
הגנטיקה הוא הענף המדעי שבוחן איך הכרומוזומים על צורתם ומבניהם הופכים אותנו למי שאנחנו. החומר הגנטי הוא מערכת של 46 סלילים כפולים מולקולריים המכונים "כרומוזומים", שמכילים בתוכם את כלל המידע הדרוש לגוף שלנו כדי לבנות את עצמו. כרומוזומי הDNA, אחראים לכל פרט פיזיולוגי בגופנו – מתא בודד ועד ללידה, התבגרות מינית, הזדקנות ועוד. כאמור, כמעט בכל תא ותא של גוף האדם ישנם 46 כרומוזומים המחולקים באופן מדויק ל23 זוגות אוטוזומליים (זהים), למעט כרומוזומי המין הנבדלים זה מזה במקרה של גברים (כרומוזומי XY). את זוגות הכרומוזומים אנחנו מקבלים מהורינו – כרומוזום אחד מכל מספר (עד 23), לכן הגנום הוא "תורשתי" וזו גם הסיבה שאנחנו דומים כל כך להורינו.
מחלות גנטיות הן מחלות הנגרמות בשל פגם כלשהו בחומר הגנטי בגוף האדם, לרוב כרומוזומים פגומים, חסרים או עודפים (לעיתים גם מסיבות נוספות). מכיוון שהכרומוזומים אחראים על כלל המערכות הפיזיולוגיות ומכיוון שגופנו בנוי על מערכת מחושבת ומדוקדקת של מערכות מורכבות, הטעות הקטנה ביותר עשויה לגרום למומים נוראיים. אמנם, למרות שהחומר הגנטי עובר בתורשה, לא כל מחלה גנטית היא תורשתית. מחלה תורשתית היא מחלה שנגרמת ממצב קודם אצל הורי התינוק, שהביאה בהכרח או העלתה משמעותית את הסיכוי שילדיהם יחלו במחלה הספציפית. לעומת זאת, ילדים עשויים לחלות במחלות גנטיות גם כאשר אצל ההורים אין שום תנאי קודם שעשוי להעלות את הסיכוי למחלה. כאן חשוב לציין שטריזומיה 13 (או "תסמונת פטאו") היא מחלה גנטית שאיננה תורשתית.
חשוב לציין שטריזומיה 13 (או "תסמונת פטאו") היא מחלה גנטית שאיננה תורשתית.
הדוגמא הנפוצה והמפורסמת ביותר למחלה גנטית שדווקא לא גורמת למוות, היא טריזומיה 21 (המכונה באופן נפוץ יותר "תסמונת דאון"). תסמונת אחרת ידועה פחות וקטלנית יותר היא טריזומיה 13 (תסמונת פטאו). המשותף לתסמונות אלה (ולתסמונות נוספות כגון טריזומיה 18, "תסמונת אדוארדס"), הוא המצב בו ישנם שלושה אללים (עותקים) מסוג אחד של כרומוזום.
טריזומיה 13 היא מצב בו בכל תא בחלק מן התאים בגוף (כתלות בסוג המסוים של המחלה – טריזומיה מלאה, מוזאיקה או טרנסלוקציה) ישנם שלושה עותקים מכרומוזום מספר 13. זהו מצב שקורה בשכיחות של כ1:16,000 בממוצע בכלל האוכלוסייה, אם כי בפועל הסטטיסטיקות גבוהות יותר, שכן כ-80% מכלל הילדים הסובלים מהתסמונת ימותו במהלך ההיריון, הלידה או בשנה הראשונה לחייהם בשל המומים הנגרמים מהמחלה. גם התינוקות השורדים וגם אלו המתים מתסמונת פטאו, סובלים ממגוון מומים גופניים שנגרמים ממנה כדוגמת מיקרוצפליה (היקף ראש קטן) , מיקרופטלמיה (עיניים זעירות), הולופרוזנצפליה (כשל במבנה המוח הקדמי, אי-התחלקות), ריבוי אצבעות בגפיים, חיך או שפה שסועים ועוד. גם אצל התינוקות השורדים את הלידה והשנה הראשונה, תסמונת זו עשויה לגרום סיבוכים רפואיים שונים וקשים – כלל התינוקות ייסבלו מקשיי התפתחות ניכרים ולעיתים קרובות גם מאפילפסיה, מומים בכליות, אומפלוצלה (מצב בו המעי מתפתח מחוץ לגוף) ועוד.
כפי שהסברנו קודם, טריזומיה 13 היא מחלה גנטית שאיננה תורשתית, כלומר היא איננה נובעת ממצב גנטי קודם ספציפי אצל ההורים, אלא היא תופעה אקראית. ידוע שכיום מבחינה סטטיסטית, הסיכון של העובר ללקות בתסמונת פטאו עולה, ככל שגיל האם בעת ההיריון מבוגר יותר וכמו כן, הורים שילדם סבל כבר מטריזומיה 13, עומדים בסיכון של 1% להישנות המחלה אצל ילד נוסף. בשל ההשלכות החמורות של מחלה גנטית כדוגמת תסמונת פטאו, ישנה חשיבות מיוחדת לאבחונה המוקדם כדי לאפשר להורים לקבל החלטה מתאימה בנושא.
כיום, מדע הרפואה מסוגל לאבחן טריזומיה 13 משלב מוקדם יחסית בהיריון ובמצבים מסוימים אפילו מהטרימסטר הראשון בעזרת בדיקת דם. מאפיינים גופניים כדוגמת מקרוצפליה (היקף ראש קטן), מתגלים כבר בסקירת המערכות ורופא מנוסה אמור להפנות במקרה כזה את האישה לייעוץ גנטי. בשלב הייעוץ הגנטי, ייערכו בדיקות פולשניות יותר כדוגמת דיקור מי שפיר או בדיקת סיסי שליה, שמסוגלים לגלות בצורה מדויקת הרבה יותר האם אכן מדובר בתסמונת פטאו, או שמא מדובר בבעיות מסוג אחר.
לאבחון המוקדם של תסמונת פטאו (או של כל מחלה גנטית לעניין זה) ישנה חשיבות קריטית. בשל המומים הקשים שנגרמים לתינוקות החולים במחלה ובשל אחוזי התמותה הגבוהים ממנה, במקרים רבים יעדיפו ההורים להפיל את העובר בשלבים מתקדמים יחסית, כדי לחסוך ממנו את הסבל. במקרים אחרים, גם אם הפלה איננה מתאפשרת מסיבות רפואיות או אחרות, עצם הידיעה עשויה להכין את ההורים לסיכוי שילדם לא ישרוד את ההיריון, הלידה או שנת חייו הראשונה וגם אם כן – לכך שהוא עתיד לסבול ממנעד בעיות רפואיות חמורות. בשל המצוקה הקשה והנטל הרפואי והכלכלי שיוטל על כתפי ההורים במצב מעין זה, הורים שלא קיבלו סיוע רפואי מקצועי דיו יהיו זכאים לפיצויים בגין רשלנות רפואית. בדיקה שנערכה שלא כשורה, פיענוח בדיקות שגוי, כישלון בהפניה לבדיקות אבחון נכונות או לייעוץ גנטי ואפילו אי מתן הסבר רפואי מלא על הפגם והשלכותיו, כולם נכנסים תחת הקטגוריה של רשלנות רפואית באבחון טריזומיה 13.
תביעות על רשלנות רפואית הן תביעות מורכבות ומסובכות ביותר. על התובע להוכיח שהנתבע (בית החולים בדרך כלל) התרשל בתפקידו, לרדת לפרטי פרטים ולזמן עדויות מומחים יקרות כדי להראות שאי ידיעת ההורים אכן נוצר כתוצאה מהתנהלות בית החולים. במצב מעין זה ישנה חשיבות מאין כמותה, למעטפת מקצועית וכלכלית שתוכל לאפשר להורים לנהל בצורה המיטבית את תביעתם.
קבוצת ג׳סטיס היא חברה כלכלית מהמובילות בישראל בתחום "נזקי גוף" (תביעות נזיקין שעוסקות בפגיעות גופניות) כדוגמת רשלנות רפואית בהיריון ובלידה, תאונות דרכים, עבודה ועוד. כתלות בפרטי התביעה, במקרים מסוימים תעניק ג׳סטיס לתובעים פיצוי מיידי ותכסה את כל עלויות המשפט, כולל סיוע באיתור, תשלום והכנת חוות דעת מומחים על מנת לזכות בפיצויים הצודקים במהירות, בקלות ובלי לשאת בנטל הכלכלי. בכל מקרה, ג׳סטיס איננה דורשת תמורה במקרה של אי הצלחה בתביעה (לא זכית – לא שילמת) ותשלום מצידה לתובע יוותר בידיו כך או אחרת. ג׳סטיס רואה בעבודתה שליחות מוסרית וחברתית – לאפשר לכל אדם, מכל רקע כלכלי ואישי, לתבוע דין וצדק בבית המשפט ולממש את זכותו ועל כן, משקיעה עשרות מיליוני שקלים מדי שנה בתביעות המגיעות לפיצויים בגובה מאות מיליוני שקלים. החברה הוקמה על ידי עורכי דין ושופטים בדימוס והרקורד המקצועי ונסיונה באלפי תיקים הוא ללא אח ורע. כדי שמומחי ג'סטיס יעזרו גם לכם, צרו איתנו קשר עוד היום.
קשה לדמיין תקופה רגישה, לחוצה ומורכבת יותר עבור בני זוג מאשר הריון. המורכבות והרגישות שבתקופה זו, נובעים בין היתר מהבדיקות השונות שעוברת האישה ההרה. אחת מאותן בדיקות היא בדיקת מי שפיר – אישה הרה זכאית לבדיקת מי שפיר אך בשל סיכוניה היא מומלצת רק להריונות בסיכון. נזק הנגרם כתוצאה מהבדיקה, או אי הבדיקה, עשויים לזכות בפיצוי בגין רשלנות רפואית.
בדיקת מי שפיר היא בדיקה מוכרת אשר מבוצעת בכל רחבי העולם, אך במידה והיא מתבצעת בחוסר מקצועיות וברשלנות, היא עשויה לגרום לתוצאות חמורות.
לאורך ההריון התינוק מתפתח בתוך שק המכיל נוזל ייחודי הקרוי מי שפיר, שתפקידו להגן עליו ולרכך כל תנועה ותנודה שלו בתוך הרחם ולסייע להתפתחות השרירים והשלד – אפילו הריאות של התינוק מתפתחות באמצעות בליעה ונשימה של מי השפיר. בנוסף עשירים מי השפיר במגוון של תאים וגורמי גדילה שמגיעים מגוף האם וחשובים להתפתחותו התקינה של העובר. לאור העובדה שהתינוק חי במשך תשעה חודשים בתוך מי השפיר ומאחר שהאם והעובר יחד "תורמים" נוזלים שונים לתוך השק – כמו פילטרציה של דם אימהי, חלקיקי עור תינוקי ועור משק השפיר, למשל – מי השפיר מכילים למעשה המון מידע על התינוק, מידע שלרוב אין לנו שום דרך אחרת לגלות.
מסיבה זו נוצרה פרוצדורת בדיקת מי השפיר, הליך רפואי במסגרתו נשאבת כמות זעירה (פחות מ-1 מ"ג) של מי השפיר בין שבועות 16-22 להריון. דגימה זו נבחנת לאחר מכן במעבדה וניתן להסיק באמצעים שונים מהרכבה הכימי על מגוון של מחלות וסיבוכים עובריים פוטנציאליים כדוגמת: תסמונת דאון, איקס שביר וסיסטיק פברוזיס. כולן מחלות קשות ומסובכות שעשויות לפגוע במידה משמעותית באיכות חיי העובר לאחר לידתו ולעיתים רחוקות אף לפגוע באם במהלך הלידה.
זיהוי ואבחון של המחלות הללו במהלך ההיריון, מעניק להורים המצפים ולצוות הרפואי אפשרויות להתמודדות והיערכות נאותה עם ההשלכות האפשריות של מחלה, כגון: הפסקת הריון, או היערכות נכונה לקראת לידה בעלת סיבוכים רבים מהצפוי ועוד. מובן מאליו שכולנו רוצים לדעת תמיד מה צפוי לנו, בייחוד כשמדובר בתהליך מורכב הריון ולידה, לכן ישנה חשיבות קריטית לבדיקות השונות שנערכות במהלך ההריון.
בדיקת מי השפיר כוללת החדרה של מחט ארוכה ודקה לשק השפיר ובשל המורכבויות והסכנות לאם ולעובר, זו איננה בדיקה שנערכת באופן אוטומטי לכל אישה הרה. סיבוכים פוטנציאליים לבדיקה כוללים: עליה בסיכון להפלה (1:200), אפשרות לפגיעה ואף גרימת מום לעובר או לאם וזירוז מוקדם ללידה.
בשל הסיכונים בדיקות מעין אלו מומלצות בדרך כלל במקרה בו ישנה סיבה טובה לחשוש שההריון מצוי בסיכון מסוים. מקרים כאלו כוללים, בין היתר: הריון לאחר גיל 35, הריון מרובה עוברים, אינדיקציה בבדיקה חזותית המעידה על היתכנות למום או מחלה, וכן לידות עבר של תינוקות בעלי מחלות ותסמונות.
מדינת ישראל נחשבת למובילה בעולם במספר הבדיקות להן זכאית על פי חוק כל אישה הרה. כ-26 בדיקות שונות כלולות בסל הבריאות ונערכות במהלך ההריון ללא תשלום. זכויות אלו מוקנות מבחינה משפטית לאישה ההרה, פירוש הדבר שאין חובה על האישה להיבדק, ומאידך ישנו איסור על רופא או מטפל לערוך בדיקות אלה ללא הסכמתה.
על כל רופא ומטפל מוטלת האחריות המקצועית להיזהר שלא לפגוע במטופל והחובה לכבד את זכויותיו. פגיעה הנגרמת כתוצאה מאי כיבוד של זכויות כאלו, מזכה את הנפגע בפיצוי כספי ניכר על כלל סוגי הנזק שנגרמו לו. זוהי ההגדרה המשפטית ל"רשלנות רפואית".
נתחיל במובן מאליו: כל אישה הרה זכאית למידע על מצבה הרפואי מהרופא המטפל שלה ועל אחריותו של הרופא ליידע לא רק על מצבה – אלא גם על האופציות הטיפוליות או הבדיקות השונות שלפניה. לצערנו לעיתים נוצר מצב בו הרופא אינו עושה את מלאכתו בצורה מקצועית דיה ואינו מפנה את האישה לבדיקות נדרשות, כמו בדיקת מי שפיר, על אף שהיא עומדת באחד הקריטריונים המומלצים לבדיקה, כנ"ל אם הרופא אינו שם לב לתסמינים רפואיים במצב העובר ובשל כך אינו ממליץ על בדיקת מי שפיר.
סוג נוסף של עילות לתביעות רשלנות רפואית בבדיקות מי שפיר, נוגע לביצוע רשלני של בדיקת מי השפיר עצמה. כלומר שימוש בציוד שאינו סטרילי, ביצוע הבדיקה שלא בנוכחות מומחה, אי שימוש במכשור שיקוף לוודא את בטיחות העובר ועוד. למותר לציין, שלא כל בדיקה שבמהלכה נגרם נזק נובעת מפעולות הרופא, אך במקרה של הוכחת רשלנות על ידי חוות דעת מומחה, יהיה הניזוק זכאי לפיצוי בשל כך. עילה נפוצה נוספת שגם היא מקימה עילה לתביעה נזיקית היא ביצוע בדיקת מי שפיר ללא הסכמתה של האישה, מכוח זכות האישה על גופה ואיסור על ביצוע בדיקה פולשנית כדוגמת דיקור מי שפיר ללא הסכמת המטופלת.
הליך משפטי מסוג רשלנות רפואית הוא מורכב ומסובך, בכל תביעה מעין זו על התובע מוטלת החובה להוכיח שהנתבע – בית החולים, הרופא או חברת הביטוח שלו – לא פעל כיאות וכי התנהלותו הייתה רשלנית. כדי להוכיח דבר מעין זה על הניזוק לרוב לבחון כל פרט מאירועי העבר ולהסתמך על עדויות וחוות דעת הניתנות מפי מומחים. מובן מאליו כי קשה מאוד לעמוד בדרישות מעין אלו ללא סיוע כלכלי ומקצועי מהשורה הראשונה. עם זאת, חוות הדעת הרפואית היא לב ליבו של כתב התביעה, כיון שלשון החוק מתקשה להגדיר רשלנות. לכן זה קריטי להצטייד בחוות דעת איכותית ומנומקת היטב, מאת מומחה מכובד, המתאר עבור בית המשפט מה הכשל ומה הנזק שיכל להיחסך אם הרופא היה פועל כנדרש. אך לצערנו, את המומחים הללו קשה לאתר וגם במידה ונמצא האחד – עלות חוות דעת בודדת עומדת על עשרות אלפי שקלים. לאדם הממוצע השרוי במצב קשה בשל רשלנות רפואית שחווה – מדובר באתגר של ממש.
קבוצת ג'סטיס מתמחה באיתור והפקת חוות דעת רפואיות ממומחים רלוונטים עבור תובעות ותובעי רשלנות רפואית במעקב הריון. אנו עובדים עם מומחים רפואיים בכירים, בעלי ובעלות שם, ומוניטין מוכר בבתי המשפט בארץ. אנו עושים זאת במימון מלא ומבלי שהתובעות והתובעים יצטרכו להוציא כסף מכיסם.
נזק מהבדיקה, או אי בדיקה עשויים לזכות בפיצוי בגין רשלנות רפואית.
קבוצת ג׳סטיס היא חברה מקצועית מהמובילות בישראל בתחום "נזקי גוף" (תביעות נזיקין שעוסקות בפגיעות גופניות) כדוגמת רשלנות רפואית בהיריון ובלידה, תאונות דרכים, עבודה ועוד. כתלות בפרטי התביעה, במקרים מסוימים תעניק ג׳סטיס לתובעים פיצוי מיידי ותכסה את כל עלויות המשפט, כולל סיוע באיתור, תשלום והכנת חוות דעת מומחים, על מנת לזכות בפיצויים הצודקים במהירות, בקלות ובלי לשאת בנטל הכלכלי. בכל מקרה ג׳סטיס איננה דורשת תמורה במקרה של אי הצלחה בתביעה (לא זכית – לא שילמת) ותשלום מצידה לתובע יוותר בידיו כך או אחרת. ג׳סטיס רואה בעבודתה שליחות מוסרית וחברתית – לאפשר לכל אדם, מכל רקע כלכלי ואישי, לתבוע דין וצדק בבית המשפט ולממש את זכותו ועל כן, משקיעה עשרות מיליוני שקלים מדי שנה בתביעות המגיעות לפיצויים בגובה מאות מיליוני שקלים. החברה הוקמה על ידי עורכי דין ושופטים בדימוס בעלי רקורד מקצועי ונסיונה באלפי תיקים הוא ללא אח ורע. כדי שמומחי ג'סטיס יעזרו גם לכם, צרו איתנו קשר עוד היום.
רשלנות רפואית בגילוי טריזומיה 18, או תסמונת אדוארדס, עלולה לגרום לנזק עצום לתינוק ולבני משפחתו. ייתכן שתינוק הסובל מתסמונת זו יוכל, יחד עם משפחתו, לפנות לאפיקים משפטיים כנגד הצוות הרפואי האחראי, ולקבל פיצוי גבוה על הנזק שנגרם בשל התסמונת.
רשלנות רפואית היא עילת תביעה במסגרת דיני הנזיקין, בה הניזוק – או התובע – נפגע באופן כלשהו כתוצאה מתפקוד לקוי או כושל של הרופא שהעניק לו שירות. יש לשים לב, כי לא כל פרוצדורה רפואית במסגרתה המטופל ניזוק, תעיד בהכרח על רשלנות של הצוות הרפואי שטיפל בו. יש להראות כיצד הרופאים כשלו בתפקידם (זאת אומרת, התנהלו בצורה רשלנית) באופן המצדיק מתן פיצוי לניזוק, להוכיח שאכן נגרם נזק לתובע בגין אותה התנהלות רשלנית, וגם להוכיח את הקשר הסיבתי שבין ההתנהלות הרשלנית של הרופאים לבין הנזק שנגרם לתובע.
רשלנות רפואית היא רק תחום אחד, כאמור, מכלל דיני הנזיקין, אבל היא תחום מיוחד בכך שהיא מהווה למעשה ענף שלם הנוגע לנזקים מסוג מסוים של מזיק – כלומר רופא או גורם רפואי.
הסיבות שמדובר בענף משל עצמו נובעות, בין היתר, הן משום המורכבות היחסית של הענף, הדורשת מומחיות רבה בסוגיות רפואיות (כדי שנותני השירות המשפטי יוכלו להצליח בתביעה) והן משום גודל הנזק, שקורה לעתים רבות ברשלנות רפואית, שעלול להיות גדול מאוד ולשנות לחלוטין את חייהם של הניזוקים.
כאמור, רשלנות רפואית היא נושא חמור שעלול להיות בעל השלכות הרסניות עבור החולים, או הניזוקים ובני משפחותיהם. תחום אחד בו עלולה להתרחש רשלנות רפואית חמורה הוא בזיהוי תסמונת אדוארדס, הידועה גם בשם טריזומיה 18.
טריזומיה 18 הינה הפרעה גנטית הנגרמת על ידי נוכחות של עותק נוסף של כרומוזום 18 בתאי התינוק. זהו מצב נדיר המשפיע על כ-1 מתוך 6,000 לידות חי, וקשור לשיעור תמותה גבוה.
הסימפטומים של תסמונת אדוארדס יכולים להשתנות במידה רבה בין מקרה למקרה, אך הם כוללים – בדרך כלל – ראש קטן, אוזניים נמוכות ולסת, סנטר ופה קטנים. תסמינים נפוצים אחרים כוללים מומי לב, בעיות בכליות ובריאות ועיכובים בהתפתחות. חומרת התסמינים הללו יכולה גם היא להשתנות מאוד. תינוקות מסוימים עם תסמונת אדוארדס עשויים להיוולד עם בעיות בריאותיות חמורות הדורשות טיפול רפואי צמוד ומידי.
כאשר מדובר בזיהוי של תסמונת אדוארד, ישנן מספר בדיקות שניתן להשתמש בהן כדי לזהות את המצב. אלה כוללים דגימת סיסי שליה (CVS), בדיקת מי שפיר ובדיקות טרום לידה לא פולשניות (NIPT).
דגימת סיסי השליה הינה פרוצדורה הכוללת נטילת דגימה של השליה או מי השפיר, בהתאמה וניתוח הכרומוזומים כדי לראות אם יש עותק נוסף של כרומוזום 18. לעומת זאת, בדיקת NIPT, היא בדיקה לא פולשנית שמנתחת את ה-DNA בדם ובודקת האם כדאי לחפש עותק נוסף של כרומוזום 18.
רשלנות רפואית בגילוי תסמונת אדוארדס יכולה להתרחש במספר דרכים:
אחת הדרכים הנפוצות ביותר היא בשל אי-אבחון נכון של המצב. זה יכול לקרות אם נותן השירות הרפואי לא יזמין את הבדיקות המתאימות, לצורך בחינת האפשרות של קיום תסמונת אדוארדס, או אם הבדיקות אכן בוצעו, אך תוצאותיהן לא פוענחו או פורשו כהלכה.
דרך נוספת שבה יכולה להתרחש רשלנות רפואית בכל הקשור לתסמונת אדוארדס, היא בשל אי-מתן טיפול מתאים לתינוק הסובל ממנה. זה יכול לקרות אם נותני השירות הרפואי לא מזהים את חומרת הסימפטומים של התינוק, או אם הם לא מספקים את הטיפול הרפואי הדרוש בזמן.
חשוב לציין, כי רשלנות רפואית בגילוי תסמונת אדוארדס יכולה להתרחש גם בידי היועצים הגנטיים, אשר אמורים להיות מסוגלים לספק להורים מידע מדויק ומעודכן לגבי הסיכונים והתוצאות הקשורים למצב. על היועצים הגנטיים להיות מסוגלים לספק להורים את האפשרויות לאבחון טרום לידתי ואת ההשלכות של התוצאות, ולאפשר להורים לבחור כיצד להתנהל עם המידע, בראשה הבחירה להמשיך בהיריון או להפסיקו. אי-ביצוע הבדיקות הנדרשות, ואי-האפשרות להעניק להורים את זכות הבחירה כיצד לפעול, יכול להקים עילת תביעה ברשלנות רפואית.
לרשלנות רפואית באיתור תסמונת אדוארדס עלולות להיות השלכות חמורות, הן על התינוק והן על משפחתו. לדוגמה: אם ספק שירותי בריאות לא מצליח לאבחן את המצב לפני הלידה, התינוק עלול להיוולד עם סיבוכים בריאותיים חמורים שניתן היה למנוע עם התערבות מוקדמת. בנוסף, אם ספק שירותי בריאות לא יספק טיפול מתאים לאחר לידה, ייתכן שמצבו של התינוק לא ינוהל כראוי, מה שיוביל לסיבוכים בריאותיים חמורים ואף למוות.
על כן, קיימת חשיבות רבה לכך שההורים יהיו מודעים לסימנים והתסמינים של תסמונת אדוארדס ושידעו לפנות לטיפול רפואי אצל ספקי שירותי בריאות מנוסים, במידה והם חושדים שהמצב של תינוקם עלול להיות בעייתי.
תסמונת אדוארדס או טריזומיה 18, הינה תסמונת גנטית נדירה, אך בעלת השלכות רבות על בריאות הוולד ובני משפחתו. יש לשים לב, כי בדומה לנזקים אחרים הקורים בעולם, החל מהחלקה ברחוב, דרך תאונת עבודה ועד תאונת דרכים – לעתים רבות קיים אפיק משפטי המאפשר לניזוק לקבל פיצוי על נזקיו. דבר זה רלוונטי גם במצב בו אדם נולד עם תסמונת אדוארדס וייתכן כי קיימת רשלנות מצד הצוות הרפואי הקשור בהיריון.
קבוצת ג׳סטיס היא החברה המובילה בישראל בכל הקשור לסיוע בתביעות נזקי גוף ורשלנות רפואית. הקבוצה הוקמה על ידי שופטים בדימוס ועורכי דין בעלי ניסיון, כשרון ומוניטין רב בתחום דיני הנזיקין כולו, וספציפית בתחום הרשלנות הרפואית.
במקרים שאושרו ע"י החברה, קבוצת ג'סטיס מכסה במקום התובעים את כל הוצאות התביעה, שעלולות להיות גבוהות מאוד, על בסיס הצלחה. כמו כן, קבוצת ג'סטיס מסייעת לתובעים לקבל חוות דעת מהרופאים הבכירים בישראל לצורך תביעתם, וזאת, כאמור, ללא תשלום מראש.
כאמור, קבוצת ג'סטיס מתמחה בין היתר בתיקי רשלנות רפואית, וספציפית בכל הקשור לרשלנות רפואית בהיריון ובלידה, לרבות תביעות הנוגעות לגילוי תסמונת אדוארדס.
מעבר לרשלנות רפואית, אנו בג'סטיס עוסקים באופן שוטף בתביעות הקשורות לנזקי גוף מסוגים רבים ושונים, כגון תאונות דרכים, תאונות עבודה ועוד.
חשוב לזכור: תביעות בנזקי גוף בכלל ותביעות רשלנות רפואית בפרט, יכולות להיות הליך יקר מאד ומורכב. עלות ההליך תכלול, בין היתר, חוות דעת של מומחים רפואיים וניהול הליך ארוך מול הצוות הרפואי הנתבע. הקמנו את ג'סטיס כדי לוודא שכל נפגע ותובע, ללא קשר למצבו הכלכלי, יוכל לקבל את יומו בבית המשפט ולזכות בפיצויים הגבוהים ביותר בגין הנזקים שנגרמו לו – והכל במהירות, ללא סיכון ובלי להוציא אפילו שקל מהכיס.
למה אני עו"ד, ולמה עורך דין רשלנות רפואית. להיות עו"ד תמיד היה חלום ילדות שלי. אחרי הצבא נרשמתי ללימודי משפטים באוניברסיטת חיפה, ותוך כדי לימודי התואר מצאתי עבודה במשרד שעסק בין היתר בנזקי גוף. עם סיום ההתמחות עבדתי במשרד העוסק באופן בלעדי ברשלנות רפואית. השילוב של רפואה ומשפט ריתק אותי, וממשיך לרתק עד היום. זמן קצר אחרי שקיבלתי את הרישיון פתחתי משרד עצמאי משלי, והחלטתי להתמקד בייצוג צד התובעים ברשלנות רפואית בלבד, ולא לייצג את הנתבעים.
שליחות. העיסוק כעו"ד רשלנות רפואית וייצוג נפגעים מביא איתו תחושת שליחות אמיתית. לצד עצם ההצלחה המשפטית בתביעה מוצלחת, השגת צדק והכרה בפגיעה, אני מתמלא בסיפוק כאשר אני רואה כיצד הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית עוזרים לנפגעים מרשלנות רפואית ומשפחותיהם לשקם את חייהם, וכיצד הם מקלים עליהם את ההתמודדות עם המצב הקשה שנקלעו אליו. אני עוסק כבר 22 שנים ברשלנות רפואית, ובכל יום עדיין מתמודד עם אתגרים חדשים.
בין עו"ד לחבר. כעו"ד שמייצג תובעים בלבד, אני זוכה לפגוש את הנפגעים והמשפחות, להכיר אותם באופן אישי. מהרגע הראשון הבנתי שהעבודה כעורך דין רשלנות רפואית לא מסתכמת בפן המשפטי בלבד, אלא היא הרבה מעבר לכך. אני מוצא את עצמי לא אחת משמש כחבר קרוב ומלווה את הנפגע או המשפחה במשך שנים, גם במהלך התביעה ולא מעט פעמים גם זמן רב לאחר שנסתיימה.
התיק הראשון שלי. אחד המקרים הראשונים והקשים בהם טיפלתי עסק בפטירתה של בחורה צעירה, כבת 25, ללא סיבה ברורה, במהלך אשפוזה בביה"ח, לאחר שסבלה מדלקת גרון. במקרה זה ייצגתי את ההורים שלה ואת ארוסה, איתו היא היתה אמורה להינשא כחודש לאחר פטירתה ולאחר שהזמנות החתונה כבר נשלחו לאורחים. הצעירה מתה עקב חוסר התייחסות לתסמינים שהצביעו על הידרדרות במצבה והובילו לקריסת מערכות בגופה. אני זוכר במיוחד את המעמד בוועדה של משרד הבריאות שהתכנסה עקב המקרה. לא אשכח את המבט על פניהם של ההורים והתחושות שעלו בוועדה לאחר שהעלנו את כל פרטי האירוע, כפי שהתבררו לנו מהתיעוד הרפואי, בסיוע חוות דעת רפואיות ומחקירת המקרה ולאחר שהצלחנו להוכיח לנציגי ביה"ח שהטיפול הרשלני הוא שגרם לאירוע הכה מצער הזה.
עו"ד אייל בן ישי, עורך דין רשלנות רפואית "אני מתמלא בסיפוק כאשר אני רואה כיצד הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית עוזרים לנפגעים מרשלנות רפואית לשקם את חייהם" (צילום: יח"צ)
לצד הכאב הרב, המשפחה היתה אסירת תודה על כך שהצלחנו להוציא את האמת לאור ולהוכיח כי אכן הייתה רשלנות רפואית. חשתי סיפוק עצום על כך שהצלחתי לסייע להם להשיג פיצוי ראוי שיעזור להם לשקם את חייהם ככל הניתן, למרות שברור ששום סכום לעולם לא יחזיר לחיים את הבת.
תיק בלתי-נשכח. לאורך השנים אני מטפל בתביעות רבות של רשלנות רפואית בהריון, בהן לעתים קרובות נותרות משפחות עם נזק קשה ליילוד, ומאותו הרגע חיי המשפחה משתנים מקצה לקצה. מאחורי כל קייס משפטי נמצאים אנשים ומשפחות, וכל סיפור נוגע בי אישית. אך נגעה ללבי במיוחד משפחה מהצפון אשר האם הצליחה להיכנס להריון לאחר ניסיונות רבים וממושכים ולבסוף נולדה להם בת עם בעיות התפתחותיות קשות. בדיקה פשוטה במהלך ההיריון הייתה יכולה למנוע סבל וצער רב. הגורם הרפואי מנע מאיתנו לקבל תיעוד רפואי חשוב והיקשה עלינו להוכיח את טענותינו. הגשנו תביעת רשלנות רפואית כנגד הרופא המטפל וקופת החולים, ורק לאחר מאבק ממושך הצלחנו לקבל את התיעוד ולהוכיח את תביעתנו. למרות השנים הרבות שחלפו מאז סיום הטיפול בעניינם, המשפחה נותרה איתי בקשר הדוק, ומרגש אותי בכל פעם מחדש לראות עד כמה הפיצוי הכספי שהשגתי להם הועיל, ועדיין מועיל, להקל על חייהם על אף המצב הרפואי הקשה.
המורה הכי טוב שהיה לי. התמחיתי בבית המשפט המחוזי בחיפה, והייתה לי הזכות לעבוד לצדו של השופט אריה רזי ז"ל, אשר דיבר עם כל אדם בגובה העיניים והיה משפטן מבריק ואדם משכמו ומעלה. כבוד השופט עזר לי מאוד עם הידע והניסיון הרב שלו ונהגנו לעתים קרובות לשבת ולדון על כל מיני סוגיות שעלו במהלך הדיונים שעמדו בפניו. למדתי מהשופט רזי ז"ל לא רק את הפן המשפטי והמקצועי, אלא גם כיצד לנתח סוגיות משפטיות בדרך אנושית ויצירתית.
אני בעוד עשר שנים. אני מאחל לעצמי שבעוד עשור אשאר בדיוק במקום שבו אני נמצא כעת. אני נהנה מהתחום בו אני עוסק, מהפן המשפטי והעולם הרפואי, ובכל יום נחשף לאתגרים חדשים. אני שמח שנפל בחלקי לסייע לתובעים רבים.
תביעת רשלנות רפואית בניתוח בה נעזרתי בקבוצת ג'סטיס. אחד המקרים היה של משפחה שהאם הצעירה, כבת 35, נפטרה על שולחן הניתוחים כתוצאה מרשלנות רפואית, והותירה אב ו-4 ילדים במצב נפשי קשה עד בלתי אפשרי ובמצב כלכלי עגום. בעזרת קבוצת ג'סטיס הצלחנו להשיג עבור המשפחה מימון לחוות דעת רפואית בשלושה תחומים שונים, משלושה מומחים רפואיים שונים, והגשנו תביעה מבוססת וחזקה לבית המשפט. תחום מימון התביעות, שקבוצת ג'סטיס מובילה בישראל, הוא יוזמה מבורכת. הם מסייעים לאנשים להוכיח שהם חוו רשלנות רפואית, ולצד הפיצוי הכספי גם לקבל הכרה וצדק, וזה חשוב מאוד. אני זוכר היטב את הימים שבהם היה קושי רב לקבל חוות דעת רשלנות רפואית, והדבר בא לידי ביטוי הן בקבלת חוות דעת רשלנות רפואית מרופאים והן במימון תביעות. אני מברך על השינוי שחל גם באפשרות לקבל חוות דעת מרופאים בתחומי הרפואה השונים וגם לממן אותן למי שאין את היכולת הכלכלית. הדבר מקדם את כולנו להשגת היעד החשוב של מיצוי זכויות נפגעי רשלנות רפואית וקבלת פיצוי עבור נזקים שנגרמו להם.
העצה שלי למטופלים במערכת הבריאות. מניסיוני, בגלל העומס הרב על מערכת הבריאות, לעיתים היא מתקשה להעניק את היחס והטיפול הראוי והטוב לחולה. לכן, העצה שלי לכל מי שמקבל טיפול רפואי, היא לשאול בכל רגע נתון את השאלות המתבקשות לגביו, להפנות את תשומת לב הצוות הרפואי למצבים מסוימים או משתנים במהלך הטיפול ולהיות מעורב בכל שלב בטיפול אותו הוא או מי מיקיריו מקבל. אני מאחל לכולם הצלחה ובריאות טובה.
זה החשש הכי גדול של כל אישה הריונית: לידה שמסתבכת לאחר היריון סדיר ותקין. החשש מתמקד לרוב בבריאותו של העובר, אך לעיתים הסיבוך פוגע ביולדת – וכתוצאה מכך עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת. כך קרה במקרה של גלי (שם בדוי), שהגיעה במאי 2019 לבית חולים גדול ומוכר כדי ללדת את בנה השני. הלידה הסתבכה, ושינתה את חייה. בימים אלה זכתה גלי בפיצוי עתק כתוצאה מאירועי הלידה, התרשלות הצוות והנזק שאירע לה.
עיון ברישומים הרפואיים מגלה לכאורה מהלך לידה "תקין" (ברשומות צוין כי "גלי "התקדמה לפתיחה גמורה וילדה זכר חיוני שבכה מיד"), ואולם, בפועל מהלך הלידה היה רחוק מלהיות תקין. בשיאה של הלידה, כאשר גלי החלה בשלב הלחיצות, הצוות הרפואי החליט להשתמש, בניגוד גמור לפרקטיקה הרפואית המקובלת כיום, ב"שיטת קריסטלר" הידועה כפעולה אלימה ומסוכנת בלשון רפואית, לחץ פונדלי).
שיטת קריסטלר, או "תמרון קריסטלר", הינה שיטה מיושנת, שבעבר הייתה נהוגה במקומות שונים, ואולם בהתאם לפרקטיקה הרפואית העדכנית אינה מומלצת ואף ארגון הבריאות העולמי קבע ששיטה זו מסוכנת ועלולה להביא לנזקים קשים הן אצל היולדות והן אצל היילודים. ואולם חרף אזהרה זו של ארגון הבריאות העולמי, וחרף העובדה שבבתי חולים רבים, בארץ ובעולם שיטה זו כבר אסורה לשימוש מזה שנים רבות- חלק מבתי החולים ממשיכים לנקוט בפעולה זו, אשר גורמת לנזקים רבים שניתן היה למנועם.
במקור, שיטת קריסטלר נועדה לקצר את השלב השני של הלידה, ולקדם את הלידה; במהלך תמרון קריסטלר, מופעל לחץ על החלק העליון של בטן היולדת כלפי מטה, וכך התינוק מכוון אל עבר תעלת הלידה במהלך הצירים. שיטה זו הינה מסוכנת, אינה מומלצת על ידי ארגון הבריאות העולמי ומהווה חוויה טראומטית עבור היולדת.
במקרה של גלי, תמרון הקריסטלר בוצע לה בהפתעה, ללא קבלת הסבר מקדים ומתאים, מבלי שהצוות הרפואי קיבל את הסכמתה לפעולה, ומבלי שהיה תיעוד ברישומים הרפואיים לעצם ביצוע הפעולה, לסיבות שהובילו לנקיטה ולמתן הסברים נדרשים לקבלת הסכמת היולדת.
נוסיף על האמור כי לפי הרישומים הרפואיים של ביה"ח, מצבה של גלי והתקדמות הלידה, כלל לא הצריכו נקיטת פעולה זו.
לדבריה של גלי, במהלך הלידה הגיעה רופאה ואמרה למיילדת ש"חייבים להתקדם בלידה". באותה עת נכנסה לחדר אשת צוות רפואי, ובזמן שגלי המשיכה בלחיצות, בתיאום עם המיילדת, אותה אישה הפעילה, ללא התראה מוקדמת, לחץ פונדלי על בטנה, במסגרתו נשענה אשת הצוות עם זרועה עם בטנה של גלי והפעילה לחץ חזק. גלי מספרת כי "הלחיצות הכאיבו לי וגרמו לי ללחץ ולפאניקה". זמן קצר לאחר מכן, העובר יצא מרחמה של גלי כשהוא מכחיל ואינו בוכה. "המיילדת אמרה", נזכרת גלי, "שזה בגלל שהיד של התינוק הייתה צמודה לפניו, וחבל הטבור היה כרוך סביב היד".
במקביל ליציאת העובר, התברר כי השלייה לא יצאה שלמה – ולכן הרופאה ביצעה פעולה אגרסיבית נוספת ברחמה של גלי. לאחר שתי הפעולות הקשות, גלי מתארת כי נותרה שכובה במיטה ללא יכולת לסגור את רגליה, ורק בשל התעקשותה כי יש צורך בביצוע תפרים, ולאחר תחינות חוזרות, נאותו הרופאים לחזור לחדרה, ואחד מהרופאים הבחין בקרע בדרגה גבוהה שהצריך תפירה בחדר ניתוח.
רק בהמשך הבינה גלי שהלחץ האלים שהופעל על גופה במהלך הלידה גרם לקרע חמור – ששינה את חייה באופן משמעותי. מאישה עצמאית, שלמדה ועבדה כל חייה הבוגרים, היא הפכה לאישה מוגבלת בתפקודה שאיבדה באופן חלקי את יכולת השליטה בסוגרים – בעיה שמעוררת אי-נוחות קשה בכלל ובנוכחות אחרים בפרט, לרבות במהלך העבודה. כיום גלי לא יכולה לבצע מטלות פיזיות פשוטות, וכאשר היא מנסה להתנייד מעבר למספר דקות, היא ממהרת לשירותים.
כשוטרת מצטיינת במשטרת ישראל, היכולת שלה לתפקד גם כן הוגבלה משמעותית, וגלי נאלצת לשהות תמיד בסמוך למקום בו תוכל להתפנות. עקב כך, גלי הבינה כי לא תוכל להתקדם לתפקידים בכירים יותר, והיא נמצאת בחשש מתמיד כי תפוטר מעבודתה – חרף כישוריה וניסיונה.
גלי החליטה להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד המוסד הרפואי בו טופלה. "בתיעוד הרפואי הוסתרה העובדה שהצוות ביצע בגלי 'תמרון קריסטלר'", מספרת עו"ד נחמה דרור, עורכת דינה של גלי. לדבריה, "בכתב ההגנה, בית החולים הכחיש שהופעלה שיטת קריסטלר, אך בד בבד טען שגם אם לחץ זה הופעל- הרי שהקרעים לא אירעו כתוצאה מהפעלת הלחץ. טענות אלה של ביה"ח נתמכו בחוות דעת של מומחה רפואי בנושא.
עו"ד נחמה דרור, "ללא הסיוע של ג'סטיס לא היינו יכולים להגיש את התביעה" (צילום: יח"צ)
גלי פנתה לקבוצת ג'סטיס כדי שזו תסייע לה בכיסוי עלויות חוות הדעת הרפואיות היקרות, עליהן התבססה תביעתה. לפני מתן הסיוע, ועדת ההשקעות של ג'סטיס, הכוללת מומחים בתחומי הרפואה והמשפט, בחנה את מכלול החומרים הרפואיים, שמעה את עדותה של גלי והשתכנעה כי תביעתה אכן מוצדקת. גלי מסבירה עד כמה עזרתה של ג'סטיס הייתה חיונית. "למרות הרשלנות הרפואית בלידה שחוויתי, חששתי להגיש תביעה עקב העלויות הרבות הכרוכות בה", היא אומרת. "בזכות ג'סטיס הצלחתי להביא את המקרה שלי לבית המשפט".
עו"ד דרור מחזקת את דברי לקוחתה. "ללא הסיוע של ג'סטיס לא היינו יכולים להגיש את התביעה, מן הטעם הפשוט שלא היה בידי גלי את הכסף הדרוש לממן את חוות הדעת היקרות", היא מסבירה. "גלי היא רק דוגמא מייצגת, למקרים רבים בהם התובעים נבהלים בשלב שבו מפרטים בפניהם את עלויות חוות הדעת. העלויות והסיכון הכלכלי הכרוך בהגשת תביעת רשלנות רפואית בכלל ותביעת רשלנות רפואית בהיריון ובלידה בפרט – מעלים אצלם חששות רבים, שכן במרבית המקרים הם נמצאים במצב כלכלי לא פשוט, עקב מצבם הרפואי שנגרם להם כתוצאה מהרשלנות הרפואית שעברו, מעין מעגל אבסורדי במקרים אלה, כאשר הרשלנות הרפואית ברורה, וסיכויי התביעה להתקבל הינם על הצד הגבוה- אני מדגישה בפניהם כי בזכות ג'סטיס יש לנו את האפשרות לממן כל תביעה ולאפשר להם לקבל את יומם בבית המשפט. זה מאוד עוזר לי כעורכת דין".
בסופו של דבר, לאחר הליך מורכב, גלי זכתה בפיצוי עתק של כמיליון ש"ח, שיסייע לה בהמשך חייה. "קבוצת ג'סטיס עזרה לי גם להשיג צדק וגם לקבל פיצויים שיעזרו לי לנסות ולהחזיר את החיים שלי למסלול", היא אומרת בהתרגשות.
קבוצת ג׳סטיס היא המובילה הישראלית בתחום נזקי הגוף, דוגמת רשלנות רפואית בכלל ורשלנות רפואית בהיריון ובלידה בפרט, ופגיעות גוף נוספות כגון תאונות דרכים, תאונות עבודה, נפילות במקומות ציבוריים ועוד. בתביעות נבחרות, ג׳סטיס מעניקה לתובעים פיצוי מיידי, מכסה עבורם את כל עלויות התביעה, מספקת להם חוות דעת ממומחים מובילים לתמיכה בתביעתם ומאפשרת להם לזכות בפיצויים ובצדק – במהירות, בקלות ובלי להוציא כסף מהכיס. ג׳סטיס עובדת על בסיס הצלחה בלבד (לא זכית – לא שילמת), וכל סכום שהיא מעניקה לתובע נשאר אצלו בכל מקרה.
ג׳סטיס מאפשרת לכל תובע, מכל רקע כלכלי ואישי, לקבל את יומו בבית משפט ולממש את זכות הגישה לערכאות. בכל שנה, ג׳סטיס משקיעה עשרות מיליוני שקלים בתביעות של אלפי תובעים, ומסייעת להם לזכות בפיצויים בשווי מאות מיליוני שקלים.
ג׳סטיס הוקמה על ידי שופטים בדימוס ועורכי דין בכירים, בעלי עשרות שנות ניסיון במצטבר ואלפי תיקים מוצלחים. החל משנת 2022, בית ההשקעות מיטב הוא בעל השליטה בג׳סטיס. כדי שמומחי ג'סטיס יעזרו גם לכם, צרו איתנו קשר עוד היום.
אלין, אישה הרה בשנות ה-30 לחייה, אם לארבעה ילדים בריאים, הגיעה לבית החולים לקראת לידת בנה החמישי והועברה לחדר לידה. למרות שניתן היה לזהות במוניטור האטות בדופק העובר, אלין לא הועברה לניתוח קיסרי. שעות רבות ויקרות חלפו והתינוק נקלע למצוקה. כדי לחלצו, האחות המיילדת התיישבה על בטנה של אלין והפעילה לחץ רב אשר גרם לקרע עמוק ברחם, בשיטה ידוע לשמצה המכונה "שיטת קריסטלר". אלין הועברה לניתוח קיסרי, שבו כמעט קיפחה את חייה. התינוק חולץ במצב קשה מאוד ונפטר שבוע לאחר מכן. בעקבות הנזק הקשה שנגרם לרחמה של אלין, הצוות הרפואי נאלץ לכרות אותו.
אלין ובעלה שאפו למשפחה מורחבת ומרובת ילדים, אך הפגיעה הרפואית הקשה מנעה מהם את האפשרות הטבעית ללידות נוספות. בעקבות כך, הזוג ביקש לפנות להליך פונדקאות, אך לא היה יכול לשאת בעלויותיו הגבוהות. באמצעות משרדנו, ענת גינזבורג, משרד עורכי דין, נוטריון ומגשרים, אלין ובעלה פנו לקרן ג'סטיס, בבקשה לכיסוי כל הוצאות ההליך המשפטי בעניינם, בראשן מספר חוות דעת רפואיות יקרות, וכן להקדמת חלק מהפיצוי עבור כיסוי הוצאות הליך הפונדקאות היקר. קרן ג׳סטיס נעתרה לבקשתם והעמידה עבורם מאות אלפי שקלים. אלין פנתה להליך פונדקאות בגאורגיה, המצוי כעת בשלב מתקדם.
בישראל הפונדקאות מותרת מתוקף חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד( התשנ"ו-1996 שבו מוסדרות הן הפונדקאות האלטרואיסטית והן הפונדקאות תמורת תשלום הנעשית בישראל.
ייחודו של הליך הפונדקאות הוא בכך שנשיאת ההיריון מתאפשרת באמצעות גורם שלישי – האישה הפונדקאית אשר ברחמה מושתלת ביצית מופרית. בהליך של פונדקאות מלאה שאותו אימץ חוק ההסכמים הישראלי אין לפונדקאית קשר גנטי כלשהו לעובר שאותו היא נושאת והאישה "הנושאת" משמשת מעין-פונדק – מעין-אכסניה – לביציות המופרות ולעובר, ומכאן כינויה "פונדקאית" (בג"ץ 2458/01 משפחה חדשה נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים).
ע"פ דו"ח משנת 2018 של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנים 1996–2017 הוגשו לוועדת הפונדקאות במשרד הבריאות 1,458 פניות לאישור ההסכם בין ההורים המיועדים לבין הפונדקאית.
בשנים 2005–2017 הוגשו 1,513 בקשות לבית משפט לקבלת צו לבדיקה גנטית לקשרי משפחה ולמעמד קטינים שנולדו בנסיבות של פונדקאות בחו"ל.
בחוק הפונדקאות לא מוגבל סכום הפיצוי שישלמו ההורים המיועדים לפונדקאית בישראל. לדברי אתי דקל, האחראית הארצית לחוק ההסכמים לנשיאת עוברים במשרד הבריאות, לפי נתוני יוני 2018, סכום הפיצוי לפונדקאית המקובל בישראל הוא כ-165,000 ש"ח, ואם מדובר בפונדקאית שבעבורה זו הפעם השנייה, הסכום קופץ לכ-185,000 ש"ח. נוסף על כך, ההורים המיועדים מפקידים כ-70,000 ש"ח בקרן נאמנות בעבור פיצוי בגין טיפולים רפואיים, טיפולים פסיכולוגיים וייעוץ משפטי, שהפונדקאית תזדקק להם.
מה באשר לביצוע פונדקאות בחו"ל? יש קושי מהותי לאמוד את עלות תהליך הפונדקאות מחוץ לארץ, הואיל ואין מקורות מידע רשמיים שבהם מפורטות עלויות אלה, ממה הן מורכבות, כמה מהן תלויות במרכיבי הרווח של סוכנויות התיווך ועוד. על פי מחקר שנערך בבית הספר למשפטים באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק, הפונדקאות בארה"ב יקרה יחסית למדינות אחרות. עלות הפונדקאות אינה אחידה, שכן גובה העלות נקבע בכל מקרה לגופו. על פי המחקר, שפורסם במאי 2016, העלות הממוצעת של מרכיביו המרכזיים של תהליך הפונדקאות בארה"ב נעה בטווח שבין כ-176,000 ש"ח ל-734,000 ש"ח. עפ"י סוכנות "תמוז", המתמחה בהליכי פונדקאות, עלות התהליך באלבניה לדוגמא היא כ-276,000 ש"ח. משמע, אמנם יש הבדלים תפעוליים וטכניים בין ההליך בישראל ובחו"ל, אך בשני המקרים מדובר בעלויות גבוהות מאוד של עד מאות אלפי שקלים.
על פי המאמר "חוק הפונדקאות והמדיניות בארה"ב בנושא הפונדקאות", של חוקרים מהקליניקה למגדר ומיניות בבית הספר למשפטים באוניברסיטת קולומביה בארה"ב (2016) המדינות שהן יעד פופולרי לפונדקאות לזרים הן קליפורניה בארה"ב, אוקראינה, רוסיה, גאורגיה וקנדה.
עפ"י דו"ח של מרכז המחקר והמידע בכנסת שנכתב בשנת 2017 בנושא טיפול משרד הבריאות בנושא רשלנות רפואית בישראל, נכתב כי תחום המיילדות (כולל מיון יולדות) הינו בין תחומי הרפואה המובילים בתשלומים עבור תביעות בגין רשלנות רפואית.
לפי הר"י, ההסתדרות הרפואית בישראל, המקצועות הרפואיים הבולטים בסיכון הגבוה שבגינם עלול רופא להיתבע בתביעת רשלנות רפואית הם מיילדות, גינקולוגיה וגנטיקה רפואית. במקצועות האלה עוסקים על פי רוב במקרים רפואיים הקשורים לטרום-לידה וללידה, ובשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בתביעות של ילודים ואימהות שנפגעו בשלבים אלה, ובסכומי הפיצויים שנפסקים במקרים שבהם נמצאה רשלנות רפואית.
חלק מאותם מקרים נפוצים של רשלנות רפואית בלידה עלולים להביא למצב של חוסר יכולת ללדת אצל נשים – לדוגמא, פגיעה בלתי הפיכה ברחם במהלך לידה או ניתוח; ניתוחי בטן שגורמים להידבקויות ברחם; אפנדיציט שלא זוהה בזמן, וגרם לנזקים בלתי הפיכים; תסמונת "אשרמן" לאחר ביצוע גרידה; אי-אבחון מוקדם של סרטן ברחם או בשחלות; סרטן מסוג אחר אשר מערב טיפולי כימותרפיה אשר פוגעים בפוריות; ועוד.
כאשר אנו עדים למקרה בו מאבדת אישה את יכולתה ללדת עקב מקרה של רשלנות רפואית בהריון או בלידה, עליה להתמודד בכמה מישורים במקביל. בפן הנפשי, מדובר במצב קשה מנשוא ונשים רבות סובלות מתחלואה נפשית וחוסר יכולת הסתגלות למצב החדש. בפן הכלכלי, כאשר אותן נשים מתמודדות עם ההליך הנזיקי, פעמים רבות יהיה עליהן להוציא סכומים המוערכים בעשרות אלפי שקלים עבור חוות דעת רפואיות בתחום שונים – לרבות גניקולוגיה, מיילדות, גנטיקה, נפש, אונקולוגיה ועוד.
יתרה מכך, כשמתווסף הצורך להביא ילד בהליך פונדקאות, מדובר בסכומים מצטברים של מאות אלפי שקלים – הוצאות הקשורות בלי ספק לאירוע הרשלנות הרפואית. עבור רובן המוחלט של הנפגעות, מדובר בסכומים בלתי-אפשריים.
מצב בו יש להן כתובת אשר לא רק תכסה את עלויות התביעה, אלא אולי אף תקדים עבורן חלק מהתשלום הנדרש עבור פונדקאות, כדי שאלה לא יצטרכו להמתין שנים במסגרת ההליך המשפטי עד לקבלת פיצוי כספי אשר יאפשר להן להשתקם – יעניק להן ראש שקט מבחינת כלכלית בזמן התביעה ואת היכולת להתמקד בשיקום ובחזרה לחיים, ויהווה בשורה חיובית מאוד עבורן.
אחת מהמטרות העיקריות של דיני הנזיקין היא להשיב את הניזוק למצב בו היה אילולא אירע האירוע המזיק (פיצויים רסטוטיביים). מציאות בה אישה אשר נפגעה וניזוקה באופן קשה תוכל לקבל כיסוי לא רק להוצאות התביעה המשפטית אלא להוצאות שיקומיות נוספות בקשר עם אירוע הנזק – בהן, למשל, הוצאות הליך פונדקאות, כפי שנעשה לראשונה עם קרן ג'סטיס – בהחלט עונה על מטרה זו.
דנה (שם בדוי), אישה הרה בשנות ה-30 לחייה, אם לארבעה ילדים בריאים, הגיעה לבית החולים לקראת לידת בנה החמישי, והועברה לחדר לידה. למרות שניתן היה לזהות במוניטור האטות בדופק העובר, דנה לא הועברה לניתוח קיסרי.
שעות רבות ויקרות חלפו והתינוק נקלע למצוקה. כדי לחלצו, האחות המיילדת התיישבה על בטנה של דנה והפעילה לחץ רב אשר גרם לקרע עמוק ברחם. דנה הועברה לניתוח קיסרי, שבו כמעט קיפחה את חייה. התינוק חולץ במצב קשה מאוד ונפטר שבוע לאחר מכן. בעקבות הנזק הקשה שנגרם לרחמה של דנה, הצוות הרפואי נאלץ לכרות אותו.
דנה ובעלה שאפו למשפחה מורחבת וברוכת ילדים, אך הפגיעה הרפואית הקשה מנעה מהם את האפשרות הטבעית ללידות נוספות. בעקבות כך, הזוג ביקש לפנות להליך פונדקאות, אך לא היה יכול לשאת בעלויותיו הגבוהות. באמצעות באת כוחם, עו"ד ענת גינזבורג, דנה ובעלה פנו לקרן ג'סטיס, בבקשה להקדמת חלק מהפיצוי בתביעת הרשלנות הרפואית בלידה שהגישו, עבור כיסוי הוצאות הליך הפונדקאות, וכן לכיסוי כל הוצאות ההליך המשפטי בעניינם, בראשן מספר חוות דעת רפואיות יקרות. ג׳סטיס נעתרה לבקשתם והעמידה לרשותם מאות אלפי שקלים.
תביעת הרשלנות הרפואית של דנה נגד בית החולים הוגשה לפני מספר חודשים לבית המשפט המחוזי ע"י עו"ד ענת גינזבורג.
קרן ג'סטיס תמשיך לעמוד לצד התובעים לאורך הדרך. אנו מתפללים וממתינים יחד איתם שהליך הפונדקאות יביא ללידת תינוק בריא.
רשלנות בלידה הובילה לכריתת רחם.
בסוף המאה התשע עשרה פיתח רופא נשים גרמני ששמו קריסטלר תמרון אלים ומכאיב במיוחד – אשר נועד, לכאורה, לזרז את חילוץ העובר מן הרחם.
התמרון כרוך בהפעלת לחץ ניכר על רום הבטן של היולדת בעזרת זרוע הרופא או המיילדת. לשם כך מטפס המבצע על מיטת היולדת, מניח את האמה על רום הבטן, משעין עליה את כובד משקלו ומייצר תנועות סחיטה כלפי חלקו התחתון של הגוף.
עם השנים דעך כוכבו של הקריסטלר משום שהמיילדים נחשפו לסיבוכי התמרון, ובהם: קרע של הרחם, קרעים בתעלת הלידה, שברים, קרע של הטחול וכן סיבוכים מאוחרים יותר כגון חולשה של רצפת האגן על המשתמע מכך. ואכן, החל מאמצע המאה הקודמת הוזכר התמרון על שם קריסטלר בספרות הגינקולוגית במטרה אחת – על מנת לגנותו תוך ציון שאינו ראוי לשימוש. בהמשך אף הושמט איזכור התמרון מרוב הספרים המובילים.
והנה, דווקא בעשורים האחרונים מתברר שהקריסטלר שב ותופס מחדש אחיזה בארגז הכלים של מקצוע המיילדות. מחקר מצרפת הראה שברבע מן הלידות הופעל התמרון. מנהל מחלקה בישראל אישר באוזני שלמרות שהוא אסר על רופאיו לבצע קריסטלר, ידוע לו ש"מאחורי גבו", לפחות בשליש מן הלידות במחלקה שלו במהלך התורנות מבוצע בניגוד להוראותיו התמרון ומאליו ברור שלא היה לכך כל זכר ברשומה.
תחיית השימוש בקריסטלר הביאה לתגובת נגד. בתחילה היו אלה בעיקר ארגוני נשים במדינות שונות אשר גרסו שזהו מקרה אופייני של אלימות נגד נשים, ויצאו למסע כנגד התמרון. טענתם הייתה שככלל נשים חשופות במחלקות היולדות להתנהלות רפואית רשלנית בלידה, פוגענית ומכאיבה שכמותה רופאים לא היו מרשים לעצמם לבצע במהלך טיפול בגברים. לקול הזעקה הציבורית היו הישגים. כך למשל בשנת 2007 בעקבות פעילות ציבורית ענפה של ארגון נשים ספרדי בשם "הלידה שייכת לנו" אסרה ממשלת ספרד על שימוש בקריסטלר.
זה לא נעצר בכך – בשנים האחרונות סיווג ארגון הבריאות העולמי (WHO) את הקריסטלר כפעולה ש"אינה מומלצת" בחדרי לידה המצוידים במכשיר ללידת ואקום. בכך, למשל, סימן ארגון הבריאות העולמי כי פעולה זו מותרת בלית ברירה רק באזורי ספר בעולם השלישי בחזקת עדיפה מכלום. ארגון המיילדות האמריקאי, ה-ACOG, הבהיר לאחרונה כי אין בדעתו לפרסם נייר עמדה ביחס לקריסטלר, מן הטעם הפשוט – שהיא אינה מומלצת. הקולג' המלכותי למיילדות וגניקולוגיה בבריטניה הגדיל והוציא הנחייה פוזיטיבית לפיה תמרון הקריסטלר אסור לביצוע ברחבי הממלכה.
לאחרונה התפרסה ב-COCHRANE הנחשב סקירת הספרות העדכנית ביחס לתמרון הקריסטלר. המסקנה של הסוקרים הייתה חד-משמעית: בעוד שכל מטרת התמרון אחת היא – קיצור הלידה באמצעות דחיקת העובר מן הרחם – הרי שאין למצוא בספרות כל הוכחה לכך שהתמרון אכן מקצר את זמן הלידה… ברור, אם כך, שאין כל ההצדקה לשימוש בתמרון אם אינו משיג את מטרתו. וביתר שאת – אין כל הצדקה לעשות כן, כאשר ידוע שהתמרון כרוך בסיבוכים שחלקם חמורים ואף מסכני חיים.
נתון מקומם ולא מפתיע שחוזר ועולה בשיחות עם יולדות הוא שהתמרון בוצע מבלי שהתבקשה, וממילא ניתנה, הסכמתן לביצועו. התנהלות זו של הצוות הרפואי הינה בניגוד גמור להוראות סעיף 13 לחוק זכויות החולה התשנ"ו-1996. עובדה זו כשלעצמה מהווה עילה לתביעה.
פעמים רבות, כאשר מתחקרים את אירועי הלידה, עולה מתיאור הנשים כי בוצע בגופן תמרון הקריסטלר, אך בניגוד לחוק ולפסיקה אין לכך כל עדות ברשומה הרפואית. מחקר מצרפת מעלה שרק בעשירית מן הפעמים שהתמרון בוצע היה לכך ביטוי ברשומה. בימנו, כאשר מרבים בני הזוג לתעד את הלידה, ניתן להוכיח בנקל שהפעולה אכן מבוצעת באחוז מרשים של הלידות בעוד שכמעט אף פעם, בניגוד לחוק ולפסיקה, אין תיעוד אודות כך ברשומה.
רופאים מאיטליה פרסמו לאחרונה מאמר חשוב שעניינו הקשיים בהם ניתקל מי שמבקש לאמוד את נזקי תמרון הקריסטלר. ראשית הם מצביעים על כך שלא ניתן לכמת ולכן גם לא להשוות את מידת הכוח המופעלת בעת התמרון, שכן הוא תלוי משקלו של המבצע ומידת נחישותו בהפעלת הלחץ, שהרי ברור שאין דינו של לחץ המיוצר בידי מיילד כבד משקל כדינו של לחץ שמייצר מיילד צנום ממדים. עוד מציינים החוקרים כי זיהו בספרות שתי תופעות מטרידות הפוגעות למעשה ביכולת לאמוד נכונה עד כמה שכיחים נזקי התמרון וסיבוכיו. הראשונה היא שאין דיווח כן ואמיתי אודות סיבוכים, שכן אנשי הצוות נוטים שלא לפרסמם. התופעה השנייה היא שגם כאשר ישנו דיווח על קרע ברחם או בתעלת הלידה וכו' אין כל איזכור ברשומה הרפואית שהתמרון אכן בוצע. משכך סיבוכים רבים הגם שמדווחים הם אינם מיוחסים לתמרון, למרות שהם תוצאה ישירה שלו.
בשנים האחרונות דנו ועדות בדיקה של משרד הבריאות במספר מקרים בהם נגרם נזק כתוצאה מתמרון הקריסטלר. לפחות שלוש פעמים יצאה קריאה בדו"ח ועדה לארגון הגינקולוגים הישראלי לפרסם נייר עמדה ביחס לתמרון, אך פעם אחר פעם סירב הארגון להסדיר את הנושא והותיר את ההחלטה בידי כל מחלקה ומחלקה ולשיקול דעתה.
המסר העיקרי לציבור הישראלי הוא שלמרבה הצער ישנן עדיין בארץ מחלקות יולדות אשר מקובל לבצע בהן את התמרון. הכדור נמצא, אם כן, בידי היולדות. רצוי לברר מראש מהי מדיניות המחלקה באשר לביצוע הקריסטלר ולקבל החלטה מושכלת היכן ללדת. כמו כן רצוי לזכור שגם במחלקה שבה מקובל לבצע את התמרון, הכוח לסרב לביצועו מצוי בלעדית בידי היולדת – ואין בכך כדי לפגוע ביעילות הלידה, שכן בידי הצוות הרפואי כלים בטוחים יותר לסיים את הלידה מאשר להפעיל לחץ בלתי-מבוקר ואלים.
אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חוויית המשתמש שלך. זה כולל מעקב אחר ההעדפות והפעילות שלך.
