כיסוי הוצאות הליך פונדקאות: השבת המצב לקדמותו – הלכה למעשה

• מאת עו"ד גלעד גינזבורג

כיסוי הוצאות הליך פונדקאות

אלין, אישה הרה בשנות ה-30 לחייה, אם לארבעה ילדים בריאים, הגיעה לבית החולים לקראת לידת בנה החמישי והועברה לחדר לידה. למרות שניתן היה לזהות במוניטור האטות בדופק העובר, אלין לא הועברה לניתוח קיסרי. שעות רבות ויקרות חלפו והתינוק נקלע למצוקה. כדי לחלצו, האחות המיילדת התיישבה על בטנה של אלין והפעילה לחץ רב אשר גרם לקרע עמוק ברחם, בשיטה ידוע לשמצה המכונה "שיטת קריסטלר". אלין הועברה לניתוח קיסרי, שבו כמעט קיפחה את חייה. התינוק חולץ במצב קשה מאוד ונפטר שבוע לאחר מכן. בעקבות הנזק הקשה שנגרם לרחמה של אלין, הצוות הרפואי נאלץ לכרות אותו.

אלין ובעלה שאפו למשפחה מורחבת ומרובת ילדים, אך הפגיעה הרפואית הקשה מנעה מהם את האפשרות הטבעית ללידות נוספות. בעקבות כך, הזוג ביקש לפנות להליך פונדקאות, אך לא היה יכול לשאת בעלויותיו הגבוהות. באמצעות משרדנו, ענת גינזבורג, משרד עורכי דין, נוטריון ומגשרים, אלין ובעלה פנו לקרן ג'סטיס, בבקשה לכיסוי כל הוצאות ההליך המשפטי בעניינם, בראשן מספר חוות דעת רפואיות יקרות, וכן להקדמת חלק מהפיצוי עבור כיסוי הוצאות הליך הפונדקאות היקר. קרן ג׳סטיס נעתרה לבקשתם והעמידה עבורם מאות אלפי שקלים. אלין פנתה להליך פונדקאות בגאורגיה, המצוי כעת בשלב מתקדם.

על הליך הפונדקאות

בישראל הפונדקאות מותרת מתוקף חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד( התשנ"ו-1996 שבו מוסדרות הן הפונדקאות האלטרואיסטית והן הפונדקאות תמורת תשלום הנעשית בישראל.

ייחודו של הליך הפונדקאות הוא בכך שנשיאת ההיריון מתאפשרת באמצעות גורם שלישי – האישה הפונדקאית אשר ברחמה מושתלת ביצית מופרית. בהליך של פונדקאות מלאה שאותו אימץ חוק ההסכמים הישראלי אין לפונדקאית קשר גנטי כלשהו לעובר שאותו היא נושאת והאישה "הנושאת" משמשת מעין-פונדק – מעין-אכסניה – לביציות המופרות ולעובר, ומכאן כינויה "פונדקאית" (בג"ץ 2458/01 משפחה חדשה נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים).

עלויות ומספרים: מאות אלפי שקלים

ע"פ דו"ח משנת 2018 של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנים 1996–2017 הוגשו לוועדת הפונדקאות במשרד הבריאות 1,458 פניות לאישור ההסכם בין ההורים המיועדים לבין הפונדקאית.

בשנים 2005–2017 הוגשו 1,513 בקשות לבית משפט לקבלת צו לבדיקה גנטית לקשרי משפחה ולמעמד קטינים שנולדו בנסיבות של פונדקאות בחו"ל.

בחוק הפונדקאות לא מוגבל סכום הפיצוי שישלמו ההורים המיועדים לפונדקאית בישראל. לדברי אתי דקל, האחראית הארצית לחוק ההסכמים לנשיאת עוברים במשרד הבריאות, לפי נתוני יוני 2018, סכום הפיצוי לפונדקאית המקובל בישראל הוא כ-165,000 ש"ח, ואם מדובר בפונדקאית שבעבורה זו הפעם השנייה, הסכום קופץ לכ-185,000 ש"ח. נוסף על כך, ההורים המיועדים מפקידים כ-70,000 ש"ח  בקרן נאמנות בעבור פיצוי בגין טיפולים רפואיים, טיפולים פסיכולוגיים וייעוץ משפטי, שהפונדקאית תזדקק להם.

מה באשר לביצוע פונדקאות בחו"ל? יש קושי מהותי לאמוד את עלות תהליך הפונדקאות מחוץ לארץ, הואיל ואין מקורות מידע רשמיים שבהם מפורטות עלויות אלה, ממה הן מורכבות, כמה מהן תלויות במרכיבי הרווח של סוכנויות התיווך ועוד. על פי מחקר שנערך בבית הספר למשפטים באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק, הפונדקאות בארה"ב יקרה יחסית למדינות אחרות. עלות הפונדקאות אינה אחידה, שכן גובה העלות נקבע בכל מקרה לגופו. על פי המחקר, שפורסם במאי 2016, העלות הממוצעת של מרכיביו המרכזיים של תהליך הפונדקאות בארה"ב נעה בטווח שבין כ-176,000 ש"ח ל-734,000 ש"ח. עפ"י סוכנות "תמוז", המתמחה בהליכי פונדקאות, עלות התהליך באלבניה לדוגמא היא כ-276,000 ש"ח.  משמע, אמנם יש הבדלים תפעוליים וטכניים בין ההליך בישראל ובחו"ל, אך בשני המקרים מדובר בעלויות גבוהות מאוד של עד מאות אלפי שקלים.

על פי המאמר "חוק הפונדקאות והמדיניות בארה"ב בנושא הפונדקאות", של חוקרים מהקליניקה למגדר ומיניות בבית הספר למשפטים באוניברסיטת קולומביה בארה"ב (2016) המדינות שהן יעד פופולרי לפונדקאות לזרים הן קליפורניה בארה"ב, אוקראינה, רוסיה, גאורגיה וקנדה.

רשלנות רפואית בישראל ובפרט בנושא הפוריות

עפ"י דו"ח של מרכז המחקר והמידע בכנסת שנכתב בשנת 2017  בנושא טיפול משרד הבריאות בנושא רשלנות רפואית בישראל,  נכתב כי תחום המיילדות (כולל מיון יולדות) הינו בין תחומי הרפואה המובילים בתשלומים עבור תביעות בגין רשלנות רפואית.

לפי הר"י, ההסתדרות הרפואית בישראל, המקצועות הרפואיים הבולטים בסיכון הגבוה שבגינם עלול רופא להיתבע בתביעת רשלנות רפואית הם מיילדות, גינקולוגיה וגנטיקה רפואית. במקצועות האלה עוסקים על פי רוב במקרים רפואיים הקשורים לטרום-לידה וללידה, ובשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בתביעות של ילודים ואימהות שנפגעו בשלבים אלה, ובסכומי הפיצויים שנפסקים במקרים שבהם נמצאה רשלנות רפואית.

חלק מאותם מקרים נפוצים של רשלנות רפואית בלידה עלולים להביא למצב של חוסר יכולת ללדת אצל נשים – לדוגמא, פגיעה בלתי הפיכה ברחם במהלך לידה או ניתוח; ניתוחי בטן שגורמים להידבקויות ברחם; אפנדיציט שלא זוהה בזמן, וגרם לנזקים בלתי הפיכים; תסמונת "אשרמן" לאחר ביצוע גרידה; אי-אבחון מוקדם של סרטן ברחם או בשחלות; סרטן מסוג אחר אשר מערב טיפולי כימותרפיה אשר פוגעים בפוריות; ועוד.

כאשר אנו עדים למקרה בו מאבדת אישה את יכולתה ללדת עקב מקרה של רשלנות רפואית בהריון או בלידה, עליה להתמודד בכמה מישורים במקביל. בפן הנפשי, מדובר במצב קשה מנשוא ונשים רבות סובלות מתחלואה נפשית וחוסר יכולת הסתגלות למצב החדש. בפן הכלכלי, כאשר אותן נשים מתמודדות עם ההליך הנזיקי, פעמים רבות יהיה עליהן להוציא סכומים המוערכים בעשרות אלפי שקלים עבור חוות דעת רפואיות בתחום שונים – לרבות גניקולוגיה, מיילדות, גנטיקה, נפש, אונקולוגיה ועוד.

יתרה מכך, כשמתווסף הצורך להביא ילד בהליך פונדקאות, מדובר בסכומים מצטברים של מאות אלפי שקלים – הוצאות הקשורות בלי ספק לאירוע הרשלנות הרפואית. עבור רובן המוחלט של הנפגעות, מדובר בסכומים בלתי-אפשריים.

מצב בו יש להן כתובת אשר לא רק תכסה את עלויות התביעה, אלא אולי אף תקדים עבורן חלק מהתשלום הנדרש עבור פונדקאות, כדי שאלה לא יצטרכו להמתין שנים במסגרת ההליך המשפטי עד לקבלת פיצוי כספי אשר יאפשר להן להשתקם – יעניק להן ראש שקט מבחינת כלכלית בזמן התביעה ואת היכולת להתמקד בשיקום ובחזרה לחיים, ויהווה בשורה חיובית מאוד עבורן.

אחת מהמטרות העיקריות של דיני הנזיקין היא להשיב את הניזוק למצב בו היה אילולא אירע האירוע המזיק (פיצויים רסטוטיביים). מציאות בה אישה אשר נפגעה וניזוקה באופן קשה תוכל לקבל כיסוי לא רק להוצאות התביעה המשפטית אלא להוצאות שיקומיות נוספות בקשר עם אירוע הנזק – בהן, למשל, הוצאות הליך פונדקאות, כפי שנעשה לראשונה עם קרן ג'סטיס – בהחלט עונה על מטרה זו.